עברה עוד שליש שנה, והרגשתי שזה זמן טוב לעדכן.
נדל״ן:
כזכור, אנחנו זכינו לפני כשנה בפרויקט מחיר מטרה, מתכננים לקנות דירת מגורים (5 חדרים במרכז הארץ) בסכום של 2.8מ ושווי שוק מוערך של 3.6. אין חדש עם הפרויקט. שום דבר לא באמת השתנה, וקשה לקבל צפי לגבי מתי נצטרך לשים את הכסף. כרגע לפי החישובים שלי, במידה ונמשיך בחסכון הצפוי, ותהליך רכישת הדירה יהיה לפחות עוד שנה (מה שמאוד סביר לפי טווחי הזמן המקובלים), אנחנו עם מספיק כסף ומרווחי ביטחון טובים (100-200 א״ש) גם אם שוק המניות יורד ב50% בדיוק בזמן הרכישה שלנו.
עם (ולמרות כל זה), הפרויקט והדירה מאוד מעיקים עלי. הידיעה שאני צריך לשים סכום כל כך גבוה ולהראות הכנסה מאוד גבוהה בשביל המשכנתא בעתיד (הלא ידוע, אך קרוב) קצת מגבילה אותי, מעיקה עלי ואולי מקבלת בשבילי החלטות. מצד אחד זכינו בהזדמנות מעולה, מצד שני, מהרגע שאני ״זכיתי״ בהנחה כל כך משמעותית, אני כבר לא לגמרי חופשי לקבל את ההחלטות האישיות, כלכליות ומקצועיות שאולי הייתי רוצה לקבל. עד הזכייה הייתי בפלוס של 600 א״ש שהיו בשוק ההון, ומהזכייה הפכתי למינוס 200 א״ש ש(היו) חסרים להון ראשוני. לכאורה שיפרתי את השווי הנקי שלי ב200% ברגע הזכייה, אבל זה לא מרגיש ככה.
יש מחשבות על הדירה, ואני מזכיר לעצמי שיש לנו את הגמישות (ומיקום הזכייה) גם לבחור בדירה של 3 ו4 חדרים במידת הצורך. זה מתכתב עם שינויים בחיים האישיים שאפרט עליהם בהמשך.
בנוסף, יצא לי לדבר על זה עם ההורים שלי בהקשר אחר והם התעקשו שבמידה ואצטרך ואיקלע לבעיה (או הזדמנות) שתשפיע על הדירה הם יוכלו לעזור. אני לא בטוח איך זה עובד משפטית עם ההגבלות של דירה בהנחה, ואיך אני מרגיש עם זה (דיי שללתי את זה על הסף), אבל זה קיים. אולי מודל הלוואה, מודל בעלות משותפות או הינדוס חוזה כזה או אחר שמאפשר להם לקחת חלק. אני לא מת על זה, אבל אני מתייחס לזה (ובר מזל שהוא קיים) בתור גלגל הצלה למקרה חירום.
קריירה, חיים אישיים ורילוקיישן:
דוד של אשתי, שלמעשה היה סוג של אבא עבורה נפטר בתקופה הזו. היו ימים קשים והאירוע הזה יחד עם כמה שינויים נוספים פתחו אצלנו לראשונה את השיח על רילוקיישן, לתקופה קצרה יותר או פחות. כרגע על הכוונת בעיקר ארה״ב, שעם מדיניות ויזה קשוחה אבל גם הרבה מאוד הזדמנויות מקצועיות עבורי.
מבחינת מקצועית המקום והתפקיד שלי עבר שינויים משמעותיים, וההנאה שלי מהעבודה יחד עם הסיפוק האישי והפיתוח המקצועי נפגעו מאוד.
כדי שאוכל להסביר מבלי להיכנס ליותר מידי פרטים -
בואו נניח שאני עבדתי במוסך סוזוקי כטכנאי מוביל. סוזוקי החליטו שהם רוצים להוסיף פונקציה של רכב חשמלי, ושמו אותי לחקור אם זה עשוי להיות אפשרי. חקרתי. הבנתי שזה מאוד אפשרי, מאוד חשוב והולך להיות הדבר הגדול הבא ברכבים. קיבלתי המון הכרה בתוך החברה ומחוץ לחברה על הגילויים השונים שלי בנושא (זה כנראה השיא שהיה לי, שהיה בתחילת-אמצע היומן הזה). סוזוקי שינתה את האסטרטגיה שלה והחליטה שהיא כבר לא מייצרת רכבים חשמליים (נניח, כי טראמפ לא מאמין במשבר האקלים), והועברתי לתכנן ולשפר את אורות הדרך של סוזוקי.
בינתיים בזמן הזה כל העולם התחיל להתעניין ברכבים חשמליים, ומחפשים אנשים עם המומחיות שלי בהרבה מקומות. ככל שעובר יותר זמן - אני פחות מומחה לרכבים חשמליים ויותר מומחה לאורות דרך, תחום שאומנם יחסית יציב אבל לא מעניין או מאתגר באותה מידה, פחות קשה ועם תקרת שכר ברורה (בניגוד לרכבים חשמליים, שם אתה יכול להיות ״מומחה״ מאוד מבוקש). כמו כן, כשעבדתי על רכבים חשמליים הייתה לי הזדמנות לעבוד על דברים בחזית הטכנולוגיה שמעניינים חוקרים מובילים ומקדמים אותי אישית, יחד עם תחושת משמעות ותרומה לעולם. גם אורות דרך תורמים לעולם, אבל זה לא מרגיש אותו דבר, לא מעניין ומאתגר באותה מידה, ולא משנה את העולם באותה צורה.
בתקופה הזו הבנתי כמה דברים. הראשון הוא שלא מספיק לי לקבל שכר טוב במשרה נוחה ולהיות עם זמן פנוי לתחביבים וחיים אישיים. כל כך הרבה מהעניין, הסיפוק שלי והשאיפות שלי מגיעים מהחיים המקצועיים והאתגר המקצועי שהייתי אומר שזה כמעט אירוני שאני בפורום הזה (למרות שבפועל בדיוק ההפך). הבנתי את הערך והחשיבות של חופש כלכלי, וכמה אני עכשיו, מהרגע שאני לא נהנה מהעבודה באותה רמה, ״כלוא״ ברמת השכר שלי כדי לאפשר את החיים שאני חי, את הילדים העתידיים שיגיעו בע״ה בעתיד הקרוב ואת הדירה העתידית שאני כמעט ומחוייב לרכוש בשנה-שנתיים הקרובות.
המעבר לארה״ב יפתח לי הרבה הזדמנויות שעשויות גם לשפר את השכר (בטווח המיידי או של שנה שנתיים) וגם לעזור לי להתחזק מקצועית מבחינת קו״ח, ניסיון וידע. כל זה כמובן בתחום שמעניין אותי (רכבים חשמליים).
האופציות יחסית מגוונות, ונעות בספקטרום רב מימדי שמכיל בין היתר עניין, פוטנציאל השתכרות מיידי, פוטנציאל השתכרות עתידי.
החל מלגייס כסף ולהקים חברה (=סטארטאפ) לרכבים חשמליים, לנסות ללכת לעבוד בטסלה (=המובילה בתחום), לעשות התמחויות שונות וזמניות שכמעט ומבטיחות עבודה אח״כ, לעשות סוג של mba או תואר מתקדם בתחום, או להצטרף להזדמנויות שבכל זאת לאט לאט מתחילות לצוץ בארץ הקודש ובתחום.
להכל יש הרבה ביקוש, הכל מאוד מדובר כרגע, אבל אני בינתיים משקיף על התחום מהצד, ומאוד קשה לי עם זה.
חזרתי להתעניין בתחום, לקרוא, לכתוב, להיות קצת פעיל. אבל הכל במקביל לday job שלי, וזה לא כל כך פשוט. אני עדיין מספק תפוקה טובה, עדיין מרוצים מאוד ממני בעבודה, אבל אני לא יודע כמה זמן אחזיק עם שני הצירים האלה במקביל.
אני חושב שגם באופן כללי מהרגע שהבנתי שאני לא רוצה להישאר בחברה שאני נמצא בה מאוד קשה לי. המנהל שלי מאוד מעריך אותי, ודאג לקדם אותי בכל מה שהוא יכול. חברי הצוות שאני עובד איתם גם אנשים שאני מאוד אוהב. אני מרגיש שאני כמעט חוטא או בוגד בהם שאני לא לחלוטין מושקע בעבודה ובפרויקטים שאנחנו מקדמים. ויותר גרוע מזה, אני יודע שיכלתי לעשות יותר דברים ויותר טוב וגיליתי שהתחושה הזו שלא רואים את כל הפוטנציאל שיכלתי לממש מאוד קשה לי.
כל זה יחד עם חשש או פחד מסוים ״שיגלו״ שאני רוצה לעזוב. גם הפוסט הזה קצת מפחיד אותי (ואני מניח שהיומן מכיל כבר לא מעט פרטים.. לא בטוח אם זו תחושה רציונלית או לא, אבל אולי עשויים לחבר את הנקודות). בקיצור, זה מצב זר לי ואני לא רגיל ולא כל כך אוהב להיות בו.
אשתי מאוד תומכת בי. אני חושב שהיא ראתה בעיניים שלה את השינוי שלי סביב העבודה ואת התשוקה שלי, והיא מאוד מכילה ומבינה את הצורך שלי למצוא עניין. אני מאוד מעריך את זה, וזה לא מובן מאליו, כי בעיני זה עשוי להכניס את כל התא המשפחתי שלנו לסחרור קטן, או לסכן אותו במידה מסוימת. גם עם זה יש לי רגשות מורכבים - אני חושש לסכן את ההכנסה שלי, חושש שניאלץ לרדת ברמת החיים והיא תתקשה עם זה, או בכללי חושש שהיא לא מבינה עד הסוף את המשמעות הכלכלית של כל החלטה כאן. אבל אין ספק שזה שהמעורבות וההבנה הכלכלית שלה עולה מאוד עוזר לי להרגיש שאני לא מקבל את ההחלטה לבד (ואז גם חולק את האחריות במידה מסוימת).
כל זה לפני שבכלל דיברנו על האתגרים והשינויים שיבואו עם רילוקיישן במידה ונבחר לעשות כזה. יחד עם ילד שעל הפרק בשנה-שנתיים הקרובות, זה מאתגר מפחיד ומרגש בו זמנית. אני קצת עוקב בפורום אחרי אנשים שעשו דברים דומים וקורא יומנים שמאוד עוזרים לי לחשוב על דברים, אבל מניח שכשזה יהיה קונקרטי יותר נתכונן לזה בהתאם.
בקיצור, אני בתקופה עמוסה ומורכבת. אולי לעיתים גם מרגשת. אני מקווה שדברים יתפתחו, ומניח שאדרש להחלטה כזו או אחרת בזמן הקרוב. אני לא יודע מה יתכנס ולאן, אבל מאוד מקווה שזה יגיע לאנשהו. אולי אחזור לעדכון הבא ואספר שהכל נשאר כרגיל והחלטתי לוותר על זה ולהישאר כרגע בעבודה הנוכחית. אני לא יודע, ומקווה שהפוסט הזה לא מחייב מידי בפני עצמו.
עדכון מצב פיננסי נוכחי:
מאזן (מוערך על בסיס השערה באקסל, מתישהו אצטרך לאסוף הוצאות ולבדוק אם אני מדייק):
הכנסות (נטו): 35
הוצאות: 20.5
חסכון: 14.5
נכסים נזילים:
תיק השקעות עצמאי (אקסלנט)
365 - מחקה מדד עולמי של בלאקרוק (רווח 27%)
66 - מחקה מדד עולמי של אינביסקו (רווח 9%)
16 - מחקה מדד עולמי , נייר בדולרים (רווח 20%)
תיק השקעות עצמאי (אינטרקטיב):
68 - מחקה מדד עולמי (רווח 11%)
7 - מניות מהעבודה
מכשירים סולידים:
10 עו״ש
225 - קרן כספית
קרנות השתלמות:
שלי: 36 (s&p)
של אשתי (נזיל) : 65 (s&p)
הקרנות הנזילות מתוכננות להימשך לצורך הדירה (מעדיף למשוך מהשתלמות מאשר לשלם דמי ניהול גבוהים לאורך תקופה ארוכה. זה יחד עם מחשבה שבתכנון נכון אוכל לא לשלם הרבה מס רווחי הון על התיקים הממוסים שלי. אבל זה חישובים שאעשה לקראת הרכישה, בכל מקרה, גם ככרית הצלה הם נצברים ואופציונלים למשיכה).
פנסיה:
250 בs&p (אצלי)
150 בs&p אצל אשתי
סה"כ:
נזיל: 757
נזיל (כולל ק״ה): 858
כולל פנסיה: 1258
_____________
כמו תמיד, אשמח לתגובות, מחשבות הערות ותובנות. תודה רבה לכם על הקריאה
