שני הזלוטי שלי:
1. Water irrigation =
סילונית.
אפשר לקרוא המון מאמרים על Water irrigation ולעשות גוגל לבד.
אפשר לקרוא
פה מאמר נחמד ואינפורמטיבי עם הפניה למאמרים, תתעלמו שהאתר הוא "בעייתי" ותתייחסו למידע ולמה שנראה לכם קונקרטי.
רכשתי את המקורי,
שמיוצר בארץ, שווה כל שקל וזו כולה השקעה חד פעמית ככה שאם זה 250 ש"ח זה לא מורגש... אני מאוד (מאוד!) אוהב לרכוש מוצרים תוצרת ישראל (גם בגלל עקיבת הפחמן וכו'), אפילו שזו רק חתיכת פלסטיק עם צינור ומתאם, לדעתי המקורית תומכת בתעשיה ישראלית וגם בנויה טוב יותר. מה גם שיש שירות בארץ, הלכה לי איזו גומיה, פניתי אליהם במייל ושלחו לי אחת בדואר תוך שבוע תחליפית בחינם.
לאימא שלי יש משהו שהוזמן מעלי אקספרס וזה לא משתווה למקורי,
לדעתי פשוט מרגיש פחות איכותי (למרות שעושה את אותה העבודה).
הסילונית אכן עוזרת מאוד למי שלא חובב חוט דנטלי או מתעצל וסובל מג'ינג'יביטיס או פריודנטיטיס.
כן, מבהיל אתכם במילים... למה לא?

.
יש את הסילוניות הללו החשמליות של Oral B ו- Braun. לא מכיר אותם. לא השתמשתי באחד.
שלי
מחובר ישר לברז. לא חשמלי, לא עמאיית, בלי עניינים, לא טכנולוגי, לא דיגיטלי, אין לו וואטסאפ, אין לו Wi-Fi והוא נותן עוצמה מעולה (רצוי לא להשפריץ חזק מדי!).
2. משחות שיניים -
חשוב לקנות כמה סוגים
ולגוון. זה נכון גם לשמפו וסבון רחצה וכו'.
הרעיון? - לא להרגיל את הפה ואת החיידקים שבו למותג אחד או סוג אחד.
"לא להרגיל את הגוף".
למה לא לתת לגוף להתרגל? - אין לי כח להסביר. סליחה. אפשר לנסות ולברר לבד.
לי אישית יש 3-4 משחות שיניים שונות - מרידול, הימאליה אחת בלי פלואוריד, פרדונטקס, אורביטול. חלקן מלוחות.
בקשר למשחות שיניים ומי פה - להיזהר מחומר שנקרא
כלורהקסידין שהוא חומר אנטיבקטריאלי מעולה, אבל מכתים את השיניים (הכתמה שיורדת אצל... שיננית!). יש אותו במי הפה של פרדונטקס בריכוז נמוך, ועדיין.
אני נמנע מכל מוצר שמכיל את החומר הזה, אני רוצה את החיידקים שלי יחד איתי כדי שיוכלו להיות חברים שלי.
3. אם מישהו בעד מוצר טבעי
יחסית -
ימלין ג'ל 300. גם עושה עבודה מצויינת
לדעתי.
אני מאוד אוהב לגוון איתו פעם ביומיים שלושה.
גם מוצר ישראלי

אפשר לקרוא
עליו כאן (לא מאמר, סתם מאמר דיעה פשוט). עולה
סה"כ 40 ש"ח.
4. לא ללכת לשיננית פעם בשנה זה פשוט חבל... סוג של בורות והסתמכות על גנטיקה (WTF?).
ההורים שלכם בקושי אכלו רבע מרוב החרא המעובד והפחמימתי (=סוכרים) שאתם כנראה מנסים בכל כוחכם להימנע ממנו היום.
האבנית שיש בפה
היא לא האבנית של הקומקום!
זו בכלל לא "אבנית" (מינרל בשם קלציום קרבונאט, לא עשיתי גוגל, אני יודע לבד).
ה"אבנית" הזו היא בעצם מינרלים שהשתקעו להם מסביב לחניכיים ובין השיניים ועליהן, וזו לא הבעיה... הבעיה היא שהם שקעו עם
גופות של חיידקים בתוכם.
כן, מה שקראתם - מינרל עם גופות של חיידקים.
אין שום בעיה עם הגופות של החיידקים, אלא שהחיידקים הללו מכילים על גבי קרומי התא והדופן שלהם חומרים בעייתיים ("רעלנים"), והללו מופרשים באופן קבוע וסיסטמתי לחלל הפה (למשל
LPS) ואז כל מה שמסביב לחניכיים חוגג.
לכו לנקות אבנית לפחות פעם בשנה.
מי שבאופן טבעי/גנטי יש לו הפרשת רוק מוגברת עדיף שילך פעם בחצי שנה.
במקרים רציניים ייתכן וצריך גם לעשות הקצעת שיניים.
שמרו על החניכיים שלכם ותהיו אנשים טובים