האם כאשר מתמקדים בקרקעות פרטיות בטאבו שנמצאות בשלב של תוכנית מפורטת לאחר אישור בשלוש הועדות הארצית, המחוזית והמקומית
את עדיין חושבת שיש פה סיכון רב?
אשמח גם להיעזר בנסיונך ולשמוע מה דעתך על קרקעות פרטיות שעוברות במסלולים של ״דירה להשכיר״ דרך ה ותמ״ל.
ישנם גם מוכרי קרקעות שלא משווקים בפייסבוק, ועדיין צריכים להכניס שותפים איתם לעסקה בשביל להגדיל את כוחם במתחם ולכן הם פתוחים לאנשים פרטיים אבל לא מפרסמים בגלל השם שיצא למי שמפרסם קרקעות ומוכר חלומות
@האזרח הקטן ענה:
אם המחוזית אישרה תכנית מפורטת (כלומר עברה את שלב הדיונים וההתנגדויות, ואין ערר לבית המשפט לגביה) שבה נכללת החלקה הספציפית, אז זו כבר לא קרקע חקלאית אלא קרקע עם ייעוד לבניה, והמחיר שלה יהיה בהתאם.
אני לא יודעת מתי "הזמן הנכון" להצטרף, מאוד תלוי בך.
מה שכן מבחינת סיכון- ברגע שהייעוד הופך למגורים נותר נושא הרישוי (היתרים), פיתוח הקרקע (תשתיות) וביצוע הבניה. הסיכון יורד *ביחס לקרקע חקלאית*.
אם תרצה לנסות להבין קצת יותר "לאן הרוח נושבת" תוכל לפתוח את מסמך הוראות התב"ע ולהבין מי יזם התכנית (רשום תמיד בסעיף 1.8)-
אם מדובר ברמ"י או משרד השיכון- כנראה שכבר יש להם תקציב לפיתוח הקרקע. הרישוי והביצוע של המגורים ייעשה על ידי יזמים פרטיים לפי מכרז.
אם מדובר בעירייה/ רשות מקומית- בדרך כלל אין להם תקציבים לפיתוח הקרקע והם נסמכים על תקצוב המדינה (יכול לקחת שנים).
אם מדובר ביזם פרטי שעשה תב"ע על מתחם/ מגרש- כדאי להבין מה האיתנות הפיננסית שלו והאם הפרויקט מתאים ליכולתיו מבחינת גודל וניסיון.
אני פחות מכירה את פרטי הפרויקטים ב"דירה להשכיר".
כיוון שזה פרויקט ממשלתי = יהיה כסף לפיתוח.
לגבי עצם המעבר בותמ"ל- זה פחות משנה. מדובר ב"צינור בירוקרטי" מקביל לוועדות התכנון האחרות.
הערה כללית על בעלי קרקע פרטיים "קטנים" שמצטרפים לתב"עות שמובילים יזמים גדולים/המדינה- מי *שרשום בטאבו* כבעלים, יצורף לטבלאות האיזון השמאיות ויקבל את חלקו במצב היוצא כשהתכנית תתאשר.
אני לא שמאית אז לא מכירה את הדקויות- ולכן שוב שווה להיעזר באיש מקצוע- אבל ישבתי בכמה וכמה התנגדויות לתכניות של אנשים שיש להם כל מיני הסכמים מסחריים על קרקע עם הבעלים, רק שהם לא רשומים בטאבו ולכן אף ועדת תכנון לא מכירה בהם.
