קפיטליזם, האידיאל?

[אוסף תאים משתכפלים]

ב2018 פורסם דו"ח האושר העולמי של האו"ם, 156 מדינות מופיעות בדו"ח, שמדרג את שביעות הרצון של התושבים בשלל פרמטרים: תמ"ג, רווחה, תוחלת חיים, היעדר שחיתות, חופש ביטוי ונדיבות.

להלן המדינות המופיעות בד"וח על פי דירוגם.

1.פינלנד

2.נורווגיה

3.דנמרק

4.איסלנד

5.שוויץ

6.הולנד

7.קנדה

8.ניו זילנד

9.שבדיה

10.אוסטרליה

ארה"ב לעומת זאת רק במקום ה 18 .

שמתי לב שלכל המדינות המובילות במדד יש סוג של ביטוח בריאות ממלכתי, לכולן יש לימודים גבוהים בחינם או כמעט בחינם, בכולן יש איגודים מקצועיים חזקים, פנסיות ורשתות ביטחון סוציאליות. אולי הם מאושרים כי הם לא תמיד דואגים איך להחזיר עשרות אלפי דולרים של הלוואות ללימודים גבוהים? או מה יקרה אם יחלו ולא יוכל לשלם על התרופות. חשבתם אולי שסוציאליזם וקפיטליזם הם כמו ג'ין וטוניק, טעמתם פעם ג'ין או טוניק ? לכשעצמם לא מלבבים במיוחד, אבל ביחד הם מעדן. אולי המדינות שבראשית הרשימה מצאו את השילוב המושלם בין קפיטליזם לסוציאליזם? ישנו שילוב כזה?

 

[מוריארטי]

לארה"ב יש עוד הרבה מאפיינים אחרים, אתה לא יכול באמת לבודד אותה ולנסות להסיק מזה מסקנות אם מבחינתך ארה"ב היא המייצגת היחידה של "קפיטליזם בלי סוציאליזם" בעולם המערבי

סוציאליזם וקפיטליזם הן אידאולוגיות סותרות, קיום אחת מהן בהכרח אומרת שאין את האחרת. מה שאתה מדבר עליו זה סוציאל דמוקרטיה / מדינת רווחה.
זאת צורת שלטון שאני יכול לחיות איתה בשלום, פשוט צריכים לבצע את זה נכון - מצד אחד לעודד שוק תחרותי ולא עמוס ברגולציות, מצד שני לגבות מס ולהשתמש בו כדי לתת שירותים לאזרח / לעזור לחלשים. איפה שהשיטה הזאת נכשלת זה בדיוק כשמתחילים לערבב - למשל חילוץ מפעלים לא תחרותיים, קביעות, מכסי מגן, וכו. חייבים להתייחס למנוע הצמיחה ולרווחה כשתי ישויות נפרדות שכל אחת דואגת לעצמה

 

[petit nicolas]

כמה הערות בקשר לנושא:
1. אם משווים את הרשימה שהבאת למדד החופש הכלכלי (״מדד הקפיטליזם״, בשפת העם. https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3480703,00.html) אפשר בקלות לשים לב שיש התאמה לא רעה בין קפיטליזם לבין איכות חיים. שוויץ ודנמרק, לדוגמה, מופיעות בטופ-10 של שתי הרשימות, ואני מוכן להתערב שאם נרחיב נניח עד 20 או 30, כמעט כל המדינות שיימצאו בטופ של רשימה אחת יימצאו גם בטופ של הרשימה השנייה.
2. ארה״ב במובן מסויים משלמת על העולם, בעל כורכה. אפשר לראות את זה באופן ישיר, לדוגמה בכך שארה״ב משלמת על הביטחון של אירופה כבר כמעט 75 שנה, ואפשר גם לראות את זה בתופעות עקיפות יותר: לדוגמה, אם האמריקאים לא היו משלמים מחירים מופרכים על תרופות (ביחס לשאר העולם), סביר מאוד להניח שהרבה מהתרופות והטיפולים המתקדמים ביותר לעולם לא היו מפותחים. על כך צריך להודות לאמריקאים, לא לבוז להם.
3. דוברים שמגנים על קפיטליזם לעתים קרובות אומרים שהאידיאלים של סוציאליזם יפים, אבל העובדה היא שקפיטליזם פשוט עובד - רק בעזרתו מצליחים להביא שפע ולהוציא כמויות אדירות של אנשים מעוני. אני חושב שזאת דרך מזעזעת לראות את הדברים - ההפך של חופש כלכלי היא עבדות כלכלית. למה זה ״מוסרי״ שאני אהיה עבד שלך, או שאתה תהיה עבד שלי? קפיטליזם הוא השיטה המוסרית ביותר. למזלנו, בתקופה שלנו הסוציאליזם אפילו כבר לא מנסה להסתיר את האופי הטוטאליטארי שלו, כאשר חברת קונגרס בארה״ב אפילו כבר לא מתביישת להצהיר שצריך לתמוך באנשים שהם unwilling to work. אני חושב שזה מצויין - כל אידיאולוגיה צריכה להיות חשופה לאור השמש, והציבור יחליט.
דרך אגב, אני מאמין שזה לא במקרה שטוטאליטאריות כלכלית מדרדרת לעתים קרובות לטוטאליטאריות פוליטית - המעבר בין ״הכסף שלך שייך לי״ (ובכך גם האוכל, השתייה, הבגדים, קורת הגג שלך וכו׳ שייכים לי) לבין ״החיים שלך שייכים לי״ הוא מעבר הגיוני, סה״כ. אני ממליץ על הספר ״מרד הנפילים״ של איין ראנד שמתאר את ההדרדרות המוסרית של חברה לתוך סוציאליזם וטוטאליטאריות בצורה מעוררת השתאות.

 

[Powerslave]

יש לך הנחה סמויה שחוסר דאגות כלכלי מוביל לאושר. אני דווקא שמתי לב שמרבית המדינות ברשימה ממוקמות בכדור הארץ צפונית מאוד או דרומית מאוד. אולי התושבים מאושרים יותר בגלל מזג האוויר?

 

[DavidA]

כשלוקחים את הסם הנכון - הכל נראה מצויין והאושר חוגג. המתאם הוא מחשיד, בוא נגיד ככה:

 

[גרהם]

רוב המדינות האלו עם אוכלוסיה הומוגנית יחסית, בלי הרבה הגירה ממדינות נחשלות. בהיבט הזה ישראל שבמקום גבוה בסקר, חריגה.

 

[Shlomi Z]

ב2018 פורסם דו"ח האושר העולמי של האו"ם, 156 מדינות מופיעות בדו"ח, שמדרג את שביעות הרצון של התושבים בשלל פרמטרים: תמ"ג, רווחה, תוחלת חיים, היעדר שחיתות, חופש ביטוי ונדיבות.

להלן המדינות המופיעות בד"וח על פי דירוגם.

1.פינלנד

2.נורווגיה

3.דנמרק

4.איסלנד

5.שוויץ

6.הולנד

7.קנדה

8.ניו זילנד

9.שבדיה

10.אוסטרליה

ארה"ב לעומת זאת רק במקום ה 18 .

שמתי לב שלכל המדינות המובילות במדד יש סוג של ביטוח בריאות ממלכתי, לכולן יש לימודים גבוהים בחינם או כמעט בחינם, בכולן יש איגודים מקצועיים חזקים, פנסיות ורשתות ביטחון סוציאליות. אולי הם מאושרים כי הם לא תמיד דואגים איך להחזיר עשרות אלפי דולרים של הלוואות ללימודים גבוהים? או מה יקרה אם יחלו ולא יוכל לשלם על התרופות. חשבתם אולי שסוציאליזם וקפיטליזם הם כמו ג'ין וטוניק, טעמתם פעם ג'ין או טוניק ? לכשעצמם לא מלבבים במיוחד, אבל ביחד הם מעדן. אולי המדינות שבראשית הרשימה מצאו את השילוב המושלם בין קפיטליזם לסוציאליזם? ישנו שילוב כזה?

עכשיו תחפש את מד ההתאבדויות במדינות הנ"ל ותצליב ...

 

[בת העמק]

האם הקפיטליזם האמריקאי בניסוחו של מילטון פרידמן השתגע?
לפי הצהרת 180 מנהלי החברות הגדולות בארה"ב, הם משנים את הגישה שמדברת על מיקסום רווחים לבעלי מניות ועוברים לאחריות הוליסטית שכוללת את הלקוחות, העובדים, הספקים ותושבי האזור שבו החברה עובדת.
בתקווה שזה לא רק יחצנות לשמה יש לי דבר אחד להגיד: הידד!
מאמר בגלובס מהיום
ועוד אחד

 

[האחד]

לגבי קנדה. האוכלוסיה ממש לא הומוגנית, אם כבר זאת מדינת הגירה יותר מישראל עם הרבה מהגרים ממדינות נחשלות שבאים כפליטים.
לימודים באוניברסיטה עולים כ10000 דולק בשנה אם כי לפי הכנסת ההורים אפשר לקבל סיבסוד מהממשלה כך שמישהו מעוט הכנסה ישלם בערך 3000 דולק לשנה.
ביטוח הבריאות ממלכתי אבל על תרופות משלמים מחיר מלא, אלא אם כן יש ביטוח פרטי, לרוב דרך מקום העבודה, וכאן הקץ'. המגזר הציבורי בקנדה מאד מנופח ונהנה מתנאים מאד טובים, קביעות,שכר גבוה, הרבה ימי חופש, פנסיה, ביטוח בריאות ועוד ועוד. אז מהגרים מבסוטים שהם באו ממדינות נחשלות לקנדה בה הם חיים טוב יותר, הקנדים הותיקים מבסוטים כי יש להם חיים נוחים ומרופדים

 

[Yevgeny]

לפי הצהרת 180 מנהלי החברות הגדולות בארה"ב, הם משנים את הגישה שמדברת על מיקסום רווחים לבעלי מניות ועוברים לאחריות הוליסטית שכוללת את הלקוחות, העובדים, הספקים ותושבי האזור שבו החברה עובדת.

בטור המצוין של Matt Levine בבלומברג יש התייחסות לכך (באמצע הטור, תחת הכותרת The purpose of the corporation), והוא מציג שתי דרכים להסתכל על ההצהרה הזאת, אחת מהן פחות אידאליסטית. היה לי מעניין, ממליץ לקרוא.

(בלומברג מגבילים מספר צפיות מאמרים בחינם בחןדש, אם חסום אפשר לנסות אינקוגניטו/דפדפן אחר/מכשיר אחר)

 

[adamshalev]

בטור המצוין של Matt Levine בבלומברג יש התייחסות לכך (באמצע הטור, תחת הכותרת The purpose of the corporation), והוא מציג שתי דרכים להסתכל על ההצהרה הזאת, אחת מהן פחות אידאליסטית. היה לי מעניין, ממליץ לקרוא.

(בלומברג מגבילים מספר צפיות מאמרים בחינם בחןדש, אם חסום אפשר לנסות אינקוגניטו/דפדפן אחר/מכשיר אחר)

לא קראתי. תן לי לנחש - הדרך למכסם רווחים לבעלי המניות היא להתפס בעיני הציבור כמו חברה שלא פועלת רק לטובת בעלי המניות אלא גם לטובת העובדים, ה-society, הסביבה וכד, או אפילו מעבר לכך - אתה חייב להקריב חלק מהרווחים ובאמת לדאוג לדברים הללו כי החלופה בעתיד תהיה לאבד הרבה יותר מהרווחים אם לא תדאג. אז המטרה לא השתנתה כלל, רק האמצעי.

 

[Yevgeny]

@adamshalev זו לא הנקודה שהוא מעלה (לא כזה ארוך...), אלא יותר הסתכלות על זה מנקודת מבט של יחסי הכוח בין בעלי המניות והמנכל.

 

[בת העמק]

הדרך למקסם רווחים לבעלי המניות היא להתפס בעיני הציבור כמו חברה שלא פועלת רק לטובת בעלי המניות אלא גם לטובת העובדים, ה-society, הסביבה וכד

ברור! האוטובוסים של אגד צבועים בירוק, בז"ן ממתגת את עצמה כשומרת על איכות הסביבה...לא חסרים ציניקנים.
העניין הוא שכאן מדובר על הצהרה משותפת של "אבירי" השולחן העגול של החברות הגדולות ביותר ולא הצהרה של חברה כזאת או אחרת. זה לא שהם יוצאים כל שני וחמישי בהצהרות כאלו ולכן זה ממש לא טריוויאלי ושווה מעקב.
אני יכולה לחשוב על דרכים מעשיות שיתגמלו את המנהלים על בסיס הצהרת הכוונות הזאת, זה לא נורא מורכב.
השאלה הגדולה, במיוחד בחברות שנשלטות ע"י הבעלים (כמו אמאזון שבזוס גם חתום על ההצהרה), כמה יהיו מוכנים בעלי המניות המשמעותיים לאפשר פחות רווחים בשביל רווחת יתר בעלי העניין והסביבה.
*אוף טופיק- אני חושבת שמיקסום רווחים כמטרה של חברה זה גועל נפש (מטרה שהובלה ע"י מילטון פרידמן). במקור, חוק החברות קבע שמטרתה הבלעדית של חברה בע"מ היא השאת רווחים ועם זה אני דווקא מסכימה. יש הבדל בין לדאוג לרווחים ובין לדאוג למיקסום רווחים ובתוך ההבדל הזה קורים כל הפשעים והשחיתויות של הצווארון הלבן.

 

[בת העמק]

טוב, אני קצת מתלהבת מהשיח הציבורי על זה היום אז סליחה
עמית מאתר slow מתייחס לזה היום בפייסבוק שלו (תיכף לינק) ומצטט משהו שכתב בספרו (הדגשים שלי):
"שנת 2018 תיזכר אולי כנקודת מפנה בתהליך הטיית המערכת הכלכלית לכיוון חדש של "קפיטליזם מפוכח". לורנס פינק, מייסד בלקרוק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, שלח מכתב למנהלי החברות בהן משקיעה הקרן ודרש מהם לגבש חזון חברתי: "אנחנו דורשים מהתאגידים הפרטיים והציבורים כאחד, למלא תפקיד חברתי. כדי לשגשג לאורך זמן, כל חברה חייבת לא רק להשיג יעדים פיננסיים, אלא גם לתרום בצורה חיובית לקהילה". פינק הוא המשקיע המוסדי הראשון שמאיים למשוך את השקעותיו מחברות שלא ייענו לדרישות החדשות. בסמיכות למכתבו של פינק, משקיעים מרכזיים בחברת אפל פנו לחברה בדרישה שתבדוק כיצד ההתמכרות לאייפון משפיעה על הנפש, ותפתח כלים שימנעו מילדים להתמכר למכשיר. לאלה ניתן להוסיף את רוג'ר מקנמיי, משקיע הון-סיכון שהיה מראשוני המשקיעים בפייסבוק, שבינואר 2018 תקף את האתר וטען כי המודל העסקי שלו "פרזיטי ופוגע במשתמשים ובדמוקרטיה כולה". יהיה קשה לטפול על פינק, מקנמיי ועל משקיעי אפל חתירה תחת יסודות הכלכלה החופשית. הרי, אלה ניצנים ראשונים של הבנה והתנגדות שמגיעים מלב המערכת הכלכלית."
והנה הלינק

 

[קפה שחור]

חוק החברות קבע שמטרתה הבלעדית של חברה בע"מ היא השאת רווחים ועם זה אני דווקא מסכימה

כנ"ל

דעתי האישית שזה לא יקרה (per say), אנשים לא יוותרו על רווחים, אז הם יקראו לזה בשם אחר
רווח פוליטי\ציבורי - מצויין
הוצאות חדשות על "חברתיות" - כמו תרומה, מצויין להפחתת המיסוי
תמריץ ממשלתי כלשהו - בסימן שאלה
השתקת פעילים חברתיים - שקט תעשייתי בנושא הפגנות מול בתי המנכלים, זריקת רפש ציבורי על חברות "רעות" ושינוי תדמית

אז בינתיים הדיבורים מועילים יותר מאשר מזיקים, לכן סביר שנשמע הרבה מהם בקרוב
כל עוד פנקס הצ'קים לא פתוח אלא רק הלשון זזה, אני לא מתרגש עבור בעלי המניות

 

[nick]

נשמע גרוע מאוד.
אני רואה כאן פתח לחינוך בכח הדולר שמגיע מאנשים שאיני חפץ להתחנך מהם.

מכיוון שאני משוכנע שהאנשים באלה מעדיפים יותר את הדולרים שלהם, אני רגוע.

 

[בת העמק]

אנשים לא יוותרו על רווחים,

לא מדובר על ויתור, ברור שחברה אין לה קיום ללא רווחים. אבל במקום שיהיה מקסימום רווחים לבעלי המניות, חלק מההכנסות יופנו להדרכות והטבות לעובדים, לשיפור היחס ללקוחות, לתרומה לקהילה והדיבידנד לבעלים יהיה קצת פחות (מותר לפנטז, לא?).
אני מניחה שזה יעבוד אם קרנות הפנסיה ומוסדיים אחרים (כמו בלקרוק) יעמידו תנאים כאלה לחברות שהם מושקעים בהן באחוזים גבוהים.

 

[sogi]

לא מדובר על ויתור, ברור שחברה אין לה קיום ללא רווחים. אבל במקום שיהיה מקסימום רווחים לבעלי המניות, חלק מההכנסות יופנו להדרכות והטבות לעובדים, לשיפור היחס ללקוחות, לתרומה לקהילה והדיבידנד לבעלים יהיה קצת פחות (מותר לפנטז, לא?).
אני מניחה שזה יעבוד אם קרנות הפנסיה ומוסדיים אחרים (כמו בלקרוק) יעמידו תנאים כאלה לחברות שהם מושקעים בהן באחוזים גבוהים.

זה חייב לבוא בדרך הרגילה של קניית מניות.
החברה תעזור לעובדים ולקהילה המקומית אבל כדי שאינטרסים יהיו מיושרים, העובדים והקהילה צריכים לקנות מניות.

 

[פשוט]

זה PR ותו לא
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=2152832151505939&id=266806780108495

 

[nick]

אני מניחה שזה יעבוד אם קרנות הפנסיה ומוסדיים אחרים (כמו בלקרוק) יעמידו תנאים כאלה לחברות שהם מושקעים בהן באחוזים גבוהים

ואני מניח שאם זה יקרה השוק יגיב לזה אוטומטית וערך הנכסים ירד.

אני לא קולט את הנקודה הזו. מי האנשים שרוצים את בלקרוק בתור משטרת המוסר. נשגב מבינתי