Shadow profileפייסבוק, גוגל וכו' מקבלות גישה רק למידע שאתה מאפשר להן לקבל.
Shadow profileפייסבוק, גוגל וכו' מקבלות גישה רק למידע שאתה מאפשר להן לקבל.
מצטער לומר אבל כל מה שכתבת כאן הוא לא נכון.הן משתמשות בממשקים מסודרים ומתועדים של מערכת ההפעלה כדי לקבל גישה לתמונות, תכתובות, מיקום, סאונד וכו'. אתה בוחר לאיזה מידע הן מורשות לגשת, ובלחיצת כפתור אתה עושה revoke להרשאות שלהן.
יותר מזה, אתה יכול לפנות אליהן ולקבל את כל המידע שהן מחזיקות עליך ולבקש שימחקו את כל המידע.
גם זה לא נכון.החברות האלו מאוד רגישות לנושאי פרטיות ומתייחסות לזה ברצינות רבה. אם הן היו אוספות מידע ללא אישור המשתמש, הן היו נתפסות וזה היה הסוף שלהן.
סורי אבל המאמר הזה הוא באיכות של עבודת גמר של תלמיד תיכון

אולי זו הגדרה שלך אבל דווקא זה לא מעניין ולא רלוונטי. סה"כ עניין של הרשאות גישה. לעתים תהיה הצדקה משפטית לגשת למידע שלך.חדירה לפרטיות זה אם עכשיו לעובד פייסבוק (או למישהו שפייסבוק החליטה למכור לו, למשל) תהיה גישה למידע גולמי עלי (שיחות, וכו') עם פרטים מזהים.
כל דבר אחר לא מעניין ולא ממש רלוונטי.
זה לא נכון ואין לזה תוקף משפטי. אני גם לא מכיר אף חברה שמחזיקה בעמדה הזאת.כל שימוש שאתה עושה באפליקציה, כל שימוש - הוא מידע שאתה מסכים (על פי החוזה) שיאסף וישמר עליך. בין אם נתת אותו מפורשות בטופס הרשמה או לא זה חסר כל חשיבות. ואם יש עליך מידע ציבורי שהם מצליבים, גם זה בסדר . הוא ציבורי.
מצטער לומר אבל כל מה שכתבת כאן הוא לא נכון.
גם אני עובד בתחום וגם מכיר מספיק יועצים משפטיים וקציני ציות וממוני הגנת פרטיות. ואני יודע כמה כסף ומאמצים ומודלים של ניהול סיכונים רגולטורים משקיעים בפרשנויות משפטיות שיאפשרו ללכת מילימטר מהקו הדק של הפרת הוראות רגולטוריות (ולעתים אף מעבר).מצטער לומר לך אבל הוא כן, ואני אומר לך את זה לא על סמך "דיונים" מרדיט אלא כי אני עובד בתחום הזה, בין השאר מול פייסבוק, ואני יודע מה התהליכים וההגנות שקיימות על מה שנקרא PII ועד כמה זה חשוב לחברות שפועלות בתחום הזה לוודא שהן לא עוברות אפילו במילימטר על החוק (GDPR, CPRA וכו').
אפילו בלי קשר למה ש- @minimizer הוסיף -זה לא נכון ואין לזה תוקף משפטי. אני גם לא מכיר אף חברה שמחזיקה בעמדה הזאת.
מימד ההסכמה כבר כמעט ולא רלוונטי. ולכן כל הרגולציה בתחום מתמקדדת בחובות שלא קשורות להסכמות של אנשים.
למרבה הצער זה אכן המצב.אתה מציג את זה כאילו כל שוטר הוא מין שריף שמחליט את מי לחקור ומקבל צווים בלי בעיה .
אם שוטר מחליט שמישהו חשוד שיפתח חקירה רשמית ויביא צו .
נגד אמי פלמור אין חקירה רשמית ואין צו כי לא פשוט להוציא צו כזה.
אז הן שילמו מילארדי יורו בהתנדבות?בניגוד לכל השטויות שכתבו פה, החברות האלו מאוד רגישות לנושאי פרטיות ומתייחסות לזה ברצינות רבה. אם הן היו אוספות מידע ללא אישור המשתמש, הן היו נתפסות וזה היה הסוף שלהן.
מסכים איתך עקרונית לגבי ההיבט הייחודי של שלילת חירות.מצב דומה - לא מתקיים בכל מה שקשור לסמכויות של הרשויות ו/או המשטרה. שם - היות ויש להם את היכולת לשלול ממך את חירותך ע"י מאסר או קנס, ראוי להגביל מאוד את הסמכות ואת הכח שלהם כדי למנוע ניצול לרעה או פגיעה לא מוצדקת באזרחים על לא עוול בכפם.
אז הן שילמו מילארדי יורו בהתנדבות?
אכן עוולה אחת לא מכשירה עוולה אחת.מה זה רלבנטי בכלל. כאילו שעוולה של פייסבוק אמורה להכשיר עכשיו מדינת משטרה בישראל.
התוכנה לא נשתלת, אם הבנתי נכון את ההסברים בלועזית על הנושא - מדובר בניצול פרצת אבטחה (מורכבת מאוד) במכשירי IPHONE.מה שאותי מעניין, וכרגע זה לא ברור, איך החוקרים החליטו למי לשתול את את התוכנה.
מה זה משנה? הן פגעו בפרטיות בניגוד לחוק ולכן שילמו.לא, הן שילמו מיליארדים כי הן נכשלו בהגנה על המידע שברשותן, לא על איסוף מידע בניגוד לחוק. ובמקרה של פייסבוק מדובר על תקופה לפני שה GDPR נכנס לתוקף אאל"ט.
התוכנה לא נשתלת, אם הבנתי נכון את ההסברים בלועזית על הנושא - מדובר בניצול פרצת אבטחה (מורכבת מאוד) במכשירי IPHONE.
מה זה משנה? הן פגעו בפרטיות בניגוד לחוק ולכן שילמו.
⌄
⌄
⌄
יש לך מקור שאומר שכל הקנסות הוטלו על פעולות ברשלנות בלבד?זה בדיוק ההבדל בין רשלנות לזדון.