• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

נגיף ה-coronavirus

  • פותח הנושא פותח הנושא Leo1
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
לדעתי זה הסבר שאולי נכון בשוליים. דווקא ההסבר העיקרי הוא לדעתי זה:

Finally, it’s notable that mortality declined in Italian and British hospitals when they weren't overrun with patients. This is another reason why flattening the curve isn't just a buzzy slogan, but a matter of life and death. As hospitals across Texas and Arizona start to fill up, we’ll see whether hospital mortality increases again.

מאפריל מספר החולים היומי באיטליה החל לרדת (בגלל הסגר) ולכן גם הלחץ על מערכת הבריאות ירד (שזו הייתה המטרה המוצהרת והעיקרית של הסגר - למנוע/להפחית את הקריסה של מערכת הבריאות). הרי מראש היה ידוע שהנגיף לא עד כדי כך אלים ושיעור התמותה כנראה נמוך גם מה-2% שהם מדברים עליו במאי. כך ששיעורי תמותה של 24% (וואו - מטורף) בעצם בעיקר נגרמו (כנראה) מקריסת המערכת.

אם זה נכון, איך זה מסביר את השונות באחוזי התמותה בין מחוזות איטליה השונים?

בוודאי תענה לי שבתי חולים בדרום איטליה לא קרסו, בניגוד לצפון איטליה. אם ככה , האם אין ויסות עומסים בין בתי חולים מוצפים לבין כאלו שלא מוצפים ? נניח שיש חולה בן 75 שלא התקבל לבית חולים במילנו, האם לא הגיוני שיעלה על מונית ויסע לקלבריה לבית חולים שם?

ברור שהשנוי בפרוטוקול הרפואי מאד משמעותי, התרופות השתנו וההליך השתנה, הניחוש שלי שזה עיקר ההבדל, לעומת נימוק ה"קריסה", משתי סיבות:

1) טענת הקריסה נוחה מאד לממסד הרפואי, תמיד הם גיבורים שקורסים תחת העומס, ותמיד צריך יותר משאבים
2) טענת שנוי הפרוטוקול הרפואי מאד קשה לממסד הרפואי, זה אומר שהם במו ידיהם הרגו חולים עקב טעויות בטיפול. כמובן שאני לא מאשים אותם, הם לא ידעו יותר טוב אז ועשו כמיטב יכולתם, אבל ברור למה טענת הקריסה עדיפה לממסד הרפואי.
 
אם זה נכון, איך זה מסביר את השונות באחוזי התמותה בין מחוזות איטליה השונים?

בוודאי תענה לי שבתי חולים בדרום איטליה לא קרסו, בניגוד לצפון איטליה. אם ככה , האם אין ויסות עומסים בין בתי חולים מוצפים לבין כאלו שלא מוצפים ? נניח שיש חולה בן 75 שלא התקבל לבית חולים במילנו, האם לא הגיוני שיעלה על מונית ויסע לקלבריה לבית חולים שם?

ברור שהשנוי בפרוטוקול הרפואי מאד משמעותי, התרופות השתנו וההליך השתנה, הניחוש שלי שזה עיקר ההבדל, לעומת נימוק ה"קריסה", משתי סיבות:

1) טענת הקריסה נוחה מאד לממסד הרפואי, תמיד הם גיבורים שקורסים תחת העומס, ותמיד צריך יותר משאבים
2) טענת שנוי הפרוטוקול הרפואי מאד קשה לממסד הרפואי, זה אומר שהם במו ידיהם הרגו חולים עקב טעויות בטיפול. כמובן שאני לא מאשים אותם, הם לא ידעו יותר טוב אז ועשו כמיטב יכולתם, אבל ברור למה טענת הקריסה עדיפה לממסד הרפואי.


שוב, אם הסיבה הייתה רק שלמדו איך לטפל טוב יותר בחולים היית רואה 24% תמותה בכל העולם. זה לא קרה. זה קרה רק באותם אזורים שבהם היתה הצפה של חולים קשה/מונשמים וששם המערכת כנראה לא הצליחה לטפל כראוי בחולים.

לגבי השאלה שלך:
אם זה נכון, איך זה מסביר את השונות באחוזי התמותה בין מחוזות איטליה השונים?

ענית לעצמך...
בוודאי תענה לי שבתי חולים בדרום איטליה לא קרסו, בניגוד לצפון איטליה. אם ככה , האם אין ויסות עומסים בין בתי חולים מוצפים לבין כאלו שלא מוצפים ?

כנראה שלא. או לא מספיק.
 
אבל מה הקשר של התנהגות שוטר כזה או אחר לחוק/הוראה שהוא אמור לאכוף?
אין קשר.

אני בהחלט מסכימה שהייתי מעדיפה לראות אכיפה מוגברת במקומות סגורים
תראי, אני לא יודע באיזה עיר את חיה
אבל אין אכיפה במקומות סגורים, אין, לא נכנסים אליהם ולא נותנים דוחות

האכיפה היא בדיוק במקום שבו תיארתי
ברחוב ואיפה שאין אנשים

דווקא בסרטון הזה בחרת? עצרו אותו כי הוא הרים יד על שוטר
טוב.
אני מבין שהילד נסע ברחוב, ראה שוטר, ניגש אליו, הרים עליו יד והשוטר החליט לעצור

לא, הילד הגן על עצמו בפני שוד מזויין לאור יום
 
התפרסם לפני יומיים
https://www.ynet.co.il/article/Bycdk6f1v
כך הוכשל הגוף שאמור היה לעצור את הגל השני
את ההתפרצות הזו אפשר היה לבלום: "המכלול", גוף מיוחד שהקימה המדינה לשם כך ואויש בידי קצינים מחיל האוויר, כבר הכין תוכנית לקטיעת שרשראות ההדבקה. אלא שתחקיר "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" חושף: פרופ' סדצקי וגורמים נוספים במשרד עשו הכול כדי שגוף זה לא יקבל סמכויות או יכתיב מדיניות. אתמול בבוקר, שעתיים לאחר שכותבי התחקיר, איתי אילנאי ורונן ברגמן, ביקשו את תגובתה - הודיעה סדצקי: אני מתפטרת
מבלי להתייחס רגע למה מו מי (תוכן)

למה הם כותבים ומדגישים:
"אם הם היו מצליחים – הגל השני היה יכול להיעצר, וישראל לא הייתה חוזרת השבוע להגבלות."

הרי למשפט הזה אין שום משמעות עובדתית אלא רק אפקט דרמטי
 
אז לפי חישוב שלי
החל מתחילת השבוע הבא, יתחילו להיות יותר "מחלימים", ברמה של מאות ליום
הראשונים במספרים הגדולים היו לפני קצת פחות משבועיים
אז אם הם בריאים ושליליים פעמיים ברצף, לפי הלוז צריכים להיות בחוץ

בסך הכל יש כ 15 אלף "חולים קלים" מסוף חודש יוני
 
יכול להיות שמכל מיני סיבות יש אוכלוסיות רגישות מאד להדבקה ותחלואה בקורונה
יש עוד פן שפחות מתייחסים אליו ורציתי להעלות, בלי לגזור מסקנה מהדברים. עבור אותן אוכלוסיות רגישות, בידוד הוא גזירה קשה מאד. תחשבו על אדם חולה (נגיד מבוגר עם בעיות רקע, אבל תקף גם לגבי צעירים) שצריך להיות עכשיו בבידוד וזה אומר שהוא נמצא במוסד רפואי או גריאטרי בלי אף אחד.תחשבו על ההשלכות הפיזיות (הקטטר התמלא ואין מי שירוקן) והרגשיות (אנשים עם פחדים/חרדות, לא מסוגלים לתקשר בגלל החולשה). זה לבד גורם תמותה ועלייה באשפוזים גם בטטוח הקצר וגם הארוך.
 
האם אין ויסות עומסים בין בתי חולים מוצפים לבין כאלו שלא מוצפים ? נניח שיש חולה בן 75 שלא התקבל לבית חולים במילנו, האם לא הגיוני שיעלה על מונית ויסע לקלבריה לבית חולים שם?
לא, אין, או לפחות - לא היה. בניגוד למערכת הבריאות המאוד ריכוזית בישראל מערכות הבריאות באירופה הן מאוד מבוזרות ומחולקות בין שפע גופים כגון השלטון המקומי, הכנסייה, התאגדויות כלכליות או מפעילים פרטיים.
הבעיה היא לא חולה בן 75 שמגיע למיון, הבעיה היא חולה בין 75 ששוכב כבר שבוע במחלקת אשפוז ומצבו מתדרדר בפתאומיות. בתי החולים ניסו ככל האפשר ביוזמות מקומיות וקשרים אישיים לנייד חולים אבל גילו שזה צורך כמות אדירה של משאבים וזמן שבא על חשבון טיפול בחולים.
זה היה במרץ, עכשיו כבר השתנה.
 
שוב, אם הסיבה הייתה רק שלמדו איך לטפל טוב יותר בחולים היית רואה 24% תמותה בכל העולם. זה לא קרה. זה קרה רק באותם אזורים שבהם היתה הצפה של חולים קשה/מונשמים וששם המערכת כנראה לא הצליחה לטפל כראוי בחולים.

לאו דווקא, יתכן שהיתה שונות בגילאים בין האיזורים

אני מניח שצעירים לא מסווגים כחולים קשה, ולכן רוב הסיכויים שלא ידחפו להנשמה, שבפני עצמה היא קטלנית

במילים אחרות, הקורונה יותר קטלנית לזקנים בגלל שנדחפו להנשמה , צעירים ממילא לא יועברו להנשמה

הנה כתבה שתומכת בדעתי:
גיליאד: ה-Remdesivir מורידה את אחוז התמותה מהנגיף ב-62%

חברת התרופות האמריקנית: ניתוח של מקרי הטיפול הקודמים הצביע כי כ-74.4% מהמטופלים באמצעות התרופה החלימו לאחר 14 יום, לעומת 59% בכל טיפול אחר. מניית החברה מטפסת במסחר המוקדם ב-2.7%
עמית נעם טל|10/07/2020 15:41
חברת התרופות גיליאד (סימול:GILD) מעדכנת היום על תוצאות חיוביות לתרופת ה-Remdesivir לטיפול בנגיף הקורונה. בחברה מציינים כי תוצאות אלו צריכות לעבור בחינה בניסוי קליני. מניית החברה מגיבה בעליות של 2.7% במסחר המוקדם והירידות בחוזים העתידיים נמחקו.
לפי הודעת החברה, ניתוח בדיעבד של כ-312 מטופלים שנדבקו בנגיף הקורונה והוגדרו כחולים קשה מצא כי שימוש בתרופה מוריד את הסיכויים לתמותה ב-62%. בנוסף, האנליזה מצביעה כי כ-74.4% מהמטופלים בתרופה הצליחו להחלים בתוך כ-14 יום, לעומת 59% מהמטופלים שקיבלו טיפול אחר.

https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/782070
 
לאו דווקא, יתכן שהיתה שונות בגילאים בין האיזורים

אני מניח שצעירים לא מסווגים כחולים קשה, ולכן רוב הסיכויים שלא ידחפו להנשמה, שבפני עצמה היא קטלנית

במילים אחרות, הקורונה יותר קטלנית לזקנים בגלל שנדחפו להנשמה , צעירים ממילא לא יועברו להנשמה

הנה כתבה שתומכת בדעתי:
גיליאד: ה-Remdesivir מורידה את אחוז התמותה מהנגיף ב-62%

חברת התרופות האמריקנית: ניתוח של מקרי הטיפול הקודמים הצביע כי כ-74.4% מהמטופלים באמצעות התרופה החלימו לאחר 14 יום, לעומת 59% בכל טיפול אחר. מניית החברה מטפסת במסחר המוקדם ב-2.7%
עמית נעם טל|10/07/2020 15:41
חברת התרופות גיליאד (סימול:GILD) מעדכנת היום על תוצאות חיוביות לתרופת ה-Remdesivir לטיפול בנגיף הקורונה. בחברה מציינים כי תוצאות אלו צריכות לעבור בחינה בניסוי קליני. מניית החברה מגיבה בעליות של 2.7% במסחר המוקדם והירידות בחוזים העתידיים נמחקו.
לפי הודעת החברה, ניתוח בדיעבד של כ-312 מטופלים שנדבקו בנגיף הקורונה והוגדרו כחולים קשה מצא כי שימוש בתרופה מוריד את הסיכויים לתמותה ב-62%. בנוסף, האנליזה מצביעה כי כ-74.4% מהמטופלים בתרופה הצליחו להחלים בתוך כ-14 יום, לעומת 59% מהמטופלים שקיבלו טיפול אחר.

https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/782070
רק להדגיש שהתוצאות לא התקבלו מניסוי קליני סטנדרטי (עם פלסבו) אלא מניתוח ברטרופרספקטיבה אל מול חולים "דומים" מהעבר.
פרטים נוספים פה.
 
נערך לאחרונה ב:
רק להדגיש שהתוצאות לא התקבלו מניסוי קליני סטנדרטי (עם פלסבו) אלא מניתוח ברטרופרספקטיבה אל מול חולים "דומים" מהעבר.
פרטים נוספים פה.

עוד ציטוט רלבנטי (וואלה, אני מתפקד פה כסוכן מכירות שלהם, אני צריך לקבל עמלה):

פרופסור גליה רהב: "אנחנו כל הזמן אוספים ידע, לומדים להכיר יותר ויותר תופעות שנגרמות כתוצאה מהנגיף, וחושבים איך לטפל ביעילות. התרופה החדשה שקיבלה את אישור ה־FDA לטיפול במחלה, רמדסיביר, מתגלה כמשפרת פלאים את הסימפטומים, אבל גם היא בדרך להיגמר, ואז נצטרך לחשוב מה לעשות. אני מאוד מקווה שימצאו פתרונות נוספים".

https://www.israelhayom.co.il/article/779237

אגב, באופן כללי זו כתבה מעניינת מאד, אך ארוכה :-)
 
עוד ציטוט רלבנטי (וואלה, אני מתפקד פה כסוכן מכירות שלהם, אני צריך לקבל עמלה):

פרופסור גליה רהב: "אנחנו כל הזמן אוספים ידע, לומדים להכיר יותר ויותר תופעות שנגרמות כתוצאה מהנגיף, וחושבים איך לטפל ביעילות. התרופה החדשה שקיבלה את אישור ה־FDA לטיפול במחלה, רמדסיביר, מתגלה כמשפרת פלאים את הסימפטומים, אבל גם היא בדרך להיגמר, ואז נצטרך לחשוב מה לעשות. אני מאוד מקווה שימצאו פתרונות נוספים".

https://www.israelhayom.co.il/article/779237

אגב, באופן כללי זו כתבה מעניינת מאד, אך ארוכה :)

והנה עוד דוגמא למה, *למרות* שהטיפול משתפר, במקרה של קריסת מערכת הבריאות (נניח במקרה הזה בגלל חוסר של תרופה מצילת חיים) שיעור התמותה יעלה. וכמובן זה עובד גם הפוך, כאשר אין קריסה של המערכת, המערכת יכולה לנצל את הפוטנציאל שלה וכך שיפור בפרוטוקול הטיפול/תרופות חדשות מורידות את שיעורי התמותה.

בקיצור, נראה ששני הדברים מתכתבים זה עם זה ולא מנוגדים.
 
עוד ראיה למקצועיות ורמת קבלת ההחלטות של משרד הבריאות:
שמים את הטבלה של משרד הבריאות בהקשר שלה (סקר שאינו מבוסס על נתונים).
אני מדבר על הטבלה הזו:
Ecn7tOVWkAEUpxY

ושרשור מעניין שנוגע בבעיות צפויות עם הנתונים בשבועות הקרובים.
 
לדעתי, הטקטיקה הנכונה היא הסרה מוחלטת של כל המגבלות, ולרוץ לחסינות.

אבל לא זאת כוונתי. אני אומר שאם המטרה שלנו היא הימנעות מפיק גבוה של חולים פעילים, אנחנו צריכים למקסם את "העקומה" ככל הניתן מבלי להביא לקריסת המערכת. כמו שכתבתי מקודם: מחלימים = מקדם יותר נמוך, ולכן עלייה יותר מתונה.

לא יודע למה הגברת תחלואה מבוקרת זה רעיון טוב. אני יכול להצדיק רק שתי אסטרטגיות: הראשונה, להגיע לתחלואה נמוכה ואז להשאיר את מקדם ההדבקה מתחת ל-1. השניה, לבטל את כל המגבלות ולהדביק את כולם.

אני לא רואה מה הטעם לשמור על תחלואה קבועה. כדי להבטיח מקדם הדבקה 1 גם ככה צריך בערך אותן מגבלות שצריך כדי להגיע למקדם הדבקה קטן מ-1, ובקצב של 10,000 נדבקים ביום נדביק את כל האוכלוסיה תוך שנתיים ומשהו. לו הייתי צריך להמר הייתי מהמר שהחיסון יגיע לפני שנסיים להדביק את כולם. המחשבה היא לאפשר לבתי חולים לטפל בחולים אני מניח, אבל עדיף שלא יחלו מלכתחילה אם גם ככה צריך מגבלות.

וגם אחרי שנדביק את כולם, לא באמת נגיע לחסינות עדר. נניח שאתה צודק ובאמת אנחנו מפתחים חסינות לכמה שנים, המשמעות היא שכל אחד מאיתנו ידבק בקורונה כל כמה שנים. לא תהיה שום חסינות עדר אם אחרי שנתיים חצי מהאוכלוסיה פגיעה שוב, ולוקח שנתיים להדביק את כל האוכלוסיה. אסייג: אין מידע כרגע, הכל ספקולציות, רק חשוב לי להדגיש שגם אחרי שכולם ידבקו הבעיה לא בהכרח תיפתר.
 
נערך לאחרונה ב:
והנה עוד דוגמא למה, *למרות* שהטיפול משתפר, במקרה של קריסת מערכת הבריאות (נניח במקרה הזה בגלל חוסר של תרופה מצילת חיים) שיעור התמותה יעלה. וכמובן זה עובד גם הפוך, כאשר אין קריסה של המערכת, המערכת יכולה לנצל את הפוטנציאל שלה וכך שיפור בפרוטוקול הטיפול/תרופות חדשות מורידות את שיעורי התמותה.

בקיצור, נראה ששני הדברים מתכתבים זה עם זה ולא מנוגדים.

זו השערה הגיונית שלך, הבעיה שזו רק ספקולציה שלך. המידע האמיתי חייב להיות גלוי, ואי אפשר להתנהל עם חירות האזרחים ופרנסתם כאילו זה משחק ילדים.

מערכת הבריאות מהמהמת אמירות מעורפלות על קריסה, כשלא ברור למה וכמה. לא ברור מה הסף של המערכת, ולא ברור למה זה הסף. זה לא מלחמה בה חייבים להסתיר מידע מהאויב, והציבור הוא לא האויב.

בכתבה של ישראל היום שקישרתי קודם ברור שהמערכת לא קרובה לקריסה, מדובר שם בפירוש על זה שחולים קלים יכולים לבחור אם הם רוצים להתאשפז או לא. זה אינדיקציה למערכת שרחוקה מקריסה.

בגל הראשון היתה תחושה של חרום אמיתי, ודברו במספרים קונקרטים על מכונות הנשמה ושטוח העקומה מתחת לכמות מכונות ההנשמה. כעת מוכרים לנו לוקשים בהקשר של "קריסת" מערכת הבריאות, ולא אומרים הרבה.

לתחושתי אין סכנה של קריסת מערכת הבריאות, וכל המטרה כרגע היא להאיט את ההדבקה כדי שהגל לא יגיע לזקנים לפני שהחיסון יגיע. זו מטרה לגיטימית, אבל מגיע לנו שיצהירו עליה.
 
לתחושתי אין סכנה של קריסת מערכת הבריאות, וכל המטרה כרגע היא להאיט את ההדבקה כדי שהגל לא יגיע לזקנים לפני שהחיסון יגיע. זו מטרה לגיטימית
אולי אבל צריך לזכור שההבדל בין בתי חולים ריקים לעומס יתר יכול להיות בשבוע שבועיים.
כמובן שאם היה איסוף וניתוח מידע רציני אז היינו יכולים לדעת אבל לדעתי מסתירים מהציבור בגלל שאף אחד באמת יודע כרגע. הם יודעים שאין להם תשובות אז הם מנסים להפחית את השאלות.
לא בתי החולים יודעים ובטח שלא משרד הבריאות והממשלה . הם עדיין לא מוכנים למקרה הסביר שהיו צריכים להתכונן אליו מפברואר.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מצב
הנושא נעול.
נושאים דומים

נושאים דומים

Back
למעלה