• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

לקום לתחייה מהאפר

  • פותח הנושא פותח הנושא עידו ג
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
לא מאחרים לרכבת, פשוט צריך לעלות על הרכבת הנכונה. ועכשיו הרכבת היא קלוד. במקום להתברבר עם לימודים מסורתיים(שאולי פחות מתאימים לך) תתחיל ללמוד על כלי ai למיניהם שיכולים להפוך את הרעיונות שלך למציאות. הרבה פעמים יש חסם של איך מתחילים בכלל ליצור משהו ועכשיו הוא ירד כמעט לגמרי - יש לי תחושה שזה יתאים לך בול
אתה צודק, אני מתכוון לנסות להתנסות. יש לי שני מיזמים שחשבתי עליהם, צריך יותר מוטיבציה ולהיות פחות מכור למשחק מחשב שאני מבזבז בו יותר מדי זמן.

אני בעיקר מתכוון ללמוד להשתמש בכלים וללמוד בהם גם כלים אחרים שיעזרו לי להתפתח במשרה החדשה, בה אני מקווה ביום מן הימים להיות אנליסט.
המיזמים יחכו.
 
אני מקווה מאוד, גם החלטתי לשים את באדי (הכלבלב) בפנסיון אילוף בחודש הקרוב.
יקל מאוד על חיפוש הדירה והמעבר, בנוסף אני מקווה לטייל איתו בירקון והסביבה, מניח גם שיש אזורים מיועדים לפארק כלבים בפארק. כיום אני לא משחרר אותו בפארק כלבים מגודר, לא מספיק ממושמע. בכלל, מאז תחילת שאגת הארי הפסקתי לטייל איתו, הוא מסכן ומלא מרץ לכן משתולל.
לצערי התפתח לכלב זיהום בפנסיון, לקחנו אותו לוטרינר והם הציעו לא להחזיר אותו לפנסיון. כרגע מקבל טיפול תרופתי והרבה אהבה.
מקשה מאוד על הליך מציאת הדירה, עדיין לא מצאתי דירה. מתחיל להיות קצת מלחיץ. כמובן שהוצאות לא צפויות לא מתקבלות בברכה כרגע גם כן :)
בשבוע האחרון אם לא תהיה ברירה אוותר כבר על ממ"ד ואתחיל לחפש במרץ דירה נוחה .(מבחינת מיקום) ללא ממ"ד.
בעל הפנסיון החזיר את הסכום ששילמתי לו כמקדמה ללא וויכוח, טען (ואני מאמין לו) שזה מעולם לא קרה להם.
 
אמי נפלה ונפצעה אתמול.
מאז מתחבט מאוד בין דאגה לעצמי וההתפתחות שלי, לבין דאגה להורי וחשיבה לא אנוכית.
היא הייתה על הרצפה חסרת ישע עד שאח שלי הגיע, לא הצלחתי להרים אותה מהרצפה לבדי. ייתכן ושברה את היד.

אם אמי מושבתת, כל המשפחה מושבתת.
אבא שלי מן הסתם מאוד מסתמך עליה כנכה סיעודי.
אח שלי נשען עליה, אני נשען עליה.
היא ללא ספק העוגן של המשפחה.

האם אני פזיז מדי במעבר למרכז?
אולי עדיף שאחפש משהו בנהריה והסביבה?

אם אבקש מהמעסיק לדחות את תחילת העסקה בחודש, איך לדעתכם זה יתקבל?
מצד אחד אני לא רוצה להתחיל ברגל שמאל עם המעסיק, מצד שני אני מרגיש חסר אונים להשאיר את אמי ואבי במצב בו הם נמצאים.
מאמין שבעוד חודש המצב של אמי יהיה משמעותית טוב יותר והיא תוכל לחזור לתפקד.

אשמח לדעות.
 
אמי נפלה ונפצעה אתמול.
רפואה שלמה במהרה!
מציע לא לקבל החלטות לפני שיש דיאגנוזה לגבי מצבה של אמך, ובמיוחד לחקור מה גרם לנפילה.
נשמע שמה שהמשפחה שלכם צריכה זה עזרה סיעודית מקצועית על בסיס יותר מסודר, בדקתם עם ביטוח לאומי אם אתם זכאים לגמלת סיעוד (במחילה לא זוכר מהשירשור אם כבר התייחסת לזה)?
בנוסף אני מציע לקבל מעזר לציון ייעוץ בנושא מניעת נפילות, הם מסייעים עם התקנת מוטות אחיזה למקלחת ושירותים.
באופן כללי נראה לי שהעזרה הכי גדולה שאתה יכול לתת להורים ולאחיך היא להמשיך בבניה של החוסן הכלכלי שלך וכל מה שבא עם זה.
 
רפואה שלמה במהרה!
מציע לא לקבל החלטות לפני שיש דיאגנוזה לגבי מצבה של אמך, ובמיוחד לחקור מה גרם לנפילה.
נשמע שמה שהמשפחה שלכם צריכה זה עזרה סיעודית מקצועית על בסיס יותר מסודר, בדקתם עם ביטוח לאומי אם אתם זכאים לגמלת סיעוד (במחילה לא זוכר מהשירשור אם כבר התייחסת לזה)?
בנוסף אני מציע לקבל מעזר לציון ייעוץ בנושא מניעת נפילות, הם מסייעים עם התקנת מוטות אחיזה למקלחת ושירותים.
אמא נפלה בגלל הכלב שלי, יש לו "לווין" על הראש. כדי למנוע ממנו לפגוע בעצמו בזיהום. הוא לא מודע לגודל הקונוס, רץ במסדרון ובטעות הפיל אותה כשעבר לידה.

לגבי גמלת סיעוד/שירותי סיוע, אבא בן 59, זה רלוונטי מגיל פרישה (67). הוא לא זכאי.
באופן כללי נראה לי שהעזרה הכי גדולה שאתה יכול לתת להורים ולאחיך היא להמשיך בבניה של החוסן הכלכלי שלך וכל מה שבא עם זה.
אני לא בטוח כמה אני מפתח את החוסן הכלכלי, בהתחשב בעלויות השכירות במרכז.
אולי אם אמצא משרה מלאה בנהרייה יהיה טוב יותר...

הבעיה היא מציאת משרה כזו בנהרייה, כזו שאוכל לתחזק לאורך זמן ולא דורשת תואר...

מעבר לכך, להישאר בנהריה משמע ויתור סופי על הקמת משפחה משלי מבחינתי. כמעט כל בני גילי לא בעיר.

לכן ההתלבטות היא בן מניעי האנוכיים והאישיים לבן המשפחה.
 
לכן ההתלבטות היא בן מניעי האנוכיים והאישיים לבן המשפחה.
זה לא בדיוק ככה.
בתור אחת שטיפלה בהוריה תוך כדי הקמת משפחה (רחוק מהם) משנות השישים לחייהם ועד מותם בסביבות גיל 90 - חלק מהטיפול זה לדאוג שהסביבה הקרובה והמקצועית פוקחת עליהם עין. רופא המשפחה, מחלקת רווחה של הישוב, שכנים שאפשר לבקש מהם לקפוץ רגע ולעזור. זה לא אומר שאף פעם לא מצאתי את עצמי נכנסת לרכב ומגיעה למיון בארבע בבוקר (שעה וחצי נסיעה) או נאלצת לקחת כמה ימי חופשה כדי לתת טיפול יותר צמוד. בעלי עשה אותו הדבר עם הוריו (בן יחיד, מרחק 3 שעות נסיעה).
ואם האח שלך גר בבית או בסביבה, מדוע הוא אינו יכול להפוך למשגיח העיקרי?
אתה חייב למצוא את דרכך האישית וגם לבנות השגחה בשלט רחוק. אין שום סיבה שתקריב את התפתחותך לשם טיפול בכל מיני בעיות שקורות לאנשים בגילנו.
אם אמי מושבתת, כל המשפחה מושבתת.
מאיזו בחינה כל המשפחה מושבתת? זה ממש מוזר מה שאתה אומר. ברור שאם היא זאת שמבשלת, מנקה, קונה - צריך למצוא פתרונות זמניים.
אם אבא שלך לא מצליח להתנייד בלי עזרתה, צריך לפנות לרווחה ולדאוג לעזרה (ומה עם האח שלך?). לשבור יד זה לא סוף העולם.
 
לגבי גמלת סיעוד/שירותי סיוע, אבא בן 59, זה רלוונטי מגיל פרישה (67). הוא לא זכאי.
למי שמתחת לגיל פרישה זה נקרא קצבת שירותים מיוחדים

לכן ההתלבטות היא בן מניעי האנוכיים והאישיים לבן המשפחה
לא הייתי קורא לזה בכלל מניעים אנוכיים, נראה לי שיצירת תלות של ההורים בך היא גרועה להם לא פחות מאשר לך. הם צריכים פתרון עם יתירות, אם למשל משהו קורה למטפלת אז מביאים מישהו אחר, אותך אי אפשר להחליף. אם חלילה הייתי במצב דומה להוריך הייתי מרגיש הרבה יותר בנוח אם מישהו מהילדים היה מנהל את המצב ולא מטפל בי בעצמו.

אני לא בטוח כמה אני מפתח את החוסן הכלכלי, בהתחשב בעלויות השכירות במרכז.
אולי אם אמצא משרה מלאה בנהרייה יהיה טוב יותר...
זו התייחסות של שחור או לבן, יש גם אפשרויות באמצע. אם המשרה שלך היא באזור הבורסה אז זה בהחלט אפשרי לעבוד שם ולגור באזור חוף הכרמל קרוב לרכבת כמו שכבר הצעתי קודם. זה יפתור לך גם את הבעיה של עלות הדיור וגם את זמן התגובה להורים בנהריה, בייחוד אם בהמשך תרכוש רכב.
 
אמי נפלה ונפצעה אתמול.
רפואה שלמה!!

אם אבקש מהמעסיק לדחות את תחילת העסקה בחודש, איך לדעתכם זה יתקבל?
מניח שרוב המעסיקים יקבלו את זה בהבנה,
אבל אין תשובה גורפת - זה תלוי בתפקיד שאתה מיועד אליו.

הבעיה היא מציאת משרה כזו בנהרייה, כזו שאוכל לתחזק לאורך זמן ולא דורשת תואר...

מעבר לכך, להישאר בנהריה משמע ויתור סופי על הקמת משפחה משלי מבחינתי. כמעט כל בני גילי לא בעיר.

לכן ההתלבטות היא בן מניעי האנוכיים והאישיים לבן המשפחה.
מציע להסתכל על הטווח הארוך:

לפי גילאי ההורים, סביר שיש להם עוד כמה עשורים טובים,
ואם ההישארות קרוב להורים תדרוש ויתור על משפחה ועל עבודה טובה,
יוצא שבטווח הארוך תוכל לדאוג להם טוב יותר אם לא תוותר על הפיתוח האישי שלך.
 
נערך לאחרונה ב:
השנקל שלי: נסה להימנע מהחלטות עם השלכות משמעותיות על המשך החיים ברגעי משבר.

תנשום עמוק. דבר עם המעסיק ובקש דחייה של כמה שבועות. (עשיתי את זה בעבר וזה התקבל בסדר) תעבור את המצב הזה תוך גיוס כמה שיותר משאבים מהסביבה (אחיך, רווחה וכו')

כמו שנאמר קודם למשפחה שלך יש אינטרס שתרוויח היטב. זה כנראה אומר לעבור מהפריפריה למרכז.

באמצע הטירוף של הקורונה סיפרתי לתלמידים שלי על שלמה המלך שביקש מחכמיו לכתוב לו מוטו לחיים על הטבעת שענד על ידו. איזשהו משפט שתמיד יהיה נכון.

החכמים חשבו ארבעים יום וארבעים לילה ובסוף החליטו לרשום "גם זה יעבור"

רגעים טובים עוברים וצריך להתכונן למשברים. משברים עוברים וצריך להיות מוכנים לזמנים טובים.

בהצלחה
 
תודה לכולם.
החלטתי להודיע להם שאאלץ לוותר על העבודה (הייתי אמור להתחיל ב03/05). הסברתי את מצבו הרפואי של אבי ושאיני יכול להשאיר שני הורים שלא יכולים לדאוג לעצמם לבד.
הם כיבדו את בקשתי וציינו שאם הדברים יסתדרו עד יוני אוכל להצטרף גם באיחור.

ביום ראשון אתקשר אליהם, הייתי קצת מופתע מכך שהם מוכנים לתת לי להתחיל ביוני.
אם זה בחלק המאוחר של יוני אולי עוד אעבור למרכז. אם זה בחלק המוקדם של יוני לא חושב שאוכל להצטרף לעבודה.

התחלתי כבר לחפש משרות בנהרייה, להפתעתי נפתח מוקד של בנק הפועלים בעיר. את הקורס אצטרך לעשות בנשר, זה יהיה חודש סיוט (מבחינה תחבורתית). אבל זה נחמד לדעת שסוף סוף יש משהו רלוונטי בעיר המתה הזו.

השכר יהיה כמעט חצי מהשכר ברמת גן, אך גם השכר דירה אם אשכור בנהריה משמעותית נמוך יותר.

מתלבט ומתחבט.
לעבוד בנהריה יהיה בטוח ונוח, אך כנראה שאסבול (חברתית, זוגיות, עבודה משעממת וחסרת התפתחות תעסוקתית).
בעוד המרכז זה אמריקה מבחינתי, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (ובלתי נגמרות) - אך הסיכון שאכשל (על סמך הניסיונות הקודמים של מעברי הדירה) מטריד אותי מאוד.
העבודה במרכז ללא ספק תהיה מעניינת יותר ובעלת אופק התפתחותי.


כשחתמתי על החוזה, צויין שימי החופש הם כחוק.
חשבתי אולי לשאול אם אוכל לקבל עוד חצי יום חופש בחודש, כך שמדי פעם אוכל להצפין ולהיות עם ההורים ביתר קלות.
בקשה סבירה (בהתחשב שכבר חתמתי על חוזה)?
לדעתי קצת מסריח, אך אולי שווה לנסות.
 
כשחתמתי על החוזה, צויין שימי החופש הם כחוק.
חשבתי אולי לשאול אם אוכל לקבל עוד חצי יום חופש בחודש, כך שמדי פעם אוכל להצפין ולהיות עם ההורים ביתר קלות.
בקשה סבירה (בהתחשב שכבר חתמתי על חוזה)?
לדעתי קצת מסריח, אך אולי שווה לנסות.
כבר הודעת להם שאתה לא מעוניין בעבודה
למה לשאול על עוד ימי חופש??
גם אם תלך אליהם ביוני מה שחשוב לך זב הגמישות שהם הפגינו ומחכים לך
אל תנסה להיתפס כמישהו שמנסה לסחוט עוד כספים

בלי קשר לבקש 18 ימי חןפש במקום 12 זה לדעתי מוגזם בשלב מוקדם כזה של הקרייר ה בטח בלי ממש ניסיון ואחרי חוזה...

קח בחשבון שמניח שאם תיהיה טוב סביר מאוד יהיה לבקש אחרי חודש חודשיים לצאת פעם בשבוע מוקדם יותר בשביל לבקר את ההורים
זה בדרכ יתאפשר

ואם לא תציע להתחיל באותו יום יותר מוקדם הוא להוריד לך בהתאם בשכר / ימי חןפש...
 
כבר הודעת להם שאתה לא מעוניין בעבודה
למה לשאול על עוד ימי חופש??
גם אם תלך אליהם ביוני מה שחשוב לך זב הגמישות שהם הפגינו ומחכים לך
אל תנסה להיתפס כמישהו שמנסה לסחוט עוד כספים

בלי קשר לבקש 18 ימי חןפש במקום 12 זה לדעתי מוגזם בשלב מוקדם כזה של הקרייר ה בטח בלי ממש ניסיון ואחרי חוזה...

קח בחשבון שמניח שאם תיהיה טוב סביר מאוד יהיה לבקש אחרי חודש חודשיים לצאת פעם בשבוע מוקדם יותר בשביל לבקר את ההורים
זה בדרכ יתאפשר

ואם לא תציע להתחיל באותו יום יותר מוקדם הוא להוריד לך בהתאם בשכר / ימי חןפש...
תודה, מעריך את הפידבק!
אין לי ניסיון מתאים ולכן התייעצתי :)

שמח שבדקתי כאן במקום לשאול את המעסיק לפני התייעצות :)

לא חשבתי שזה יהיה בעייתי, אבל אני מבין שכן חח
 
  • אהבתי
Reactions: A42
ביום ראשון אתקשר אליהם, הייתי קצת מופתע מכך שהם מוכנים לתת לי להתחיל ביוני.
אם זה בחלק המאוחר של יוני אולי עוד אעבור למרכז. אם זה בחלק המוקדם של יוני לא חושב שאוכל להצטרף לעבודה.
לשמחתי הסכימו לאפשר לי להתחיל בחלק המאוחר של יולי, אך ביקשו התחייבות "נוקשה" - whatever that means.
נחמד מאוד מצד המעסיק העתידי ובאמת מאוד מוערך.
מעניין מדוע, או שלא היו מצטרפים פוטנציאלים טובים, או שאולי השם של שירות הלקוחות של אלפי עושה לי טוב. מדובר באותו התחום פחות או יותר ואני יודע שהם מכירים את אלפי.
התחלתי כבר לחפש משרות בנהרייה, להפתעתי נפתח מוקד של בנק הפועלים בעיר. את הקורס אצטרך לעשות בנשר, זה יהיה חודש סיוט (מבחינה תחבורתית). אבל זה נחמד לדעת שסוף סוף יש משהו רלוונטי בעיר המתה הזו.

השכר יהיה כמעט חצי מהשכר ברמת גן, אך גם השכר דירה אם אשכור בנהריה משמעותית נמוך יותר.
לאחר שסירבתי להצעה הזו, החליטו לשפר את ההצעה ולאפשר לי להצטרף לקורס שמתחיל ביוני במקום במאי.
מ41 לשעה ל46 לשעה עד 16:00
מ49 ל56 לשעה מעבר ל16:00

את האמת? מאוד התחבטתי.
להישאר באזור הנוחות יהיה מדהים, השכר לא כל כך רע, אך התחום יהיה משעמם מאוד, בלי אופק התפתחותי וגם אולי סתם את הגולל על העתיד החברתי שלי.
מעבר לכך, הנכונות של החברה במרכז לאפשר לי להצטרף באיחור משמעותי באמת מאוד מוערכת.
את השיחה מהמוקד קיבלתי לאחר שהתחייבתי בשנית לחברה במרכז, כך שמבחינה אתית לא הרגשתי בנוח בכלל לשקול את ההצעה בנהרייה.

ממשיך לחפש דירות במרכז.
עד העדכון הבא :)
 
  • אהבתי
Reactions: A42
את האמת? מאוד התחבטתי.
להישאר באזור הנוחות יהיה מדהים, השכר לא כל כך רע, אך התחום יהיה משעמם מאוד, בלי אופק התפתחותי וגם אולי סתם את הגולל על העתיד החברתי שלי.
מעבר לכך, הנכונות של החברה במרכז לאפשר לי להצטרף באיחור משמעותי באמת מאוד מוערכת.
את השיחה מהמוקד קיבלתי לאחר שהתחייבתי בשנית לחברה במרכז, כך שמבחינה אתית לא הרגשתי בנוח בכלל לשקול את ההצעה בנהרייה.

ממשיך לחפש דירות במרכז.
עד העדכון הבא :)
אני הייתי כן שוקל להיכנס לעבודה הזו. הייתי משקלל את הפגיעה בבנק הפועלים בתור די נמוכה, והתועלת עבורך די גבוהה.
 
אני הייתי כן שוקל להיכנס לעבודה הזו. הייתי משקלל את הפגיעה בבנק הפועלים בתור די נמוכה, והתועלת עבורך די גבוהה.
כמדומני שהתבלבלת.
העבודה בנהריה - היא זו במוקד של בנק הפועלים.
העבודה במרכז - בחברה בתחום המיסוי.
ויתרתי על העבודה במוקד בבנק הפועלים.
ההיגיון? מה שציינתי מקודם. אתית לא הרגשתי נוח להבריז לחברה במרכז, וגם הדברים שציינתי (התפתחות, חברתית ותעסוקתית).

לשם השוואה, העבודה במרכז היא במשרה מלאה, משכורת 10,000 (כולל החזרי נסיעות). ולאחר חצי שנה 12,000 + קרן השתלמות (מקבל רטרו את הקה"ש לאחר חצי שנה).
לפי האקסל שעשיתי, בעבודה בנהרייה הייתי מגיע ל9200~ לא כולל החזרי נסיעות.
המשכורות בברוטו ולא בנטו.

אם מחשבים עלויות שכירות, אובדן יישוב מוטב (בנהריה יש הקלת מס), וכד', החיסכון נטו יוצא גבוהה יותר דווקא בעבודה בנהריה.
אך זו תהיה עבודה משעממת, מתסכלת, וחסרת אופק, לדעתי.

בנוסף לכל, תמיד יש גיוסים חדשים למוקדים הללו.
במקרה הכי גרוע ולא אצליח להסתגל לחיים במרכז, אחזור לנהריה ובהמשך בטוח יהיה גיוס נוסף למוקד הזה.
 
במקרה הכי גרוע ולא אצליח להסתגל לחיים במרכז
יש לך היסטוריה של עזיבה וחזרה לאותה נקודת התחלה, לא בטוח שזה עושה לך טוב.
אולי לנסות להתחייב בינך לבין עצמך מינימום זמן שאתה נשאר במרכז כמעט בכל תנאי (מסייגת בגלל ה"נפילות" שלך מדי פעם, אבל אולי תוכל לבנות לך עזרה טיפולית וחברתית במרכז). אולי לבנות לעצמך רשימת משאלות, שמפורטות למשימות קצרות טווח, ולשמוח בכל V שאתה מסמן?
 
כמדומני שהתבלבלת.
העבודה בנהריה - היא זו במוקד של בנק הפועלים.
העבודה במרכז - בחברה בתחום המיסוי.
ויתרתי על העבודה במוקד בבנק הפועלים.
ההיגיון? מה שציינתי מקודם. אתית לא הרגשתי נוח להבריז לחברה במרכז, וגם הדברים שציינתי (התפתחות, חברתית ותעסוקתית).

לשם השוואה, העבודה במרכז היא במשרה מלאה, משכורת 10,000 (כולל החזרי נסיעות). ולאחר חצי שנה 12,000 + קרן השתלמות (מקבל רטרו את הקה"ש לאחר חצי שנה).
לפי האקסל שעשיתי, בעבודה בנהרייה הייתי מגיע ל9200~ לא כולל החזרי נסיעות.
המשכורות בברוטו ולא בנטו.

אם מחשבים עלויות שכירות, אובדן יישוב מוטב (בנהריה יש הקלת מס), וכד', החיסכון נטו יוצא גבוהה יותר דווקא בעבודה בנהריה.
אך זו תהיה עבודה משעממת, מתסכלת, וחסרת אופק, לדעתי.

בנוסף לכל, תמיד יש גיוסים חדשים למוקדים הללו.
במקרה הכי גרוע ולא אצליח להסתגל לחיים במרכז, אחזור לנהריה ובהמשך בטוח יהיה גיוס נוסף למוקד הזה.
לא התבלבלתי. אני פשוט לא הייתי מגדיר את זה כהחלטה אתית לא נכונה להגיע לעבודה ולהתפטר אחרי שלושה חודשים. שוק העבודה קשוח וקר. יום אחד אומרים לך שאתה משפחה וצריך לתת כתף ולטחון עבודה ויום אחרי יפטרו אותך בנימוקים תועלתניים.
מה תעשה אם העבודה במרכז תמשוך את ההצעה שלה?

בנק הפועלים התסדר לפניך ויסתדר אחריך. אבל עבורך שלושה חודשים בלי פרנסה יכולים להיות משמעותיים.
 
בשעה טובה חתמתי על דירה (במרכז)!

ההורים הציעו לעזור לי באופן די משמעותי על מנת שאבחר דירה שתתאים גם עבורם (כך שיוכלו לבוא לבקר ואף לישון אצלי ולבלות במרכז מדי פעם).
לפחות לשנה הקרובה (אלא אם כן א.כ.ע של אבא ייפסק מסיבה כלשהי), אקבל מהם סיוע כלכלי.
אז חתמתי על דירה יקרה מעבר למה שהייתי רוצה, אך יהיה סיוע של כבערך 35% משכר הדירה (לא כולל חשבונות).

לשמחתי הסכימו לאפשר לי להתחיל בחלק המאוחר של יולי, אך ביקשו התחייבות "נוקשה" - whatever that means.
נחמד מאוד מצד המעסיק העתידי ובאמת מאוד מוערך.
יוני*
ליתר דיוק עד ה 05/07. כנראה אעבור לאחר חג שבועות.
מתכוון היום להציע למעסיק להתחיל לעבוד ב31 למאי (חשוב להם שאתחיל ביום ראשון של שבוע). מאמין שעד אז מצבה של אמא יהיה כבר משמעותית טוב יותר, הוא כבר משתפר ואני לא רוצה למשוך את הזמן ולנצל את זה שהם היו לארג'ים איתי :)

לימודים:
יורד בינתיים מהפרק. לאחר תקופת ההסתגלות אשכול ללמוד קורסים שכבר שילמתי עליהם ללא הוספת תשלום נוסף.

פיננסי משפחה:
דאגתי גם לאח שלי, כמו שדאגתי להורי. תיארתי לעצמי שמשלם דמי ניהול מקסימלים ואכן כך היה ברוב קופות הפנסיה שלו שלא היו פעילות.
היה גם במסלול גרוע מאוד. עם ביטוח שאירים וכד' שאין לו צורך בהם.

עלה לי רעיון לגבי תביעה של ביטוחים סיעודיים פרטיים של אבא. יש לו ביטוח מהקופת חולים (מנורה), מהפניקס ומהראל (שלושתם סיעודיים).
בזמנו לאבא לא היו מספיק מסמכים תומכים (כאשר תבעתנו את הראל), לכן לאחר תקופה קצרה הם שלחו רופא לבדוק אותו, שמסיבה כלשהי החליט שאבא לא סיעודי (אלא אם כן יעשה בדיקות רפואיות כלשהן - שאבא סירב לעשות). סירב מכיוון ובזמנו המלחמה בגבול הצפוני עוד הייתה מאוד פעילה, וחשש לצאת לבדיקות.

בכל אופן... כשקישרתי בין אח שלי לסוכן הפנסיוני שעזר לי עם הורי בעבר, שוחחתי איתו גם על עניין התביעות של הביטוחים, מסתבר שאפשר לתבוע יותר מחברת ביטוח אחת בביטוח סיעודי - בניגוד למה שאמא שלי הבינה בעבר.
את הראל תבעתי כבר מחדש, במנורה לא הבנתי איך מגישים תביעה (???) עבור מבוטחי קופת חולים מאוחדת. יש אפשרות רק למבוטחי לאומית. לאזור האישי בהפניקס לא הצלחתי בכלל להתחבר...

פיננסי אישי:
הוצאתי כספים מהברוקר לקניית ריהוט, הובלה וכד'. הדירה שחתמתי עליה מרוהטת (פחות או יותר באופן מלא).
אחזיר כספים לברוקר בחודש-חודשיים הקרובים לאחר שאתייצב עם כל מה שאני צריך לקנות.

IBKR 166K
עו"ש 33K (לאחר תשלום שכר דירה עבור מאי).

תזרים חודשי צפוי:
~6000
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
חוויה מפוקפקת
חברות קוואנטום - 18%
לאחר שלושה חודשים של ירידות יציבות מאז הפיק הקודם, שתי מניות קפצו במעל 30% והשלישית ב12% - עקב השקעה פדרלית של ארה"ב בסקטור הקוונטום.
לא מתעניין יותר מדי, התחברתי כדי לממש 10,000 ש"ח עבור נוחות כלכלית בתקופת המעבר עד המשכורת הראשונה - הופתעתי.

מעלה שאלות מסוימות על החוויה המפוקפקת הזו.
האם הייתי מרגיש בנוח אם היו יורדות ב30%? אני חושב שכן.
האם עלי להשאיר קרן חירום? אני חושב שלא.
האם הדרך ברורה? איני בטוח כלל. התכנון למכור בעתיד הרחוק, מה שמזכיר לי את דבריה של @בת העמק - שלדעתה במניות בודדות צריך להיות מחיר גג (הפסד או רווח גג).
אולי יש משהו בדבריה...
בכל אופן כרגע לפחות לא אקנה קוואנטומים גם בעת הפסדים שככל הנראה יבואו. אמשיך להזרים כספים אך ורק למדדים, איזון בדרך חלופית.
משתדל להישאר קר רוח, חסר רגש ולהתמיד ככל הניתן עם התוכנית, אבל יום מסחר עם עלייה של 30% מעלה תהיות.

פיננסי:
אינטרקטיב:
ערך דולרי: 58,823
ערך שקלי: 170K

סנופי - 72%
קוואנטומים - 21%
נאסד"ק - 6.35% (שאממש ככל הנראה מחר כאשר הראש ערני יותר).

למה נאסדק?
שתי סיבות עיקריות.
1) שינוי מדיניות של המדד - כעת לקראת הנפקות ענק, נאסדק מאפשר כניסה למדד לאחר 15 ימים במקום שלושה חודשים לחברות ענק. לא רואה שום סיבה להחזיק את המדד הזה, מדיניות מופקרת לטעמי האישי.(בעבר לפני הפיצול בסנופי של אינבסקו הייתי קונה נאסדק עם שאריות כספים שלא יכלתי להשקיע בסנופי).
2) מיסוי - מעוניין לממש רווחים כל עוד נקודות הזיכוי שלי לא מנוצלות, אוכל לממש ברווח ללא תשלום מס. הזדמנות!

פרק חדש בתחייה מהאפר:

עובר דירה ביום ראשון שלאחר החג. מתרגש וחושש.
מתחיל לעבוד בראשון ליוני, המעסיק איפשר לי עד תחילת יולי, אך מצבה של אמא משתפר ולא רציתי "לנצל" את המצב - הודעתי שאוכל להתחיל לעבוד ביוני והגענו להסכמה שאתחיל בתחילת החודש. מתרגש וחושש. מניח שאהיה מאוד גרוע ב"פוליטיקה ארגונית", התחברויות וכד'.
עובר קצת מוקדם יותר על מנת שבאדי הכלבלב יתרגל לדירה החדשה ואוכל לעזוב אותה בהדרגה על מנת שיתרגל להיות לבד :)


מאוד, מאוד מקווה להכיר גם אנשים בגילי, לא להיות כל היום בעבודה ובבית בלי אף אינטרקציה.
האם יקרה? ספק רב. למה? אני אוהב להיות בבית

חג שמח ובשורות טובות :)
 
Back
למעלה