הנועזת

[הנועזת]

דווקא כן, לפחות בקונספט, דוגמאות:
תשקיע בקרן אירית צוברת ולא בקרן מחלקת / תיק דיבידנדים.
תשקיע בנדל"ן עם פוטנציאל טוב לעליית ערך ולא באזורי ספר שאולי יתנו לך תזרים שוטף (על הנייר) של עוד אחוז או 2 בתשואה השוטפת.

בול!

 

[cypriano de rore]

דווקא כן, לפחות בקונספט, דוגמאות:
תשקיע בקרן אירית צוברת ולא בקרן מחלקת / תיק דיבידנדים.
תשקיע בנדל"ן עם פוטנציאל טוב לעליית ערך ולא באזורי ספר שאולי יתנו לך תזרים שוטף (על הנייר) של עוד אחוז או 2 בתשואה השוטפת.

בודאי.
אני התכוונתי על המלצה ללוות כסף במקום למשוך מהתיק. זה כמובן מאוד כלכלי בסיטואציות רבות (ואני גם עושה זאת בעצמי) אבל לרוב האנשים זה ממש חורג מסיבולת הסיכון שלהם. אגב, לדעתי גם רוב החכמולוגים כאן שמחזיקים 100% מניות ככל הנראה חורגים מסיבולת הסיכון שלהם.

 

[אורי ג.]

לדעתי גם רוב החכמולוגים כאן שמחזיקים 100% מניות ככל הנראה חורגים מסיבולת הסיכון שלהם.

גם אני ביניהם.

 

[cypriano de rore]

גם אני ביניהם.

השאלה אם אתה חורג מסיבולת הסיכון שלך?

 

[אורי ג.]

השאלה אם אתה חורג מסיבולת הסיכון שלך?

כל הזמן, אני פשוט יותר חמדן מפחדן.

 

[בת העמק]

לדעתי גם רוב החכמולוגים כאן שמחזיקים 100% מניות ככל הנראה חורגים מסיבולת הסיכון שלהם.

אני מחזיקה וזה לגמרי בגבולות סיבולת הסיכון שלי (ואני אפילו מבוגרת אוי ויי איז מיר).

תשקיע בקרן אירית צוברת ולא בקרן מחלקת / תיק דיבידנדים.
תשקיע בנדל"ן עם פוטנציאל טוב לעליית ערך ולא באזורי ספר שאולי יתנו לך תזרים שוטף (על הנייר) של עוד אחוז או 2 בתשואה השוטפת.

עם זה אני לגמרי מסכימה, בהנחה שיש לאדם הון ראשוני מספיק כדי להתחיל להשקיע במיקום מבוקש, או לחילופין שמסוגל לזהות מיקום שיהיה בביקוש כזה.
@הנועזת - המסע המתועד שלך הוא ממש יצירת מופת של התפתחות, התמקדות והתמקצעות. בעצם את הפכת את זה למקצוע. רוב האנשים שקוראים אותך כאן הם שכירים שרוצים להשקיע את היתרות הפנויות שלהם בלי להתעסק בזה יותר מדי ביומיום. אני חושבת שזה ההבדל המהותי בינך (וגם אורי ורוני) ובינם.
אם אדם רוצה ממש להיות עשיר (בלי כסף מהותי מהבית) - הוא צריך לעסוק רק בזה יום וליל - למצוא את הכיוון שלו להתעשרות, ללמוד (כל הזמן), לחקור, להבין איפה יש פרצות וכשלים לטובתו, לחיות את השטח ולזהות הזדמנויות (מה שאחרים קוראים מזל) ולקפוץ עליהן. בלי זה, שום קריאה של ספר מסוג "אבא עשיר, אבא עני" לא תעזור.

 

[cypriano de rore]

אני מחזיקה וזה לגמרי בגבולות סיבולת הסיכון שלי (ואני אפילו מבוגרת אוי ויי איז מיר).

אין ממש קשר לגיל. וכמובן שלא דיברתי עלייך ספציפית. הנטייה שלי היא דווקא לחשוב שזה יותר אופייני לצעירי הפורום שלא חוו אף פעם משבר ארוך ומתמשך.

 

[בת העמק]

אין ממש קשר לגיל. וכמובן שלא דיברתי עלייך ספציפית. הנטייה שלי היא דווקא לחשוב שזה יותר אופייני לצעירי הפורום שלא חוו אף פעם משבר ארוך ומתמשך.

אבל אני משקיעה במניות בערך מאותו זמן שצעירי הפורום משקיעים וחוויתי את אותם משברים לא ארוכים.
לדעתי, השקעה במדד מניות רחב נעשית פחות מסוכנת ככל שזמן ההשקעה ארוך יותר, ובמיוחד כאשר היא נועדה לרשת בטחון תזרימית ולא לצורך מטרה אחת גדולה שתחומה בזמן וסכום ידועים מראש.

 

[cypriano de rore]

לדעתי, השקעה במדד מניות רחב נעשית פחות מסוכנת ככל שזמן ההשקעה ארוך יותר, ובמיוחד כאשר היא נועדה לרשת בטחון תזרימית ולא לצורך מטרה אחת גדולה שתחומה בזמן וסכום ידועים מראש.

זה נכון מאוד כלכלית.
הסיכון הפסיכולוגי הכי חמור לדעתי הוא לא ירידות חדות וקריסות אלא דווקא משבר ארוך טווח. כמה אנשים את חושבת שיכולים לעמוד ב0% תשואה במשך 10 שנים רצופות ועדיין להחזיק מעמד בלי למשוך את הכסף ולהאמין בשוק ההון?
לדעתי במצב כזה רוב האנשים לא יחזיקו מעמד.

 

[האזרח הקטן]

זה נכון מאוד כלכלית.
הסיכון הפסיכולוגי הכי חמור לדעתי הוא לא ירידות חדות וקריסות אלא דווקא משבר ארוך טווח. כמה אנשים את חושבת שיכולים לעמוד ב0% תשואה במשך 10 שנים רצופות ועדיין להחזיק מעמד בלי למשוך את הכסף ולהאמין בשוק ההון?
לדעתי במצב כזה רוב האנשים לא יחזיקו מעמד.

0% זה עוד מצב טוב, אתה יודע שבעו"ש היית עושה אותו דבר. תנסה עשר שנים רצופות של תשואה שלילית.

 

[בת העמק]

כמה אנשים את חושבת שיכולים לעמוד ב0% תשואה במשך 10 שנים רצופות ועדיין להחזיק מעמד בלי למשוך את הכסף ולהאמין בשוק ההון?

מה המשמעות של אפס אחוז תשואה? שכל החברות במדד הרחב, שאני מושקעת בו, אינן צומחות לאורך 10 שנים? שאין יותר משקיעים חדשים במדד? שאני קניתי פעם אחת וזהו?
אשמח לדוגמאות מהמציאות.

 

[האזרח הקטן]

מה המשמעות של אפס אחוז תשואה? שכל החברות במדד הרחב, שאני מושקעת בו, אינן צומחות לאורך 10 שנים? שאין יותר משקיעים חדשים במדד? שאני קניתי פעם אחת וזהו?
אשמח לדוגמאות מהמציאות.

לא כולן אלא מספיק מהן. גם בעשור האחרון מעט חברות יחסית הן אלו שמשכו את המדד למעלה. כמו שאותן חברות היו הקטר שמשך את כל העסק למעלה, הן יכולות גם למשוך את כל העסק למטה.
זה כלל לא אומר שאין משקיעים חדשים אלא שמי שקונה מוכן לשלם פחות ממה שהיו מוכנים לשלם לפני זמן.

 

[בת העמק]

גם בעשור האחרון מעט חברות יחסית הן אלו שמשכו את המדד למעלה

תמיד זה היה כך. כל פעם חברות אחרות הן הקטר של המדד.

זה כלל לא אומר שאין משקיעים חדשים אלא שמי שקונה מוכן לשלם פחות ממה שהיו מוכנים לשלם לפני זמן.

לא הגיוני, במיוחד על פני 10 שנים. תחשוב על כל קרנות הפנסיה בעולם שמשקיעות כל חודש סכומים חדשים שהוזרמו אליהן. למה שהן ישקיעו במדד שכל הזמן המחירים שלו יורדים?

 

[האזרח הקטן]

תמיד זה היה כך. כל פעם חברות אחרות הן הקטר של המדד.

נכון, היה זו מילת המפתח. אף אחד לא מבטיח כלום לגבי העתיד.

לא הגיוני, במיוחד על פני 10 שנים. תחשוב על כל קרנות הפנסיה בעולם שמשקיעות כל חודש סכומים חדשים שהוזרמו אליהן. למה שהן ישקיעו במדד שכל הזמן המחירים שלו יורדים?

חלק מהכספים אכן יוסט ממניות לנכסים אחרים ככל ששוק המניות יביא פחות תשואה לאורך זמן.

 

[cypriano de rore]

מה המשמעות של אפס אחוז תשואה?

0% תשואה ריאלית. שמת כסף ולא הרווחת כלום.

שאני מושקעת בו, אינן צומחות לאורך 10 שנים?

צומחות אבל רק כמו האינפלציה. יש גם מצבים שצומחות פחות.

לא הגיוני

הגיוני מאוד.

אשמח לדוגמאות מהמציאות.

s&p 500 משנת 1964 עד 1982. 18 שנים של 0% ריאלית.
סליחה, בעצם התשואה הכוללת בשנים הללו היתה 0.102%, זה אומר תשואה שנתית של 0.006%

 

[אליהו]

@בת העמק
מדד אס אנד פי 500
אם הכנסת באמצע שנת 2000 המדד היה על 1450 נקודות וזה חזר לעצמו לכמה חודשים בשנת 2008 ואז שוב נפל וחזר רק ב2013....
יש עוד כמה תקופות קשות כאלו, זה התקופה האחרונה.
זה נכון שלא חישבתי דיבידנדים אבל הדיבידנדים היו באזור 2 אחוז שזה עדיין משאיר את המדד ליותר מ10 שנים בשפל מהנקודה הגבוהה.

זה אומר שאפילו אין תשואה נומינלית אלא רק הפסד.

 

[cypriano de rore]

תחשוב על כל קרנות הפנסיה בעולם שמשקיעות כל חודש סכומים חדשים שהוזרמו אליהן. למה שהן ישקיעו במדד שכל הזמן המחירים שלו יורדים?

הרוב המכריע של מסלולי הפנסיה לא מחזיקים 100% מניות.

 

[הנועזת]

אני מחזיקה וזה לגמרי בגבולות סיבולת הסיכון שלי (ואני אפילו מבוגרת אוי ויי איז מיר).

עם זה אני לגמרי מסכימה, בהנחה שיש לאדם הון ראשוני מספיק כדי להתחיל להשקיע במיקום מבוקש, או לחילופין שמסוגל לזהות מיקום שיהיה בביקוש כזה.
@הנועזת - המסע המתועד שלך הוא ממש יצירת מופת של התפתחות, התמקדות והתמקצעות. בעצם את הפכת את זה למקצוע. רוב האנשים שקוראים אותך כאן הם שכירים שרוצים להשקיע את היתרות הפנויות שלהם בלי להתעסק בזה יותר מדי ביומיום. אני חושבת שזה ההבדל המהותי בינך (וגם אורי ורוני) ובינם.
אם אדם רוצה ממש להיות עשיר (בלי כסף מהותי מהבית) - הוא צריך לעסוק רק בזה יום וליל - למצוא את הכיוון שלו להתעשרות, ללמוד (כל הזמן), לחקור, להבין איפה יש פרצות וכשלים לטובתו, לחיות את השטח ולזהות הזדמנויות (מה שאחרים קוראים מזל) ולקפוץ עליהן. בלי זה, שום קריאה של ספר מסוג "אבא עשיר, אבא עני" לא תעזור.

תודה יקרה...רוצה לשתף שכמה מחבריי הקבוצה שקמה אצלי בבית בשלהי הקורונה מתוך הפורום וגם אחרים שלוויתי, חייהם השתנו ועלו על מסלול התעשרות, חלק שכירים במשכורות גבוהות, חלקם בעלי עסקים קטנים, כוונתי היא שלא בהכרח הפכו את זה למקצוע...

 

[רוני]

@אורי ג. @cypriano de rore
@half-solid @בת העמק
תודה על הדיון המרתק הזה, לשניים הראשונים שסיפקו את התשובות והשניים האחרונים שהמשיכו לשאול ולא לוותר, כדיי להבין.
זו זווית של הדיון שעבורי באופן אישי הפכה לרלוונטית בשנים האחרונות, לצערי עדיין חזק במטריקס בהקשר הזה ומשלמת מס בשגעון, הדיון פה גרם לי לראות זנב של תובנה חדשה
@רוני אשמח לשמוע גם את דעתך בנושא...
מביאה פה את עיקרי הטיעון:

הי
לדעתי התזרים החודשי הוא השורה התחתונה, הוא מממן את סגנון החיים ומאפשר לחסוך ולהשקיע.

מבחינת מיסוי אם מדובר בהכנסה משכירויות אחוז המס יחסית נמוך לא משנה אם השכירות היא 10K או 100K בחודש, ניתן לבצע תכנוני מס.

לגבי הכנסה מעסק, ניתן לבצע תכנוני מס כדי להפחית את המס משמעותית באמצעות הקמת חברה ותכנוני מס שונים.

ככל שהתזרים עולה יש עלייה בעלויות המחיה ושינוי בסגנון החיים, האדם מטבעו תמיד ירצה יותר, זה גם מאפשר השקעות גדולות יותר
בטווח זמן קצר יותר. אני לא מקבל את הטיעון שהעשיר לא צריך יותר הוא יכול להסתפק במה שיש, אם זה היה נכון במבחן המציאות הבורסות
לא היו צומחות, בעלי החברות היו מסתפקים במה שיש ולא מתאמצים להגדיל רווחים.

 

[cypriano de rore]

אני לא מקבל את הטיעון שהעשיר לא צריך יותר הוא יכול להסתפק במה שיש, אם זה היה נכון במבחן המציאות הבורסות
לא היו צומחות, בעלי החברות היו מסתפקים במה שיש ולא מתאמצים להגדיל רווחים.

מעולם לא עלה פה טיעון כזה.
הטיעון היה שהעשיר לא צריך תזרים יותר גדול. זה לא אומר שהוא לא מגדיל את הונו.