בכיוון ההפוך: מצרכניזם לחסכנות

[itzikgur]

זה כמובן רלוונטי רק לשכירים.
עצמאים יכולים לרשום את ההוצאות על שם העסק כדי להקטין את שיפוע העליה בצריכה ולהגדיל את מקדם החסכנות.


הייתי אומר, למשל, שאדם שקונה רכב יקר צריך לדעת לפחות ברמה בסיסית איך לטפל בו. (להחליף גלגל, להחליף שמן וכו')
כי אם ידפקו אותו במוסך על ימין ועל שמאל, או ידחפו לו חלקים יקרים שהוא לא צריך ויפחידו אותו שבלעדיהם האוטו יתפוצץ בנסיעה או משהו - שם יהיו היציאות הצרכניסטיות שיקבלו מקום של כבוד בשרשור היעודי לכך כאן בפורום, ולא בעצם קניית הרכב. לכן נדרש מבעל הרכב איזשהו בסיס ידע מינימלי במכונאות רכב שימנע ממנו לשרוף על הרכב מלא כסף סתם בלי סיבה מתוך בורות.

לכן חברות הרכב, שעיקר הרווח שלהם מחלפים ותיקונים - הופכות את הרכבים למסובכים מדי לאדם הפשוט. הרכבים החדשים ממוחשבים 100% וכוללים מאות חיישנים ורכיבים מיוחדים. אם הלכה לך דלת ברכב ישן זה היה סיפור של 1,000 שקל, עכשיו זה יכול לעלות לך 10,000 בגלל שיש בדלת המון חיווטים וחיישנים ואפילו הקרנה של לוגו היצרן..

 

[Zorg]

ז אולי הכלל שיקבע מיהו צרכנסיט יהיה כזה: מי שקונה דברים שהוא לא מבין איך הם עובדים, מה שגורר עוד הוצאות נלוות לאחר הקנייה או אי-שימוש במוצר שקנה. מאוד פשוט.
לקנות כינור זו יציאה צרכנית אם אתה לא יודע איך מנגנים בזה. אבל אם אתה מנגן בפילהרמונית את זה כבר לא יציאה צרכנית.
לקנות נעלי ריצה יקרות זו יציאה צרכנית אם אתה חושב שזה מה שיגרום לך להתחיל לרוץ. אבל אם אתה כבר רץ כל יום 10 ק"מ אז זה לא יציאה צרכנית.
כלומר ההבדל הוא ברמת ידע והבקיאות והמחקר שעשית על המוצרים שרכשת.

בעייתי,

זה אומר שאם אני בודק מה השעה בשעון, אזי אם אני קונה שעון שוויצרי בהמון כסף אז אני בעצם בן אדם חסכוני ?

או אם אני כותב בנייר ועט אזי אם אני קונה עט נובע מאוד מאוד יקרה אזי אני חסכוני ? בנוסף אני מבין היטב איך העט עובדת ואפילו מסוגל להחליף לה חלקים.

בנוסף, אני מאתגר אותך לא לקבול הגדרה מתמטית אלא ללכת באיזה הגדרה של ״שכל ישר״, למשל מלש״ב שיבזבז 6-7 אלף הוא צרכניסט, רווק שגר עם ההורים גם, רווק שגר במרכז ומוציא 8 כולל שכר דירה יהיה חסכן.

העיקר הוא הוצאה על דברים לא הכרחיים, ביחס לעשירון שבו נמצא/ אוכלוסייה שאליה משתייך, למשך תקופה לא מוגדרת(סטודנט וחייל בשירות חובה למשל יש צפי לסוף התקופה) שמובילים את האדם למצב שהוא בסוף השנה פחות או יותר לא חסך כלום או חסך 10% ממה שהרוויח.

הבעיה בהגדרות הללו שזה בעצם תלוי בבן אדם. כלומר זה בעצם הגדרה סיבובית. אני חסכוני או צרכני, אם אני רואה את עצמי ככזה.

לדוגמא אני סטודנט וקונה עט נובע ב 10000 שקל. בשבילי זה הכרחי מכיוון שאני כותב טוב יותר עם עט כזו ואני רואה הוצאה כזו כהוצאה סבירה.

קשה מאוד להגדיר הגדרה כזו על ידי ״שכל ישר״ מכיוון שאז אתה צריך להגדיר מה זה ״שכל ישר״, מכיוון שכל אחד רואה ״שכל ישר״ אחרת.

 

[Zorg]

לדוגמא,

ישראל ישראלי איש הייטק רווק שמרוויח 40000 ש״ח לחודש מספר,

כשהייתי צרכני הלכתי למכולת וקניתי חמאה פעם בשבוע, בנוסף ללחם האחיד. אחרי שהבנתי שאני סתם מבזבז את הכסף שלי התחלתי לקנות מרגרינה פעם בשבועיים ולמרוח שכבה דקה יותר. כשהייתי צרכני היתה לי מערכת לשמיעת מוזיקה, אחרי שהבנתי את הבזבוז הצרכני הזה, מכרתי אותה והיום אני שומע מוסיקה על ידי כך שבדרך הביתה אני נכנס לחנות אלקטרוניקה ומבקש הדגמה.

פעם הייתי צרכני, עכשיו אני חסכוני.

 

[littleSeal]

לי עוזר לקשר צרכניסטיות לבריאות כדי להביא לשינוי חיובי. למשל, להעדיף לנסוע באוטובוס או ללכת במקום נסיעה ברכב, כי זה תורם לכמות הצעדים היומית. לאחרונה הפסקתי להשתמש בוולט כי אוכל ממסעדות נורא משמין. קניתי ספר בישול בריא ואני לומדת לבשל ממנו כדי לשמור על תזונה בריאה. אני גם קונה פחות אוכל בחוץ כי אני מביאה איתי פירות בתיק במקום לקנות איזה שוקולד או מאפה, ואם יושבת בבית קפה בד"כ מספיק לי לחלוק מנה כי יש לי אוכל הרבה יותר טעים ובריא בבית
גם נכנסנו לקטע של קמפינג במקום מלונות, למרות שיש לנו עוד להתפתח בנושא מבחינת מציאת מקומות לא המוניים ושקטים וכן עונה מתאימה.

 

[HomoDeus]

זה כמובן רלוונטי רק לשכירים.
עצמאים יכולים לרשום את ההוצאות על שם העסק כדי להקטין את שיפוע העליה בצריכה ולהגדיל את מקדם החסכנות.


הייתי אומר, למשל, שאדם שקונה רכב יקר צריך לדעת לפחות ברמה בסיסית איך לטפל בו. (להחליף גלגל, להחליף שמן וכו')
כי אם ידפקו אותו במוסך על ימין ועל שמאל, או ידחפו לו חלקים יקרים שהוא לא צריך ויפחידו אותו שבלעדיהם האוטו יתפוצץ בנסיעה או משהו - שם יהיו היציאות הצרכניסטיות שיקבלו מקום של כבוד בשרשור היעודי לכך כאן בפורום, ולא בעצם קניית הרכב. לכן נדרש מבעל הרכב איזשהו בסיס ידע מינימלי במכונאות רכב שימנע ממנו לשרוף על הרכב מלא כסף סתם בלי סיבה מתוך בורות.

כנ"ל לגבי מי שפותח תיק השקעות. הוא צריך שיהיה לו ידע בסיסי בשוק ההון, אחרת הוא יקח תיק מנוהל שישחט אותו בעמלות ויהיה מלא באג"ח זבל. וזה עובד גם לגבי נדל"ן, ביטוח, מחשב, סמארטפון, נופש בחו"ל, מגלשי סקי וכל דבר בעצם...

אז אולי הכלל שיקבע מיהו צרכנסיט יהיה כזה: מי שקונה דברים שהוא לא מבין איך הם עובדים, מה שגורר עוד הוצאות נלוות לאחר הקנייה או אי-שימוש במוצר שקנה. מאוד פשוט.
לקנות כינור זו יציאה צרכנית אם אתה לא יודע איך מנגנים בזה. אבל אם אתה מנגן בפילהרמונית את זה כבר לא יציאה צרכנית.
לקנות נעלי ריצה יקרות זו יציאה צרכנית אם אתה חושב שזה מה שיגרום לך להתחיל לרוץ. אבל אם אתה כבר רץ כל יום 10 ק"מ אז זה לא יציאה צרכנית.
כלומר ההבדל הוא ברמת ידע והבקיאות והמחקר שעשית על המוצרים שרכשת.

אם יש לי הרבה ידע במכוניות ואני אקנה מכונית במיליון שח כשאני משתכר 30 נטו, זה לא מבחינתך צרכניזם?

אם יש לי מעט ידע במכוניות אבל קניתי אותו רכב ואני מולטי מיליונר?

 

[Zorg]

לי עוזר לקשר צרכניסטיות לבריאות כדי להביא לשינוי חיובי. למשל, להעדיף לנסוע באוטובוס או ללכת במקום נסיעה ברכב, כי זה תורם לכמות הצעדים היומית. לאחרונה הפסקתי להשתמש בוולט כי אוכל ממסעדות נורא משמין. קניתי ספר בישול בריא ואני לומדת לבשל ממנו כדי לשמור על תזונה בריאה. אני גם קונה פחות אוכל בחוץ כי אני מביאה איתי פירות בתיק במקום לקנות איזה שוקולד או מאפה, ואם יושבת בבית קפה בד"כ מספיק לי לחלוק מנה כי יש לי אוכל הרבה יותר טעים ובריא בבית
גם נכנסנו לקטע של קמפינג במקום מלונות, למרות שיש לנו עוד להתפתח בנושא מבחינת מציאת מקומות לא המוניים ושקטים וכן עונה מתאימה.

יותר רעיון של חיים בריאים ומאושרים מאשר צרכני-חסכוני.

נניח שבמסגרת השינויי לחיים בריאים, החלטת שהמשפחה עוברת לאכול רק אוכל אורגני. ההוצאות שלך קופצות. צרכני או חסכוני ?

 

[Ajax]

נראה שהלכתם קצת רחוק עם ההגדרות, צרכניסט הוא פשוט אדם שאוהב לצרוך. ובסוף כולנו כאלה פשוט ברמות שונות
1. חסר גבולות וקונה כל מה שהוא רוצה בלי הגבלה וחיסון עצמי עד כדי לקיחת הלוואות לממש את חשקיו, כלומר מעבר ליכולות שלו
2. צורך עד קצה גבול היכולת
3. כזה שצורך במידה במסגרת היכולת שלו.

אדם שצורך עד גבול היכולת שלו כנראה ימשיך לקנות עוד גם כשירוויח יותר, אדם שצורך עד רף מסוים כנראה יותר מחושב ועשוי לעלות ברמת החיים עם הגדלת ההכנסות אבל גם להגדיל את כשר החיסכון (או שלא)

לדעתי רוב מי שמגיע לפורום הוא אדם שקול שמחפש מה לעשות עם החסכונות שלו, כלומר בנקודת פתיחה שהוא חוסך ולא מבזבז הכל. אבל כן יש דוגמא ביומן מסע של צחי שמתמודד עם הבעיה של צרכנות ומפרט עליה בהרחבה

מעבר לזה יכול להעיד על אמא שלי, שהייתה צרכניסט לשמצה, קונה עם הלוואות ומסיימת את החודש על הקשקש. ביחד עברנו תהליך התפכחות, לא יודע לומר מה בדיוק גרם לה לשינוי, אני מעריך שזה אוסף של דברים: קודם כל השיח על זה, לומר לה בפנים שיש פה בעיה, אחכ נזיפות מהצד שלי כל פעם שהיא קנתה משהו מיותר(זה הגיע לרמה שהיא פשוט הפסיקה לספר לי אבל יש גבול כמה אפשר להסתיר כשאני מבקר אותה כמה פעמים בשבוע) וזה ששמתי לה מראה מול בפנים של כמה היא מכניסה מול כמה היא מוציאה ועל מה. כל פעם דאגתי להדגיש לה שתקנה רק ממה שיש, ניהלנו מעקב הוצאות כמה חודשים ועזרתי לה לסגור את הלוואות (כמה עשרות אלפי שקלים) עם התחייבות שמהיום היא לא לוקחת יותר הלוואות לשום דבר(בנתיים עומדת בזה יפה כבר מעל שנתיים)

היום היא עדין קונה, אבל במידה ובמסגרת היכולות שלה. שזה שיפור מאוד משמעותי ואפילו הגיע למצב שהצתברו לה כמה אלפים בעו״ש. מודה שעם הזמן גם אני הזנחתי את המעקב כי זה באמת מתיש. אבל מדי פעם שואל בצורה לא מטיפה איך מסתדרת בנושא ומה המצב

 

[optimum]

לכן חברות הרכב, שעיקר הרווח שלהם מחלפים ותיקונים - הופכות את הרכבים למסובכים מדי לאדם הפשוט. הרכבים החדשים ממוחשבים 100% וכוללים מאות חיישנים ורכיבים מיוחדים. אם הלכה לך דלת ברכב ישן זה היה סיפור של 1,000 שקל, עכשיו זה יכול לעלות לך 10,000 בגלל שיש בדלת המון חיווטים וחיישנים ואפילו הקרנה של לוגו היצרן..

חברות מסחריות משתמשות בכל טריק מלוכלך כדי להפוך אותך לצרכניסט, זה מובן מאליו.
אבל אין חובה לקנות את הזבל שהן מוכרות.

בעייתי,

זה אומר שאם אני בודק מה השעה בשעון, אזי אם אני קונה שעון שוויצרי בהמון כסף אז אני בעצם בן אדם חסכוני ?

או אם אני כותב בנייר ועט אזי אם אני קונה עט נובע מאוד מאוד יקרה אזי אני חסכוני ? בנוסף אני מבין היטב איך העט עובדת ואפילו מסוגל להחליף לה חלקים.

לדעת לקרוא שעון זה לא אותו דבר כמו לדעת לתקן שעון מקולקל.
אם יש לך מיומנות תיקון שעונים אז א) תדע להבדיל בין שעון איכותי באמת לבין זבל עם תג מחיר יקר וב) השעון שלך יחזיק מעמד עשורים ואז בסך הכל אתה תשלם פחות ממי שמחליף שעון כל כמה שנים.

אם יש לי הרבה ידע במכוניות ואני אקנה מכונית במיליון שח כשאני משתכר 30 נטו, זה לא מבחינתך צרכניזם?

אם יש לי מעט ידע במכוניות אבל קניתי אותו רכב ואני מולטי מיליונר?

זה מתחבר לתגובה של @itzikgur, מכוניות בימינו (החשמליות) הן גרוטאות במחיר מופקע. אם יש לך ידע במכוניות אתה לא תקנה אותן מלכתחילה, כי הן בכוונה מפרסמות לקהל הבור בתחום הרכב.

ומולטימיליונרים הם צרכניסטים, בהחלט. זו האוכלוסיה שהכי פגיעה לכך שינצלו את חוסר הידע שלהם כדי לרמות אותם ולסחוט מהם כסף, וזה צרכניזם בעיניי.
למשל, כמו ההוא שכתב בעמוד הראשון בשרשור:

אני מאוד נהנהתי לשרוף למעסיק שלי זמן.
הייתי עושה הליכות בחוץ, וקורא ספרים ועובד על פרויקטים אישיים, והכל על חשבון הזמן של המעסיק.

אין כמו מנהלים שלא הגיעו מהשטח ולא מכירים את המקצוע

 

[HomoDeus]

חברות מסחריות משתמשות בכל טריק מלוכלך כדי להפוך אותך לצרכניסט, זה מובן מאליו.
אבל אין חובה לקנות את הזבל שהן מוכרות.


לדעת לקרוא שעון זה לא אותו דבר כמו לדעת לתקן שעון מקולקל.
אם יש לך מיומנות תיקון שעונים אז א) תדע להבדיל בין שעון איכותי באמת לבין זבל עם תג מחיר יקר וב) השעון שלך יחזיק מעמד עשורים ואז בסך הכל אתה תשלם פחות ממי שמחליף שעון כל כמה שנים.


זה מתחבר לתגובה של @itzikgur, מכוניות בימינו (החשמליות) הן גרוטאות במחיר מופקע. אם יש לך ידע במכוניות אתה לא תקנה אותן מלכתחילה, כי הן בכוונה מפרסמות לקהל הבור בתחום הרכב.

ומולטימיליונרים הם צרכניסטים, בהחלט. זו האוכלוסיה שהכי פגיעה לכך שינצלו את חוסר הידע שלהם כדי לרמות אותם ולסחוט מהם כסף, וזה צרכניזם בעיניי.
למשל, כמו ההוא שכתב בעמוד הראשון בשרשור:

אין כמו מנהלים שלא הגיעו מהשטח ולא מכירים את המקצוע

אז אתה מדבר על צרכניזם בתור משהו אבסולוטי, כלומר אם אני עשיר ואני אקנה רכב ב300 אלף ש״ח זה עדיין צרכניזם.


למשל מולטי מיליונר א׳ הוא צרכניסט כי יש לו בית ב20 מיליון דולר אבל מולטי מיליונר ב׳ הוא לא צרכניסט כי הבית שלו הוא בערך במחיר ממוצע או עד פעמיים הממוצע במדינה בה הוא גר?

 

[HomoDeus]

אני מציע את ההגדרה הבאה, אני מחפש אנשים שניתן להגיד עליהם את הדבר הבא:
הגדרות:
3% מההון העצמי + הכנסה שנתית ממוצעת שלהם - X
Y- הוצאה שנתית ממוצעת(אם גרים בנכס, אז זוקפים את השכירות שהנכס היה מקבל לו היו משכירים אותו בתור הוצאה)

תנאי 1:
Y/X היה קרוב ל1 בעבר, במשך מספר שנים

תנאי 2:
וכעת X גדול מY בלפחות פי 1.8( או יותר), במשך מספר שנים.

אני יודע שזה לא בדיוק הגדרה שדיברתי עליה לפני, אבל אני בסדר עם ההגדרה הזאת.

אפשר לקצץ אנשים מאוד עשירים מהמשוואה, כי יותר קל להם לענות על ההגדרה.

 

[Zorg]

אני מציע את ההגדרה הבאה, אני מחפש אנשים שניתן להגיד עליהם את הדבר הבא:
הגדרות:
3% מההון העצמי + הכנסה שנתית ממוצעת שלהם - X
Y- הוצאה שנתית ממוצעת(אם גרים בנכס, אז זוקפים את השכירות שהנכס היה מקבל לו היו משכירים אותו בתור הוצאה)

תנאי 1:
Y/X היה קרוב ל1 בעבר, במשך מספר שנים

תנאי 2:
וכעת X גדול מY בלפחות פי 1.8( או יותר), במשך מספר שנים.

אני יודע שזה לא בדיוק הגדרה שדיברתי עליה לפני, אבל אני בסדר עם ההגדרה הזאת.

אפשר לקצץ אנשים מאוד עשירים מהמשוואה, כי יותר קל להם לענות על ההגדרה.

כלומר,

אמד שיפור חסכנות יסומן כ- save ויוגדר על ידי,
X/Y = save

כדי שאדם יוגדר כמשפר חסכנות ויסומן כ- saving person ,
נדרש שה- save יהיה חיובי וגדל בתקופת זמן מסוימת, כלומר שיפוע ה save הוא חיובי. באותה תקופת זמן, האדם יסומן כ - saving person.

נגדיר יחס של גדול שווה בין saving persons שיסומן כ saver על ידי,
כדי ש - (saving person A) יהיה saver מ - (saving person B). צריך להתקיים שה save שלו יהיה גדול יותר לאורך כל אותה תקופת זמן.

ועכשיו אפשר לנסח את נושא השרשור באופן פורמלי כ -
״מהו ה save הנוכחי שלכם ? איך הפכתם ל save person ? ומיהו ה save person הגדול מכולם.״ ובא לציון גואל.

 

[מלפפון במלח]

כמה הגדרות, מתמטיקה וסיבוכיות. איך אף אחד לא אמר עדיין שזה תלוי סביבה?

צרכניסט או סולידי זה אדם שמוציא הרבה או קצת בהשוואה לאנשים ברמתו (שכר, הון וכדומה)

 

[littleSeal]

נניח שבמסגרת השינויי לחיים בריאים, החלטת שהמשפחה עוברת לאכול רק אוכל אורגני. ההוצאות שלך קופצות. צרכני או חסכוני ?

למיטב הבנתי צרכניסט הוא אדם שקונה ללא הבחנה בין דברים להם הוא זקוק לדברים שהם בגדר מותרות, פינוק או שטויות.

מזון אורגני לסוגיו אכן עלול להיות יקר יותר, למשל חלב שקדים למול חלב פרה במחיר מפוקח.
אך זו החלטה מודעת שקיבלתי לגבי התזונה, הבריאות ואורח החיים שבחרתי לחיות ולממן בלב שלם מבלי שהחשבון בסופר יכניס אותי לסחרור כלכלי.

 

[Zorg]

למיטב הבנתי צרכניסט הוא אדם שקונה ללא הבחנה בין דברים להם הוא זקוק לדברים שהם בגדר מותרות, פינוק או שטויות.

מזון אורגני לסוגיו אכן עלול להיות יקר יותר, למשל חלב שקדים למול חלב פרה במחיר מפוקח.
אך זו החלטה מודעת שקיבלתי לגבי התזונה, הבריאות ואורח החיים שבחרתי לחיות ולממן בלב שלם מבלי שהחשבון בסופר יכניס אותי לסחרור כלכלי.

אפשר להגיד את זה גם על השעון השוויצרי שקניתי ב 100000 שקל. החלטה מודעת שקיבלתי לגבי הדרך שאני בוחן את השעה ואת התכשיט על היד. בלב שלם מבלי שזה יכניס אותי לסחרור כלכלי.

 

[bigbang]

לדעתי יש שני סוגים של "צרכניסטים":
1. אנשים שקונים מותרות מעבר ליכולת הכלכלית שלהם.
2. אנשים שקונים מוצר בסכום משמעותית גבוה יותר משהיו משלמים על מוצר מקביל שהיה עושה עבורם את אותה עבודה.

 

[לנצח נתהה]

צרכניסט הוא מי שמוציא כסף בלי לקחת אחריות ובלי לעשות חשבון להשלכות של ההתנהלות הפיננסית שלו.

 

[littleSeal]

אפשר להגיד את זה גם על השעון השוויצרי שקניתי ב 100000 שקל. החלטה מודעת שקיבלתי לגבי הדרך שאני בוחן את השעה ואת התכשיט על היד. בלב שלם מבלי שזה יכניס אותי לסחרור כלכלי.

אשריך. המטרה היא להינות מסגנון החיים שהתקציב מאפשר לנו, ככל זאת שהוא מסב לנו אושר ולא מכניס אותנו לבור כלכלי.

ההיפך מצרכניזם אינו סגפנות או מינימליזם.
ההיפך מצרכניזם זו צריכה אחראית. זה הכל.

כאשר אני קונה חלב שקדים שיקר יותר מחלב פרה במחיר מפוקח, אני ממנת מותרות שהיא חלק מסגנון החיים שלי. מימון המותרות הזו וכאלו כמותה, נעשה מתוך מחשבה תחילה וכן עמידה בתקציב ובמטרות הפיננסיות שלי.

כאשר אני מזמינה ארוחה בבית קפה אני מאפשרת לי את הפינוק הזה מעת לעת, כי yolo וכי אני יכולה לממן זאת מבלי להסתחרר כלכלית.
אבל, אם הפינוק הזה הופך להרגל יום יומי בו אני תלויה בבית הקפה בשביל לאכול צהריים כי אני לא יודעת איך לבשל או מתעצלת לעשות זאת - בעיני זה כבר הופך לצרכניזם.
כאשר אני לא מבדילה בין מה שאני זקוקה לו (ארוחת צהריים) לפינוק (להזמין מנה בבית קפה) ופותרת את צרכים הבסיסיים שלי בעזרת פינוקים יקרים כי אני לא יודעת להתנהל אחרת (לבשל לעצמי ארוחת צהריים), בעיני זה המופע של צרכניזם.