בין אחראיות למוסר

[אנא-אל]

יכול להיות שזה נטחן כבר,
זו מודעה שנתקלתי בה היום ואחרי זה אמשיך:

שלום רב,
אני ##. לאחר הידרדרות במצב הבריאותי של הבן שלי, נאלצתי לעבור לדרום תל אביב כדי להיות קרובה לבית החולים איכילוב שם מטופל בני. משכר דירה של 1600 אני משכירה עכשיו ב- 4750.
בעל הדירה רואה את מצוקתי ומנצל את מצבי ויודע שאף אחד לא ישכיר לי דירה בלי בטחונות, ערבים וצ'קים, הוא מעלה לי את שכר הדירה ל-5200 סכום שאין באפשרותי לשלם, מאחר ואני מוגבלת ומעוקלת בבנק.
בינואר נגמר לי החוזה, אני מתקיימת מקצבאות ילד נכה ומזונות בסביבות 5500 , וכבר היום אני מגיעה לחרפת רעב וחיה מתרומות מזון. ארבעת ילדיי הם בעלי צרכים מיוחדים:
ילד אחד עם הפרעת קשב וריכוז לומד בכיתת חינוך מיוחד ונוטל ריטלין במינון גבוה.
הילד השני לומד בגן שפתי.
הילד השלישי עם פיגור, אפילפסיה, עם קוצב לב ומחובר לחמצן וכמובן בבית יש לנו ציוד החייאה בבית.
הילד הרביעי מחכה לאישור אבחון ספקטרום אוטיזם, והוא גם חולה אפילפסיה.

אני דורשת מיידית את הזכות שלי לבית, לקורת גג בטוחה וראויה לי ולילדי.
לפי הנתונים שמגער וחלמיש נתנו לי אני מספר אחד בתור בתל אביב קומה 1 ארבע חדרים.
אין לי זמן לחכות אני וילדי בדרך לרחוב.
דיור ציבורי- אין לי בית אחר

-

האם מחשבות של 'למה פ#!ינג עשית ארבעה ילדים, ובמיוחד שדי ברור שמשהו משובש בגנים, הן לגיטימיות?
מצד שני, מה אני אמורה לצפות מאדם שהגיע למצב הזה, למות?

עניין ההטפה לאחראיות אישית הוא מבורך, הלוואי שיהיה לו יותר קול כדי שאנשים ימנעו מלהכנס למצב הזה,
אבל מי שכבר נפל ונפל חזק-
מה צריך להיות קו המחשבה?

 

[daat99]

האם מחשבות של 'למה פ#!ינג עשית ארבעה ילדים, ובמיוחד שדי ברור שמשהו משובש בגנים, הן לגיטימיות?

לעניות דעתי: אף פעם!

ולמקרה הספציפי הזה - לגור בתל אביב בשביל להיות קרובה לבית החולים זו מותרות.
היא יכולה לגור בפריפריה ולשלם 2000 שח לחודש בעבור עוד חצי שעה נסיעה לכל כיוון.
למה שהמדינה תשלם לה 3200 שח לחודש על 30 שעות "התבטלות" במקום נסיעה בתחבורה ציבורית?

 

[טל51]

אני לא יודע. מה זה משנה בכלל מה כל אחד חושב?
אין ספק שלמישהו יש אחריות- קודם כל המשפחה שלה, החברים שלה, המכרים שלה.
השאלה האמיתית היא - האם דיור ציבורי שהיא דורשת באמת יעזור לה ויוציא אותה מהעוני. עד כה אין ספק שאין אפילו פרויקט אחד מוצלח של דיור ציבורי, ושמי שגר שם ממשיך להיות עני והילדים שלו הופכים לעניים.
אני חושב שאם אין ברירה והמדינה צריכה לעזור, הייתי נותן לה סכום כסף לקיום בסיסי ותעשה עם זה מה שהיא רוצה.

 

[קפבלנקה]

מצב ביש, מה יש לומר.
בשביל משפחות במצבם יש דיור ציבורי, לא?

 

[אנא-אל]

אני לא יודע. מה זה משנה בכלל מה כל אחד חושב?.

לה לא משנה...
אפשר לחשוב על זה בשני אופנים ובינהם אני מתלבטת ביני לבין עצמי.

 

[c881]

@קפבלנקה
המושג "דיור ציבורי" די פשט את הרגל.
אתה לא רוצה לדעת כמה זמן אנשים ממתינים לדירה.
בעבר חשבו למכור את הדירות הקיימות למי שגר בהן בהנחה ולהשתמש בכסף לבנות דירות חדשות, רק שהמחיר היה נמוך מידי ומשרד האוצר שם בינתיים את היד על הכספים שעוד כן נצברו.

 

[c881]

.
בינואר נגמר לי החוזה, אני מתקיימת מקצבאות ילד נכה ומזונות בסביבות 5500 , וכבר היום אני מגיעה לחרפת רעב וחיה מתרומות מזון. ארבעת ילדיי הם בעלי צרכים מיוחדים:
ילד אחד עם הפרעת קשב וריכוז לומד בכיתת חינוך מיוחד ונוטל ריטלין במינון גבוה.
הילד השני לומד בגן שפתי.
הילד השלישי עם פיגור, אפילפסיה, עם קוצב לב ומחובר לחמצן וכמובן בבית יש לנו ציוד החייאה בבית.
הילד הרביעי מחכה לאישור אבחון ספקטרום אוטיזם, והוא גם חולה אפילפסיה.

לגבי "גנים פגומים" שרשמת...
1. אני מפחד שאנחנו די מקבעים את הגזע האנושי למצב הנוכחי. לא נותנים למוטציות להתפתח ומרוב בדיקות רק שומרים על הסטטוס קוו.

2.
לגבי הילדים:
* הפרעת קשב וריכוז - כל כך הרבה מאובחנים בזה היום שאני חושב שבעתיד הקרוב מי שלא "יסבול מזה" יאובחן כ"רגוע מידי".
* גן שפתי - אני לא יודע באיזו צפיפות הילדים הגיעו, כנראה שלא היה מספיק זמן להשקיע בהתפתחות השפה של הילד, לדבר איתו, להקשיב לו.
* מספר 3 אכן גורר מספר רב של בעיות, אבל לא בטוח שזיהו את כולן לפני שהגיע מספר 4.
* יש הרבה אוטיסטים שיתר המשפחה בסדר לחלוטין, אני לא בטוח שמצאו את כל הסיבות להתפתחות התופעה או מה משפיע.

אני דורשת מיידית את הזכות שלי לבית, לקורת גג בטוחה וראויה לי ולילדי.
לפי הנתונים שמגער וחלמיש נתנו לי אני מספר אחד בתור בתל אביב קומה 1 ארבע חדרים.
אין לי זמן לחכות אני וילדי בדרך לרחוב.
דיור ציבורי- אין לי בית אחר

הגברת חיה באשליות - מה זה "זכות לבית, לקורת גג בטוחה וראויה לי ולילדי"? יש זכות כזו?
אני יכול לבקש אותה גם?

אמרו לה שהיא מספר 1 בתור לדירת 4 חדרים בתל אביב... סיפרו לה כמה דירות כאלו יש בתל אביב? של הדיור הציבורי.
ניחוש שלי - 0 פנויות.

אם היא רוצה בטובת ילדיה - לפנות לרשויות הרווחה ולהעביר אותם לידי הרשויות.
אני לא אומר שהיא אמא רעה, שאין לה זכות לילדים, אבל יש לה חובה לכלכל אותם.
ביום שתרים את עצמה מהאשפתות ותכין להם מקום, שתבקש אותם חזרה...

 

[קפבלנקה]

אם היא רוצה בטובת ילדיה - לפנות לרשויות הרווחה ולהעביר אותם לידי הרשויות.

אם אתה מדבר על אימוץ או על משפחות אומנה, אני לא בטוח שיש כ"כ הרבה אנשים שעומדים בתור לקבל ילדים עם פיגור/נכויות/אפילפטים וכדומה.
קצת מגעיל להגיד את זה, אבל תקן אותי אם אני טועה.

 

[c881]

אין הרבה קופצים, זה נכון.
מצד שני, עד כמה שאני מכיר את הסיפורים של משפחות שפנו לאימוץ...
די מאיימים עליהם ב-ילדה פיסחת עם עין עצלה ו... ו... ו...
ייתכן והם לא יאומצו (ניחוש שלי), מכיוון שמדובר גם בילדים בוגרים וייתכן שיתגלגלו בין המוסדות השונים.
ייתכן והילד שחייב בביקורת רפואית ימצא את עצמו "גר" באיכילוב במחלקה, על תרומות של נדבנים של בית החולים.

כרגע, הסיפור ש- @אנא-אל מתארת - המשפחה הזו "יורדת למצולות" ביחד.
האמא צריכה "לשחרר משקולות", כדי לנסות לשחות ולמצוא חוף מבטחים.


סליחה על כל המטאפורות והאנלוגיות בגרוש.
ייתכן ואני נשמע קשה מידי כלפי האם/משפחה.
אבל, זה רק מנקודת המבט שלי.

 

[קפבלנקה]

כן, זה בהחלט על הפרק. במצבה הנוכחי, רשויות הרווחה הן כפסע מלקחת לה את הילדים בכפייה, ובצדק.
אני בעיקר חושב שהיא צריכה הכוונה. קודם כל סיוע כלכלי קטן של כמה עשרות אלפי שקלים בשביל לעצור את הדימום, ואז שיעזרו לה לעלות מחדש על המסלול, למצוא דירה זולה בפריפריה, לנסות לעזור לה להשתלב בשוק העבודה, ליווי אישי וצמוד קצת יותר, גם פסיכולוגי, ויש לקוות שמשם היא תוכל להמשיך באופן עצמאי.
אפשר גם להגדיל לה את הקצבה בעוד 2000-3000, לא יקרה כלום.

 

[c881]

להגדיל לה את הקצבה?
לא יקרה.
אתה מסתכל על מקרה ספציפי. ביטוח לאומי מסתכל על כל האוכלוסיה, הגדלה לאחד בלי להגדיל לכולם יגרור בג"צ שיחייב את ב"ל להגדיל לכולם.
ואם הכותרות האחרונות על מצב ביטוח לאומי בדרך לפשיטת רגל...
אני יודע ממי יבקשו לשלם.

לתת לה עזרה של כמה אלפי שקלים? יעזור כמו כוסות רוח למת.

לעזור לה למצוא דירה זולה בפריפריה, ולנסות לעזור לה להשתלב בשוק העבודה וליווי אישי ופסיכולוג...
יש סיכוי טוב יותר ש-איראן באמת תתקוף מחר.

 

[אנא-אל]

יכול להיות שהדוגמא הזו קיצונית כי צריך נס שהיא תסתדר (איפה האבא גם אבל לא משנה)
בגדול, שוב, השאלה היא אם אתם מגלים טיפת רחמנות כלפי אנשים שכבר שקועים בבוץ או ששופטים נטו.

יכול להיות שבמצב כמו שלה, שאין לה שום דרך לצאת מהמצב ביקורת לא באמת תעזור.
אבל במקרים שכן אפשר לשנות, גם אם האדם לא רוצה לקחת אחראיות- אז מותר ורצוי(?)

 

[דרורה]

יהיה יותר זול לשלם לאמא על דיור מאשר לשלם למוסדות שיגדלו את הילדים.
באופן כללי הרעיון להוציא מאמא את הילדים בגלל מצבה הכלכלי הוא מזעזע.

2 הילדים הראשונים - קשב וריכוז + גן שפתי - יכולים להיות בכל משפחה, ומספרם גדל באוכלוסיה. זה לא מראה על דפקט בגנים.
אפילפסיה זו מחלה שאפשר לחיות איתה מצויין.
ואין מה לצפות מהאנשים לא להתרבות אם הגנים שלהם לא מושלמים. (כן עכשיו יהיה מי שיכתוב- שלפחות לא יבקשו עזרה.)
שאלה אחרת - עד כמה המדינה צריכה לקחת אחריות ועד כמה הקהילה/משפחה/ארגוני חסד.
אין ספק שהאישה הזו זקוקה לעזרה ולומר לה - קחי אחריות, תקראי את הסולידית זה לא רלוונטי.

הפעולה צריכה להיות בתחום החינוך של הדור הבא.

 

[c881]

@דרורה "זול יותר לשלם לאמא על דיור"?
יכול להיות שכרגע.
בעל הבית יראה שהוא מקבל צ'ק פתוח מהמדינה כדי לשכן את המשפחה והמחיר פשוט ימשיך לעלות.
עד כמה?
2 שקל פחות ממה שעולה להעביר אותם לשכונה אחרת.

אם נחזור לסיפור שפותח את השרשור, אני עדיין זוכר את הקבצנים/ות בתחנות הרכבת של תל אביב.
עד שפעם אחת הגעתי בטעות ברכבת שהם באו מ-לוד/רמלה לתחנה הקבועה שלהם.
וראיתי את ה"חומרה" שהם סוחבים בדרך כדי לא להשתעמם.

פעם הקהילה היתה תומכת, כי זה היה הבעיה של הקהילה. אבל עם כל המיסים שלוקחים מאיתנו, אנחנו מצפים היום שהממשלה תתמודד עם זה.
רק שהממשלה כנראה לוקחת את המיסים ומצפה מהארגונים החברתיים שיתמודדו עם הבעיות.
יכול להיות שהרעיון להוציא את הילדים מהאמא הוא מזעזע...
האם לקחת ילדים מנרקומנית זה מזעזע? או שטובת הילד גוברת?
האם לקחת ילדים מאמא שניסתה להתאבד זה מזעזע? או שטובת הילד גוברת?
האם לקחת ילדים מאמא שלא מסוגלת לכלכל אותם זה מזעזע? או שטובת הילד גוברת?
דרך אגב, הסכמנו שלקחת ילדים מאמא זה מזעזע.
לקחת מאבא זה מזעזע?

נ.ב.
היתה לאחרונה כתבה על אתיופים שלא יצאו ממרכז קליטה באשקלון (אאל"ט) כבר יותר מעשור.
@אנא-אל מה עם להציע לאשה המדוברת להתגורר במרכז קליטה ולא להמתין כרגע לדירת 4 חדרים בתל אביב?

 

[קפבלנקה]

באופן כללי הרעיון להוציא מאמא את הילדים בגלל מצבה הכלכלי הוא מזעזע.

זה נכון וצריך לעשות הכל בשביל שזה לא יקרה, אבל באופן כללי המדינה גם לא אמורה לאפשר לארבעה ילדים קטנים לגור עם האמא ההומלסית שלהם בגן לוינסקי.

 

[אנא-אל]

@c881 לא בקיאה בנושא מרכזי קליטה..
תוכל להרחיב עוד?

 

[דרורה]

2 שקל פחות ממה שעולה להעביר אותם לשכונה אחרת.

לא אמרתי שהאישה צריכה לגור בת"א אלא שהאישה צריכה עזרה. לגור במרכז קליטה זו גם אופציה.

האם לקחת ילדים מאמא שלא מסוגלת לכלכל אותם זה מזעזע? או שטובת הילד גוברת?

אני בעניין הזה קצת קיצונית וחושבת שגם בשאר הדוגמאות צריך לבדוק את הסביבה ואת האפשרויות לעזור לאמא (או לאבא) והוצאת הילד מהבית זה מוצא אחרון.
את הכסף להשקיע בעזרה צמודה - אולי סייעת ומגורים, במקום בפנימיות ומשפחות אומנות.
(אולי למעט הנרקומנית, לא מספיק מבינה בזה. גם אמא שניסתה להתאבד - אם יש אבא או דודים בסביבה לא רואה למה האופציה הכי טובה היא להוציא את הילדים מהבית)
בכל מקרה הנושא הכלכלי הוא לא שיקול מבחינתי. הרי בכל מקרה המדינה או החברה תצטרך לממן את הילדים האלה ולא תיתן להם למות מרעב, אז עדיף שתממן אותם בבית ולא במוסד.

 

[ogi]

אם נחזור לסיפור שפותח את השרשור, אני עדיין זוכר את הקבצנים/ות בתחנות הרכבת של תל אביב.
עד שפעם אחת הגעתי בטעות ברכבת שהם באו מ-לוד/רמלה לתחנה הקבועה שלהם.
וראיתי את ה"חומרה" שהם סוחבים בדרך כדי לא להשתעמם.

1. אני סקרן לדעת מה הכוונה "החומרה שהם סוחבים בדרך", ואם זה מעיד על כך שהם (כבר) לא זקוקים לנדבות.
2. האם אתה רומז שיתכן שהאמא מנפחת או מזייפת את הבעיות של הילדים?

 

[mudale222]

אבוד. לקחת לה את הילדים.

 

[Sinister]

האם מחשבות של 'למה פ#!ינג עשית ארבעה ילדים, ובמיוחד שדי ברור שמשהו משובש בגנים, הן לגיטימיות?
מצד שני, מה אני אמורה לצפות מאדם שהגיע למצב הזה, למות?

אני מצאתי שלפעמים, במיוחד כשזה לא יכול לשנות כלום, ובמיוחד כאשר חסרים נתונים או שיש סיכוי שהנתונים לא אמינים, הדבר הכי רציונאלי לעשות הוא לא לחשוב (-: מי אמר שצריכה להיות לנו דעה מנומקת על כל דבר?