איך מייצרים אמונה במטרה של פרישה מוקדמת עם חוסר הוודאות?

[טקבק]

היי כולן/ם
אנחנו זוג בשנות ה35 לחייו, כרגע בעקבות ירושה, חיסכון והשקעות אנחנו סביב ה3.5M ש"ח נכסים והשקעות.
מרוויחים כ40K נטו יחד עם ילד ראשון.

אחד האתגרים הגדולים מאוד שלי ברתימת אשתי למהלך של חיסכון (אנחנו כבר חוסכים, אבל ברמה העקרונית יותר, בחיבור למטרה) הוא העובדה שהיא לא מאמינה ביעד.
היא לא מאמינה שזה באמת אפשרי שנוריד רגל מהגז עוד 5-10 שנים, בגלל ההוצאות של הילדים שילכו ויגדלו וכו'.
אני מודה שגם אני מאוד מתקשה לעמוד מאחורי הטענה הזו עם חוסר הוודאות שנלווה להוצאות שלנו. אנחנו גרים בתל אביב, יהיו עוד ילד או שניים, ולמרות שאנחנו בעבודות יחסית יציבות, שאפתניים ומתקדמים, לא בטוח שזה יספיק בשביל להוריד רגל מהגז.

אני מחפש לשמוע מאנשים שהיו או עכשיו במצב יחסית דומה, או מבינים את נק' המבט, על איך באמת יצרו וודאות בתכנית כזו עם כל המשתנים הבלתי תלויים. כמובן שאם יש לכם נוסחאות, או טבלאות, או דרכים אחרות להציג את המידע בצורה קוהרנטית אני אשמח. בסוף אני מחפש תכנית שתצדיק את הויתורים הגשמיים והמיידים, שתצדיק עמידה ביעד חיסכון חודשי מסויים, שאולי אפילו תתן אמביציה להגדיל את השכר בשביל לעמוד בה.

אשמח גם לכל מחשבה אחרת בעקבות מה שכתבתי.

תודה וימים שקטים לכולם

 

[ארגמן]

הכי חשוב זה להבין מה זה היעד. סתם להוריד את הרגל מהגז זה לא יעד.
אתם צריכים לחשוב יחד על מה אתם תרצו לעשות אם תהיה לכם האפשרות בעוד נגיד 10 שנים לפרוש מהעבודה. מה תעשו?
אם תהיה לכם מטרה ברורה ומוגדרת אז יהיה יותר קל להקריב בהווה לטובת העתיד.

 

[yossik]

אשמח גם לכל מחשבה אחרת בעקבות מה שכתבתי.

האם אתה יכול לפרט את ההוצאות שלכם ועל מה.?
כל תכנון פיננסי מתחיל בסקיצה של הכנסות/הוצאות ואחר כך ירידה לפרטים.
לאחר מכן איך זה נפגש עם תכנון פרישה מוקדמת.

 

[Williamsburg]

על איך באמת יצרו וודאות בתכנית כזו עם כל המשתנים הבלתי תלויים.

אתם משפחה אמידה, הן בשווי הנקי והן בהכנסות. למרות שלא כתבת כמה מוציאים.
למה אתה מחפש וודאות מוחלטת? שימו יעד ותנסו לשאוף אליו. תהנו מהתהליך. זה לא ששלחתם כבר מכתב התפטרות לתאריך היעד שהוגדר לפרישה.
זה שאתם מדברים על פרישה מוקדמת - זו כבר התקדמות בדרך ליעד.

 

[Williamsburg]

כמובן שאם יש לכם נוסחאות, או טבלאות, או דרכים אחרות להציג את המידע בצורה קוהרנטית אני אשמח.

בפן הפרקטי כדאי לחזור למאמרים הראשונים של הסולידית בנושא כלל ה300.

 

[Delver]

כלל אצבע פשוט - אם לא תעשו כלום ותתנו לכלל ההון שלכם לעשות 6% ריאלי שנתי, אז עוד 12 שנים יהיה לכם 7 מיליון, מה שמספיק כדי למשוך 20k בחודש (באופן גס ,בלי מקדמי ביטחון וללא התחשבות בפנסיה). וזה בלי לחסוך שקל. מה רע להגיע לנקודה הזו בגיל 47?

אם תמשיכו לחסוך - הזמן הזה יתקצר והתלות בתשואה בשוק ההון תצטמצם.

גם אם ההוצאות שלכם יעלו והחסכון יצטמצם, זה שיש לכם הון משמעותי יאפשר לאחד מכם לרדת למשרה חלקית או לעשות שינוי קריירה למשהו רגוע יותר, זה מסוג הדברים שיכולים לעשות טוב מאוד למשפחה. גם אם לא ממשמשים את האפשרות - עצב העובדה שאתם יודעים שיש לכם הון מאפשרת התנהלות רגועה יותר בחיים.

לגיב החיים עצמם - היא צודקת, אבל זה נכון גם לצד השני, ההכנסות יכולות לעלות וההוצאות יכולות לרדת (סתם זורק - תסיימו תשלומי משכנתא, כל הילדים יהיו מעל גיל 3 וכו...)

הסיבה לשמור על רמת חסכון היא לא "כדי לפרוש", אלא כדי שה*אפשרות* של פרישה מוקדמת או חלקית או גם וגם תהיה בכלל פיסיבילית, אחרת אתם גוזרים על עצמכם עבודה עד גיל פנסיה ומעבר.

 

[Delver]

ובפן הפרקטי יש מחשבון פרישה (בעברית) שמשקלל פחות או יותר הכל ומחשב מתי "אפשר לפרוש", אבל אני לא יודע אם אפשר להמליץ על אתרים אחרים.

@yossik אפשר? הסולידית המליצה עליו בפלטפורמות אחרות, אבל לא כאן בפורום.

 

[Razor]

אני חושב שיעזור לך להפריד לשים לב שיש שני אזורי התפתחות שונים - האיך והלמה.

לגבי

בסוף אני מחפש תכנית שתצדיק את הויתורים הגשמיים והמיידים, שתצדיק עמידה ביעד חיסכון חודשי מסויים, שאולי אפילו תתן אמביציה להגדיל את השכר בשביל לעמוד בה.

התוכנית זה ה-"איך" אסור לשכוח שהמטרה היא גם ה-"למה". זאת אומרת תוכנית זה משהו מכני/חישובי אבל מעבר למספרים מי ששוכח לחשוב מה המטרה - מה יקרה ביום שאחרי, למה ולמה לפרוש יכול למצוא את עם קושי מנטלי אחרי שנגמרת אופוריית "אני לא חייב לעבוד".

זה יכול להיות תחביבים, זמן ילדים, התנדבות, חוגים, לימוד עצמי, פרוייקטים, עבודה (כן, מותר) ועוד הרבה דברים אבל בלי לפתח את הצדדים האלה נראה שאחרי כמה זמן קשה למלא את הזמן בלי להתמלא בריקנות. יצא לי לראות אנשים מבוגרים שהגיעו לגיל פרישה קלאסי ובגדול לא מבינים למה להם להפסיק לעבוד - מה הם יעשו כל היום בלי העבודה. יש על זה פוסטים של הסולידית וזה מסע בפני עצמו.

לגבי איך - עוזר לקרוא פוסטים גם פה וגם באתרים אחרים. בגדול, חלק אחד זה ללמוד על השקעות וכיוונים להשגת התשואה הפסיבית - מדדים, דיווידנדים ונדל"ן הם ברירת המחדל הסולידית ולפעמים שילוב. גם זה חלק מרכזי מהבלוג של הסולידית ושאר הבלוגים האלה שברובם יש "התחילו מכאן". לוקח זמן אבל שווה את זה. אין מה למהר, גם אם זה ייקח כמה חודשים או שנים כדאי להבין יותר ולקבל בטחון - הבסיס המוצק שווה את זה כדי שלא תקבלו רגליים קרות בקריסה הראשונה של הבורסה (למשל).

מעבר לזה, בהמשך של ה-"איך" וכדי שתוכל לענות על הדבר הקריטי הזה:

אני מודה שגם אני מאוד מתקשה לעמוד מאחורי הטענה הזו עם חוסר הוודאות שנלווה להוצאות שלנו

הצעד הכי משמעותי שאפשר להתחיל אותו עכשיו בלי ללמוד יותר מדי זה להתחיל לעקוב אחרי המצב. מעקב הוצאות אפשר להתחיל מאקסל פשוט ומעקב חודשי ואחרי לכייל מה מתאים לכם. שים לב שזה לא צריך להיות מסובך מדי כדי שתוכלו להתמיד). מעבר להוצאות, תתחילו לעקוב אחרי ההכנסות והשווי הפיננסי שלכם (כלומר לעבור על כל הון שיש לכם - חשבונות בנק, נדלן, השקעות וכו').

גם זה כתוב בכל בלוג כמובן וזה המפתח לקבלת הבטחון - להרגיש שינוי בהוצאות, בהכנסות ובשווי לאורך זמן. אחרי מספיק זמן זה תקבלו בטחון שאתם "על זה". שים לב שבמעקב הכנסות צריך להפריד בין משכורת מעבודה להכנסות פסיביות (למשל שווי השקעה שעלה) וככה תוכלו ממש להרגיש אם השיטה עובדת לאורך הזמן וזה המפתח לפרישה - תזרים שלא מעבודה. אל תשכח את החסכונות הפנסיונים שלכם, גם זו השקעה וגם היא (לצד ההפקדות) נושאת תשואה ויכולה גם להפסיד כתלות במסלול.

 

[optimum]

מן הסתם אם תפסיקו לעבוד, לא משנה מתי, אז יהיה לכם פחות כסף להביא לילדים.
ועושה רושם מדבריך שאישתך מעדיפה את טובת הילדים שלכם מאשר את טובתכם שלכם.
ואולי היא צודקת... ולראיה גם אתה מתקשה לקבל את הרעיון של פרישה מוקדמת, אולי זה כי יש משהו בדבריה...

יש לכם 3.5M ש"ח... יש רבים שעבורם הסכום הזה הוא מעל ומעבר למה שנדרש להם כדי לפרוש.
האם פרישה מוקדמת היא אפשרית? כן, בהחלט. אתם יכולים כבר מחר להתפטר מהעבודה ואתם תהיו בסדר.
הכל שאלה של סדרי עדיפויות, של מה חשוב לכם בחיים ועל מה אתם מוכנים לוותר, ואיזה סגנון חיים אתם רוצים לסגל לעצמכם.
נשמע שאתה צריך להיסגר על סדרי העדיפויות שלך קודם כל עם עצמך. ואחר כך לתאם ציפיות עם אישתך.

 

[unsullied]

היא לא מאמינה שזה באמת אפשרי שנוריד רגל מהגז עוד 5-10 שנים, בגלל ההוצאות של הילדים שילכו ויגדלו וכו'.
אני מודה שגם אני מאוד מתקשה לעמוד מאחורי הטענה הזו עם חוסר הוודאות שנלווה להוצאות שלנו.

איך באמת יצרו וודאות בתכנית כזו עם כל המשתנים הבלתי תלויים

אמרת מילים, לא הצגת תוכנית. מילים כמובן לא מייצרות אמונה, דאטא כן (בסדר, בסדר... תלוי אצל מי ).
תבנו תוכנית. תכניסו הערכות - כמה ההוצאה תגדל בצורה סבירה, כמה בצורה קיצונית, ותעשו חשבונות.
מה יוצא?

הפורום אולי יוכל לעזור להגיד האם משהו שווה עוד מחשבה או כמה חששות הן מוגזמות (לפי דעות סובייקטיביות), אבל עדיף שתרד לרמת הפרטים של התוכנית כדי שיהיה אפשר לשאול שאלות כמו "האם סביר שילד יגיע לגיל 20 ונצטרך לכלכל אותו ביותר מ-3אש"ח לחודש".

כמו כן, קחו גם טווח שגיאה גם בהכנסות בשנות העבודה עד הפרישה.

ובכלל אולי עדיף להתחיל מהמטרות לאורך החיים ולאחר מכן לגזור הנאות גשמיות נוכחיות, ולא הפוך. לפחות לנסות.

 

[חן1]

החבר'ה כאן הציעו לך למעשה לכמת את הבעיה או האמונה של אישתך, למספרים. מה זה הוצאות ילדים? יש לכם כבר ילד אחד אזי מושג ראשוני לגבי הוצאות יש לכם. תאתגר את אשתך בללכת לקצוות כמו מה הסכום החודשי שממנו היא תהיה בטוחה שאפשר יהיה להסתדר, ברמת העקרון החשיבה המתמטית (עוד 5-10 שנים= כסף מספיק לפרישה) הוא בהחלט מעשי וריאלי, לגבי הפן הריגשי, מילוי היום בעשיה, ההיבט הפסיכולוגי. ובכן, שם כבר קיבלת תשובות טובות מאוד.

 

[טקבק]

תודה לכם/ן על התובנות והמחשבות המעניינות שהעלתם/ן.

מה זה היעד.

אני חושב שזו אכן השאלה החשובה ביותר, והחיבור למטרה יכול לנבוע ממנה. הבעיה היא שאני רואה בעבודה כרגע כאמצעי, אמצעי למימוש, להצלחה, לסיפוק, אבל לא מטרה ערכית. אני חושב איפה שהוא בפנים שמתישהו ארצה לעסוק בחינוך, בעזרה לנוער בסיכון וכו׳. כיוון שאשתי לא מסכימה איתי על זה, כלומר, מבחינתה להישאר בעבודה שלה (שאגב, מכניסה לא פחות טוב משלי), נראה לי שקשה לה יותר להתחבר לאיזו מטרה עלומה כזו, שבכלל לא שלה.

האם אתה יכול לפרט את ההוצאות שלכם ועל מה.?

זו נקודה טובה שניסיתי להמנע ממנה ולהישאר באוויר. אני חושב שבטוח להניח שאנחנו מוציאים כרגע סביב ה-17k בחודש, כאשר כשהילד ייכנס למסגרת זה יעלה ל23k.
בעיקר על שכירות בתל אביב והוצאות אוכל ומחיה, לא משהו יוצא דופן ולא רואה שיש עוד הרבה לאן להצטמצם כרגע. אני שואף בחיבור למטרה כמשהו יותר מופשט, ערכי, לא בהכרח בלחסוך על הטיול הזה או על הרכישה ההיא, משהו שקצת יהיה יותר משותף לשנינו בזה שאנחנו ביחד חותרים לאיזה שהוא יעד, ואז נוכל לתכנן דברים על פיו. כרגע אני מרגיש לבד בזה וזה מאתגר מאוד.

זה שאתם מדברים על פרישה מוקדמת - זו כבר התקדמות בדרך ליעד.

כפי שרשמתי כאן למעלה, אני מדבר, לא אשתי, וחשוב לי החיבור שלה ליעד, אני מרגיש שזה ברמה האנרגטית אפילו יכול להביא אותנו יותר טוב למטרות שלנו (שלי יותר נכון, לפחות כרגע, אבל כמובן שגם היא תרצה שנהיה מאושרים ומסופקים איפה שאנחנו)

בפן הפרקטי כדאי לחזור למאמרים הראשונים של הסולידית בנושא כלל ה300.

זוכר כמובן את המאמרים, יש הטוענים שהכלל השתנה ל400. הנקודה היא שאין לי מושג לאן זה הולך עם ההוצאות. וגם כאמור הסוגיה היותר אנרגטית ולא רק הפרקטית.

הסיבה לשמור על רמת חסכון היא לא "כדי לפרוש", אלא כדי שה*אפשרות* של פרישה מוקדמת או חלקית או גם וגם תהיה בכלל פיסיבילית, אחרת אתם גוזרים על עצמכם עבודה עד גיל פנסיה ומעבר.

אני חושב שהתחושה הזו, או האפשרות, זה אכן דבר ששואף אליו, והוא אכן מאוד מאתגר. לכאורה גם היום ברמת החסכונות הקיימת יכול לצאת לשנתיים חופש, אבל כרגע אין עניין ואין רצון, אבל גם אין איזו תחושה אמיתית של יכולת. ככל שאני מתקדם בתגובה שלי אני מתחיל להרגיש שצריך טיפול יותר מאשר דיון תאכלסי בפורום

אפשר?

אשמח אם תשלח את המחשבון, גם אם בפרטי

לעקוב אחרי המצב.

אני אחרי כל העצות שנתת. אנחנו כבר אחרי כל התחשיבים, כל האופטימיזציות הפיננסיות, הכל. השאלה היא לא בספרה הזו בכלל, היא כאמור יותר אנרגטית.

נשמע שאתה צריך להיסגר על סדרי העדיפויות שלך קודם כל עם עצמך. ואחר כך לתאם ציפיות עם אישתך.

כנראה שאתה צודק.

 

[yossik]

אשמח אם תשלח את המחשבון, גם אם בפרטי

למה בפרטי?
אני מניח שחברי הפורום גם כן מעוניינים.

 

[בת העמק]

אני חושב שזו אכן השאלה החשובה ביותר, והחיבור למטרה יכול לנבוע ממנה

אז תשאל אותה לגבי העתיד.
למשל, כמה ילדים היא היתה רוצה? מה היא היתה רוצה לעזור להם בבגרותם? ואז לחשב מה העלות העתידית לכל ילד (כולל גידולו, לימודים גבוהים, חתונה, דירה...כל מה שיכלל ברצון שלה).
למשל, האם יש לה חלומות לגיל 40-50? ואז לתמחר את החלומות האלה.
למשל, איך היא רואה את החיים אחרי הפנסיה?
לכל דבר יש עלות.

אני חושב איפה שהוא בפנים שמתישהו ארצה לעסוק בחינוך, בעזרה לנוער בסיכון וכו׳.

אז תתמחר את המרווח בין ההשתכרות בתפקיד/מקצוע הנוכחי ובין התפקיד שאתה רוצה בו (וגם את עלות הלימוד לאותו תפקיד, אם צריך).

כיוון שאשתי לא מסכימה איתי על זה, כלומר, מבחינתה להישאר בעבודה שלה (שאגב, מכניסה לא פחות טוב משלי),

אשתך רוצה להמשיך בעבודתה, מה זה אומר שהיא לא מסכימה איתך לגבי השאיפה שלך? לכל אחד ממכם יש שאיפות אישיות ושאיפות זוגיות-משפחתיות.
אולי היא חוששת שזה יגזול ממך יותר זמן זוגי-משפחתי מאשר העבודה כיום? אז צריך לסנכרן בין שאיפות אישיות לצרכים משפחתיים כך שאף אחד לא ירגיש אומלל,

ושאלה בצד: אילולא נפלה עליך ירושה גדולה בשלב הזה, האם היית מתכנן פרישה מוקדמת? אם עד היום לא חשבת על זה (כי לא היה רלוונטי), אז תן לעצמך זמן לחשוב ולהבין לעומק מה משמעות הדבר הזה בשבילך. אולי תגלה שהחיים סבבה גם בלי מטרות גדולות ואולי יתגלה לך חזון ברור שתוכל להתכוונן אליו בשנים הקרובות. בינתיים זה נשמע ערטילאי וכנראה בגלל זה קשה לך להתפקס.

 

[AlexNOSAM]

כרגע בעקבות ירושה, חיסכון והשקעות אנחנו סביב ה3.5M ש"ח נכסים והשקעות.

רציתי להדגיש משהו חשוב. ככלל, ירושה, בין אם מדובר בכספי ירושה בגירושין, איננה מתחלקת בין שני בני הזוג, אלא שייכת ליורש בלבד.
יש פה אבל קצת ניואנס אם מדובר ברכוש ״מגעיל״ כזה שאפשר להוכיח עליו שהיתה כוונה לשתף אותו - כמו בית מגורים שגרים בו יחד והתבצעו בו השקעות, במהלך שנות מחייה משותפות בו.

לכן, אל תאמר ״אנחנו״ בהתחשב במצב.
זכור, הירושה היא זכות מולדת אקסקלוסיבית של היורש. חשוב להיות מודע לזה, בתוך נישואים…

רק אומר כדי שלא יהיו למי מביניכם אי־הבנות בעניין, שמא המיליונים שייכים לשניכם בשווה.

 

[טקבק]

כור, הירושה היא זכות מולדת אקסקלוסיבית של היורש. חשוב להיות מודע לזה, בתוך נישואים…

תודה על החידוד. אכן הירושה היא שלי והכסף צבוע כשלי בתוך הכסף שהוקדש לדירה/השקעות

למשל, האם יש לה חלומות לגיל 40-50? ואז לתמחר את החלומות האלה.

כן זה נכון. אז במקום שלה אין חלומות כאלו, יש להתנהל בתוך השגרה, לנצל את השגרה לטיסות וחופש ומלונות טובים וכו׳, וככה לנהל את החיים עד הפנסיה (שמבחינתה אין בעיה שתתעכב עד גיל 60). בעוד שאני, רואה את זה אחרת, ושואף לחסוך כסף בשביל לשנות את השגרה מתישהו (אם כי כאמור, אני לא בטוח מה יהיה הצעד הבא)

אילולא נפלה עליך ירושה גדולה בשלב הזה, האם היית מתכנן פרישה מוקדמת?

הירושה נפלה כבר לפני כמה שנים, ואכן מאז, מרשה לעצמי יותר לחשוב על זה. כפי שאת רואה, עדיין אין מסקנה חד משמעית.

 

[בת העמק]

אז במקום שלה אין חלומות כאלו, יש להתנהל בתוך השגרה, לנצל את השגרה לטיסות וחופש ומלונות טובים וכו׳, וככה לנהל את החיים עד הפנסיה (שמבחינתה אין בעיה שתתעכב עד גיל 60). בעוד שאני, רואה את זה אחרת, ושואף לחסוך כסף בשביל לשנות את השגרה מתישהו

ומה הבעיה עם זה שלה יש רצון כזה, ולך יש רצון אחר? שבו ותבדקו איך לאפשר לשניכם את הרצונות מבלי לאמלל אחד מכם.
או שאתה חושב ששניכם צריכים לשאוף לאותן מטרות בדיוק?

 

[Razor]

מה ש- @בת העמק אמרה ובנוסף אל תשכח שדברים משתנים לאורך זמן, גם הרצונות שלה וגם שלך. בטח בגיל צעיר יחסית ועל פני הרבה שנים.

 

[AlexNOSAM]

תודה על החידוד. אכן הירושה היא שלי והכסף צבוע כשלי בתוך הכסף שהוקדש לדירה/השקעות

קראתי מקודם רק את תחילת השרשור והיה חשוב לי להגיב על הירושה. עכשיו קראתי את היתר והתפניתי מנטלית לענות לזה:

בקיצור, פשוט אין לכם מספיק. 3.5M זה קצת היום. שווה ערך לדירה איכותית במרכז הארץ. ויש לפניכם עוד כמה שנים של עליות בהכנסות כי אתם עדיין צעירים.

לדעתי, אין לכם מה לחפש בפרישה מוקדמת, בגילכם. האמת היא שהיום 3.5M זה הון די צנוע למעמד ביניים. לא מספיק ולא מספיק לפרישה ברמת חיים של מעמד ביניים בשום מדינת עולם ראשון. אגב, כדי לפרוש בעולם הראשון ברמת חיים של מעמד ביניים צריך לפחות מיליון דולר ולכם יש ילדים שאתם צפויים להוציא רק עליהם עוד כמה מיליונים. אמנם מיליונים בשקלים, אבל אני לא רואה אתכם מצליחים לכסות את ההוצאות העתידיות הצפויות רק עם כספים שיווצרו מההון.

מבחינה סטטיסטית, אשתך ככל הנראה תגיע ב-4 שנים הקרובות לשיא ההכנסות שלה. אתה, אם תישאר בעבודה, ההכנסות שלך צפויות להמשיך לגדול לפחות עד גיל 50-55. לפרוש עכשיו כשהשיא הכלכלי שלך עוד לפניך זה בעיני יהיה מאוד מוטעה.