איך להתגבר על המחסום הפסיכולוגי

[chizhk]

הוא עלה בסוף אבל זה לקח איזה 30 שנה עד שחזר לעצמו

התוצאה שונה מהותית אם אתה מחשיב השקעה מחדש של דיבידינדים. זה נכון שלקח כ-30 שנה למדדים אמריקאיים לחזור לערכם האבסולוטיים שהיו בשיא בספטמבר 1929 אבל התקופה מתקצרת בערך בחצי (תחילת 1945) עם השקעה מחדש של דיבידנדים. ביפן תמונה גם משתפרת במידת מה אבל זה רק שיפור כאשר התמונה הכוללת עדיין די קשה למי שהשקיע סכום חד פעמי בשיא הבועה בתחילת שנות ה-90. למיטב ידיעתי זוהי דוגמא יחידה בעולם מפותח שמפריכה תאוריה שהשקעה במניות תמיד משתלמת בטווח ארוך. ד"א גם אני מתייחס לחלק מנייתי של השקעותיי כמשהו שבהסתברות שונה מאפס יכול לאבד עשרות אחוזים מערכו ולא לחזיר את ההפסדים (התנהגות בצורת L)

 

[חתול לילה]

אבל התקופה מתקצרת בערך בחצי (תחילת 1945) עם השקעה מחדש של דיבידנדים.

גם להיות בהפסד 15 שנה זה לא כיף גדול.

ד"א גם אני מתייחס לחלק מנייתי של השקעותיי כמשהו שבהסתברות שונה מאפס יכול לאבד עשרות אחוזים מערכו ולא לחזיר את ההפסדים (התנהגות בצורת L)

כאמור, לדעתי הנחה שצריך לעשות בעת הקצאת הנכסים. ולא להיות "אמיץ" כמו שפות"ש שואף להיות.

 

[adamshalev]

גם להיות בהפסד 15 שנה זה לא כיף גדול.

זה נורא מבדר אותי. אנשים שמעולם לא חוו משבר ושמשקיעים אולי כמה שנים בשוק שורי שסובב למומחים את הראש, חושבים שטווח ארוך זה איזה מילת קסם שפותרת אותם מדאגות.
קראתי קצת על המשבר בשנות ה-30 בארהב ולא מעט על המשבר ב-2008 וזה מספיק בשבילי בשביל להבין שזה היה מפחיד, ואנשים חששו בצדק לאבד את כל כספם. השווקים לא יורדים 90% או 50% בשביל הכיף, זה קורה *כתוצאה* ממשהו רע באמת, שבדיוק כפי שקרה בשנות ה-30 וביפן יכול להפוך לרע הרבה יותר (אחרי ירידה של 50% אפשר לרדת *שוב* 50% ואז *שוב* 50% ועדיין לא נגיע ל-90% ירידה כוללת).
יש פה בפורום כמה אנשים שהעידו שהם צלחו את משבר 2008 ולא מכרו מניות, ואני בכנות מחזיק מהם במובן הזה, רוב האנשים לא עשו זאת ולא יודעים איך יגיבו בתנאים כאלו או חמורים מכך.
להיות בהפסד 15 שנים זה אסון ככל שזה נוגע להשקעה (בין אם זה פוגע בך אישית כלכלית או לא זה עניין אחר ותלוי בתמונה הכוללת).

 

[chizhk]

גם להיות בהפסד 15 שנה זה לא כיף גדול

כיף זה בטוח לא אבל זה נלקח בחשבון מבחינתי ו-15 שנה זה טווח די סביר לצאת ממשבר משמעותי. אני מחשיב את עצמי כבוגר "חלקי" של ארועי 2008 (הייתי די בתחילת הדרך ולא היו לי סכומים משמעותיים מושקעים במניות). אבל זה היה באמת מפחיד. היתה תחושה שסוף העולם הפיננסי כפי שאנחנו מכירים אותו הגיע והכסף שהושקע בשווקים פשוט התאדה.

 

[Barbur]

יכול להיות שהמספר הזה הוא 50% בשבילך, מה שטוב במספר הזה זה שהוא עגול וקל להצדיק אותו, אבל אולי הוא אחר. קשה לדעת מבלי לחוות על בשרך עליות חדות וירידות חדות, אבל נסה לפחות להגדיר לעצמך טווח. מה המכסימום מניות שאתה מוכן להחזיק שיאפשר לך להרגיש מספיק טוב בעליות וירידות ומה המינימום. ואז אתה מפשט את ההחלטה שלך, זה לא 0%-100% אלא בין המינימום למכסימום וזאת כנראה החלטה קלה יותר.

אני הגעתי להחלטה שמאוד מפשטת (עבורי) והיא שיש לי רק 3 חלוקות אפשריות בין 2 דברים: 90/10, 66.66/33.33, 50/50.
כנראה ש-5% לכל צד לא באמת ישפיעו באופן מהותי על כלל התיק, וזה שינויים תכופים (או הרצון הקבוע לעשות אותם).