אני אמנם הייתי בגירה כבר בתקופה ההיא, אבל בכל הנוגע לשוק ההון, הייתי קלולס לחלוטין. ולכן, בתקופה ההיא, כמעט כל הרכוש שלנו היה בנדל״ן.
אז לא הרגשתי כלום. כמו שאומרים - אין שכל אין דאגות…
תכלס התחלנו להשקיע במניות, בצורה רצינית, רק בשנת 2019 (בעיקר בעקבות הפורום של הסולידית שאז התחלתי להתעניין בנושא)
אז אם (או יותר נכון *
כאשר*) המשבר הרציני הבא יתפוס אותנו… נהיה הרבה הרבה יותר פגיעים.
מצד שני, חשוב לזכור, שיש לנו עכשיו הרבה, הרבה, הרבה יותר כסף, בין השאר *בגלל* שכל הזמן הזה הכסף הושקע במניות. אז נראה לי הסתכלות ״לא הוגנת״ לבדוק את המצב/את התיק רק בשעת משבר מטורף. בוא נגיד שאם כיום השוק יורד ב- 50%, יהיה לנו עדיין סכום גבוה הרבה יותר ממה שהיה לנו לפני 6-7 שנים כשהתחלנו להשקיע במניות.
אז ברור שיהיה לנו מאוד (מאוד!) קשוח לראות מיליוני שקלים נמחקים. אבל מלכתחילה כנראה לא היה לנו כל כך הרבה כסף, לו לא הינו משקיעים במניות ב- 7 השנים האחרונות. אז מקווה לזכור את זה אם/כאשר זה יקרה.
לכן דווקא מעניין אותי לגבי כל אלו שענו כאן, שחוו את המשברים הרציניים הללו, בהנחה שהם גם חוו רווחים משמעותיים לפני ההתרסקות, האם זה עזר לתחושה הפסיכולוגית? סתם לדוגמא אם אני מסתכלת על הסנופי, מי שהתחיל להשקיע ב- 1993 היה עדיין ברווח של מעל 80% בשיא המשבר של שנת 2000.
בכל מקרה, הדרך שלנו לנסות ולאזן את החשש מהתרסקות כוללת, זה להמשיך להשקיע גם בנדל״ן ובמכשירים סולידיים (אצלנו זה באמצעות בית מגורים, דירות להשקעה, פנסיות ותיקות עם ריבית מובטחת או פנסיות ותיקות אחרות, שלא רצינו לשנות, שבהן יש חלק לא מבוטל באג״ח).
אני לא רואה דרך יותר טובה מלבד פיזור נכסים (לא קורלטיביים).
בפועל, השקעה נבונה בשוק ההון לרוב האנשים היא חודשית, לטווח ארוך, בלי לנסות לתזמן ובלי לנסות לשנות אסטרטגיות יותר מדי.
צדקו מי שענו לך שבעבר זה באמת לא היה נפוץ, וגם כיום זה לא פשוט להמשיך ולהשקיע בשוק ההון כשיש התרסקות עמוקה וארוכה.
אבל לדעתי כיום זה הרבה יותר נפוץ מבעבר, ומעבר לכך, רוב האנשים מפקידים חלק משמעותי מהחסכונות שלהם לטווח ארוך ובינוני, בצורה אוטומטית, באמצעות הפנסיות וקה״ש. אז יש סיכוי די טוב שהם ימשיכו להפקיד כסף לאורך המשבר, ומכאן שאולי ההתאוששות של הנכסים הללו תהיה מהירה יותר.
