תוצאות החיפוש

למיטב זכרוני: לקרן מחקה אין עמלת יצירה/פדיון. יש קרנות בהן יש שני "מחירים" - מחיר קניה ומחיר מכירה (שזה שקול לעמלת יצירה/פדיון), אבל ברוב הקרנות זה לא המצב (והמחיר הוא ה-NAV). פשוט תראה את מחיר הקרן הרלוונטית - אם יש שני מחירים אז זה המרווח, אם אין אז אין מרווח. זה כמובן קבוע ולא משתנה מיום ליום...

די בטוח שלא. בסופו של דבר, תשלם על קרן נאמנות דמי ניהול ודמי נאמנות (אותם רכיבים כמו בקרן סל, לרוב זול יותר), ועמלות קניה מכירה. יש אפשרות אחרת - לקנות/למכור קרנות סל ישראליות באמצעות יצירה/פדיון במקום מסחר, שזה פעולה מקבילה לזו שבקרן נאמנות, אבל שם זה באמת עלול להיות כרוך בעמלה נוספת.

לא קשור ל-IB (או לברוקר בכלל), אלא לניירות שאתה מחזיק. אם אתה מתכוון למכור כל שנה, עדיף קרנות אמריקאיות מחלקות על פני איריות. באלו, גם המרווח יהיה קטן. אפשרות נוספת זה קניית קרנות (ישראליות) מחקות במקום קרנות סל, שם אין מרווח בכלל. הבדל בין ברוקר ישראלי ל-IB, בהקשר המדובר, יתבטא בעיקר בעמלות...

לא עדיף ברוקר ישראלי?

מקדים, אם כבר. דחיה בתקופה של עליית מחירים פירושה לחכות שהמחיר יעלה... זה לא (סביר) שפתאום תבוא דיפלציה.

שאלה של איזון, כמובן. זכויות של נבחר ציבור אינן מוחלטות, אבל אי פגיעה בהן נמצאת גבוה מאוד במדרג, ואין הצדקה כיום לפגוע בהן.

ובדיוק בגלל זה חשוב כל כך שלא להגביל את פעילותם של חברי כנסת, למרות שהמשמעות של זה היא שהם נהנים מפריווילגיות מעבר לשאר האזרחים.

זה לא רלוונטי, הארביטראז' הזה נסגר ברמת החוזים, לא הקרן שעוקבת באמצעותם. אם מחירי החוזים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין (בדומה למניות, לדוגמה, ובשונה מנפט), ונראה לי שהם עושים זאת (המידע קיים, הוא לא תלוי ב-ETF), אז המעקב של הקרן יהיה מדויק בהתאם.

אני טוען ש אתה רשאי לחלוק כמובן.

לא. אבל מה תעשי לח"כ שלא הוציא תו ירוק? בשונה מכלל האוכלוסיה, את לא יכולה למנוע ממנו להמשיך בתפקידו (את יכולה, אבל זו פגיעה חמורה מאוד בזכויות הפרט, הרבה יותר ממניעה דומה ממי שאינו נבחר ציבור).

למנוע מנבחר ציבור למלא את תפקידו זה אחת הפגיעות הקשות ביותר בזכויות הפרט בדמוקרטיה פרלמנטרית. כלומר, מסכים שכל ח"כ מצידו נדרש לעמוד בכללי בתו הירוק, אבל הכנסת כגוף לא אמורה למנוע מילוי תפקיד של אחד מחברי הכנסת ללא סיבה קיצונית במיוחד.

בקרן מבוססת חוזים על ניירות ערך אין תופעות כאלו מכיוון שלושה שחוזה לעוד חודשיים זהה (עד כדי ריבית) במחירו לחוזה לעוד חודש כי שניהם זהים (עד כדי ריבית) למחיר הספוט, כי אחרת יש ארביטראז' (קונה/מוכר חוזה, וכנגדו מוכר/קונה את נכס הבסיס). בסחורות פיזיות לא ניתן לסגור ארביטראז' כזה (לדוגמה בגלל עלויות...

אם הפסדי ההון של 2019 היו על ניירות ערך זרים, כך שהזיכוי נוצר כתוצאה מקיזוז כנגדם, אז נדמה לי שאפשר לנצל אותם כנגד רווחי הון מניירות ערך זרים ב-2020. אם אכן כך ואם ב-2020 רווחי ההון הם מניירות ערך זרים, ונוכה עבורם מס במקור כלומר שולם למס הכנסה בישראל, אז נראה שיש מקום להחזר מס לחשבון הבנק.

חבות המס נוצרה בעיסקה שיצרה רווח, והמשקיע המדובר היה צריך להיערך לכך מראש (לדוגמה, לשים 25% מהרווח בצד). אין כאן שום אבסורד.

הכביסה עצמה היא במים מחוממים, אבל השטיפות לא, אז ככל שיש יותר שטיפות/השטיפות ארוכות יותר כך התוצאה הסופית תהיה פחות חמה (כנראה קשור גם למשך הכביסה, שמשפיע על חום המכונה עצמה, ולחומרים/הבידוד של המכונה עצמה).

לא בטוח שזה מה שרואים. נראה כאילו יש היסט מהתחלה, ולא בהכרח מגמה של ביצועי יתר (קשה לראות בעין בגרף הסקאלה ליניארית). כדאי לבדוק באמצעות כמה מקטעי זמן נפרדים.

מחירים הגיוני להצמיד למט"ח ולא למדד מחירים לצרכן: פשוט יותר לשני הצדדים לסכם ששכר הדירה הוא $400, מאשר 752 נקודות של מדד המחירים לצרכן... אין שום סיבה לעשות את זה על חישובי מס, בפרט שההגדרה הקיימת בהם היא כבר הצמדה למדד המחירים, וההחרגה המוזרה של המט"ח היא בתור המדד המשמש להצמדה על מנת לחשב את...

לא. הוא נקבע לפי השער בשעת הפתיחה בארץ. ההצעה שלי (לקנות הסגירה כדי לקנות במחיר דומה לזה של מכירת קרן הנאמנות) רלוונטית לקרן זרה בבורסה זרה (שם אתה יכול לקנות ברמת בסגירה), לא כזו שנסחרת מקומית. החלפה כזו תדרוש חוסר ודאות של כמה שעות.

הבעיה שלך היא לא החלפה הישראלית חזרה, אלא מקרן נאמנות לקרן סל. דווקא בקרן זרה קל יותר לפתור את זה: המחיר של קרן הנאמנות נקבע לפי מחיר הסגירה ביום המסחר העוקב לפקודה שנתת. לכן, אם תתן פקודת מכירה לקרן נאמנות, ותקנה קרן זרה בסגירת המסחר העוקבת, אתה אמור לקנות בקירוב במחיר שבו תמכור.

טוב עוד יותר יהיה לחלק את התקופה לכמה תתי תקופות (אפילו חופפות) ולראות אם ההטיה נוטה להיות קונסיסטנטית. אפשר אפילו לבחון סטטיסטית.