תגובה אחרונה ע"י lavi

עוף (3 פעמים בשבוע) כמות שבועית: 450 גרם (3 מנות × 150 גרם). כמות חודשית: כ-1.95 ק"ג. מחיר ממוצע (חזה עוף טרי): כ-45 ש"ח לק"ג. עלות חודשית עוף: כ-88 ש"ח. פילה אמנון (מושט) טרי (4-5 פעמים בשבוע) כמות שבועית: 675–750 גרם. מחיר ממוצע: כ-75 ש"ח לק"ג. עלות חודשית: כ-240 ש"ח. סה"כ 328 ש''ח עבור בשר...

אני לא מאמינה שבמקום להגיד, "ואללה צודקים אני מצטער", אתה ממשיך להגן על המעשה המגונה שלך. אם תחילה חשבתי שאתה שאתה חלק בקטגוריה מספר 3 אז עכשיו אני מתחילה לחשוב שיש לך אינטרס אישי בקידום הנושא ועל כן, אתה נמנה באחת משתי הקבוצות האחרות

שאלה טובה. אני חושבת שכל שאר המגיבים הזועמים (בצדק) מפספסים את ההזדמנות הנדירה להסביר למה הצעה למישהי לעבוד בזנות/חשפנות/וכו' איננה הצעה לגיטימית. הצעה שכזו בדרך כלל מביע אחד מהדברים הבאים: 1. המציע הינו סרסור או אדם שמרוויח מהתעשייה, על כן איננו אדם נורמטיבי 2. המציע הינו צרכן קבוע, על כן הוא...

מעבר לכל מה שכתבו, יש יועצי קריירה שזה התפקיד שלהם. יכולים לעבוד איתך על הקו״ח, להתכונן לראיונות, לכוון למשרות ותפקידים מסוימים. לדעתי זה שווה לשלם על השירות הזה בעיקר כשאין עבודה

קודם כל הטענות שהעלתי הם במדויק לגבי ״חווית המשתמש״ שכל כל מפארים. מעבר לכך, מוזמן להעלות טיעונים לכך שהאייפון שווה את המחיר המופרז. חשיבה בשחור לבן היא כשל לוגי. כמובן שיש אמצע, מעבדות טובות אבל לא מורשות. אבל זו בדיוק הבעיה, שהם מייצרים מכשירים בצורה כזו שלא תוכל לגעת/לתקן/לעדכן שום דבר...

אפל מוכרת פשוט מוצרים נחותים במחיר מופקע, הם עושים שני דברים בצורה טובה: 1. מיתוג ושיווק אגרסיבי שנופלים בו כל האמריקאים ואנשים שלא מבינים עלות-תועלת 2. המצלמה שלהם באייפון באמת ובתמים רמה מעל כולם ״האחריות״ שאתה מדבר עליה עולה הון תועפות! הם בונים מכשירים בכוונה כדי שתבוא לתקן רק במעבדה מורשית...

קודם כל השאלה רלוונטית אך ורק לסינון קו״ח הראשוני על ידי מגייס/ת. על השלבים המתקדמים יותר אפשר להתכונן באמצעות leetcode כמו שכתבו לפני, תואר יעזור לך אבל לא שווה את ההשקעה. בלי קשר אם יש לך או אין לך תואר כדי לקבל זימון לראיונות בגאמפא, מומלץ מאוד לקבל הפניה ממישהו שעובד בחברה. מעבר לכך, יש מין...

יכול לפרט על אילו דרכים? אם אתב לא מוכן לקחת את הסיכון הזה (גם אני לא), אז אני קורא לכך ״סיכוי סביר״. מניח שההגדרה שלי היא ״סיכון שאני לא מוכן לקחת״. בדיוק בגלל זה מחקרים חדשים מחשבים לפי נטו. אם אני צריך 10 אלף שקל נטו מחייה לחודש אז זה אומר (נניח) 15 אלף ברוטו, לכן המספר שאני צריך להכפיל זה...

האם אני בטוח? לא, משתף את דעתי (הלא כל כך מוצקה) בתקווה לגבש דעה מוצקה בנושא לאחר הדיון. אני לא טוען שאין סיכון! אני מסכים לחלוטין עם הטיעון הנ״ל את כל הסיכונים הנ״ל אני מניח/מזניח/מוכיח ומחשב את הסיכון הכללי. הטיעון שלי הוא שבניגוד למניות/מדד הסיכונים האלו לא משתנים על בסיס יומי/שעתי...

אבל זו לא ההגדרה לסיכון. אם אני שם את הכסף בבנק (נניח ריבית חסרת סיכון), אז זו השקעה מאוד בטוחה. אני בטוח יסיים את הכסף בעודי בחיים, אין הסתברות/סיכוי שארוויח יותר (או פחות) מהריבית ולכן אין סיכוי/התסברות שלא אסיים את הכסף.

מכיוון שאתה עובר למסלול סולידי יותר לפני פרישה אז כן כלל 300-400 כבר לא רלוונטי אפילו לפי מחקר טריניטי. עד כמה שאני זוכר לפי טריניטי זה נכון רק עבור 75% מניות ומעלה, מתחת לזה אז יש סיכוי סביר לרוקן את התיק בפחות מ30 שנה. מעבר לכך, יש כל מיני מחקרים עדכניים שבדקו על ה30 שנה האחרונות, הוסיפו...

אני אנסה לזקק את זה קצת יותר: 1. סיכון (או שונות) לפני בחירת אסטרטגיית פרישה - ז״א כשאני בוחר אסטרטגית פרישה (הפיכת ההון לתזרים) אז מעניין אותי למזער את ההסתברות שיגמר לי הכסף. באסטרטגייה של מדד רחב, נהוג לבדוק עשרות שנים אחורנית ואז לקבל התפלגות כלשהי לכמות הכסף בסוף התקופה. באסטרטגיה של...

תודה לכולכם על הדיון המעניין! עד כמה שאני יודע סיכון בעולם הפיננסי זו דרך מקבילה להגיד שונות בעולם הסטטיסטי. האם יש הגדרה אחרת לסיכון שאני מפספס? אבל זו התשואה (או התוחלת אם ממשיכים בקו הסטטיסטי), לא? בדיוק, יש הרבה מקורות עדכניים יותר שטוענים שכלל ה400/300 הוא לא מספיק בטוח בסביבה הנוכחית...

ברור שכולם סותרים אחד את השני. הכל זה עניין של פשרות. יש לך הצעות אחרות?

נניח שהתמזל מזלנו או עבדנו קשה וכעת צברנו הון משמעותי. כיצד ניתן להמיר אותו לתזרים או קצבה חודשית כדי שנוכל להנות מפרי עמלנו? אני מתעניין באופציות עם הקריטריונים הבאים (כמובן שהם סותרים וצריך למצוא פשרות): * מיקסום הקצבה עבור ההון * מיזעור סיכון * מיזעור השקעת הזמן בשוטף לקבלת תזרים הנה כמה...