תגובה אחרונה ע"י AbuNafha

לדעתי בהשתלמות הראל גם הכי "יציבה", כלומר עם הטווח הנמוך ביותר של הפערים, וגם בממוצע עם הפער הקטן ביותר (להוציא את הפניקס שהיא בכלל בפער חיובי בזכות משחקי מט"ח). בכל מקרה חשוב לקחת בחשבון שזו תקופה קצרה וקשה להגיע למסקנות בכזה פרק זמן קצר.

האם היא בכלל רשאית לעשות את זה, כשהקרן מוגדרת סינטתית? כלומר האם היא יכולה לשנות את מהות וייעוד הקרן תוך כדי תנועה? התרחיש שבבר מתאר הוא לא תרחיש "יום הדין" בו המדד מאבד 40% + 4 בנקים ענקיים קורסים ביום אחד. אלא תרחיש יחסית הגיוני ו"יומיומי" - מסיבות כאלה ואחרות חוזי הסוואפ כבר לא כלכליים...

ניסיתי לחפש לבד בגוגל, ולא הצלחתי למצוא התייחסות לעניין, לא לחיוב ולא לשלילה. אז ביקשתי מצ'טגיפיטי שיעשה את העבודה בשבילי, ואני חושב שהוא הצליח. כלומר במקום לבקש ממנו שיחרטט לי תשובה, אני מבקש ממנו שיפנה אותי למקורות מידע בנושא. ואללה נראה שזה עובד. הוא הפנה אותי לכאן (פה נראה שמדובר ממש על...

אל תקרא את כל המסמך :) רק את התאריך. בכל מקרה בכל מיני מסמכים אחרים יותר פשוטים של פירמות כמו דלויט ו-PWC ראיתי התחייסות לכניסת התקנה לתוקף ב-2017. ככה גם אני הבנתי. אולי, למשל, הבנק רוצה להפטר ממניית בזק שלקוח שלו קנה, כי המדינה בה פועלת החברה עוברת תהליך של הורדת דירוגי אשראי, לקבל במקומה סל...

נראה שהחוק הזה "מתגלגל" וכל פעם חלק אחר בו נכנס לתוקף (אגב אני חושב שעדיין לא הכל נכנס לתוקף, ב-2025 אמור להכנס לתוקף חלק נוסף). אבל אלו מסמכים רשמיים שהצלחתי למצוא (מקווה שאלו רפרנסים נכונים) - פרסום מתוך federalregister.gov, ופרסום חוקים של ה-FED ב-2017 (התקנה שלנו בעמוד 21). לא נכנסתי לעומק...

אני חושב שב-2017 נכנסה לפועל תקנה 871(m) שפוטרת חוזי Swap מתשלום מס על דיבידנד. כלומר עד אז היתרון של ETF סינטטי היה רק עקיבה מוצלחת יותר אחר המדד, ומ-2017 הוא קיבל יתרון נוסף בדמות הטבת מס. השאלה היא - מהם האינטרסים האלה, למה הוא בכלל נכנס לחוזה סוואפ? יכול להיות, וזו נטו השערה שלי (חירטוט אם...

שאלה טובה, גם לא לי ברור מנגנון הקיזוז ההדדי הזה ואיך הוא מבטיח הימנעות מהפסדים מצטברים בפועל לצד הבנק או לצד ה-ETF. אני נוטה לחשוב שהנסיון להבין האם סל הבטחונות משלם מס דיבידנד או לא הוא פחות רלוונטי, כי בלאו הכי זה סל שלא חייב להיות לו קשר הדוק למדד שהקרן מתיימרת לחקות, אז עניין המס יכול להיות...

אז באותה מידה אפשר גם להגיד על קרנות ה-Swap שהן לא פירצה. אלא חוק שמאפשר לקרן לשלם 0% מס דיבידנד.

גם מקלט המס של אירלנד שמאפשר תשלום של 15% מס על דיבידנד במקום 25% (או 30%) זו סוג של פירצה בחוק.

למה אתה מניח 5% תשואה על נכס עם היסטוריה של מעל 9% תשואה שנתית ב-150 השנים האחרונות או מעל 10% תשואה שנתית ב-100 השנים האחרונות? נכון שצריך להזהר בחישובים כאלה ולא להיות אופטימיים מדי, אבל גם לא טוב להיות פסימיים מדי. וכן, בקרן סינטתית דמי הניהול טיפ טיפה יותר גבוהים (בגלל עמלות ה-Swap) אבל היא...

איום ונורא. כמו שכבר ציינו פה, אפשר לצמצם את כל הרשימה הזו ל-3-5 קרנות. תברר מול הבנק כמה דמי משמורת (לחודש או לרבעון) הם מבקשים, ומהי עמלת הקנייה והמכירה שהם דורשים. אם המחיר גבוה מדי אתה יכול להתמקח עליו. לשם השוואה, אם תפתח חשבון מסחר בבית השקעות ישראלי, תשלם בערך 15 ש"ח מדי חודש ובערך...

הנה אקסל.

כי אני מאמין שהוצאות השכירות עולות עם התקדמות החיים. בכל מקרה השוותי, גם עליית שכ"ד וגם עליית הוצאות שכירות כרגע 2.75%. צודק 100%. בכללי, כל האקסל הוא מאד לינארי ונטול תנודתיות, ברור שזו לא המציאות. השאלה היא כמה משפיעה שחיקה של volatility drag על המינוף, כשהאיזון הוא ברמה שנתית ולא יומית?

נכון, אבל בקניית בית למגורים ולא להשקעה ההשוואה להשקעה בשוק ההון היא השקעה בשוק ותשלום שכ"ד במקביל. לכן הוספתי את האפשרות "האם לחשב הוצאות מגורים? כן / לא". נכון. אז בעצם בשוק ההון - אין תזרים בכלל?

הוספתי עמודות של IRR, אבל אני לא בטוח שעשיתי את זה נכון, לא מכיר לעומק את הנוסחא. אפשר לראות את הנוסחאות באקסל עצמו, מסביר גם במילים: נדל"ן - התא הראשון הוא מינוס ההון העצמי (הכסף שהמשקיע מביא מהבית). התאים הבאים הם התזרים השוטף - תקבולי שכ"ד פחות הוצאות תחזוקה פחות החזר משכנתא פחות הוצאות...