״צריך״ או ״רוצה״?

[אורי]

במערכון אחד של לואי סי קיי טען הקומיקאי השמנמן והמקריח בשנות הארבעים לחייו שיש לו את הגוף המושלם ושהוא אוהב אותו אהבה עזה. הסוד שלו לגוף מושלם? הוא פשוט החליט שכרס וקרחת של בן ארבעים הם המאפיינים של הגוף המושלם והנה הוא מאושר עם הגוף שלו. המערכון הזה מזכיר לי קצת את פילוסופיית ההשקעה של פיסקר שאומרת: צמצם את צרכיך והסתפק במועט, לעתים עד קיצוניות, ואז קל יותר יהיה להגיע לעצמאות פיננסית שתכליתה מימון אורח חיים סגפני. פשוט למד לאהוב להיות סגפן. תרצה לגור בשכירות בירוחם ותאכל קטניות שישה ימים בשבוע מתוך בחירה, ושמור את מי שטיפת הפנים כדי למלא בהם את מיכל השירותים, ותהייה מאושר.

אחלה ובהצלחה. אבל אני מעוניין לדעת כיצד אתם מציבים את היעדים הפיננסיים שלכם לעצמאות כלכלית: לפי המינימום שתצטרכו כדי לשמור על קיום מינימלי תוך חסכנות, או מתוך הגדרת יעדים של סגנון החיים שאתם רוצים (וזה לא חייב להיות ההפך המושלם של פזרנות אימפולסיבית ומטופשת, כמובן) ואז השגת האמצעים לממן אותם.

במילים אחרות, כשאתם מחשבים את עלות הפרישה שלכם, האם אתם מכוונים למינימום--לא משנה איך תגדירו אותו--או שאתם מנסים להגים חלומות, לא משנה מהם?

 

[c881]

אז יש את "מר שפם כסף".
האמת שאני כרגע עוד לא מתכנן. התכנון הרחוק היחיד שלי הוא לעבור ניתוח בכתף אחרי שהאחרון יהיה בן 5 ועוד לא הגענו לאחרון.
היעד שלי... שכאשר אני רוצה/צריך לקנות משהו - אוכל לעשות זאת.

 

[פשוט]

לא לפי מינימום. לפי רמת ההוצאות הנוכחית שכנראה היתה גורמת לסולידית להתפלץ.

 

[adamshalev]

אנחנו עושים משהו דומה ל@מדי.
יעד החסכון הוא כדי לממן את רמת ההוצאות הנוכחית (ע"ב ממוצע של כמה שנים אחורה).
בנוסף אנחנו עוקבים אחרי ההוצאות שהן הכרח (מגורים, אוכל, חשבונות) שהן משמעותית יותר נמוכים מסך ההוצאות.
הפעם ביניהם זה מרווח הגמישות שלנו אם נצתרך לרדת בהוצאות.

כמובן שבלי קשר אנחנו מנסים להוריד את רמת ההוצאות הכוללת.

 

[הנועזת]

@אורי, אוהבת את הכותרת ואת הראש שלך, בעיקר בגלל שהחיים קצרים וההנאות כל כך חמקמקות. אחריי שמבססים חיים על הכנסות פסיביות, לדעתי, בדומה לסולידית, יש להקים עסק בנושא שקרוב ללב ולהסתער עליו בתשוקה. גם להנות מהדרך וגם לייצר עודפים, וכמה שיותר הריי זה משובח.
הולכת לכתוב על זה משהו בקרוב, ביומן מסע.

 

[Yevgeny]

חוסך, ומשקיע - אך הפרישה היא לא באמת "יעד". אוהב את העיסוק שלי ומתכנן להמשיך בו כל עוד אני יכול - רק בונה כרית בטחון שתתמוך בי אם/כאשר לא אוכל להמשיך בכך, וגם נותנת כיום את חופש הפעולה להגיד לא אם צריך. מתחזק תחביב יקר (טרקים בחו"ל) אך בהחלט אפשר יהיה להצטמצם אם צריך.

 

[dror]

הנה דוגמא נחמדה לאדם שצריך מעט ומקבל הרבה :
http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3654265,00.html

 

[אורי]

אני דווקא מכוון יותר לכיוון של מר שפם הכסף, המטרה היא עצמאות ברווחה כלכלית שאינה תלויה בתלוש משכורת.
החלום שלי הוא לבלות יותר זמן עם הילדים שלי (שיהיו לי) ולא לגדל אותם דרך שלט רחוק, אני מעדיף לעבוד קשה ולחסוך הרבה עכשיו לפני שיש לי ילדים על מנת לבנות סוג של כרית בטחון.

זה בסדר, ונדמה לי שכמעט כולם כאן יסכימו, אבל אם יורשה לי ללחוץ קצת, זו לא הייתה השאלה. השאלה היא מהי אותה״רווחה כלכלית״ שאתה מגדיר כעצמאות ומכוון להשיג? האם היא חיי חיסכון אגרסיבי של 2,000 ש״ח בחודש או חיים בורגנים של 20,000 בחודש, או מה שזה לא יהיה?

 

[c881]

איכשהו כולם חולמים על 20K הכנסה נטו (או לפחות הרוב לפי הסקרים, צריך לבדוק מי כתב אותם).
מצד שני, המשפחות שאני פוגש, כולם בטוחים שעוד 2,000 שח והם מסתדרים.

ואני אגלה לך בסוד, יש מקומות בארץ שעם -20K הכנסה אתה עשיר ויש מקומות שעם 20K אתה לא מתחיל את החודש.
והמקרים הקיצוניים זה כאשר 2 שכנים באותו בנין עם אותה הכנסה, אבל דירה א' מושכת חובות עבר וריביות בעוד דירה ב' חיה לפי האמצעים שלה.

 

[פאטיה]

צריך או רוצה? זה עקרונית עניין של אורח חיים שמצטרף למכלול התנהגויות;
אם ההתנהלות נכונה יש גם תוצאות טובות, עד מצוינות, מאחר ואנחנו בפורום של הסולידית, ככל הנראה כולם יודעים על מה מדובר.
מי שבקושי מסתדר עם 20000 ש"ח לחודש ואפילו על הרבה פחות מזה, מן הסתם לא יסתדר עם תוספת של 2000 ש"ח לחודש, יש אנשים המתלוננים שיש להם "הוצאות" וכספם מתעופף ברוח...
מותר לבן אדם לרצות, אבל בפרופורציות נכונות, כשמדובר בהוצאות כספיות, למעשה מי שאוכל יותר מדי כסף, משמין, מתוסכל, לא שבע ומועד לפורענות, מי שצורך את מה שהוא צריך ורוצה, מתוך שמירה על הפרופורציות הסבירות, אין הרצון החופשי שלו נפגע.

 

[אלון]

חז"ל הגדירו את זה יפה: איזהו עשיר? השמח בחלקו.
לפני כמה זמן קראתי פרשנות נחמדה למשפט הזה: עשיר זה מי ששמח לפי חלקו, כלומר חי מהחלק שיש לו. להבדיל מאנשים שחיים מעבר לחלק שיש להם, כלומר לוקחים הלוואות וחיים מכסף שהוא לא שלהם.

 

[Raven]

צריכים מה שרוצים ורוצים מה שצריכים.
לא מקריבים שום דבר, אפילו הפוך. מתייעלים תוך כדי שדרוג החיים.

קטניות הן חומרי גלם מגוונים עם אינסוף אפשרויות ליצירת דברים חדשים. ירקות גם.
מזכיר את השאלה הנפוצה: ״מה נשאר לטבעונים לאכול״, רק עם סולידים.

המושג ׳סגפן׳ הוא מעניין. נדמה לי שמי שמוגדר כזה מבחוץ לא מרגיש שהוא סובל ולא היה מכנה עצמו סגפן.
זו פרשנות חיצונית.
אם מישהו מגדיר את עצמו כסגפן, נשמע לי שלא כיף לו.

 

[פאטיה]

מסכימה לחלוטין, הן במובן של אורח חיים שיש בו סיפוק, ולא רואים עצמם סגפנים, או טבעונים שאינם אוכלים מזון מן החי, וכביכול מוותרים או מפסידים את ההנאה שבמזון מן החי, אין בזה עניין של הקרבה כלשהי.

 

[איש(3718)]

בסופו של דבר, הכל זה חלומות.
גם לחיות בקרוואן ולאכול קיטניות בלבד יכול להיות חלום של מישהו שמוגבל לביתו מבחינה מוטורית או משפחתית , ואינו יכול לאכול קיטניות מסיבות בריאותיות
תמיד מקריבים משהו אחד תמורת משהו אחר.
לדוגמא, מי שחי מתקציב של 23,000 שקל לחודש, מתוכו 3000 הולכים למחיה, ו 20,000 הולכים לתחביב יקר, נניח בניית סירות ויקינגיות. האם הוא סגפן או מגשים חלומות? כנראה שהוא שניהם.

העניין מבחינתי הוא מודעות (להבדל בין צריך ורוצה) ויעילות (בשמוש במשאבים), ולא כמות הכסף.

אגב,בפוסט הראשון של השרשור הופגנה מידה מסויימת של חוסר מודעות להבדלים האלו ואני רוצה להדגיש אותם:
1. הכרס והקרחת של לואי סי קיי הם מצב נתון. חייבים ללמוד לאהוב אותם, כי גם אם יהיה לו יותר כסף, זה לא ישנה הרבה, כך שזה בכלל לא על הסקלה של צריך-רוצה. מומלץ לכולם לאהוב את עצמם. סולידי או לא.
2. למלא השרותים במי פה - עניין של קיימות ויעילות בסיסית. שמוש במים נקיים (מותפלים) להדחת שרותים הוא בזבוז אנרגיה מיותר לחלוטין. מערכת מים אפורים מומלצת לכול מי שיכול. סולידי או לא.
3. לגור בשכירות בירוחם - הדוגמא היחידה שרלבנטית באמת, וגם פה יש טרייד-אוף מובהקים. האם לגור עם שותפים במרכז או בבית פרטי בירוחם? ואיך זה מתקזז עם הוצאות הדלק? לדעתי החיים בפריפריה יותר יקרים בסך הכל ..., גם הסולידית המקורית גרה בהרצליה ...

בקיצור, זה ממש לא פשוט. לכל אחד יש סקלה אחרת. לכל אחד תשובה "נכונה" אחרת.

 

[yossik]

בקיצור, זה ממש לא פשוט. לכל אחד יש סקלה אחרת. לכל אחד תשובה "נכונה" אחרת.

אכן.

 

[Danielovich]

מישהו קרא לי?

 

[Ayelet582]

אנחנו מוציאים בחודש כ-18,000 ש"ח בחודש וזה היעד מבחינתי לחישוב רווחה כלכלית למשפחתי, כל סכום הכנסה מעבר לרף זה מופנה לחיסכון.
בוודאי שיש מנעמי החיים שאנחנו יכולים לוותר עליהם ולהגדיל את סכום החיסכון, אבל אנחנו לא רוצים. זה הסכום שמאפשר לנו להתנהל כל חודש בחודשו בלי להכנס למינוס ובלי לחשוב פעמיים לפני הוצאה גדולה ( שיניים, טסט, חו"ל וכדומה).
היכולת שלנו להיות גמישים ברמה החודשית היא הרווחה האמיתית שאליה אנחנו שואפים.

 

[אורי]

בסופו של דבר, הכל זה חלומות.
גם לחיות בקרוואן ולאכול קיטניות בלבד יכול להיות חלום של מישהו שמוגבל לביתו מבחינה מוטורית או משפחתית , ואינו יכול לאכול קיטניות מסיבות בריאותיות
תמיד מקריבים משהו אחד תמורת משהו אחר.
לדוגמא, מי שחי מתקציב של 23,000 שקל לחודש, מתוכו 3000 הולכים למחיה, ו 20,000 הולכים לתחביב יקר, נניח בניית סירות ויקינגיות. האם הוא סגפן או מגשים חלומות? כנראה שהוא שניהם.

העניין מבחינתי הוא מודעות (להבדל בין צריך ורוצה) ויעילות (בשמוש במשאבים), ולא כמות הכסף.

אגב,בפוסט הראשון של השרשור הופגנה מידה מסויימת של חוסר מודעות להבדלים האלו ואני רוצה להדגיש אותם:
1. הכרס והקרחת של לואי סי קיי הם מצב נתון. חייבים ללמוד לאהוב אותם, כי גם אם יהיה לו יותר כסף, זה לא ישנה הרבה, כך שזה בכלל לא על הסקלה של צריך-רוצה. מומלץ לכולם לאהוב את עצמם. סולידי או לא.
2. למלא השרותים במי פה - עניין של קיימות ויעילות בסיסית. שמוש במים נקיים (מותפלים) להדחת שרותים הוא בזבוז אנרגיה מיותר לחלוטין. מערכת מים אפורים מומלצת לכול מי שיכול. סולידי או לא.
3. לגור בשכירות בירוחם - הדוגמא היחידה שרלבנטית באמת, וגם פה יש טרייד-אוף מובהקים. האם לגור עם שותפים במרכז או בבית פרטי בירוחם? ואיך זה מתקזז עם הוצאות הדלק? לדעתי החיים בפריפריה יותר יקרים בסך הכל ..., גם הסולידית המקורית גרה בהרצליה ...

בקיצור, זה ממש לא פשוט. לכל אחד יש סקלה אחרת. לכל אחד תשובה "נכונה" אחרת.

תודה על התיקונים. אני מתעניין יותר בתמונה הגדולה, ואולי דרך אחרת לנסח את השאלה היא ״במה אתם משקיעים יותר אנרגיה בדרך לעצמאות כלכלית: בהגדלת הכנסות או בצמצום הוצאות״. כמובן שלכל אחד תשובה אחרת, במידה מסויימת זו הייתה השאלה גם כן: מה ההגדרה שלך? בוודאי שאין כאן שום תשובה נכונה או שגויה.

 

[Ayelet582]

1. הגדלת הכנסות
2. המנעות מהגדלת הוצאות

 

[איש(3718)]

תודה על התיקונים. אני מתעניין יותר בתמונה הגדולה, ואולי דרך אחרת לנסח את השאלה היא ״במה אתם משקיעים יותר אנרגיה בדרך לעצמאות כלכלית: בהגדלת הכנסות או בצמצום הוצאות״. כמובן שלכל אחד תשובה אחרת, במידה מסויימת זו הייתה השאלה גם כן: מה ההגדרה שלך? בוודאי שאין כאן שום תשובה נכונה או שגויה.

הדבר היחידי שחשוב לי זה שהכנסות גדולות מהוצאות. המספרים הנומינלים לא חשובים.

כמו שכתבתי בפוסטים אחרים, חשובה לי יעילות. כלומר, לא לקנות משהו ביוקר כשאפשר לקנות בזול , לכן אני חסיד גדול של יד2 .