שלום לכולם,
אני עובד בעבודה ראשונה אחרי תואר ראשון ובקרוב יהיה לי וותק של שנתיים. אני חלק מצוות מחקר ופיתוח בחברת הייטק קטנה עם אנשים מלאי ניסיון בתעשייה. מאוד מעניין לי ובתחושה הגעתי למשרה שהיא חלומו של כל בוגר תואר בתחום, ובנוסף יש איזון ונוחות של בית-עבודה יוצא מן הכלל
אבל…
בכל הנושא של תנאים ושכר זה מרגיש שהם די לוקים בחסר, כשהגישה שלהם היא לתת את המינימום הנדרש לאנשים כמוני. (ככל הנראה לטאלנטים בתפקידי מפתח משלמים כמו צריך)
לפני שהתחלתי לעבוד הגישה שלי הייתה לחפש מקום עבודה שקודם כל יעזור לי להתפתח מקצועית ללא קשר לשכר והתנאים. עד עכשיו זה באמת לא עניין אותי כי אפילו אחרי שנתיים אני לא מרגיש שאני מגרד את קצה היכולת שלי ללמוד ולהתפתח כאן וגם התזרים המשותף שלנו הוא מעל 10k ש״ח, שזה מרגיש מעל ומעבר.
לאחרונה, כשברקע אנחנו מתכוננים לילדה ראשונה ותקופה ללא 2 משכורות, זה התחיל לחלחל בי קצת יותר ועולה לי לא פעם השאלה האם התפקיד באמת שווה את זה?
- החברה היא פרטית אז אין הטבות של מניות וכו׳.
- תשלום ימי מחלה לפי חוק
- מינימום ימי חופש לפי חוק
- הפרשות לפנסיה על שכר בסיס בלבד (שזה 80% מהשכר)
- קרן השתלמות עד התקרה
- תן ביס 40 שח, מתאפס כל יום
- בונוס משכורת 13 לפי ביצועים
- השכר ברף התחתון של הטווח בטבלאות שכר
כשאני משווה עם חברים שעובדים בחברות גדולות וציבוריות אז מצד אחד החבילה הכוללת שלהם יותר משתלמת אבל מצד שני הם בתפקיד יותר קלאסי של ״בוגר תואר״.
אשמח לשמוע מה דעתכם,
1. עד כמה זה קריטי שהתנאים הם מינימלים לפי חוק? אולי זה לא כ״כ גרוע כמו שאני חושב כי השכר נחשב גבוה ביחס לממוצע במשק?
2. מתי כדאי להפוך את האי שיוויון:
תפקיד > (שכר ותנאים) לשיוויון?
אולי שנתיים זה לא מספיק זמן ועדיף להמשיף בקו הזה עוד כמה שנים?
3. האם יש הטבות שכדאי לבקש עבור הלידה? (אני כנראה לא אקבל 3 חודשים חופשת לידה כמו בנבידיה אבל אולי יש משהו נפוץ שנהוג לקבל מהמעסיק)
יצא לי יותר ארוך משציפיתי, אז תודה למי שקרא!
אני עובד בעבודה ראשונה אחרי תואר ראשון ובקרוב יהיה לי וותק של שנתיים. אני חלק מצוות מחקר ופיתוח בחברת הייטק קטנה עם אנשים מלאי ניסיון בתעשייה. מאוד מעניין לי ובתחושה הגעתי למשרה שהיא חלומו של כל בוגר תואר בתחום, ובנוסף יש איזון ונוחות של בית-עבודה יוצא מן הכלל
אבל…
בכל הנושא של תנאים ושכר זה מרגיש שהם די לוקים בחסר, כשהגישה שלהם היא לתת את המינימום הנדרש לאנשים כמוני. (ככל הנראה לטאלנטים בתפקידי מפתח משלמים כמו צריך)
לפני שהתחלתי לעבוד הגישה שלי הייתה לחפש מקום עבודה שקודם כל יעזור לי להתפתח מקצועית ללא קשר לשכר והתנאים. עד עכשיו זה באמת לא עניין אותי כי אפילו אחרי שנתיים אני לא מרגיש שאני מגרד את קצה היכולת שלי ללמוד ולהתפתח כאן וגם התזרים המשותף שלנו הוא מעל 10k ש״ח, שזה מרגיש מעל ומעבר.
לאחרונה, כשברקע אנחנו מתכוננים לילדה ראשונה ותקופה ללא 2 משכורות, זה התחיל לחלחל בי קצת יותר ועולה לי לא פעם השאלה האם התפקיד באמת שווה את זה?
- החברה היא פרטית אז אין הטבות של מניות וכו׳.
- תשלום ימי מחלה לפי חוק
- מינימום ימי חופש לפי חוק
- הפרשות לפנסיה על שכר בסיס בלבד (שזה 80% מהשכר)
- קרן השתלמות עד התקרה
- תן ביס 40 שח, מתאפס כל יום
- בונוס משכורת 13 לפי ביצועים
- השכר ברף התחתון של הטווח בטבלאות שכר
כשאני משווה עם חברים שעובדים בחברות גדולות וציבוריות אז מצד אחד החבילה הכוללת שלהם יותר משתלמת אבל מצד שני הם בתפקיד יותר קלאסי של ״בוגר תואר״.
אשמח לשמוע מה דעתכם,
1. עד כמה זה קריטי שהתנאים הם מינימלים לפי חוק? אולי זה לא כ״כ גרוע כמו שאני חושב כי השכר נחשב גבוה ביחס לממוצע במשק?
2. מתי כדאי להפוך את האי שיוויון:
תפקיד > (שכר ותנאים) לשיוויון?
אולי שנתיים זה לא מספיק זמן ועדיף להמשיף בקו הזה עוד כמה שנים?
3. האם יש הטבות שכדאי לבקש עבור הלידה? (אני כנראה לא אקבל 3 חודשים חופשת לידה כמו בנבידיה אבל אולי יש משהו נפוץ שנהוג לקבל מהמעסיק)
יצא לי יותר ארוך משציפיתי, אז תודה למי שקרא!
