קרן מחקה ישראלית או קרן סל זרה? המתמטיקה של המיסוי

[Odysseus]

אז זה מה שאני שואל, למה מיסוי הדיבידנדים במקור הוא גבוה יותר לקרן ישראלית? זה לא 25% בכל מקרה?

כשאתה משקיע בקרן אמריקאית, האמריקאים לוקחים ממך 25% מס, אבל המדינה מכירה בזה בגלל הסכמי הסחר, ולכן בכך נגמר המיסוי.
בקרן ישראלית אתה ממוסה במקור ע"י האמריקאים (שלוקחים את החלק שלהם, 25%), ולאחר מכן ממוסה בארץ בעוד 25% מס רווחי הון תוך התעלמות מוחלטת מכך שמיסו אותך כבר במקור.

יש הרבה יותר פירוט על הנושא ובצורה יותר מדוייקת משאני יכול להביא אם אתה רוצה להעמיק בזה, אך אלו הנתונים.

 

[חלכאי]

כשאתה משקיע בקרן אמריקאית, האמריקאים לוקחים ממך 25% מס, אבל המדינה מכירה בזה בגלל הסכמי הסחר, ולכן בכך נגמר המיסוי.
בקרן ישראלית אתה ממוסה במקור ע"י האמריקאים (שלוקחים את החלק שלהם, 25%), ולאחר מכן ממוסה בארץ בעוד 25% מס רווחי הון תוך התעלמות מוחלטת מכך שמיסו אותך כבר במקור.
.

גם בקרן אמריקאית אתה משלם 25% מס על רווחי הון בנוסף ל25% מס על דיבידנדים.

 

[Deleted member 887]

אוקיי, אני חושב שסוף סוף הבנתי את העניין!

הקרן הישראלית משלמת מס דיבידנדים, ואז משקיעה את הדיבידנדים מחדש (או עוקבת באמצעים סינתטיים אחרי מדד NTR, שזה אותו הדבר). לצורך השוואה, גם אתה בקרן האמריקאית תעשה אותו דבר, ותקנה בדיבידנדים שלך (אחרי ששילמת עליהם את אותו מס) יחידות חדשות של הקרן. עד כאן, הכל אותו דבר ושתיהן יצמחו באותו קצב (בהנחת אותם דמי ניהול).

עכשיו, אתה בא למכור את הקרן. בקרן הישראלית תשלם מס רווחי הון ישראלי על הכל. בקרן האמריקאית, לעומת זאת, חלק מהיחידות נקנו יותר מאוחר, בשער יותר גבוה כבר, ולכן עליהן תשלם מס רווחי הון רק על החלק מאז הקניה!

עכשיו גם ברור למה לוקח זמן לאמריקאית לנצח. ההפסד של האינפלציה הוא על הכל, וההפסד של מס הדיבידנדים הוא רק על חלק. אבל מצד שני, בהנחה שהקרן משיגה את האינפלציה, בסוף ההפרש על הדיבידנדים יותר גדול מזה שעל האינפלציה.

תודה!

 

[doc29]

אוקיי, אני חושב שסוף סוף הבנתי את העניין!
עכשיו, אתה בא למכור את הקרן. בקרן הישראלית תשלם מס רווחי הון ישראלי על הכל. בקרן האמריקאית, לעומת זאת, חלק מהיחידות נקנו יותר מאוחר, בשער יותר גבוה כבר, ולכן עליהן תשלם מס רווחי הון רק על החלק מאז הקניה!

לא הבנתי...
זה לא שבשני המקרים בודקים כמה כסף הושקע בקרן וכמה יש ברגע מכירת הקרן - ומההפרש מורידים 25% (בישראלי בניכוי האינפלציה ובזר לא בניכוי האינפלציה)?

 

[Deleted member 887]

כן, אבל באמריקאית יוצא לצורכי מס שהשקעת יותר. כי היחידות שקנית בכסף של הדיבידנדים, קנית במחיר יותר גבוה. לכן ההפרש יותר נמוך ותשלם פחות מס.

אותו הדבר מכיוון אחר: בגדול, דיבידנדים והשקעה בחזרה זה כמו פעולה של מכירה וקנייה. ועל המכירה והקנייה האלה אתה משלם מס, ואז אתה לא אמור לשלם אותו שוב בעתיד. אבל בישראלית מתעלמים מזה שכבר שילמת עליהם מס, כי מבחינתם קנית יחידות במחיר מסויים לפני 30 שנה ומאז החזקת אותן, ה״קניה ומכירה״ האלו הן פעולה פנימית של הקרן שלא מעניינת את מס הכנסה הישראלי.

 

[Ron B]

לגבי החישוב השני (סנופי), אתה יכול לשחזר אותו בעצמך (בדיוק כמו שפירטתי בהודעה שלי):
בלשונית Vanguard תשנה את דמי הניהול ל0.05%, ואת Total Dividend taxation ל-25%. (כי עכשיו אין לך מיסוי במקור במדינות זרות)
בלשונית Israeli combination שנה את דמי הניהול ל0.04%, First Taxation ל-25% (בגלל שעכשיו המיסוי במקור שלך הוא רק בשיעור של ארה"ב)

הבנתי. יש לך באג בחישוב המס בישראל. אתה אמור לשלם מס רק מעל המדד. לא הבנתי לגמרי את הנוסחא שלך, אבל בגליון שלך זה צריך ליהיות:

=$E$8*(1+$B$6)^D9 + (E9-$E$8*(1+$B$6)^D9)*(1-$B$4)

תבדוק את זה: בשנה הראשונה זה יוצא כמו החישוב שלך, אך בשנים הבאות המספר גדול יותר.
בכל מקרה, לאחר שתיקנתי את זה, והצבתי את המספרים שרשמת למעלה, יוצא כי אכן האמריקאי עוקף את הישראלי, אבל אחרי 13 שנה.
ראוי להדגיש, שאחרי 20 שנה, מקבלים בישראלי 353, ובאמריקאי 356. כלומר, האמריקאי אכן עקף את הישראלי ב-0.85%, אבל צריך לזכור עמלת המרה לדולרים, עמלות גבוהות יותר על קניית נייר ערך בחו״ל: מקזזות את זה, וגם אם לא, זה זניח.
האירלנדי, דרך אגב, מפסיד לשניהם: מגיע אחרי 20 שנה ל 346.864. אבל זה גם הפרש זניח. הוא מפסיד לשניהם גם אחרי 30 שנה (בהפרש מעט גדול יותר). פה אני שוב מדגיש: יש לך המון הנחות על מיסוי הקרן האירלנדית, ויכול ליהיות שאתה צודק, אבל העסק שם מאד לא שקוף ולא ברור, ואני עדיין לא מבין מאיפה אתה יודע את כל המספרים האלו (על המיסוי). ראיתי את זה כבר כמה פעמים בפורום פה: אשמח לקישור שמראה בצורה ברורה את המיסוי שם. בכל מקרה, גם לפי הגליון שלך, תחת העמלות הנכונות, היא מפסידה גם לישראלית וגם לאמריקאית.

לסיכום, כולם פחות או יותר אותו הדבר.

 

[Odysseus]

@Ron B , אשמח לפירוט על שורת הקוד שהבאת כי לא הצלחתי להבין אותה. למה חישבת את השחיקה של השקל פעמיים ולא בצורה של דעיכה? (הגדרת 102% בחזקת מספר השנים שעברו, ובטווח זמנים ארוך זה מהותי - כי נוסחאת גדילה היא מהירה יותר מנוסחאת דעיכה. השקל והסכום המקורי נשחקים הרי בסופו של דבר...)

אסביר את הנוסחא שלי. בכוונה ריווחתי אותה כך שכל נתון או צמד נתונים יהיו פשוטים להבנה גם אחרי שכתבתי אותה (במילים 'מתמטיות', ואז היגיון):

(הסכום הנוכחי בקרן לפני מכירה)מינוס[[(הסכום המקורי שהושקע)כפול[(98%)בחזקת (מספר השנים שעברו)]פלוס(הרווחים מאז תחילת התיק)מינוס(הסכום ההתחלתי)]כפול(מיסוי שני)

וההיגיון:

1. המטרה כאן היא לחשב כמה השקל נשחק בזמן הזה בשביל להבין מאיזה סכום אני מוריד את המס של ה-25%. לכן אני לוקח את הסכום המקורי ועושה לו נוסחאת דעיכה - חשוב מאוד לזכור שקצב הדעיכה הוא 98% ואסור לשחק עם זה (כי בחזקות גבוהות, דעיכה אמורה להאט בעוד גדילה רק מאיצה).
2. מה שמעניין אותי עכשיו זה להבין על כמה מכלל הרווחים עליי לשלם. הרווחים שעליי לשלם עליהם הם הרווחים שהם מעבר לכיסוי ההפסד שלי מאינפלציה. לכן דרך פשוטה אינטואטיבית לעשות את זה זה לחבר את גודל התיק שנותר לי מקודם לאחר אינפלציה, ולחבר לו את סך הרווחים מאז שהתחלתי את התיק, אך מזה לחסר את הסכום ההתחלתי (100%) - בשביל שאדע להתחשב רק ברווחים שהם מעבר לכיסוי נזקי האינפלציה.
3. אני מכפיל בשיעור המיסוי השני, 25%, בשביל לקבל את סך המס שאני צריך לשלם בסה"כ.
4. אני לוקח את הסכום שיש לי כרגע בקרן לפני המכירה, ומחסיר ממנו את סך המס שחישבתי למעלה.

 

[Ron B]

אשמח לפירוט על שורת הקוד שהבאת כי לא הצלחתי להבין אותה. למה חישבת את השחיקה של השקל פעמיים ולא בצורה של דעיכה? (הגדרת 102% בחזקת מספר השנים שעברו, ובטווח זמנים ארוך זה מהותי - כי נוסחאת גדילה היא מהירה יותר מנוסחאת דעיכה. השקל והסכום המקורי נשחקים הרי בסופו של דבר...)

כי ככה מחשבים את המס בישראל. אתן דוגמא: נניח מדד המחירים הוא 100, ואני קונה נכס ב-100. אחרי 30 שנה ובהנחה שהמדד עלה ב-2% בשנה, אז המדד הוא 181. זה אומר שאשלם מס 25% רק על סכום מעל 181. למשל, אם מחיר הנכס שלי הוא 191 ואני מוכר, אשלם 25% על 10 שקלים, שזה 2.5. אם מחיר הנכס שלי הוא 181 ואני מוכר, לא אשלם דבר. זה בדיוק מה שהנוסחה שלי אומרת: הסכום ששישאר לך ביד הוא:
181 + ההפרש בין סכום הנכס שלך עכשיו ל-181 עליו יש מיסוי (כלומר כפול 0.75). ושוב: 181 זה בעצם 100 כפול (1.02 בחזקת 30).

 

[Deleted member 887]

אודיסאוס - נקודה קטנה נוספת, שחשובה כאשר מגיעים לריבית דריבית: הכפלה במקדם 0.98 לא משקפת מדד של 2%, אלא מדד של 100/98 שהם 2.04%.
רון - קצת איבדתי. הנקודה שבה אתה מגיע לזה שכולם בערך אותו דבר היתה בהנחת איזה שיעור אינפלציה ואיזו תשואה נומינלית על סנופי?

 

[Ron B]

רון - קצת איבדתי. הנקודה שבה אתה מגיע לזה שכולם בערך אותו דבר היתה בהנחת איזה שיעור אינפלציה ואיזו תשואה נומינלית על סנופי?

השתמשתי בפרמטרים של Odysseus (ראה למעלה). האינפלציה היא 2%, והתשואה הנומינלית היא 6%. לדעתי האישית, 6% קצת מוגזם, אבל זה מאד משנה לעניינינו: 4% גורם לכך שההפרש עוד יותר קטן. מכיוון שההפרש גם כך קטן, זה לא באמת משנה.
בהזדמנות זאת, חשוב להדגיש שלושה דברים שהם המשפיעים העיקריים: עמלות, עמלות ועמלות. חשוב בישראליות לודא שמשקיעים במכשירים עם עמלות נמוכות סביב 0.04%, כמו קרנות על S&P500 או הקרן החדשה של תכלית. זאת גם הסיבה שהאירית בסוף מפסידה, כי העמלה שם מאד גבוהה.

 

[Deleted member 887]

טוב, הרצתי סימולציה משלי. אני לא עובד עם אקסל אז כתבתי סקריפט matlab, אבל הוא מאוד פשוט להבנה. מצרף אותו להודעהֿ, אשמח לתיקונים. הנחתי אותם דמי ניהול לקרן הישראלית והאמריקאית, ויצא לי שאחרי 30 שנה באמריקאית נשארים עם 2.6% יותר (713 לעומת 695 על השקעה של 100). בכל מקרה, הבחירה שלי להשקיע באמריקאית היא מכיוון ששם אני מאמין שדמי הניהול ישארו קבועים, ואילו בארץ - אני מאמין שיעלו ולכן אצטרך לבלוע את הצפרדע ולשלם יותר לחברה המנפיקה, או לשלם מס מוקדם מדי ולהפסיד הרבה. הסקריפט מצורף:

n = 30;
div = 0.02;
index = 0.02;
fee_il = 0.0004;
fee_us = 0.0004;
div_tax = 0.25;
tax = 0.25;
gain = 0.06;
base = 100;

value_il = base;
value_us = base;
tax_price_il = base;
tax_price_us = base;

for i=1:30,
value_il = value_il*(1+gain+div*(1-div_tax)-fee_il);
tax_price_il = tax_price_il*(1+index);
div_buy = value_us*div*(1-div_tax);
value_us = value_us*(1+gain-fee_us);
tax_price_us = tax_price_us + div_buy;
value_us = value_us+div_buy;
end

final_il = value_il-(value_il-tax_price_il)*tax
final_us = value_us-(value_us-tax_price_us)*tax​

 

[Ron B]

טוב, הרצתי סימולציה משלי. אני לא עובד עם אקסל אז כתבתי סקריפט matlab, אבל הוא מאוד פשוט להבנה.

לא עברתי על הסקריפט, אבל יצאו לי תוצאות זהות בסקריפט שכתבתי בפייתון, אז אני מאמין שאין טעות.
לגבי ההחלטה שלך ללכת לאמריקאי: לגיטימי, אבל איך אתה מתמודד עם מס הירושה?

 

[Deleted member 887]

איך אתה מתמודד עם מס הירושה?

כרגע אין לי צאצאים אז יכול להיות שהתגובה שלי מוטה, אבל אני רואה את זה ככה: אני מתכנן חיסכון לטווח של כ-30 שנה. ככל שהטווח יתקצר, ארפד אותו יותר בהשקעות פחות תנודתיות מאשר מדדי מניות.
כל מיקרה שבו אצטרך למשוך את הכסף לפני הזמן יהיה תקלה, כלומר: מעבר לכך שלא נעים לי לחשוב שאהיה מוגבל/מת בטרם עת, גם התיק שלי עשוי להיפגע. נניח, פתאום טווח החסכון יתקצר ואצטרך למשוך את הכסף לפני הזמן, ואולי עדיין החשבון מאוד מנייתי, ואנחנו דווקא אחרי מפולת של עשרות אחוזים? אז במסגרת הסיכון הזה, נמצא גם מס ירושה. וכאן הסיכון הוא לא כל כך גדול: הרי אם אתבשר שחליתי במחלה קשה ונותרו לי שנים ספורות, יהיה לי זמן למכור את הניירות האמריקאיים, כך שמדובר רק על סיכון למוות פתאומי בגיל צעיר יחסית.

 

[Odysseus]

תודה רבה. עשיתי שני תיקונים מהותיים בקובץ:
1. תיקנתי את נושא המיסוי הריאלי.
2. חישבתי את נושא המיסוי המוחזק במדינות המקור בהשקעה גלובאלית. כפי שציינתי מקודם כמה פעמים, שיעור המס במקור שהורץ במקור לא היה מדויק מפני שלהרבה מדינות חישבתי כאילו התייחסו אלינו כמו לאירלנד. אחרי כל החישובים שנעשו, הבנתי את חשיבות הנתון הזה - כי כל עלייה או ירידה שלו משפיעה באופן מהותי על המהירות שבה ההשקעה בישראל נהיית לא כדאית.
הרבה מהנתונים מבוססים על הלינק מטה, מתוך ארגז הכלים של הסולידית:
http://www.israeltaxlaw.com/PAGE34.asp

הגדרתי בלשונית "Main" שתי טבלאות חישוב: אחת לפי המשקלים של FTSE Global all cap (יוצא 19.21% מיסוי במקור), והשנייה ריאלית יותר להשקעה דרך קרנות בישראל ומחולקת לפי 5 מניות (אם אתם מושקעים רק בחלקן, אתם יכולים לשחק עם המשקלים של כל מדינה ולראות כמה יוצא לכם המס במקור). שימו לב שבטבלה השנייה לא הצלחתי למצוא בקלות את משקלי כל המדינות במדד, לכן חסרה התייחסות ל-6.6% במשקל של מדינות נוספות. משמעות הדבר היא שסך המיסוי במקור האמיתי בהשקעה דרך ניירות אלו גבוה מהמצוין שם. (יוצא בטבלה 18.21%, אני מעריך שבתוספת המשקלים החסרים סך המיסוי יתקרב ל19%).

בהרצה נוספת מתוקנת של גרסא גלובאלית, מתקבלים הנתונים הבאים:

לאחר 5 שנים, הקרנות האמריקאיות מובילות על הישראליות.

המסקנה שלי מכל החישובים שעשינו:
1. בהשקעה גלובאלית ממוסה לטווח של מעל ל-4 שנים, עדיפה החלופה של הקרנות האמריקאיות. (ולא מעט בגלל דמי ניהול - לבעלי דעות שונות לגבי דמי ניהול כדאי לשקול את הנושא אחרת)
2. בהשקעה גלובאלית פטורה ממס, חלופה אירית.
3. כפי שRon הראה, בהשקעה במדדי ארה"ב בלבד - הבחירה תלויה בטווח ההשקעה של המשקיע, ובהעדפותיו האישיות - מבחינת תשואה זה יהיה פחות מהותי לטווח של שני העשורים הקרובים.

https://drive.google.com/file/d/0BymW3_M7cOpiSWhGYzY0ZDl0Mm8/view?usp=sharing

לא מבין כלום במניות או מהחיים, זה לא ייעוץ השקעות או ייעוץ מס.

 

[Ron B]

המסקנה שלי מכל החישובים שעשינו:
1. בהשקעה גלובאלית ממוסה לטווח של מעל ל-4 שנים, עדיפה החלופה של הקרנות האמריקאיות. (ולא מעט בגלל דמי ניהול - לבעלי דעות שונות לגבי דמי ניהול כדאי לשקול את הנושא אחרת)
2. בהשקעה גלובאלית פטורה ממס, חלופה אירית.
3. כפי שRon הראה, בהשקעה במדדי ארה"ב בלבד - הבחירה תלויה בטווח ההשקעה של המשקיע, ובהעדפותיו האישיות - מבחינת תשואה זה יהיה פחות מהותי לטווח של שני העשורים הקרובים.

הערותי האישיות: אני לצערי ממש לא מסכים עם המסקנות. דמי הניהול לפחות כרגע בישראליות נמוכות, ולא רק במדדי ארה"ב. הקרן הזאת של תכלית דמי ניהול 0.03% והיא תופסת את רוב העולם, בטח את רוב העולם החשוב.
לגבי השקעה גלובאלית פטורה ממס: חלופה אירית. שוב אני אומר: לא ברור לי שאנחנו מבינים איך הולך המיסוי האירי עד הסו , ולא ברור איך קרן ההשלתמות אוכלת את הקרן האירלנדית. כן ברור לי שהעמלה באירלנדית מאד גבוהה. לכן, אני הייתי שם את האירלנדית בסימן שאלה, עד שיובהרו העניינים. מהקישור שנתת, אני אישית לא מבין דבר.

 

[Deleted member 887]

דמי הניהול לפחות כרגע בישראליות נמוכות, ולא רק במדדי ארה"ב.

הבעיה היא שאנחנו לא מדברים על השקעה ל״כרגע״ אלא לטווח רחוק. לקרנות ישראליות יש הסטוריה של דמי ניהול נמוכים בהקמה, ואז העלאה שלהם לאחר שצוברים לקוחות ויש עליות בשוק. מה תעשה, אם רכשת, החזקת שנים, ואחרי שהמדד עלה ב-50 אחוז ריאלית אז דמי הניהול עולים? מכירה בשלב הזה וקניה מחדש של נייר אחר (סביר להניח שתקום ישראלית זולה יותר) יעלו לך מאוד ביוקר מבחינת הקדמת תשלום מס. מהבחינה הזאת, החזקה של ישראליות בחשבון פטור ממס, או לטווח קצר כ״חניה״ על נייר, הן בסדר גמור.

ואגב חשבונות פטורים ממס - לא צריכה להיות בעיית מס ירושה אם אני מחזיק נייר אמריקאי בחשבון כזה, נכון? הרי זה לא אני מחזיק, זו קופת הגמל מחזיקה?

 

[Ron B]

הבעיה היא שאנחנו לא מדברים על השקעה ל״כרגע״ אלא לטווח רחוק. לקרנות ישראליות יש הסטוריה של דמי ניהול נמוכים בהקמה, ואז העלאה שלהם לאחר שצוברים לקוחות ויש עליות בשוק. מה תעשה, אם רכשת, החזקת שנים, ואחרי שהמדד עלה ב-50 אחוז ריאלית אז דמי הניהול עולים? מכירה בשלב הזה וקניה מחדש של נייר אחר (סביר להניח שתקום ישראלית זולה יותר) יעלו לך מאוד ביוקר מבחינת הקדמת תשלום מס. מהבחינה הזאת, החזקה של ישראליות בחשבון פטור ממס, או לטווח קצר כ״חניה״ על נייר, הן בסדר גמור

התייחסתי לנושא הזה בהתחלת השרשור הזה. ראה תגובה שלי בתחילת השרשור הזה:

שנית, הפחד מהעלאה וארוע מס לא רציונלי מבחינה מתמטית. נניח שיש לך קרן שקנית ב-100 והיא עלתה ל-130 תוך 5 שנים: זה הזמן שאני מניח שפתאום תהיה העלאת עמלה. עכשיו הייתה העלאת עמלה ואתה בדילמה: אם תמכור ותקנה קרן חדשה מה-30 ישאר לך 22.5, ואז על 122.5 תקבל תשואה של שוק ההון. בוא נבדוק מה קורה אחרי הרבה שנים מרגע זה. נניח שהשוק עלה בעוד 50%. באפשרות הזאת יהיה לך נטו 168.4375:
(122.5*1.5-122.5)*.75+122.5
אם לא היית מוכר וממשיך להשקיע את 130 האלו, היית מגיע ל-171.25 נטו:
(130*1.5-100)*.75+100
אז אכן כמו שאמרת הפסדת על ארוע המס. אבל שים לב כמה הפסדת: 1.67%. ומה עם הרווח של העמלות שלא שילמת 5 שנים? שווה משהו כמו 1%?, אז הפסדת 0.67%. אבל את הטריק הזה עושים לך פעם אחת בחיים. אי אפשר לחזור על זה שוב. ואם כבר רוצים ליהיות מתמטי אז עד הסוף: יש הסתברות שהקרן לא תעלה עמלה, ואז לא תפסיד את 0.6%, אבל תרוויח הרבה יותר: את כל ההפרש של העמלות מכל השנים. בקיצור, בתוחלת נראה לי שאתה ברווח. כמובן שזה תלוי מה ההסתברות שאתה מעריך להעלאת עמלה. אבל הנקודה שחשוב לי להבהיר: במקרה ויש העלאת עמלה, ונאלצים למכור ולעבור קרן: זה לא הפסד מאד גדול.
בנוסף, הרושם שלי שדווקא ההפך קורה: ככל שעובר הזמן יש עוד קרנות והתחרות גדלה. אבל זה רק רושם.

 

[Ron B]

בעיקר, אני חושב ש:
1. יש חשש יתר, לא מגובה במציאות מהעלאת עמלות.
2. יותר חשוב מ-1: יש הערכת יתר לנזק שיגרם אם יעלו עמלות, ונצטרך למכור ולעבור לקרן אחרת. אינטואיטיבית: ככל שהעלאת העמלה תהיה עוד הרבה שנים, מצד אחד נפסיד הרבה מתשלום מס, אך מצד שני הרווחנו הרבה שנים עם עמלה נמוכה, ואם העלאת העמלה תיהיה עוד מעט שנים, אז גם הנזק ממכירת הקרן לא יהיה גדול.

 

[Deleted member 887]

בנוגע לחשש הלא מגובה:
http://www.hon.co.il/אי-בי-אי-מעלה-דמי-ניהול-בקרנות-המחקות/
http://www.themarker.com/markets/1.2590141
בנוגע לנזק: למה לעשות ספקולציות אם אפשר לחשב? בסיטואציה שאתה מתאר, מכירה כאשר המחיר הגיע ל-130 לאחר 5 שנים (ובכל שנה עד אז התשואה, הדיבידנדים והמדד כפי שהנחנו קודם), הרצתי בסקריפט. אמריקאית לאחר 30 שנה = 713, ישראלית לאחר 30 שנה ללא המכירה = 695, ישראלית לאחר 30 שנה אם מכרנו וקנינו לאחר 5 שנים = 667. סך הכל לאחר התיקון הזה, הישראלית הפסידה יחסית לאמריקאית 6.5 אחוז. זניח? אם המכירה והקניה מחדש יהיו לאחר 10 שנים במקום 5, אז סיימת עם 652, כלומר הפסדת 8.5% לעומת מה שהיה יכול להיות לך לו השקעת באמריקאית.

 

[Ron B]

בנוגע לנזק: למה לעשות ספקולציות אם אפשר לחשב? בסיטואציה שאתה מתאר, מכירה כאשר המחיר הגיע ל-130 לאחר 5 שנים (ובכל שנה עד אז התשואה, הדיבידנדים והמדד כפי שהנחנו קודם), הרצתי בסקריפט. אמריקאית לאחר 30 שנה = 713, ישראלית לאחר 30 שנה ללא המכירה = 695, ישראלית לאחר 30 שנה אם מכרנו וקנינו לאחר 5 שנים = 667. סך הכל לאחר התיקון הזה, הישראלית הפסידה יחסית לאמריקאית 6.5 אחוז. זניח? אם המכירה והקניה מחדש יהיו לאחר 10 שנים במקום 5, אז סיימת עם 652, כלומר הפסדת 8.5% לעומת מה שהיה יכול להיות לך לו השקעת באמריקאית.

אוקי אני איתך: נניח שההפסד הוא 6.5%, אבל יש הסתברות לכך שהקרן תעלה את העמלה, היא לא 100%. נניח שהיא 20%, אז בעצם תוחלת הנזק הוא 1.3%.
מה האלטרנטיבה? להשקיע בארה"ב, ואם חס וחלילה קורה משהו לבן זוג שלך לשלם מס ירושה של 40% על חצי מהכסף, כלומר לשלם 20% מהכסף?
אני מניח שהרבה יטענו שההנחה היא שב-20% יעלו את העמלה היא לא נכונה, אבל אין לנו דרך לדעת מה המספר הנכון.