תודה על תשובה מפורטת. מה דעתך על the great reset בכל מה שקשור לחובות?
איך זה יעזור למשק? החברות שהלוו יקרסו וזה לא שאתה יכול למחוק חובות בלי להקריס את כל האמון הפיננסי. זה יצור credit crunch לטעמי בסקלות עצומות (תחשוב אפילו רק על כרטיסי אשראי שפתאום מבטלים את כל החיובים וחברות האשראי קורסות ביחד עם הבנקים). הרווחים בדרך כלל מוצאים מהחברות די מהר לבעלי עניין/דיבידנדים או התרחבות.
אם נסתכל שניה על אפל, אין להם באמת הרבה כסף פר מניה אלא משהו בסביבות 4 דולר פר מניה ששווה 170 דולר (וזו חברה שמרוויחה פר שנה למניה כ6 דולר בFCF). כלומר, זה לא שהחברות יושבות על הרווחים שלהם אלא הם מבזבזות אותם מאוד מהר בדרך כלל (יש יוצאים מן הכלל כמו חברות סיניות שיושבות על הרי מזומנים גם ביחס לFCF. אני בטוח שאפשר למצוא גם עוד חברות כאלו). אפל ספציפית פשוט רוכשת את המניות של עצמה עם רב הFCF. כלומר, חברות שהלוו כסף בונות עליו ולא יכולות פתאום לאבד אותו ומי שיפגע מזה הם בעלי המניות (שזה הציבור בהרבה מהמקרים) ואז העובדים והעסקים. המרוויחים הגדולים מהסיפור יהיו אלו שממונפים בהלוואות מטורפות ולא אחראיים וזה ממש לא רב הציבור.
הפתרון הוא כנראה הנדסה פיננסית בסגנון יפן. כלומר, ריבית נמוכה והרבה חובות ולקוות שאין אינפלציה. אני לא רואה פתרון אחר לטווח הארוך. כמובן שעדיף שהממשלה תנסה לשלוט בהוצאות, אבל זה מורכב מאוד לאור פירמידת האוכלוסין ההפוכה והעלייה הגבוהה התוחלת החיים. הדרך לייצר מספיק צמיחה מבחינת הממשלה זה כנראה לבזבז ולעודד ביקושים ולקוות שההיצע יגדל מספיק מהר כדי שלא תהיה אינפלציה. אופציה נוספת זה לקוות שאנשים יתחילו לעבוד בגיל מוקדם יותר ויפרשו בגיל מאוחר יותר, הבעיה היא שהממשלה בעבר נתנה המון תקציבים וסיוע (למשל במחירי השכלה נמוכים) והמחירים מאז עלו מעל האינפלציה בקטגוריות ההשקעה המרכזיות (שוק ההון/נדלן) ולכן אין סיבה שהם יצאו לעבוד, והפתרון כאן הוא כנראה לעשות מיסוי על ההון כדי לעודד תעסוקה ואת התוצר (אפשר להגיד שיש "מיסוי עקיף" על ידי מחירי health care גבוהים במיוחד וזה בעצם מכוון לאוכלוסיה המבוגרת בעיקר, אבל הרווחים לא הולכים לרב שכבות האוכלוסיה).
הבעיה שכבר רואים הרבה שנים זה אי-שוויון של חלוקת ההון. אנשים עם הון בדרך כלל לא מאבדים אותו בקלות ולכן הוא נצבר עם הזמן. לאורך זמן ההון זורם לאותם גורמים, שלא מבזבזים את הרווחים מספיק. [זה ממה שאני מבין ואשמח אם יתקנו אותי: דוגמא מההיסטוריה זה רומא, היה להם פחות או יותר המון ייצור (בזכות העבדים בעיקר. העבדים והשכבות החלשות אבל כמעט ולא קיבלו כסף לעומת הסנטורים. עבדים קיבלו בערך 0 ולשכבות החלשות כנראה לא היה עבודה בכלל. חיילים רגליים קיבלו בערך 75 דינר לשנה שזה 300HS. סנטור לעומת זאת מוערך בהכנסות מהון בכ300,000HS, כלומר פי 1000), אבל כנראה לא היה מי שיקנה אותו. הציבור בחלקו הגדול היה עני ולא יכל לשלם את המחירים הגבוהים והעשירים לא התעניינו במוצרים פשוטים אלא חיפשו מותרות. התוצאה היתה שלאט לאט הכסף התחיל להתייבש מהמשק וגם מהממשלה שלא יכלה לשלם לחיילים מספיק כסף (הם ניסו להעלאות מיסים, זה כנראה לא הצליח כשהעשירים היותר שולטים בסנאט. הם העבירו גם כל מיני חוקים שתרמו להם בעיקר כמו חיוב להלוות כספים לאזורים באיטליה מה שגרם לcredit crunch והפיל את השכבות החלשות. זה יצר בעיה גדולה בMoney supply), מה שגרם לממשלה להדפיס כספים (שכנראה ברובם לא הלכו לשפר את התוצר, אלא לפרויקטים מגלומניים כאלו ואחרים) ולשלם עם סחורות כמו דגנים או לא לשלם בכלל ולאינפלציה שלא פתרה את הבעיה המרכזית (זה אחת מהסיבות להתפרקות רומא). הממשלה כן ניסתה להעביר שם רפורמות סוציאליות ולתת כסף לציבור, אבל בעלי ההון שם לא נתנו להם לעבור ורצחו את הקיסרים שהציעו הצעות כאלו. בסופו של דבר, אגירת הון גורמת למיתון שגורם לממשלה להיכנס לחובות כשההוצאות ההכרחיות עולות.] לדעתי, מיסוי על ההון הוא צעד שיעזור לחלק את הכסף בין השכבות ויבטיח את האיזון התקציבי של הממשלה.
* לא ייעוץ או המלצה פיננסית.
