קיצר, אני בן 23 ונרשמתי לא מזמן לבר אילן, לחוג לגיאוגרפיה וסביבה.
התחום די מעניין ואפשר להתפתח איתו לכמה כיוונים שמעניינים אותי. חקלאות, GIS, איכות הסביבה, מים, וכו'.
מבחינת הרקע הלימודי שלי, למדתי בחינוך מקצועי, שזה בשפה אחרת פח הזבל של מערכת החינוך. כל הנוער המופרע והנושר, מה שמוגדר בשפת המערכת כ'נוער בסיכון' מושלך בדרך כלל לשם.
לא הייתי מגיע הרבה לבצפר, וגם לא רציתי. שם למדתי שהמורים הטובים ביותר הם המורים הגרועים יותר, ולמדתי לבד לתעודת מקצוע ואת הבגרות עשיתי באופן אקסטרני בעצמי.
תמיד אהבתי ללמוד לבד, ואני מעדיף ללמוד לבד. לבגרויות למשל כמעט ולא למדתי, והצלחתי בהם על סמך ידע ששאבתי מכל מיני מקורות. ספרים, פורומים, טלוויזיה, ערוץ הכנסת, הרבה.
מזמן רציתי ללכת ללמוד באוניברסיטה, וכבר בכיתה י"א תכננתי ללכת לפתוחה , ואפילו עשיתי מבחן אמי"ר שבו קיבלתי פטור מלימודי אנגלית. היום זה פחות רלוונטי, ואין ג"ג באו"פ.
מפה לשם, לקח לי כמה שנים ונרשמתי.
אולי עד מוקדם לומר, אבל הרמה פה בבר אילן ממש נמוכה. מרגיש כמו תיכון או קייטנה, לא מבין מה הקטע, מרגיש כאילו אני פה בטעות.
נראה כמו בית חרושת למפגרים עם תעודות, ומרגיש כמו בזבוז זמן. תיכון אול אובר אגיין.
לא נראה כאילו אני יכול לקבל פה כלים או אמצעים שיכולים לקדם ולפתח אותי. את הקורסים שיש פה אני יכול ללמוד לבד בבית, לא מבין מה הטעם לשבת בהרצאות משמימות, ולמה בכלל יש חובת נוכחות, נראה לי קצת מגוחך.
יש היום הרבה מקורות ואמצעים ללמוד ולרכוש השכלה, ואני מוכן להיות אחראי על הלימוד שלי, להגיש תרגילים ומטלות, ולגשת למבחנים.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות. לפי מה שאני מבין יש פה חובת נוכחות בקורסים, בטח בקורסים האלה ביהדות. ואני צריך לנסוע שעתיים בכל כיוון, ואני שונא אוטובוסים , ואני שונא פקקים, ואני שונא הרבה דברים בלי קשר.
אני מרגיש כאילו אני אונס את עצמי ומכריח את עצמי לעשות משהו שהוא לא טבעי לי, וזו הרגשה די מגעילה.
שילמתי כבר מקדמה, ולא נראה לי שאני יכול לקבל אותה בחזרה.
די מתלבט מה לעשות, אולי בכל זאת יש אפשרות למעט בנוכחות או לדבר עם המרצה ולבקש ממנו?
אולי זה פשוט לא המקום הנכון עבורי, גם אופציה.
התחום די מעניין ואפשר להתפתח איתו לכמה כיוונים שמעניינים אותי. חקלאות, GIS, איכות הסביבה, מים, וכו'.
מבחינת הרקע הלימודי שלי, למדתי בחינוך מקצועי, שזה בשפה אחרת פח הזבל של מערכת החינוך. כל הנוער המופרע והנושר, מה שמוגדר בשפת המערכת כ'נוער בסיכון' מושלך בדרך כלל לשם.
לא הייתי מגיע הרבה לבצפר, וגם לא רציתי. שם למדתי שהמורים הטובים ביותר הם המורים הגרועים יותר, ולמדתי לבד לתעודת מקצוע ואת הבגרות עשיתי באופן אקסטרני בעצמי.
תמיד אהבתי ללמוד לבד, ואני מעדיף ללמוד לבד. לבגרויות למשל כמעט ולא למדתי, והצלחתי בהם על סמך ידע ששאבתי מכל מיני מקורות. ספרים, פורומים, טלוויזיה, ערוץ הכנסת, הרבה.
מזמן רציתי ללכת ללמוד באוניברסיטה, וכבר בכיתה י"א תכננתי ללכת לפתוחה , ואפילו עשיתי מבחן אמי"ר שבו קיבלתי פטור מלימודי אנגלית. היום זה פחות רלוונטי, ואין ג"ג באו"פ.
מפה לשם, לקח לי כמה שנים ונרשמתי.
אולי עד מוקדם לומר, אבל הרמה פה בבר אילן ממש נמוכה. מרגיש כמו תיכון או קייטנה, לא מבין מה הקטע, מרגיש כאילו אני פה בטעות.
נראה כמו בית חרושת למפגרים עם תעודות, ומרגיש כמו בזבוז זמן. תיכון אול אובר אגיין.
לא נראה כאילו אני יכול לקבל פה כלים או אמצעים שיכולים לקדם ולפתח אותי. את הקורסים שיש פה אני יכול ללמוד לבד בבית, לא מבין מה הטעם לשבת בהרצאות משמימות, ולמה בכלל יש חובת נוכחות, נראה לי קצת מגוחך.
יש היום הרבה מקורות ואמצעים ללמוד ולרכוש השכלה, ואני מוכן להיות אחראי על הלימוד שלי, להגיש תרגילים ומטלות, ולגשת למבחנים.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות. לפי מה שאני מבין יש פה חובת נוכחות בקורסים, בטח בקורסים האלה ביהדות. ואני צריך לנסוע שעתיים בכל כיוון, ואני שונא אוטובוסים , ואני שונא פקקים, ואני שונא הרבה דברים בלי קשר.
אני מרגיש כאילו אני אונס את עצמי ומכריח את עצמי לעשות משהו שהוא לא טבעי לי, וזו הרגשה די מגעילה.
שילמתי כבר מקדמה, ולא נראה לי שאני יכול לקבל אותה בחזרה.
די מתלבט מה לעשות, אולי בכל זאת יש אפשרות למעט בנוכחות או לדבר עם המרצה ולבקש ממנו?
אולי זה פשוט לא המקום הנכון עבורי, גם אופציה.
תנסה לגגל עליו.
