תודה רבה על התגובות, כמה הערות:
לא מדובר על לרושש את הוריי חלילה או על איזו עסקת חליפין אלא על לחץ עצום מצידם לדחוף אותי להקמת תא משפחתי. לא התכוונתי למכור את דירתם ולשכן אותם בקראוון ולחיות עם משפחתי העתידית ע״ח כספם, שום תאוות בצע או להביא ילד בשביל כסף(?!) זוהי הבנה מאוד מאוד שגויה של הדברים, הנושא כאן הוא לא הכסף והתמיכה הכלכלית אלא הלחץ להביא נכדים וההצעה המעט חריגה מצידם לעניין.
כמו שציינתי האחים האחרים לא רלוונטיים לדיון בגלל נסיבות מורכבות, אפשר לומר שהם רחוקים גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרוחנית (כמו למשל מקרים של יוצא בשאלה שעבר לת״א לחיות עם בן מינו או נווד שהגיע לפינה נידחת בעולם והחליט להישאר שם) ולכן גם עניין הירושה לא רלוונטית, שיחיו עד 120 אמן אני מדגיש שאני בכלל לא חושב על כך וזה עוד רחוק! אני חי ברשות עצמי ובזכות עצמי ואין לי שום צורך בכסף נוסף ואני ממש לא בונה על כסף מהוריי להיפך אם כבר אני זה שעוזר להם בהתעסקות ובתשלומים וחוסך להם גם לא מעט.
לעניין הזוגיות- הרעיון הוא להקים משפחה בדרכים המקובלות ולא לאמץ/פונדקאות וכד׳. שוב שלא יתקבל הרושם של תמורה אלא לחץ להתחתן ולהביא ילדים כמו שאר בני המשפחה המורחבת.
היו לי בנות זוג בשנים האחרונות, זה לא התקדם כי אני לא דחפתי יותר מדי, אבל בהחלט אם וכאשר ארצה לעבוד על זה חזק אני מאמין שאמצא את הבת זוג הנכונה וכמובן תוך תיאום ציפיות ומטרות משותפות.
ולגבי הבלת״מים אני פשוט רואה על בני המשפחה האחרים שכבר הפכו להורים וגם משיחות עם חברים שההוצאות עוברות לסדר גודל אחר לגמרי, זה כבר לא רק לשלם שכירות ואוכל אתה עכשיו אחראי על כל הצרכים של בנאדם נוסף, וכמו שכולם מסבירים יפה אתה כבר לא חי רק בשביל עצמך אלא בשביל אנשים אחרים, אתה כבר לא אחראי רק לגורלך אלא קודם לגורלם של אנשים אחרים, אתה כבר לא מאכיל רק את עצמך אלא קודם אנשים אחרים ואם צריך גם להישאר רעב כדי שהם יאכלו קודם אז זה מה שתעשה. זה סדר גודל של אחריות שצריך לקבל על עצמך ממקום אמיתי (בטח לא בתמורה לכסף כמו שאולי השתמע בהודעה הראשונה!) ואם לקחת עלויות מחיה בסיסיות שלי כאדם אחד רווק וסולידי אני יכול למעשה להפסיק לעבוד בזה הרגע. חתונה וילדים יחזירו אותי לעבודה במשרה מלאה וכנראה לעוד שנים רבות, אני לא רואה איך אני מביא ילד לעולם וממשיך לחיות מתיק השקעות אולי אם אכיר מישהי שממש דומה לי בהשקפות ובצורת המחיה אבל מניסיון אני לא בונה על זה אלא יותר בכיוון של משהו קרוב ולהתגמש ולעשות את הפשרות המתאימות. כמו בפוסט האחרון של הסולידית.
אולי המילה מלכוד לא נכונה, אלא מצב שפעלתי בדרך מסוימת במשך שנים ולפי תוכנית ופתאום הכל מתהפך לי בגלל הלחץ הזה מהסביבה ועכשיו מבין 2 אפשרויות בכל אחת שאבחר יש משהו שפוגע באחרת.
@איש(3718) סיכמת הכי נכון את הדברים.
היה פוסט בפייסבוק לפני כמה ימים של אמא צעירה לילדים קטנים שמנסה לתמרן בין הקריירה לבין טיפול בילדים ובעצמה ומודה שזה לעשות את הבלתי אפשרי והיא פשוט קורסת וצריך לוותר על משהו, אולי באמת אנשים ממהרים להתחתן ולהביא ילדים בגלל קונפורמיזם ולחץ מהסביבה וכי הגיע הזמן ולא מבינים למה הם נכנסים? אח״כ זה מאוחר מדי אי אפשר להתחרט, אולי יש השלכות שאני עדיין לא מבין אבל אם אחשוב על זה יותר מדי זה לא יקרה לעולם, לא החלטתי שאני אלהורי וזה לא שאני לא רוצה ילדים פשוט לא חשבתי על זה מספיק
