• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

מלחמת "שמחת תורה" עם פוטנציאל למלחמת לבנון ה-3

אנחנו כולנו ניזונים מחדשות/אתרים מהצד שלנו..איך את מוודאת שהם לא עובדים עליך ? שהם מספרים את כל האמת ורק את האמת ?
משתדלת לא לראות חדשות אבל כשרואה רואה את 2 הצדדים.
באופן כללי כך זה בד''כ בכל תחום.
הצד שנגדיר אותו אולי כמיינסטרים מכיר בעיקר את התועמלנים התקשורת והתרבות שלו, לעומת מי שבעמדת מיעוט שמטבע הדברים מכיר את התרבות השלטת סביבו, בנוסף לתרבות/תקשורת שכביכול משקפת יותר את דעותיו.
ברור לחלוטין שכל ימני/דתי/חרדי מכיר בהיכרות די טובה את רוב התכניות והפרשנים המובילים בתקשורת הכללית, בנוסף להכירותו עם התקשורת שהוא מזוהה איתה (עיתונות מגזרית, ערוץ 14 וכו'). לעומת רעהו המרכז שמאל וכדומה שלא מכיר בכלל את התקשורת והתרבות של אלה שהם כביכול בעמדת מיעוט.
במקרה הטוב הוא יאזין כמה דקות לערוץ השנוא עליו (14 למשל) כדי לחזור ולספר לכולם כמה זה מזעזע ומבחיל וכו' וכו'
בקיצור, הדתי והחרדי מכיר הרבה יותר טוב את החילוני ההממוצע, את אורח חייו, השקפותיו, התרבות שלו, המוזיקה שלו, הסרטים והאוכל שלו, מאשר החילוני את זו של הדתי.
נראה לי שעובדתית אי אפשר להתנגד לטענה הזו, אפשר לעשות בדיקה פשוטה- להציג בפני חרדי/דתי כמה שמות גיבורי תרבות חילוניים (מוזיקה, ספרות וכו), ומאידך להציג לחילוני הממוצע כמה שמות כאלו דתיים/חרדים ולראות את התוצאות.
בהנחה וזה נכון, שניכם צודקים, אכן הדתי הממוצע ניזון מהרבה יותר מגוון וקשת רחבה של דעות, לעומת החילוני/מרכז שמאל שמכיר בעיקר ומאזין בעיקר לאלו שנוח לו ונעים לשמוע, הם תמיד מסכימים אתו והוא תמיד מסכים איתם.
וספציפית לרפורמה, לדעתי אין השוואה בכלל לכמות השעות תקשורת תעמולה ודעות שמתנגדות לרפורמה שנחשף אליהם תומך הרפורמה, מאשר רעהו המתנגד שנחשף בעיקר (לא לגמרי כמובן) לדעות שגורמות לו להרגיש ולדעת שהוא ודעותיו הם הנכונות הצודקות הטובות והיפות... (ייתכן שבצדק כמובן, אבל דיברתי כעת רק על כמות החשיפה).
 
באופן כללי כך זה בד''כ בכל תחום.
הצד שנגדיר אותו אולי כמיינסטרים מכיר בעיקר את התועמלנים התקשורת והתרבות שלו, לעומת מי שבעמדת מיעוט שמטבע הדברים מכיר את התרבות השלטת סביבו, בנוסף לתרבות/תקשורת שכביכול משקפת יותר את דעותיו.
ברור לחלוטין שכל ימני/דתי/חרדי מכיר בהיכרות די טובה את רוב התכניות והפרשנים המובילים בתקשורת הכללית, בנוסף להכירותו עם התקשורת שהוא מזוהה איתה (עיתונות מגזרית, ערוץ 14 וכו'). לעומת רעהו המרכז שמאל וכדומה שלא מכיר בכלל את התקשורת והתרבות של אלה שהם כביכול בעמדת מיעוט.
במקרה הטוב הוא יאזין כמה דקות לערוץ השנוא עליו (14 למשל) כדי לחזור ולספר לכולם כמה זה מזעזע ומבחיל וכו' וכו'
בקיצור, הדתי והחרדי מכיר הרבה יותר טוב את החילוני ההממוצע, את אורח חייו, השקפותיו, התרבות שלו, המוזיקה שלו, הסרטים והאוכל שלו, מאשר החילוני את זו של הדתי.
נראה לי שעובדתית אי אפשר להתנגד לטענה הזו, אפשר לעשות בדיקה פשוטה- להציג בפני חרדי/דתי כמה שמות גיבורי תרבות חילוניים (מוזיקה, ספרות וכו), ומאידך להציג לחילוני הממוצע כמה שמות כאלו דתיים/חרדים ולראות את התוצאות.
בהנחה וזה נכון, שניכם צודקים, אכן הדתי הממוצע ניזון מהרבה יותר מגוון וקשת רחבה של דעות, לעומת החילוני/מרכז שמאל שמכיר בעיקר ומאזין בעיקר לאלו שנוח לו ונעים לשמוע, הם תמיד מסכימים אתו והוא תמיד מסכים איתם.
וספציפית לרפורמה, לדעתי אין השוואה בכלל לכמות השעות תקשורת תעמולה ודעות שמתנגדות לרפורמה שנחשף אליהם תומך הרפורמה, מאשר רעהו המתנגד שנחשף בעיקר (לא לגמרי כמובן) לדעות שגורמות לו להרגיש ולדעת שהוא ודעותיו הם הנכונות הצודקות הטובות והיפות... (ייתכן שבצדק כמובן, אבל דיברתי כעת רק על כמות החשיפה).
אז כל הצדדים מרגישים שהם יודעים הכי טוב. זה נכון.

ולא חושב שהדתיים יותר פתוחים לדעות אחרות. בכלל הבעייה של פתיחות לדיעות באופן כללי היא לא רק חשיפה למידע יותר מדוייק (שזה חשוב) , אחרת היה הרבה יותר קל לשכנע אנשים.

הדעות של אנשים זה חלק מהזהות החברתית שלהם. ולשנות את דעתם באיזה שהוא מקום עמוק במוח אומר שהם לא יהיו שייכים יותר לקבוצה שלהם. וזה באמת מפחיד/מסוכן. אז המוח מתנגד לשינוי בכל דרך אפשרית.
 
נערך לאחרונה ב:
אלו לא עובדות.
אשמח לראות נתונים על השירות הלאומי לעומת ארגונים אחרים, כולל תפקידים מקבילים בצבא. מכירה רכזות שירות לאומי, לא מתעשרים מזה ולא ידוע לי על בזבוז מיוחד במערכת.
זה שיח פופוליסטי בעיני
למה משכורת למורה ברשת חינוך זה ג'ובים ובמשרד החינוך לא? במשרד החינוך התנאים בד"כ יותר טובים מאשר ברשתות פרטיות.
שוב, יתכן שאתה צודק. צריך לבדוק *נתונים* ולתקן איפה שצריך. אבל זה שאומרים בחדשות "שוד" בטון דרמטי ועם כותרת גדולה זה לא כזה ראה וקדש. תפרטו. תשוו לתחומים אחרים. ואז נשפוט בעצמנו.
אגב היום הרבה גברים וחילונים/ות עושים שירות לאומי.


שוב הסתכלות על חברה כמקשה אחת.
הבנות החרדיות לומדות לימודי חול ברמה גבוהה הרבה יותר מבתי הספר הממלכתיים, מהיכרות.
יש חרדים בכל המקצועות.
לגבי חבורת הלומדים, יישארו לומדים אבל השאלה כמה. מבחינתי החרדים בחו"ל זה מודל.

החבר'ה סביבנו מתאמנים על טבח נוסף. גם מכיוון צפון וגם מכיוון מזרח.
בעיני זו סכנה הרבה יותר מידיית וקיומית מאנשים שלא עובדים.

Having said that אין ספק שנדרש שינוי, והוא יגיע.
הקיטוב הפוליטי מקצין גם את החילונים וגם את החרדים, הקצנה שלא קיימת בחו"ל.
נדמה לי שאם במקום לשנוא נעבור להידברות עם מי שמוכן לדבר, נראה תוצאות.
הערה: השיח צריך להיות לא מתוך כוונה לשנות אותם ולהפוך אותם לליברלים, כמו שקרה הרבה לאחרונה, אלא מתוך קבלה שלהם, ומתוך הבנת הערך של לימוד התורה גם אם לא מסכימים. מכאן אפשר להתחיל.
אני הגבתי מקודם על פי התגובה הזאת שלך , הפסקה האחרונה בה.
 
אני הגבתי מקודם על פי התגובה הזאת שלך , הפסקה האחרונה בה.
שמעת מה שאתה רוצה לשמוע. אתה לא מקשיב.
באותה מגיע אני חושבת שהדתיים צריכים להבין ולקבל את חשיבות הערכים של הצד השני עבורם.
לדעתי בלי תורה אין כלום. שם נמצאת ההצדקה להיותנו פה. בלי להתייחס למה זה אומר מבחינה מעשית. הנה תתמודד עם דעה שונה משלך בלי לצאת עלי ובלי להחליט מה סדר העדיפות שלי ובלי להחליט שלא אכפת לי מצבא או מרווחה.




* אני חושבת שאני בפחד קיומי וחלקכם עסוקים בשנאה ובמלחמות של 6.10 כי אין לכם קרובים מאד שנלחמים כרגע יחד עם אנשים שונים מהם, אתם לא מכירים את הנופלים וכמעט שאין אזעקות אז אתם יותר בשגרה. יכול להיות? יכול להיות שטועה ואז מתנצלת מראש. האירו את עיני..
 
הצד שנגדיר אותו אולי כמיינסטרים מכיר בעיקר את התועמלנים התקשורת והתרבות שלו, לעומת מי שבעמדת מיעוט שמטבע הדברים מכיר את התרבות השלטת סביבו, בנוסף לתרבות/תקשורת שכביכול משקפת יותר את דעותיו.
מאד מעניין מה שכתבת.
אני חושב שצריך להבחין בין הקבוצות - חרדים וחרדלים, ודאי אלו שמצהירים שלא צופים בטלויזיה אבל גם אחרים, לא אמורים להכיר בכלל את הדברים שאתה מדבר עליהם. אני לא מבין איך אדם שנחרד ממדריכה בצבא שלבושה מכף רגל ועד ראש במדים או מרצה מבוגרת בלבוש שמרני במכללה, יכול לצפות בערוצים הכלליים. התוכן שם לא מותאם לחלוטין לדרישות הצניעות, גם בחדשות וודאי בשאר התוכניות.
לגבי חילונים ודתיים (לא נכנס לגוונים שאני מבין שקיימים), אם מה שאתה אומר נכון (ונראה לי סביר שאתה צודק), אז זו תופעה משונה בעיני. לפחות לפי הבחירות לכנסת, הימין אינו מיעוט (די תלוי איך מגדירים ימין, אבל בגדול זה המצב), ויש המון ערוצי תקשורת ימניים שיכולים למלא את הזמן. אז מהיכן המזוכיזם לצפות ולהתעצבן ממי שחושב אחרת?
 
לא אמורים להכיר בכלל את הדברים שאתה מדבר עליהם
אבל כל המרחב הוא כזה.
אני לא רואה טלוויזיה (גם לא 14).
אבל שומע חדשות ותוכניות רדיו, ולא רק של גלי ישראל...

קורא מאמרים ופרשנויות, רואה מי הכתבים ומה דעותיהם (אגב, אין פסול בזה שלכתב יש דעה אישית. לכולנו יש. הבעיה היא שהטון המרכזי בתקשורת לא מייצג בשום צורה שהיא את מגוון הדעות בעם - באותה מידה אני חושב שזו תהיה בעיה אם כולם יהיו 14).
המון ערוצי תקשורת ימניים שיכולים למלא את הזמן.
איזה?
14, גלי ישראל, ו?
פה ושם איזה כלי תקשורת מגזרי\מקומי קטן?
 
* אני חושבת שאני בפחד קיומי וחלקכם עסוקים בשנאה ובמלחמות של 6.10 כי אין לכם קרובים מאד שנלחמים כרגע יחד עם אנשים שונים מהם, אתם לא מכירים את הנופלים וכמעט שאין אזעקות אז אתם יותר בשגרה. יכול להיות? יכול להיות שטועה ואז מתנצלת מראש. האירו את עיני..
לכולם קשה, אבל אין ספק שאת צודקת ומי שהנפגעים / מגוייסים קרובים אליו יותר, בהחלט קשה לו יותר, וזה נכון לכל המגזרים.
הקושי שלי לישון, כמי שהאסון מרוחק ממנו, יחסית, הוא כאין ואפס יחסית לקשיי השינה של מי שבנו כרגע בעזה או מי שבעלה לא דיבר איתה כבר שבועיים והיא יודעת שהוא נלחם ברגעים אלה. ושלא לדבר על קרובי הנרצחים שחווים גהינום שברמה מסויימת יימשך לעד.
ויש "אבל". מי שהרגיש כמוני, שהממשלה הנוכחית מאיימת על ערכיו ומבקשת לשנות את המדינה כך שתהפוך להיות משהו אחר לגמרי, מדינה שלא ניתן לחיות בה מבחינת ערכיה והזכויות שיש בה לאזרחים, עדיין חושש. התקפת החמאס באה בנוסף לאיום הפנימי, ולא במקומו. ברמה התקשורתית פחות עוסקים בזה מסיבות מובנות, אבל כאן אנשים כותבים את אשר על ליבם ובהחלט קיים חשש שאחרי שננצח צבאית, כי אין ברירה אחרת, יחזור האיום הפנימי, ואפילו ביתר שאת, כי באווירה של פחד (מוצדק), קיצוניות וחוסר יכולת לראות מורכבות, עלולים לעלות מנהיגים פופוליסטיים וכוחניים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל זכויות המיעוט.
 
לכולם קשה, אבל אין ספק שאת צודקת ומי שהנפגעים / מגוייסים קרובים אליו יותר, בהחלט קשה לו יותר, וזה נכון לכל המגזרים.
הקושי שלי לישון, כמי שהאסון מרוחק ממנו, יחסית, הוא כאין ואפס יחסית לקשיי השינה של מי שבנו כרגע בעזה או מי שבעלה לא דיבר איתה כבר שבועיים והיא יודעת שהוא נלחם ברגעים אלה. ושלא לדבר על קרובי הנרצחים שחווים גהינום שברמה מסויימת יימשך לעד.
ויש "אבל". מי שהרגיש כמוני, שהממשלה הנוכחית מאיימת על ערכיו ומבקשת לשנות את המדינה כך שתהפוך להיות משהו אחר לגמרי, מדינה שלא ניתן לחיות בה מבחינת ערכיה והזכויות שיש בה לאזרחים, עדיין חושש. התקפת החמאס באה בנוסף לאיום הפנימי, ולא במקומו. ברמה התקשורתית פחות עוסקים בזה מסיבות מובנות, אבל כאן אנשים כותבים את אשר על ליבם ובהחלט קיים חשש שאחרי שננצח צבאית, כי אין ברירה אחרת, יחזור האיום הפנימי, ואפילו ביתר שאת, כי באווירה של פחד (מוצדק), קיצוניות וחוסר יכולת לראות מורכבות, עלולים לעלות מנהיגים פופוליסטיים וכוחניים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל זכויות המיעוט.
תודה על ההסבר.
הארת את עיני לגבי כמה תמיהות, מה הצד השני חושב.
 
נערך לאחרונה ב:
לכולם קשה, אבל אין ספק שאת צודקת ומי שהנפגעים / מגוייסים קרובים אליו יותר, בהחלט קשה לו יותר, וזה נכון לכל המגזרים.
כן אני רואה את זה בקבוצות ההורים שם כולנו באותו צד. זה שקשה יותר משפיע על האחווה.

אני שותפה לפחד שלך מהיום שאחרי. בעיקר מהחזרה לפירוד.
ורוצה לעשות הכל כדי למנוע את זה. לא יודעת מה. מקווה שיהיו התארגנויות של הידברות מלמטה שישפיעו למעלה.
אני מבינה את הפחד מהאיום על הערכים שלך. ולא רוצה שיאיימו עליהם. אני רוצה שנדבר על מה אפשר להסכים. אני חושבת שזה לא משחק סכום אפס. יש מקומות בהם יש התנגשות חזיתית והם מצומצמים מאד אבל לא צריך לבטל את עצמנו בהם. ואם תהיה לכל אחד הבנה של הצד השני תהיה לנו חמלה גם במקומות האלה.
לכוונן כל הזמן את השיח. להודות בטעויות בלי להתבטל. לדרוש את הדברים האלה גם מנבחרי הציבור שלנו. יש כמה מהם משני הצדדים שכבר שינו פאזה - לתגמל אותם על זה.
גם מבחינה תועלתנית - דיבור רעיל על קבוצות באוכלוסיה והאשמתם בכל דבר - מכניסה את הקבוצה למגננה ומאיימת עוד יותר על הערכים עליהם רוצים להגן.
 
התקפת החמאס באה בנוסף לאיום הפנימי, ולא במקומו.
... יחזור האיום הפנימי, ואפילו ביתר שאת, כי באווירה של פחד (מוצדק), קיצוניות וחוסר יכולת לראות מורכבות, עלולים לעלות מנהיגים פופוליסטיים וכוחניים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל זכויות המיעוט.
התקפת החמאס היא חלק, שלב בהתדרדרות המדינה. ההתדרדרות הבטחונית היתה צפויה מראש, היא רק הגיעה קצת מוקדם יותר מהצפי כי מנהיגי החמאס יותר טיפשים ממה שהערכנו.
ההתדרדרות הפנימית ממשיכה. ההתדרדרות הפנימית זה לא רק ביטול עילת הסבירות - שאף אחד בקואליציה לא הציע לבטל, ההתדרדרות היא גם, ואולי בעיקר, זילזול במקצועיות, פופוליזם, מינויי מקורבים חסרי יכולת, ושוחד קואליציוני חסר בושה.
ההתדרדרות לא נעלמה לשום מקום, כפי שמעידים מעשיהם של נתניהו- שעסוק בפופוליזם, לוין- שממשיך לקדם את הדיקטטורה וסמורטריץ שמפגין שילוב בין שחיתות לפופוליזם מגזרי על חשבון המדינה.
 
נערך לאחרונה ב:
שמעת מה שאתה רוצה לשמוע. אתה לא מקשיב.
באותה מגיע אני חושבת שהדתיים צריכים להבין ולקבל את חשיבות הערכים של הצד השני עבורם.
לדעתי בלי תורה אין כלום. שם נמצאת ההצדקה להיותנו פה. בלי להתייחס למה זה אומר מבחינה מעשית. הנה תתמודד עם דעה שונה משלך בלי לצאת עלי ובלי להחליט מה סדר העדיפות שלי ובלי להחליט שלא אכפת לי מצבא או מרווחה.




* אני חושבת שאני בפחד קיומי וחלקכם עסוקים בשנאה ובמלחמות של 6.10 כי אין לכם קרובים מאד שנלחמים כרגע יחד עם אנשים שונים מהם, אתם לא מכירים את הנופלים וכמעט שאין אזעקות אז אתם יותר בשגרה. יכול להיות? יכול להיות שטועה ואז מתנצלת מראש. האירו את עיני..
מצטער לשמוע על הפחד שאת חווה , מקווה שהקרוב לך יחזור במהרה, בריא ושלם.

ומתנצל על הטון התוקפני שלי ממקודם.
 
מאד מעניין מה שכתבת.
אני חושב שצריך להבחין בין הקבוצות - חרדים וחרדלים, ודאי אלו שמצהירים שלא צופים בטלויזיה אבל גם אחרים, לא אמורים להכיר בכלל את הדברים שאתה מדבר עליהם. אני לא מבין איך אדם שנחרד ממדריכה בצבא שלבושה מכף רגל ועד ראש במדים או מרצה מבוגרת בלבוש שמרני במכללה, יכול לצפות בערוצים הכלליים. התוכן שם לא מותאם לחלוטין לדרישות הצניעות, גם בחדשות וודאי בשאר התוכניות.
אבל כל המרחב הוא כזה.
אני לא רואה טלוויזיה (גם לא 14).
אבל שומע חדשות ותוכניות רדיו, ולא רק של גלי ישראל...
נכון מאוד.
גם מי שלא רואה טלוויזיה שומע חדשות, ורוב ככל התחנות שיש לו באוטו או איפה שהוא לא מאזין הם כאלה שמסבירות לו למה הוא טועה וכו' וכו'
זה נכון גם לגבי ספרות (ובזה יש לי יסוד סביר להניח שהצעיר החרדי/דתי הממוצע מכיר הרבה יותר את ענקי הספרות והשירה מאשר רעהו החילוני, אבל זה כבר דיון אחר...) ושאר מאפייני התרבות.
אנקדוטה קטנה: כשהנשיא בוז'י הרצוג נשא את הנאום הראשון שלו הייתי בנסיעה באוטו והאזנתי לו באחת התחנות (רשת ב' כמדומני), מאוד הרשים אותי היכולת שלו לנסות להבין ולהכיל את שתי הצדדים, כן- גם את זה שלי. והתמלאתי תקווה תמימה שאולי משהו כעת ישתנה בשיח, באווירה המורעלת שברחוב ובתקשורת וכו', הוא רק סיים לדבר ואני שומע את המגישה (או המגיש, לא זוכר כרגע) מתחילה להסביר כמה שהוא תקף את הרפורמה ואת הממשלה וכו' וכו', אני זוכר את עצמי יושב ונוהג- ובהלם, ושואל את עצמי למה? למה ככה? עובר תחנה אחרת ושוב שומע דיבורים על כך שהנשיא קורא להידברות אבל בטח בצד השני אף אחד לא ירצה וכו' ושואל שוב את עצמי למה אני מוגדר 'הצד השני'? וכך אני נוהג וממשיך לעבור בפראות כמעט בין תחנה לתחנה ובכולם ללא יוצא מן הכלל אותם דיבורים. אני זוכר את עצמי מסתכל מהחלון על הרכבים שסביבי רואה שהם חילונים ומרגיש שנוא מאי פעם, מפוחד ומיואש מאי פעם וכו'. (מהטראומה נחקק לי אפילו המקום המדוייק בכביש אי שם בכביש 40...).
 
לתחנה ובכולם ללא יוצא מן הכלל אותם דיבורים. אני זוכר את עצמי מסתכל מהחלון על הרכבים שסביבי רואה שהם חילונים ומרגיש שנוא מאי פעם, מפוחד ומיואש מאי פעם וכו'. (מהטראומה נחקק לי אפילו המקום המדוייק בכביש אי שם בכביש 40...).
המנהיגים שלך רצו להעביר רפורמה משפטית ופסקת התגברות כדי להעביר חוק נוגד שוויון שאומר שבזמן שילדים חילונים יילכו לסכן את חייהם בצבא ילדים חרדים ילכו לישיבה ואפילו יקבלו זכויות זהות לחיילים (לפי חוק יסוד לימוד תורה).
לפי סקרים אחוז מאוד גבוה מהאוכלוסיה החרדית תמך ברפורמה הנ"ל (87% למיטב זכרוני).
אני לא שונא אף אחד אבל לגמרי יכול לראות איך אנשים יותר אמוציונליים ממני יגיבו לעניין הזה בצורה שלילית.
אתה טוען שאתה מבין את התרבות החילונית בצורה יחסית טובה (אני מאוד מאוד מפקפק בזה אגב) אז קצת מוזר שאתה מפספס פה את הקונטקסט.
 
* אני חושבת שאני בפחד קיומי וחלקכם עסוקים בשנאה ובמלחמות של 6.10 כי אין לכם קרובים מאד שנלחמים כרגע יחד עם אנשים שונים מהם, אתם לא מכירים את הנופלים וכמעט שאין אזעקות אז אתם יותר בשגרה. יכול להיות? יכול להיות שטועה ואז מתנצלת מראש. האירו את עיני..
זה הגרסה החדשה לשקר של "אין מתים בתל אביב"?
אנחנו כרגע בפחד קיומי מכיתות כוננות של נאמני בן גביר שמורכבות מפעילי ימין ועבריינים מורשעים.
לא בטוח אם יכאב לי יותר מכדור בקוטר 7.62 או מ - 5.56.
הרי להגיע לראש ממשלה כבר הצליחו וכרגע נראה שמצליחים גם לפרק את מוסדות השלטון.
שמעת מה שאתה רוצה לשמוע. אתה לא מקשיב.
באותה מגיע אני חושבת שהדתיים צריכים להבין ולקבל את חשיבות הערכים של הצד השני עבורם.
לדעתי בלי תורה אין כלום. שם נמצאת ההצדקה להיותנו פה.
כספר הסטוריה, מיתולוגיה, תיאור הגיאוגרפיה בעת העתיקה, כן.
עכשיו נשאר להבין איך הדרישה ל"ארץ ישראל השלמה" מ-ציווי אלוהי מתחבר למציאות.
 
נכון מאוד.
גם מי שלא רואה טלוויזיה שומע חדשות, ורוב ככל התחנות שיש לו באוטו או איפה שהוא לא מאזין הם כאלה שמסבירות לו למה הוא טועה וכו' וכו'
זה נכון גם לגבי ספרות (ובזה יש לי יסוד סביר להניח שהצעיר החרדי/דתי הממוצע מכיר הרבה יותר את ענקי הספרות והשירה מאשר רעהו החילוני, אבל זה כבר דיון אחר...) ושאר מאפייני התרבות.
אנקדוטה קטנה: כשהנשיא בוז'י הרצוג נשא את הנאום הראשון שלו הייתי בנסיעה באוטו והאזנתי לו באחת התחנות (רשת ב' כמדומני), מאוד הרשים אותי היכולת שלו לנסות להבין ולהכיל את שתי הצדדים, כן- גם את זה שלי. והתמלאתי תקווה תמימה שאולי משהו כעת ישתנה בשיח, באווירה המורעלת שברחוב ובתקשורת וכו', הוא רק סיים לדבר ואני שומע את המגישה (או המגיש, לא זוכר כרגע) מתחילה להסביר כמה שהוא תקף את הרפורמה ואת הממשלה וכו' וכו', אני זוכר את עצמי יושב ונוהג- ובהלם, ושואל את עצמי למה? למה ככה? עובר תחנה אחרת ושוב שומע דיבורים על כך שהנשיא קורא להידברות אבל בטח בצד השני אף אחד לא ירצה וכו' ושואל שוב את עצמי למה אני מוגדר 'הצד השני'? וכך אני נוהג וממשיך לעבור בפראות כמעט בין תחנה לתחנה ובכולם ללא יוצא מן הכלל אותם דיבורים. אני זוכר את עצמי מסתכל מהחלון על הרכבים שסביבי רואה שהם חילונים ומרגיש שנוא מאי פעם, מפוחד ומיואש מאי פעם וכו'. (מהטראומה נחקק לי אפילו המקום המדוייק בכביש אי שם בכביש 40...).
מה שמפליא בכל הנושא הזה של החדשות , שאין אתר אחד , אחד , שמציג רק עובדות - שלפחות יהיה בסיס אוקביטיבי לשיח למי שכן , באמת , מעוניין בשיח כזה.
או שפשוט יהיה מקור אחד נורמלי ונוכל אולי לסנן את כל השאר.
 
נכון מאוד.
גם מי שלא רואה טלוויזיה שומע חדשות, ורוב ככל התחנות שיש לו באוטו או איפה שהוא לא מאזין הם כאלה שמסבירות לו למה הוא טועה וכו' וכו'
זה נכון גם לגבי ספרות (ובזה יש לי יסוד סביר להניח שהצעיר החרדי/דתי הממוצע מכיר הרבה יותר את ענקי הספרות והשירה מאשר רעהו החילוני, אבל זה כבר דיון אחר...) ושאר מאפייני התרבות.
אנקדוטה קטנה: כשהנשיא בוז'י הרצוג נשא את הנאום הראשון שלו הייתי בנסיעה באוטו והאזנתי לו באחת התחנות (רשת ב' כמדומני), מאוד הרשים אותי היכולת שלו לנסות להבין ולהכיל את שתי הצדדים, כן- גם את זה שלי. והתמלאתי תקווה תמימה שאולי משהו כעת ישתנה בשיח, באווירה המורעלת שברחוב ובתקשורת וכו', הוא רק סיים לדבר ואני שומע את המגישה (או המגיש, לא זוכר כרגע) מתחילה להסביר כמה שהוא תקף את הרפורמה ואת הממשלה וכו' וכו', אני זוכר את עצמי יושב ונוהג- ובהלם, ושואל את עצמי למה? למה ככה? עובר תחנה אחרת ושוב שומע דיבורים על כך שהנשיא קורא להידברות אבל בטח בצד השני אף אחד לא ירצה וכו' ושואל שוב את עצמי למה אני מוגדר 'הצד השני'? וכך אני נוהג וממשיך לעבור בפראות כמעט בין תחנה לתחנה ובכולם ללא יוצא מן הכלל אותם דיבורים. אני זוכר את עצמי מסתכל מהחלון על הרכבים שסביבי רואה שהם חילונים ומרגיש שנוא מאי פעם, מפוחד ומיואש מאי פעם וכו'. (מהטראומה נחקק לי אפילו המקום המדוייק בכביש אי שם בכביש 40...).
אני זןכר את אחת הפעמים האחרונות ששמעתי את ברדוגו בגלי צהל, מטנף וחוזר על דף המסרים נגד הנשיא לשעבר ריבלין (ההמצאה על הדירה).
שומע את ינון מגל וחבריו מלכלכים ב"פטריוטים" על החיילת והחייל בגבול מצרים שנרצחו ושהם זורקים רמיזות על מה קרה "לכאורה" בבוטקה.
את נתן אשל שמסביר שמה שמאחד את מצביעי הימין זו השנאה למי שהם יגידו לו, נזכר שבכלל אסור לו להיות בסביבת הכנסת, אחרי שניצל בעסקת טיעון מישיבה ממושכת על הטרדות מיניות וצילום מתחת לתחתונים (אסקימו לימון)?
ואז קורא פה את ה"מגיבים התמימים" שמקווים כל פעם מחדש (בתמימותם) שמישהו בצד השני יושיט להם יד... רק שאז מישהו קורא להם "הצד השני".
 
אנחנו כרגע בפחד קיומי מכיתות כוננות של נאמני בן גביר שמורכבות מפעילי ימין ועבריינים מורשעים.
אני מבין למה התכוונת, אבל לעניין המגוייסים אני לא מכיר משפחה, מקום עבודה או בניין מגורים בהם אין אף מגוייס. אני מניח שזה המצב גם אצלך כי המספרים באמת עצומים.
 

נושאים דומים

Back
למעלה