כי הסנופי עלה 3% שקלי, ומחיר הדירה לא השתנה שקלית.
הדולר התחזק מול השקל, אין קשר לסנופי.
השאלה היא מה מייחד את הדולר שאתה מנסה לדחוף אותו לסיפור? זו הנקודה שצריך להסביר ושאף פעם לא מסבירים.
אני לא מבין את הטענה שאומרת שהסנופי התחזק שקלית, אני טוען שזה קרה בגלל שהדולר התחזק מול השקל, ובגלל שאתה מודד את הסנופי בשקלים אתה רואה את ההפרש
הארביטרז' שכיוונתי אליו נובע מזה שאנשים לא משנים את מחיר הדירה לעתים קרובות.
@luffyguy לזה התכוונתי, ובכלל אני חושב שהקשר בין שער הדולר/שקל למחיר הדירות בישראל הוא חלש מאוד עד לא קיים.
הארביטרז' שכיוונתי אליו נובע מזה שאנשים לא משנים את מחיר הדירה לעתים קרובות.
אבל בוא ניקח דוגמה אחרת. נניח שהשקל נחלש ביחס לדולר אבל מחיר החלב המפוקח לא משתנה.
בנקודה הזו חיים באמת יכול לקנות יותר בקבוקי חלב מג'ו ולכן נוצר ארביטרז' .
כמה בעיות עם זה:
1. מיסים ועמלות שילוח בין ישראל וארה"ב
2. לאורך זמן מחיר החלב יהיה חייב לעלות
3. יכול להיות שהשקל יתחזק ואז ניסיון לממש את הארביטרז' יסתיים בהפסד
אז כן, זה שהמחירים לא מתעדכנים מיד יוצר איזה עיוות, אבל לא הייתי אומר שהוא חסר סיכון.
מצוין, אז אנחנו מתקרבים להסכמה מסוימת.
אני טוען שהארביטרז' הזה קיים כמעט באופן תמידי, שיכול להגיע להפרש של כמה שנים טובות.
אתה טוען השינויים במחירים קורים לעיתים תכופות, ואני טוען שלא.
חוץ מדירה, יש לי בראש 10 דוגמאות שבהן אני יכול לנצל הפער בתשואה שנוצר בעקבות מדידה בשקלים
בדיוק, ציינת את כל הסיבות למה זה לא ארביטראז'.
ועוד סיבה חשובה מאוד בדוגמה שלך זה בכלל האפשרות לשילוח. האם בכלל אפשר לשלוח חלב בקבועי זמן קצרים כאלה ובתנאים ששומרים על האיכות שלו. זה כנראנ נכנס לעלויות שילוח פשוט במקרה של חלב זה מאוד מאוד משמעותי.
אה ואתה מניח שמחירי חלב לא משתנים גם בישראל וגם בארהב. ושהשער מאפשר ארביטראז, לא קשור לאם הוא ירד או עלה.
אם מייצרים את החלב בישראל ומשתמשים במאגרי הגז לצורך חשמל?
בגדול לפי מה שאתה אומר, זה שאם מחר השקל מתחזק משמעותית מול הדולר, המחירים בישראל אמורים לרדת? ואם הדולר מתחזק מול השקל המחירים בישראל אמורים לעלות?
במקרה הראשון - זה בחיים לא יקרה, המחירים פה רק עולים.
במקרה השני - אולי
וזה בלבד מספיק לסתור את הטענה
מה מונע ממני להסתכל על גרסת אירו של CSPX ולתת לך בדיוק אותם גרפים עם אירו במקום דולר?
גרסת האירו של CSPX גם היא צמודה לשער הדולר, ככה שמי שגר באירופה ומשתמש ביורו מושפע מ USD/EUR
כמו שכבר הוסכם מקודם, מדידה במטבעות שונים יתנו לך תוצאות שונות.
עיקר הדיון הוא מה מהות ההפרש בתוצאות האלה? האם הוא דמיוני, או אמיתי?
מקודם הבאתי דוגמא עם רכישת דירה שבה אני משתמש ב 8% שהושגו בגלל שמדדתי בשקלים לרכישת דירה (וכמובן שזה גם יכול לעבוד לרעתי)
מה מונע ממני לקחת דוגמה זהה שבה במקום להסתכל על סנופי מסתכלים על חברה אירופאית/סינית שנסחרת גם בדולרים?
זה לא משנה אם זה סנופי או כל חברה אחרת, כל עוד אתה ממיר שקלים לדולרים לצורך הרכישה, וממיר בחזרה דולרים לשקלים לצורך מכירה, אתה תהיה מושפע משינוי בשער הדולר.
זה תקף גם לגבי שאר המטבעות האחרים.
ואם מדברים על קרן/מניה שמוצגת בשקלים כמו הסנופי של בלאקרוק בישראל למשל, אז הקרן עצמה צמודה לשער הדולר/שקל (ה8% הפרש שמוצגים בתחילת השרשור)
