להשתמש בשתי השכבות של נייר הטואלט?

[FIYaacov]

מי מאיתנו (הסטודנטית שחסכה 100% מהשכר ו/או/ אני המהנדס תוכנה המנוסה) יכול לפרוש קודם?
כנראה שאף אחד מ-2 הדוגמאות, למרות שהיא למעשה פרשה וחיה על חשבון ההורים.

אתה מציג כאילו יש רק שתי שלבים בחיים (לפני הפרישה ואחרי הפרישה). אם אותה אחת הייתה מחליטה שלגור אצל ההורים שלה זה בר-קיימא אז א. הייתי מחמיא לה מאוד על ההחלטה האמיצה וב. היא בהחלט הייתה מגיעה לפרישה מוקדמת הרבה יותר מוקדם
(בקוריוז קטן הירושה שלה קטנה באותו סכום שההורים ממנים לאורך השנים - לא שיקול מן הסתם)

 

[c881]

לא רק שני שלבים, רק דוגמה שמצאתי לגבי אחוז חיסכון להדגים שלא מדובר בסכום.
אמרתי אתמול למישהו -
פגשתי זוגות עם הכנסה של 13,000 שח, זוג עם 30,000 שח ואפילו זוג עם 50,000 ש"ח הכנסה... ואת כולם ליוויתי בפעמונים.
הם הגיעו לא בגלל גובה ההכנסה שלהם, אלא בגלל אחוז ההוצאה מההכנסה החודשי שהיה באופן קבוע 10x% מההכנסה.

 

[Benjamin W]

10x%

פי 10 מההכנסה?

 

[י.ג]

פי 10 מההכנסה?

נראה לי שהוא התכוונן לכתוב מאה אחוז פלוס מההכנסה.

 

[c881]

1nn אחוז מההכנסה.
יש חריגים שמגיעים גם ל-2nn%.
יש מקרים, חודש מסויים אתה מוציא כספים שחסכת, זה קורה... נורמלי.
יש חודשים אחרי שפוטרת ועוד לא קיצצת מספיק מההוצאה, כמו בירידה מכביש מהיר ועוד לא לחצת מספיק על ברקס, קורה.
הבעיה היא שבאופן קבוע מוציאים יותר ולא באמת משנה מה ההכנסה.

 

[Ron1]

לפני כמה שנים, הייתי חי כל הזמן בלחץ על חיסכון, לא לבזבז שקל מיותר, מפצל קניות, עובר על רשימות קניות כדי לחסוך עוד כמה שקלים, נוסע לתחנת דלק בקצה העיר כי יש 20 אג הנחה, .
כיום אני מעדיף לשלם עוד שקל על בקבוק קטשופ ולא ללכת לסופר השני, או לקנות חלב בקרטון אפילו שהוא עולה עוד שקל, כי זה יותר נוח, ועוד דוגמאות כאלו.
הקטע המעניין הוא שאני לא חושב שבהשוואה לתקופה של לפני כמה שנים, אני מוציא הרבה יותר כסף על קניות ודלק.

איכות חיי השתפרה פלאים, מבחינת שקט נפשי, אם כי לפעמים אני מתלבט אם אני לא גולש מידי והופך להיות בזבזן (בהשוואה לסביבה אני עדיין חסכן כנראה (: ).

 

[רובי1]

הקטע המעניין הוא שאני לא חושב שבהשוואה לתקופה של לפני כמה שנים, אני מוציא הרבה יותר כסף על קניות.

אני הפוך ממך - עד לא מזמן קניתי בסופר הקרוב, לא בהפרזה, אבל בדיוק מה שאתה מתאר - בלי לפצל קניות בגלל מבצעים וכזה. לאחרונה התחלתי לחשב יותר, קונה כמעט רק מבצעים, ואז כמות גדולה.
ואני חייב לומר - הפער משמעותי מאוד.
לא מבין למה זה אמור לקחת לי גרם מהשקט הנפשי.

 

[מתבגר סולידי]

איך חוסכים בסבון כלים שיוציא יותר בועות או איך חוסכים רבע ליטר מים בגילוח הרגליים. כאילו שחכתם שיש גם חיים בדרך לפנסיה ולא הכל סובב סביב ה 98% חסכון?

אולי פה דועכת התפיסה הכלכלית-חסכנית שלי ועולה הגישה הסביבתנית, אבל אני לא רואה שום בעיה באדם שמעוניין בייעול מקסימלי של ניצול המשאבים שלו. לעניות דעתי, חיסכון של רבע ליטר מים בגילוח לא פוגע באיכות החיים של האדם (אלא אם המניע הוא קמצנות ולא חסכנות). אני מכבה אורות ומנתק את כל המכשירים החשמליים בבית (למעט מקרר) כשאני יוצא לעבודה, ומנסה לחסוך במים כשאני מתקלח/שוטף כלים. לא מרגיש איזושהי פגיעה וממילא הנושא סובייקטיבי לחלוטין.

 

[ביולוג ירושלמי]

אלה שמרוויחים 30000 נטו ועדיין במינוס יחלקו עליך

בכנות?... אם הייתי מרוויח סכום כזה כנראה שלא רחוק היום שהייתי טייקון נדל"ן, סביבות גיל 45
אפילו שאחרי הורדות וכו' נשאר בקושי 20K, עדיין קרן ההשתלמות היא מפלצתית
לא להתווכח איתי, ככה החלטתי!

כאילו שחכתם שיש גם חיים בדרך לפנסיה ולא הכל סובב סביב ה 98% חסכון?

לא שכחנו.
המשפט שכתבת לפני אומר לך ששכחנו?
זה משפט כללי ולא מוסבר. מה גם שאף אחד פה (אבל אף אחד פה!) לא חוסך 98%.
החסכנים האגרסיביים ביותר כאן לדעתי חוסכים בסביבות ה- 70-80% מקסימום... וזה רק אם אין להם משפחה וילדים או שהם מרוויחים ממש ממש גבוה מה שמאפשר להם להתרווח.

אני לא צורך אשראי וחוסך סכום יפה כל חודש.

אתה לא צורך אשראי?
כרטיס אשראי יש לך? - אם כן, אז אתה צורך אשראי.
אם לא ואתה חי רק ממזומן - אז שאפו.
וכל הכבוד על "הסכום היפה". זה מאוד סובייקטיבי.
התקרה שלך היא הרצפה של אחר.
אנחנו לא בתחרות.

אני רוצה לחיות ולהנות מהדרך

אתה לא מחדש הרבה. כולם רוצים.
מה זה "לחיות"?
מה זה "להנות"?
אני שונא להתעסק בסמנטיקה של הגדרות, אבל מצד שני מילים שכאלו בהקשר הזה נוטות להיות מעורפלות בעבורי.
אתה "חי"? אתה "נהנה"? איך אתה חי? איך אתה נהנה?
חי = מקיים מטבוליזם (קטבוליזם+אנאבוליזם) ומתרבה.
נהנה = על פי ההבנה המדעית של הנאה = מפריש נוירוטרנסמיטורים (במידה ויש לך מערכת עצבים).
אני שמח בשבילך שאתה "חי" ו"נהנה"!
זה שמישהו עושה משהו X שלך נראה קמצני/מתכלב/סטודנטיאלי זה לא אומר שהוא לא נהנה מהדרך. זה לא אומר שהוא לא חי.
אם הוא משיג חסכון כלכלי ניכר יותר שבשבילו = חופש אז הוא בהגדרה נהנה מהדרך.
אתה חמוד ונחמד, ואני מבין את כוונת הפוסט שלך וגם את הצורה בה התנסחת (בין מליצית למיישרת דרך) - אבל תודה בעצמך שקו המחשבה הזה הוא ילדותי למדי.
עצם זה שטרחת וכתבת את מה שכתבת כמו שכתבת אותו מעיד על... סוג של התנשאות קלילה גם אם מחוייכת על ה"מתכלבים" שלא נהנים ולא חיים.
לא קראתי לך מתנשא. אמרתי שההתנהגות שסיגלת לעצמך ביחס לאלו שמצהירים שהם מסתגפים שעל מנת לחסוך (הסגפנות היא תמיד בסולם שלך, לא בסולם שלהם - בעבורך לא להחזיק רכב ולהסתגף עם תחבורה ציבורית זו סגפנות ובזבוז זמן בעבורם זה שקט נפשי וכלכלי וזמן לשמוע מוזיקה בנסיעות ולקרוא).
תודה בזה!

ובאופן כללי לחיות.

גם זה לא חידוש מרעיש.
ה"לחיות" שלך זה לא ה"לחיות" של מישהו אחר.
כשאני רוקד את עצמי לדעת בפסטיבל טראנס באירופה באמצע יולי ובטוח שאני נהנה, עושה חיים וכובש פסגות חדשות של הנאה, חופש והתלהבות... יגיע אותו אחד שקופץ מצוקים עם WingSuit ויצחק עליי כל הדרך אל הצוק הבא בזמן שהוא מסנן לעברי - "זה נקרא בעבורך לעשות חיים?... ילד!".
כולנו חיים!

לפעמים נראה לי שנחצה הגבול בין צרכנות נבונה לטירוף מערכות קמצני והכל בשם עצמאות כלכלית בגיל 30 אבל באורח חיים של סטודנט מתכלב במזרח.

אתה חכם מדי בשביל זה.
אתה מבין בעצמך שרוב הנמצאים פה לא חוו ולא יחוו עצמאות כלכלית בגיל 30.
אתה מבין בעצמך שהגבול הזה שאתה מדבר/כותב עליו הוא מאוד סובייקטיבי לך ואך ורק לך.
אתה מבין בעצמך שטירוף מערכות קמצני הוא הגדרה שלך לתימניות מושכלת מהזן החדש.
אתה מבין בעצמך שאורח חיים של סטודנט הוא לאוו דווקא מתכלב (אני למשל מאוד לא התכלבתי).

נ.ב. - אם הסולידית הייתה קוראת את הפוסט הזה כנראה שהיא הייתה נותנת לך ביס על האף בצורה מאוד מנומקת, חריפה ומושכלת בצורה שרק היא יכולה

 

[קפה שחור]

@ביולוג ירושלמי
הזכרת לי פרסומת לאיזה רכב (נראה לי אלפא רומיאו) : "זה שאתה נושם, לא אומר שאתה חי"
ובקצרה, אני מסכים

 

[ביולוג ירושלמי]

"זה שאתה נושם, לא אומר שאתה חי"

טכנית, לא. אבל גם זה שאני חי לא אומר שאני נושם.

ובכלל ההגדרות האלו של מי "חי" ומי "נהנה" ומי "מסתגף" ומה זה "להתכלב". זה מטופש בכל כך הרבה רמות...
מבחינתי אם למישהו כלכלי ונוח והוא מעוניין להפריד את נייר הטואלט הדו-שכבתי לשכבה אחת וככה לחסוך - מפרגן לו!
הכל יחסי בחיים.
הסגפנות שלי (מינימליזם, תחבורה ציבורית, אנטי-צרכנות, אנטי-טכנולוגיה וכו') היא לגמרי בטח השפע של האחר.

 

[TunaGolem]

החסכנים האגרסיביים ביותר כאן לדעתי חוסכים בסביבות ה- 70-80% מקסימום... וזה רק אם אין להם משפחה וילדים או שהם מרוויחים ממש ממש גבוה מה שמאפשר להם להתרווח.

אפשר לחסוך 75% גם עם משפחה וילדים, בלי לקמץ ובלי שכר של בכירים.

דוגמא:
שני בני זוג עם הכנסה נטו של 10 א'₪ כ"א (~ממוצעת), והוצאות של 5 א'₪, יכולים לחיות ברוחב גם עם ילד או שניים, אם הם בגילאים בהם החינוך ממומן מכספי מיסים, אינם מחזיקים רכב (חיים על קו רכבת) ואינם גרים בתל־אביב.

במשכורות גבוהות ניתן להגיע לחסכון של קרוב ל100%.

 

[nick]

אפשר לחסוך 75% גם עם משפחה וילדים,

ובלי שכר של בכירים.

דוגמא:
שני בני זוג עם הכנסה נטו של 10 א'₪ כ"א (~ממוצעת), והוצאות של 5 א'₪, יכולים לחיות ברוחב גם עם ילד או שניים, אם הם בגילאים בהם החינוך ממומן מכספי מיסים, אינם מחזיקים רכב (חיים על קו רכבת) ואינם גרים בתל־אביב.

במשכורות גבוהות ניתן להגיע לחסכון של קרוב ל100%.

+1
קראתי את הפוסט שלך וחשתי התנגדות טבעית עזה.
ואז נזכרתי כמה מההוצאות שלי הולכות על חינוך מתחת לגיל חינוך חינם.

אז בגדול מסכים, אבל נראה לי שטיפה הגזמת.
נגיד דברת על שני ילדים. רק שכירות בפריפריה תעלה בסביבות ה - 3K
חשמל + מים + גז + ארנונה + תקשורת -> עוד 1K לפחות
תחבורה(לא רכב) -> 0.5K
משהו לאוכל? ועוד מיני הוצאות הכרחיות. 5K לא ריאלי לדעתי.

 

[TunaGolem]

אז בגדול מסכים, אבל נראה לי שטיפה הגזמת.
נגיד דברת על שני ילדים. רק שכירות בפריפריה תעלה בסביבות ה - 3K
חשמל + מים + גז + ארנונה + תקשורת -> עוד 1K לפחות
תחבורה(לא רכב) -> 0.5K
משהו לאוכל? ועוד מיני הוצאות הכרחיות. 5K לא ריאלי לדעתי.

דווקא חשבתי על כל הנ"ל, אבל מחקתי את הפירוט לפני הפרסום של ההודעה מכיוון שלא רציתי להגרר לדיון על הפרטים. עכשיו שאני כבר עמוק בפנים אמשיך עד הסוף.

1. שכירות – ₪2000 (אפשר), כך שכל הוצאות הדיור שמנית מסתכמות בכ₪2800.
2. תחבורה – ₪500, בהחלט הערכה טובה.
3. אוכל ובריאות – ₪1500, בלי לקמץ.

מבוסס על מספרים אמיתיים משיחות עם חברים ונסיון אישי.

 

[nick]

דווקא חשבתי על כל הנ"ל, אבל מחקתי את הפירוט לפני הפרסום של ההודעה מכיוון שלא רציתי להגרר לדיון על הפרטים. עכשיו שאני כבר עמוק בפנים אמשיך עד הסוף.

1. שכירות – ₪2000 (אפשר), כך שכל הוצאות הדיור שמנית מסתכמות בכ₪2800.
2. תחבורה – ₪500, בהחלט הערכה טובה.
3. אוכל ובריאות – ₪1500, בלי לקמץ.

מבוסס על מספרים אמיתיים משיחות עם חברים ונסיון אישי.

וואלה. אתגרת אותי.
אולי ננסה כשהילדים יעברו את גיל 3

האמת שיש לי מחשבות, שדווקא מתאימות לאחרי הפרישה.
לגור ביישוב מרוחק במבנה יביל(אבל לא באמת זז) - שכירות - ~600 שקל. ריאלי.
רכב - אפילו שגרים רחוק, לא צריך. אני בפרישה(בהנחה שהעיסוקים שלי בפרישה מאפשרים סטטיות כזו)
שאר ההוצאות - כרגיל. אולי קניות מעט יותר יקר בגלל מרחק מסופר גדול.