ארי1
משתמש רשום
- הצטרף ב
- 29/5/15
- הודעות
- 16
- דירוג
- 33
מזה מספר שנים אני מתפרנס אך ורק מהשקעות פסיביות בשוק ההון. יש לי השכלה רלוונטית (קורסי כלכלה וחשבונאות) וכן ידע רב וניסיון שצברתי בתחום. למען הסר ספק - אינני עוסק בייעוץ השקעות בכל דרך שהיא. ומטרתי בפוסט הזה היא פילנטרופית לחלוטין, לסייע בידי אנשים להשקיע את כספם באופן חכם.
ראשית אציין שלעניות דעתי, תיק השקעות אופטימלי לאדם הלא מקצועי הוא תיק השקעות מבוזר המנוהל ע"י אנשי מקצוע ולכן תיק ההשקעות האידיאלי לטווח הארוך הוא פוליסת חסכון במסלול כללי שמוצעת ע"י בתי השקעות רבים, ושתשואתה זהה לתשואת הפנסיה/גמל במסלול כללי. וזאת בתנאי שדמי הניהול סבירים וההשקעה היא אכן לטווח ארוך. בין היתרונות ניתן למנות: יתרונות מיסוי, אפשרות לשנות מסלולי השקעה, השקעה בנכנסים לא סחירים, פיזור נכסים, פיזור גאוגרפי, חשיפה למט"ח, השתתפות בהנפקות של מניות ואג"ח, גידור סיכונים ועוד.
בניהול תיק השקעות עצמאי, להלן תובנות שלי:
1. זהב איננו השקעה ראויה לטווח ארוך. זהב הינו סחורה שאיננה מספקת ריבית/דיבידנד. ניתן להשקיע בסחורות בתקופות מסוימות, ואולם מכיוון שלאדם הלא-מקצועי קשה לתזמן השקעות אלה, עדיף להימנע מהם לגמרי.
2. ישנם אגחים קונצרניים רבים, במיוחד הלא מדורגים והלא ממונפים, אשר אינם מקבלים את ההערכה הראויה. נוצר כאן עוות שוק, כאשר התשואה על אגחים אלה גבוהה במיוחד והסיכון מאד נמוך. ניתן לדעתי להכות את תשואת השוק ע"י מתן משקל יתר לאגחים אלו על חשבון אגחים ממשלתיים המספקים תשואה נמוכה.
3. ישנם הזדמנויות רבות ומעניינות דוקא באגחים בעלי סיכון גבוה. ואולם כאן נדרש ידע וניסיון רב כדי לבחור בצורה סלקטיבית את האגחים המתאימים ולתזמן את הקניה ומכירה בהתאם.
4. קרנות נאמנות ללא עמלת קניה-מכירה הם מכשיר ההשקעה המועדף עלי בגלל הסיבות הבאות:
a. אפשר לבצע שינויים בתיק מבלי לספוג עמלות קניה ומכירה (בנגוד לתעודות סל וקרנות מחקות)
b. אין הפרשים בין שער קנייה ומכירה (בניגוד לתעודות סל)
c. בבחירה נכונה של קרנות נאמנות לפי מדדי תשואה, שארפ, סטיית תקן, דמי ניהול ופרמטרים נוספים – יש תמורה נאותה לדמי הניהול. דמי הניהול שאני מוכן לשלם נעים לרב בין חצי אחוז עד אחוז. לעתים אהיה מוכן לשלם קצת יותר עבור קרן ממש טובה, אך לא יותר מאחוז וחצי.
d. אפשר ורצוי להחליף קרנות נאמנות בקרנות שלהן ביצועים טובים יותר מבחינת הפרמטרים הנ"ל. תדירות השינויים משתנה בהתאם לכמות הזמן שאנו מוכנים להקדיש לכך.
5. בניהול השקעות עצמאי אפשר ורצוי להגדיל את הסיכונים לאחר ירידות ולהיפך.
6. מכירה בהיסטריה בשיא הפניקה היא הטעות הכי גדולה ונפוצה של משקיעים לא נבונים. יש לבחור תמהיל סיכון מותאם באופן אישי ולעצב אסטרטגיה ארוכת טווח.
7. מסלולי השקעה בפוליסות חסכון, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה הם מכשיר השקעה שיש להשתמש בו. גם כאן כדאי להגדיל את הסיכונים לאחר ירידות משמעותיות ולהיפך.
8. מומלץ לבצע פיזור בתיק לפי הקריטריונים הבאים, בשיעורים הנהוגים בגופי הפנסיה:
a. פיזור השקעות מניות/ אגחים קונצרניים / אגחים ממשלתיים
b. פיזור אגחים מדדי/שקלי/רבית משתנה
c. פיזור גאוגרפי
d. חשיפה למט"ח
זהו בינתיים. מקווה שמידע זה שנובע מניסיוני הרב יסייע למי מכם לבצע את השקעותיו בהצלחה.
ראשית אציין שלעניות דעתי, תיק השקעות אופטימלי לאדם הלא מקצועי הוא תיק השקעות מבוזר המנוהל ע"י אנשי מקצוע ולכן תיק ההשקעות האידיאלי לטווח הארוך הוא פוליסת חסכון במסלול כללי שמוצעת ע"י בתי השקעות רבים, ושתשואתה זהה לתשואת הפנסיה/גמל במסלול כללי. וזאת בתנאי שדמי הניהול סבירים וההשקעה היא אכן לטווח ארוך. בין היתרונות ניתן למנות: יתרונות מיסוי, אפשרות לשנות מסלולי השקעה, השקעה בנכנסים לא סחירים, פיזור נכסים, פיזור גאוגרפי, חשיפה למט"ח, השתתפות בהנפקות של מניות ואג"ח, גידור סיכונים ועוד.
בניהול תיק השקעות עצמאי, להלן תובנות שלי:
1. זהב איננו השקעה ראויה לטווח ארוך. זהב הינו סחורה שאיננה מספקת ריבית/דיבידנד. ניתן להשקיע בסחורות בתקופות מסוימות, ואולם מכיוון שלאדם הלא-מקצועי קשה לתזמן השקעות אלה, עדיף להימנע מהם לגמרי.
2. ישנם אגחים קונצרניים רבים, במיוחד הלא מדורגים והלא ממונפים, אשר אינם מקבלים את ההערכה הראויה. נוצר כאן עוות שוק, כאשר התשואה על אגחים אלה גבוהה במיוחד והסיכון מאד נמוך. ניתן לדעתי להכות את תשואת השוק ע"י מתן משקל יתר לאגחים אלו על חשבון אגחים ממשלתיים המספקים תשואה נמוכה.
3. ישנם הזדמנויות רבות ומעניינות דוקא באגחים בעלי סיכון גבוה. ואולם כאן נדרש ידע וניסיון רב כדי לבחור בצורה סלקטיבית את האגחים המתאימים ולתזמן את הקניה ומכירה בהתאם.
4. קרנות נאמנות ללא עמלת קניה-מכירה הם מכשיר ההשקעה המועדף עלי בגלל הסיבות הבאות:
a. אפשר לבצע שינויים בתיק מבלי לספוג עמלות קניה ומכירה (בנגוד לתעודות סל וקרנות מחקות)
b. אין הפרשים בין שער קנייה ומכירה (בניגוד לתעודות סל)
c. בבחירה נכונה של קרנות נאמנות לפי מדדי תשואה, שארפ, סטיית תקן, דמי ניהול ופרמטרים נוספים – יש תמורה נאותה לדמי הניהול. דמי הניהול שאני מוכן לשלם נעים לרב בין חצי אחוז עד אחוז. לעתים אהיה מוכן לשלם קצת יותר עבור קרן ממש טובה, אך לא יותר מאחוז וחצי.
d. אפשר ורצוי להחליף קרנות נאמנות בקרנות שלהן ביצועים טובים יותר מבחינת הפרמטרים הנ"ל. תדירות השינויים משתנה בהתאם לכמות הזמן שאנו מוכנים להקדיש לכך.
5. בניהול השקעות עצמאי אפשר ורצוי להגדיל את הסיכונים לאחר ירידות ולהיפך.
6. מכירה בהיסטריה בשיא הפניקה היא הטעות הכי גדולה ונפוצה של משקיעים לא נבונים. יש לבחור תמהיל סיכון מותאם באופן אישי ולעצב אסטרטגיה ארוכת טווח.
7. מסלולי השקעה בפוליסות חסכון, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה הם מכשיר השקעה שיש להשתמש בו. גם כאן כדאי להגדיל את הסיכונים לאחר ירידות משמעותיות ולהיפך.
8. מומלץ לבצע פיזור בתיק לפי הקריטריונים הבאים, בשיעורים הנהוגים בגופי הפנסיה:
a. פיזור השקעות מניות/ אגחים קונצרניים / אגחים ממשלתיים
b. פיזור אגחים מדדי/שקלי/רבית משתנה
c. פיזור גאוגרפי
d. חשיפה למט"ח
זהו בינתיים. מקווה שמידע זה שנובע מניסיוני הרב יסייע למי מכם לבצע את השקעותיו בהצלחה.
נערך לאחרונה ב: