אני יודעת שאולי זה לא לגמרי המקום אבל אני מאוד סומכת על המשתתפים בפורום ואשמח לשמוע דעות.
לאחרונה הגשתי מכתב התפטרות בחברה הממשלתית בה אני עובדת כבר יותר מעשור.
הצעד הזה נעשה בעיקר כי:
*לא ממש הסתדרתי עם המנהל שלי שהתחלף לאחרונה
*מיעוט אפשרויות קידום בחברה
*תחושת מיצוי וfomo שאם לא אעזוב עכשיו כנראה שזה כבר לא יקרה.
עזבתי לתפקיד תכלס די התחלתי (כלומר ירדתי בסולם הדרגות הארגוני) בשכר זהה למה שהרווחתי עד היום, פשוט כי הוא בגדול הוגש לי על מגש כסף, דהיינו, הוצע לי על ידי המנהל הקודם שלי בחברה שאליה עבר לפני כשנה.
דקה אחרי שהגשתי את מכתב ההתפטרות פורסם מכרז לתפקיד די בכיר בחברה הממשלתית.
בסיטואציה המוזרה שנוצרה אני כבר התחלתי עבודה חדשה לפני שבוע וחצי ובמקביל אני בחופש בחברה המקורית ומועמדת במכרז לתפקיד שהסיכויים שלי לקבל מאוד (אבל מאוד) טובים.
אני ממש מתלבטת מה לעשות.
אני יודעת שאם כבר אגש למכרז ואקבל את התפקיד יהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לוותר. מעדיפה להחליט כבר לפני שזה סופי.
להישאר בחברה המקורית ולקחת את התפקיד הבכיר אומר - עליית שכר משמעותית (סביב 4-5 בנטו), מעבר מניהול זוטר לניהול ראשי צוותים וגידול במוטת השליטה/השפעה, מימוש ההשקעה כי על פניו זה בדיוק התפקיד שעבורו עבדתי כל כך קשה בשנים האחרונות.
אבל גם אומר -
להישאר לעבוד תחת מנהל שהוא נחמד ברמה האישית אבל בעייתי מאוד מקצועית, לעבוד המון מול גורמי מדינה שעייפתי ומיציתי אותם ממש,
עבודה אינטנסיבית, לנהל אנשים ותיקים עם קביעות שחלקם כבר עם היסטוריה של לעשות רק מה שבא להם ואני כמנהלת צריכה להתמודד או עובדים חדשים שיד על הלב, רובם לא משהו כי השכר ההתחלתי כאן נשחק ביחס לשוק וזה עוד לא ממש טופל.
אני עוד רגע בת 40 ואם אמשיך עכשיו באותה חברה כנראה שאמשיך לעבוד שם עד סוף הקריירה ואם לא אז כנראה שאהיה יותר מוגבלת לעבודות במגזר הציבורי לסוגיו.
עוד לא לגמרי גיבשתי דעה לגבי החברה החדשה אליה עברתי. זה עולם תוכן מורכב ושונה לחלוטין, אני אוכל שם יחסית בנחת להשלים פערי ידע מקצועיים שהיום קצת חסרים לי (כי עסקתי במשהו קצת נישתי), זו חברה עסקית אבל גם כאן זו חברה גדולה ובירוקטית ולא בטוח שיהיו לי הרבה אפשרויות קידום או שינוי בעתיד הנראה לעין.
אם אהיה כנה אז סביר שאם לא היה פער כספי משמעותי וקצת הגעגוע לחברים במקום הקודם אז כנראה שלא הייתי מתלבטת כל כך, מסיימת העסקה וממשיכה הלאה עם החיים שלי.
אשמח מאוד לשמוע דעות שונות שאולי יצליחו להוציא אותי מהבלבול, כי אני לא מצליחה לצאת מהפלונטר של עצמי.
לאחרונה הגשתי מכתב התפטרות בחברה הממשלתית בה אני עובדת כבר יותר מעשור.
הצעד הזה נעשה בעיקר כי:
*לא ממש הסתדרתי עם המנהל שלי שהתחלף לאחרונה
*מיעוט אפשרויות קידום בחברה
*תחושת מיצוי וfomo שאם לא אעזוב עכשיו כנראה שזה כבר לא יקרה.
עזבתי לתפקיד תכלס די התחלתי (כלומר ירדתי בסולם הדרגות הארגוני) בשכר זהה למה שהרווחתי עד היום, פשוט כי הוא בגדול הוגש לי על מגש כסף, דהיינו, הוצע לי על ידי המנהל הקודם שלי בחברה שאליה עבר לפני כשנה.
דקה אחרי שהגשתי את מכתב ההתפטרות פורסם מכרז לתפקיד די בכיר בחברה הממשלתית.
בסיטואציה המוזרה שנוצרה אני כבר התחלתי עבודה חדשה לפני שבוע וחצי ובמקביל אני בחופש בחברה המקורית ומועמדת במכרז לתפקיד שהסיכויים שלי לקבל מאוד (אבל מאוד) טובים.
אני ממש מתלבטת מה לעשות.
אני יודעת שאם כבר אגש למכרז ואקבל את התפקיד יהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לוותר. מעדיפה להחליט כבר לפני שזה סופי.
להישאר בחברה המקורית ולקחת את התפקיד הבכיר אומר - עליית שכר משמעותית (סביב 4-5 בנטו), מעבר מניהול זוטר לניהול ראשי צוותים וגידול במוטת השליטה/השפעה, מימוש ההשקעה כי על פניו זה בדיוק התפקיד שעבורו עבדתי כל כך קשה בשנים האחרונות.
אבל גם אומר -
להישאר לעבוד תחת מנהל שהוא נחמד ברמה האישית אבל בעייתי מאוד מקצועית, לעבוד המון מול גורמי מדינה שעייפתי ומיציתי אותם ממש,
עבודה אינטנסיבית, לנהל אנשים ותיקים עם קביעות שחלקם כבר עם היסטוריה של לעשות רק מה שבא להם ואני כמנהלת צריכה להתמודד או עובדים חדשים שיד על הלב, רובם לא משהו כי השכר ההתחלתי כאן נשחק ביחס לשוק וזה עוד לא ממש טופל.
אני עוד רגע בת 40 ואם אמשיך עכשיו באותה חברה כנראה שאמשיך לעבוד שם עד סוף הקריירה ואם לא אז כנראה שאהיה יותר מוגבלת לעבודות במגזר הציבורי לסוגיו.
עוד לא לגמרי גיבשתי דעה לגבי החברה החדשה אליה עברתי. זה עולם תוכן מורכב ושונה לחלוטין, אני אוכל שם יחסית בנחת להשלים פערי ידע מקצועיים שהיום קצת חסרים לי (כי עסקתי במשהו קצת נישתי), זו חברה עסקית אבל גם כאן זו חברה גדולה ובירוקטית ולא בטוח שיהיו לי הרבה אפשרויות קידום או שינוי בעתיד הנראה לעין.
אם אהיה כנה אז סביר שאם לא היה פער כספי משמעותי וקצת הגעגוע לחברים במקום הקודם אז כנראה שלא הייתי מתלבטת כל כך, מסיימת העסקה וממשיכה הלאה עם החיים שלי.
אשמח מאוד לשמוע דעות שונות שאולי יצליחו להוציא אותי מהבלבול, כי אני לא מצליחה לצאת מהפלונטר של עצמי.
