טלגרם

[קפה שחור]

לא יכול להיות שמפעיל של ערוץ שאחראי על אספקת כל העיתונים היומיים בעברית

הוא מינה את עצמו
הוא יכול לעשות מה שבא לו

 

[sogi]

הוא מינה את עצמו
הוא יכול לעשות מה שבא לו

הוא יכול אבל זה פשוט לא יראה מקצועי.

 

[קפה שחור]

הוא יכול אבל זה פשוט לא יראה מקצועי.

כלפי מי?
מול מי הוא אמור לייצג מקצועיות? מול מנהלי קבוצות אחרים?
למה מקצועיות היא בכלל פקטור בנושא הנ"ל?

 

[sogi]

כלפי מי?
מול מי הוא אמור לייצג מקצועיות? מול מנהלי קבוצות אחרים?
למה מקצועיות היא בכלל פקטור בנושא הנ"ל?

מדובר באדם אנונימי שנותן שירות לציבור בהתנדבות.
הדבר היחיד שהוא יכול להרוויח מהעיניין זה הכבוד והמוניטין מציבור המשתמשים.
לכן הוא נשפט על מקצועיות באספקת השירות אף על פי שהוא עושה זאת בהתנדבות.

זה כמו שפעם היו את הקראקים/פאצ'ים/קייג'ן לתוכנות בתשלום.
האם עצם זה שהכלים האלה מסופקים בחינם על ידי מתנדב, גרמו לכך שהם לא היו מקצועיים? האם לא היה מוניטין לאדם מאחורי הניקניים שרשום ב-keygen ?

 

[קפה שחור]

לכן הוא נשפט על מקצועיות

בבית משפט של נוכח אחד

עצם

עצם העובדה שיש לך ציפיה כלשהי מאדם שלא חייב לך שוב דבר,
לא ברורה לי, מצטער

 

[השמח בחלקו]

אם יש לך בעיה עם התמחור, אתה מוזמן להתחרות.
אני די משוכנע שהמחירים סבירים בהתחשב במודל העסקי.

מחקר עולה כסף.

לצערי זה לא המקרה כאן. עולם הפרסום המדעי נשלט על ידי אוליגופול שעושה כסף מטורף. מטורף. יש שלושה מוציאים לאור גדולים, שההוצאות שלהם מזעריות יחסית לשירות שהם נותנים.

עורכים מדעיים הם מדענים שעובדים בהתנדבות. המדענים עצמם, שמייצרים את התוכן, לא מקבלים שום תשלום על התוכן שייצרו.

יש כאן כשל שוק ברור שנובע מאפקט רשת שמבוסס על הדרך שבה מעריכים פרסומים מדעיים לצורך קידום. המערכת עקומה לחלוטין וזה ידוע היטב לכל מי שמפרסם מדע.

 

[sogi]

@השמח בחלקו

כתבת יפה. יש לי חשד שכל התומכים בשימור הידע המדעי תחת חומת תשלום גבוהה פשוט רוצים לבצר את המעמד האקדמי שלהם.
הם מפחדים שיבואו אנשים מוכשרים ממדינות עולם שלישי ויתחילו לייצר מחקר איכותי ולהתחרות בהם.

אין שום היגיון בלמכור מאמר בודד ב-30 דולר. אם כבר, אז אפשר למכור בכמה סנטים.
כי מדען שעושה סקירת ספרות, עובר על עשרות מאמרים...

שיעשו מודל תשלום הוגן כמו נטפליקס ואז אנשים לא יצרכו מאמרים בצורה פיראטית ב-sci hub.

 

[TunaGolem]

עולם הפרסום המדעי נשלט על ידי אוליגופול שעושה כסף

נכון.

שההוצאות שלהם מזעריות יחסית לשירות שהם נותנים

לא נכון.

עורכים מדעיים הם מדענים שעובדים בהתנדבות.

לפעמים.
בדרך כלל הם מקבלים תמורה כספית ישירה או עקיפה. רוב צוות העריכה מועסק במשרה מלאה ובשכר תחרותי.

יש כאן כשל שוק ברור שנובע מאפקט רשת שמבוסס על הדרך שבה מעריכים פרסומים מדעיים לצורך קידום.

שטויות.
כתב עת מקודם אם הוא מתקתק עבודה.

המערכת עקומה לחלוטין וזה ידוע היטב לכל מי שמפרסם מדע.

המערכת לא אידאלית, ויש מקום ופוטנציאל למתחרים נוספים, שכרגע נמצאים בעיקר בשוליים, אבל הם מהווים איום גדול על הגדולים שבהחלט מתאמצים להתחרות.
קפיטליזם בריא.

כל התומכים בשימור הידע המדעי תחת חומת תשלום גבוהה פשוט רוצים לבצר את המעמד האקדמי שלהם.
הם מפחדים שיבואו אנשים מוכשרים ממדינות עולם שלישי ויתחילו לייצר מחקר איכותי ולהתחרות בהם.

אתה נשמע כמו שמאלני אופייני שטוען שכל מי שתומך בשוק חופשי, כנראה משוחד.
אני פרסמתי מאמרים רבים, וכולם גם זמינים בחינם בארכיב.

אין שום היגיון בלמכור מאמר בודד ב-30 דולר. אם כבר, אז אפשר למכור בכמה סנטים.
כי מדען שעושה סקירת ספרות, עובר על עשרות מאמרים...

אתה כנראה לא מכיר את המודל.
אף מו"ל לא מקבל סכום כזה למאמר בממוצע.

 

[השמח בחלקו]

כתבתי "שההוצאות שלהם מזעריות יחסית לשירות שהם נותנים", ולא הסכמת.

לא נכון.

הנתונים שאני מכיר הם שה- gross margin בתחום הפרסום המדעי הוא יוצא דופן יחסית לענף ההוצאה לאור. מגיע לרווחים של google שהוא מונופול יעיל במיוחד בענף הפרסום.
הנה כתבה מה guardian שדנה בנושא. ל https://www.theguardian.com/science...usiness-scientific-publishing-bad-for-science
In 2010 .... It was a 36% margin – higher than Apple, Google, or Amazon posted that year.

כתבתי "שהעורכים עובדים בהתנדבות", ולא הסכמת.

לפעמים.
בדרך כלל הם מקבלים תמורה כספית ישירה או עקיפה. רוב צוות העריכה מועסק במשרה מלאה ובשכר תחרותי.

התכוננתי למדענים שעושים רוויו ולעורכים המדעיים. באף אחד מהירחונים המדעיים בהם עשיתי review או editorial, וכן בירחונים בהן אני חבר מערכת אינני מקבל תמורה כלשהיא על עבודתי. אכן יש צוות שעושה עריכה לשונית וויזואלית שמקבל תשלום. דווקא אלו אינם מדענים מנוסים, והשכר שלהם נמוך יחסית לשכר שהמדענים אמורים היו לקבל.

בנוגע לאפקט רשת. כתבת

לפעמים.
שטויות. כתב עת מקודם אם הוא מתקתק עבודה.
המערכת לא אידאלית, ויש מקום ופוטנציאל למתחרים נוספים, שכרגע נמצאים בעיקר בשוליים, אבל הם מהווים איום גדול על הגדולים שבהחלט מתאמצים להתחרות. קפיטליזם בריא.

הנסיון שלי היה אחר לחלוטין, אז אני חולק על דעתך. הירחונים המובילים נהנים מאפקט רשת משמעותי. הם עברו מיזוגים משמעותיים בעשור האחרון, ויצרו bundles שמחזקים את אפקט הרשת. כדי להדגים: יש תחרות על היכולת לפרסם ב- Nature לא בגלל שהג'ורנל נותן שירות יותר טוב, אלא בגלל שמאמרים שפורסמו ב- nature בעבר זכו ליותר חשיפה. אדגיש שהחשיפה לא נובעת מפעילות שיווקית מיוחדת של הירחון, אלא בגלל שידוע שזהו הירחון שקשה להתקבל אליו. מנסיוני האישי, כשפרסמתי בעבר ב- nature לא קיבלתי שירות טוב יותר.
לדעתי זאת דוגמא לכשל שוק מובהק, ולא לתחרות בריאה.

להשוואה, בתחום של למידה חישובית, הירחון המוביל (JMLR) הוא חינם לחלוטין. חינם לקוראים, חינם לכותבים, חינם לכולם. אין פרסומות, אין חסויות. את העלות של השרתים מכסה MIT. המדענים ממילא עובדים בהתנדבות.

 

[TunaGolem]

הנתונים שאני מכיר הם שה- gross margin בתחום הפרסום המדעי הוא יוצא דופן יחסית לענף ההוצאה לאור.

נכון, אבל ההוצאות שלהם רחוקות מלהיות מזעריות.
בנוסף להוצאות עריכה והוצאה לאור, ישנן הוצאות רבות על חסויות וכנסים.

מגיע לרווחים של google שהוא מונופול יעיל במיוחד בענף הפרסום.

1. אתה מדבר עכשיו רק על Elsevier, והם לא מונופול.
2. במספרים מוחלטים, שולי הרווח שלה (~35%) רחוקים מלהתאים ל"צעקתהּ". אילו היו בוחרים את המחיר כרצונם, כפי שטוענים המתלהמים, הרווחים היו גבוהים בהרבה. ולהפך: אילו היו מורידים את המחירים לרמות שהשמאלנים וסוגי דורשים, הם היו נכנסים לתחום ההפסדי.
3. אין בעיה עם כך שהמעורבות הממשלתית בשוק החופשי מעלה את הרווחיות.
4. הערת אגב:
   המשקיעים בוודאי מצפים לפיצוי על הסיכון המוגדל שבעימות קבוע עם שותפים שמאלנים ועם פוליטיקאים.

הנה כתבה מה guardian שדנה בנושא. ל https://www.theguardian.com/science...usiness-scientific-publishing-bad-for-science
In 2010 .... It was a 36% margin – higher than Apple, Google, or Amazon posted that year.

קראתי. אני שומע את הטענות האלו כבר יותר מעשור, ולא מתרשם.
הדבר היחיד שהתחדש לי בכתבה הוא שספקולנטים שהימרו שהמחאה תצליח והמניה תקרוס, אכלו את הכובע.

כתבתי "שהעורכים עובדים בהתנדבות", ולא הסכמת.
התכוננתי למדענים שעושים רוויו ולעורכים המדעיים.

1. רוב כותבי ושופטי המאמרים אכן לא מקבלים תמורה כספית ישירה. אבל הם נהנים מפרסום ועריכה גם של מאמרים שאינם רווחיים ושלא היו מתפרסמים במודל שבו הסופר מתוגמל בסכום קבוע (כאן יש לציין שלשופטים לרוב יש אינטרס ישיר לפרסום המאמר). בנוסף הם מקבלים תמורה עקיפה של מלגות, סבסוד אירועים וטיסות ושליטה אסטרטגית בהתנהלות חברה למטרת רווח (דרך התערבות בהשקעות ובתרומות החברה). די סביר בתחום בו התערבות האוניברסיטאות והממשלות מגבילות את התגמול הישיר.
2. כאשר מוזמן מאמר מערכת או מאמר סקירה, לרוב ישנה גם תמורה ישירה לכותבים, ולעיתים רחוקות גם לבודק חיצוני.
3. חלק מהעורכים המדעיים מקבלים שכר מלא.
4. נשמע מובן מאליו, אבל אולי זה לא כך עבור חלק מהקוראים:
   לכותבים (גם אם הם הרבבות של CERN) נשמרת הזכות לשתף את המאמר הערוך ללא תמורה למו"ל. במאמרים קטנים בהם רוב הקוראים מקבלים את המאמר מהכותבים, מדובר בעבודה רבה של כתב העת ללא תמורה.

באף אחד מהירחונים המדעיים בהם עשיתי review או editorial, וכן בירחונים בהן אני חבר מערכת אינני מקבל תמורה כלשהיא על עבודתי.

גם אני מעולם לא קבלתי תמורה ישירה.

דווקא אלו אינם מדענים מנוסים, והשכר שלהם נמוך יחסית לשכר שהמדענים אמורים היו לקבל.

גם מדענים שעובדים בבדיקה מדעית משתכרים בערך כמו עורך לשוני. לאף אחד בתחום לא צפוי שכר של היי טק.

להשוואה, בתחום של למידה חישובית, הירחון המוביל (JMLR) הוא חינם לחלוטין. חינם לקוראים, חינם לכותבים, חינם לכולם. אין פרסומות, אין חסויות. את העלות של השרתים מכסה MIT. המדענים ממילא עובדים בהתנדבות.

להשוואה, המפרסם הגדול ביותר (נפח כתיבה ונפח קריאה) בפיסיקה הוא APS – ארגון ללא מטרות רווח. המאמרים נמצאים מאחורי חומת תשלום תחרותית. הכותבים לא מקבלים תמורה ישירה. יש פרסומות וחסויות. את העלות של השרתים מסבסדות ממשלות ארה"ב וישראל.
פרסמתי גם מאמרים ברפואה, בחשמל ובמתמטיקה, ובכולם היה המצב דומה.

הירחונים המובילים נהנים מאפקט רשת משמעותי.

אפקט רשת לא מונע תחרות. הוא רק ממצב זמנית. אם החברה תעלה מחירים, תרד ברמה או תעכב פרסומים היא תאבד את הבכורה בהדרגה.
דווקא מכיוון שרוב הכותבים והעורכים מקבלים משכורת מגוף ממשלתי (או מסובסד), ישנם כתבי עת רבים שנכנסו לתחרות באופן מלאכותי, ומגבירים את היעילות של המו"לים הגדולים.

יש תחרות על היכולת לפרסם ב- Nature לא בגלל שהג'ורנל נותן שירות יותר טוב, אלא בגלל שמאמרים שפורסמו ב- nature בעבר זכו ליותר חשיפה.

בעבר העורכים של Nature היו ברמה גבוהה יותר ולכן זכו לחשיפה גבוהה יותר. היום הם בראש, והם לא יכולים להרשות לעצמם להוריד את הרמה. אתה משווה עם כתבי עת שנמצאים בתחרות מולם ולא מצליחים עדיין להטות את הכף בלחם ובחמאה שלהם.
אבל לElsevier יש גם כתבי עת קטנים ברמה גבוהה, שבהם התחרות עם מו"לים קטנים הינה עזה, ולפעמים הם מפסידים. לכן הדוגמא של Nature איננה מוכיחה את עיקר הטענה על כשל שוק.

מנסיוני האישי, כשפרסמתי בעבר ב- nature לא קיבלתי שירות טוב יותר.

אתה משווה בין כתבי עת שנמצאים בתחרות.
מנסיוני האישי, יש מו"לים שנותנים שירות גרוע בהרבה מזה של Elsevier, ולא מנסים להתחרות עימה.

חזירות (שזה המצב כיום)

לדעתי זאת דוגמא לכשל שוק מובהק, ולא לתחרות בריאה.

מדובר בשוק מעוות מכסף ממשלתי. מובן מאליו שתווצרנה בו אנומליות. מכאן ועד להסיק שבשם שוויון ההזדמנויות צריך לאפשר לפקיסטנים גישה חופשית למאמרים שבהם הושקע כסף רב – הדרך ארוכה.



אני חוזר על הגילוי הנאות מהפוסט הקודם: פרסמתי מאמרים רבים, וכולם זמינים גם בחינם בארכיב.
ללא צל של ספק, איכות הפרסום בארכיב עלתה תודות לעריכה של המו"לים המושמצים כאן.

 

[השמח בחלקו]

ראשית, מה הקטע עם ''שמאלנים'' ו '''בשם שוויון הזדמנויות''? נראה לי שאתה מגיב למישהו מהעבר. לא רואה איך זה קשור למשהו שכתבתי.


תודה על התגובה. אני מסכים להרבה ממה שכתבת, בפרט, לכך שיש כנראה תחומים בהם קיימת תחרות בשוק הזה.

עם זאת יש כמה דברים בהם אני לא מסכים.
המהותי ביניהם הוא השאלה עד כמה השרותים שהמו''ל נותן מצדיקים את המחיר.

בתחום שלי, כל המאמרים נערכים על ידי המחברים. אין עריכה לשונית או ויזואלית בכלל. המחברים ים מגישים גרסאות שהן camera ready. כל מה שהכנס או הירחון צריכים לעשות זה לשים אותם על הרשת. כמובן שיש עבודת שיפוט, אבל זאת נעשית כמעט כולה ללא שכר, כי השופטים מקבלים יוקרה.

אני מבין שבתחום שלך, פיסיקה, המצב אחר. אבל לא ברור לי שזה מחוייב המציאות.

אנסה לתת הקבלה לא מדוייקת שמתאימה לפורום הזה. מבחינתי, המו'לים הם כמו מחלקת ההשקעות בבנק. הם גובים עלות גבוהה על שירות שאתה יכול לקבל בזול במקום אחר. אמנם יש תחרות עזה בין בנקים, אבל עדיין עמלות ההשקעה גבוהות. הבעיה היא שהשוק ההוצל המדעי, עדיף לך להשקיע ב nature, שוב, לא בגלל השירות. מעולם לא תשמע מישהו אומר ''החלטתי לפרסם ב nature בגלל שהם נותנים שירות טוב''.

ללא צל של ספק, איכות הפרסום בארכיב עלתה תודות לעריכה של המו"לים המושמצים כאן.

הטענה הזאת תמוהה מאוד בעיני. גם הטענה ששולי רווח של 35% אינן גבוהים לא ברורה.

 

[TunaGolem]

תודה על התגובה.

תודה גם לך.

ראשית, מה הקטע עם ''שמאלנים'' ו '''בשם שוויון הזדמנויות''?

הקטע השמאלני נמצא בלב ההתקוממות נגד המו"לים. הוא נמצא בכתבה שקשרת, נמצא בערכי הוויקיפדיה של המו"לים ונחרט בתגובות של סוֹגִי בשרשור זה.
אני מבין שזו לא הזווית שלך (שרואה בהם מונופול שמנצל לרעה את מעמדו) אבל לא ניתן להתעלם ממנו בהקשר של הדיון כאן. ניסיתי בכל תגובותי אליך לענות לטענות שלך ולא להכניס איש קש, ולכן הזכרתי את התרעומת השמאלנית בהקשר של המקום בו נמצאת החברה וההשפעות על הרווח ועל הרווחיות הנדרשת מחברה ציבורית כזו.

בתחום שלי, כל המאמרים נערכים על ידי המחברים. אין עריכה לשונית או ויזואלית בכלל. המחברים ים מגישים גרסאות שהן camera ready. כל מה שהכנס או הירחון צריכים לעשות זה לשים אותם

אני חושב (וכאן הספקולציות שלי לא שונות משלך) שהנסיון שלך הוא החריג. ישנם כותבים רבים ששולחים קובץ DOCX, והעורכים מטפלים בתחביר, עימוד ואפילו עריכה מדעית.
אישית, כל מאמר ששלחתי היה מבחנתי Camera ready, ובכל זאת נדרשו שינויים כדי להתאים לגליון מודפס.

על הרשת.

ובגליונות מודפסים. אנחנו מדברים על כתבי עת, כן?

מובן שיש עבודת שיפוט, אבל זאת נעשית כמעט כולה ללא שכר

ובכל זאת יש מישהו ששולח, מציק לשופט, קורא את ההערות, מציק לכותב ומתעד. גם במאמרים שלא מגיעים לפרסום.

כי השופטים מקבלים יוקרה

וטובות הנאה עקיפות שעליהן המו"ל מוציא כסף.

אני מבין שבתחום שלך, פיסיקה

ורפואה, חשמל ומתמטיקה.

המהותי ביניהם הוא השאלה עד כמה השרותים שהמו''ל נותן מצדיקים את המחיר.

אנסה לתת הקבלה לא מדוייקת שמתאימה לפורום הזה. מבחינתי, המו'לים הם כמו מחלקת ההשקעות בבנק. הם גובים עלות גבוהה על שירות שאתה יכול לקבל בזול במקום אחר. אמנם יש תחרות עזה בין בנקים, אבל עדיין עמלות ההשקעה גבוהות. הבעיה היא שהשוק ההוצל המדעי, עדיף לך להשקיע ב nature, שוב, לא בגלל השירות. מעולם לא תשמע מישהו אומר ''החלטתי לפרסם ב nature בגלל שהם נותנים שירות טוב''.

אנשים מגישים לNature בגלל הפרסום שהמאמר יקבל. זהו החלק החשוב ביותר בשירות.
Elsevier הגיעו לבכורה בגלל איכות שרותי העריכה והשיפוט* שהם נותנים ונתנו בעבר.
*כאן לא רלוונטית השאלה כמה הם מוציאים על השיפוט.

ללא צל של ספק, איכות הפרסום בארכיב עלתה תודות לעריכה של המו"לים המושמצים כאן.

הטענה הזאת תמוהה מאוד בעיני.

אף פעם לא ראית הבדל בין הגרסא הראשונה בארכיב לבין הגרסא הסופית שהועלתה אחרי שהמאמר התפרסם?

גם הטענה ששולי רווח של 35% אינן גבוהים לא ברורה.

על כל שלושה שקלים שהם מכניסים ממכירות, הם מוציאים שני שקלים על הפרסום של כתבי העת והספרים. לפני מיסים וריביות. בכך מופרכת הטענה שהם גובים מחירים נוראיים, ושהם היו יכולים להסתדר מצוין גם עם הפצה בחינם.
יתכן, וסביר, שאילו היו מנויים על כתבי העת רק מכונים וחברות למטרות רווח, שמודל התמחור היה שונה, שההכנסות הכוללות היו יורדות, ושהרווח היה יורד בהתאם. אבל אז ללא ספק איכות העריכה גם היתה יורדת, מאמרים רבים שהיום מתפרסמים היו נדחים ויתכן שגם היתה עמלת הגשה.

מי שחושב (לא אתה) שהם צריכים לנדב מכיסם כספים למטרה X או Y, מערב שיקולים עסקיים עם אידיאולוגיה.

 

[123W]

לא יכול להיות שמפעיל של ערוץ שאחראי על אספקת כל העיתונים היומיים בעברית לאלפי אנשים יחליט שאיזה עיתון לא בא לו בטוב. זה לא מקצועי.

איך כבוד הגנבים שלו יכיל את זה?

 

[השמח בחלקו]

אני חושב שהנסיון שלך הוא החריג.

בהחלט. זאת הנקודה שלי. באופן דומה לכך שרוב האוכלוסיה פועלת לפי יועצי ההשקעות בבנקים, למרות שיהיה להם יותר זול ויעיל ללכת לבית השקעות. אני מביא את התחום של למידה חישובית בתור דוגמה שמראה שמודל פרסום זול הוא אפשרי, סקלבילי ועובד לאורך זמן. זאת בדיוק רוח הבלוג, לא?

QUOTE="TunaGolem, post: 310308, member: 1322"]
ובגליונות מודפסים.
[/QUOTE]
לא מכיר. נשמע קונספט מעניין. מה זה ואיפה מוצאים את זה באינסטוש?

לגבי שאר הטענות. לא טענתי שהמחירים נוראיים ואין לי שום טענות מוסריות או רגשיות (ויסלחו לי הפקיסטנים הקומוניסטים שאתה תוקף). כן טענתי ששוליים של 35% מאפיינים תחומים שאינם תחרותיים. להבנתי אתה מסביר שזה קורה בגלל ש(א) המחברים ממומנים על ידי כסף ממשלתי, וזה יוצר עיוות. (ב) המחיר הגבוה משקף מוצר טוב יותר. לגבי א', אני לא רואה למה זה חשוב. השאלה היא האם אפשר להפוך את התחום ליותר תחרותי, כך שהשוליים ירדו. לגבי ב', אני מסכים רק חלקית, כי לדעתי האפקט של האימפקט פקטור חזק יותר מהאפקט של איכות העריכה.

בקיצור. תודה על הדיון. נראה לי שאנחנו כבר במעגלים ומדברים אל עצמנו אפילו סוגי וקפה שחור כבר התעייפו.

אז תגידו, מה עם איזה עורך לשוני טוב כאן לפורום, כדי שאוכל לקבל את המהדורה המודפסת של שרשור הקריסה הגדולה בחנות התקליטים הקרובה לביתי?

 

[sogi]

האם יש למישהו פתרון לקריאה של עיתון הארץ בטלגרם לאחר הסנקציות שהטיל מפעיל הערוץ על העיתון ?

אני פותח יום שישי שני ללא העיתון האהוב שמחכה לי בטלגרם. יש למישהו פתרון ?

 

[cypriano de rore]

האם יש למישהו פתרון לקריאה של עיתון הארץ בטלגרם לאחר הסנקציות שהטיל מפעיל הערוץ על העיתון ?

אני פותח יום שישי שני ללא העיתון האהוב שמחכה לי בטלגרם. יש למישהו פתרון ?

אם הוא כל כך אהוב עלייך אז למה את גונב אותו?

 

[sogi]

אם הוא כל כך אהוב עלייך אז למה את גונב אותו?

הייתי מנוי של העיתון כמה שנים (מנוי דיגיטלי).
הסיבה שעברתי לקיוסק העיתונים וסגרתי את המנוי היא שנוח לי יותר לקרוא קובץ PDF על פני ה-web viewer שהיה בזמנו באתר.
בנוסף הגירסה הדיגיטלית באתר הייתה נעלמת מדי יום ומוחלפת בגירסה של היום הבא וזה היה מתסכל מאוד כי לא תמיד סיימתי לקרוא כתבה מעניינת באותו היום. כמובן שהייתי יכול לקרוא באתר הרגיל (ולא בגירסה הדיגיטלית של העיתון המודפס) אבל אני פחות אוהב את זה.

בקיוסק העיתונים, אפשר לקבל pdf של היום הנוכחי או כל יום אחר וחויית השימוש נוחה יותר.

אגב, גם פוליטיקאים ואנשים תקשורת משתמשים בערוץ. תקרא פה:
http://popshark11.blogspot.com/2019/08/21.html

עד עכשיו אני לא מבין מהו אותו סכסוך של עובד בעיתון הארץ עם ההנהלה שגרם למפעיל הערוץ להטיל סנקציות על העיתון.

 

[cypriano de rore]

הייתי מנוי של העיתון כמה שנים (מנוי דיגיטלי).
הסיבה שעברתי לקיוסק העיתונים וסגרתי את המנוי היא שנוח לי יותר לקרוא קובץ PDF על פני ה-web viewer שהיה בזמנו באתר.
בנוסף הגירסה הדיגיטלית באתר הייתה נעלמת מדי יום ומוחלפת בגירסה של היום הבא וזה היה מתסכל מאוד כי לא תמיד סיימתי לקרוא כתבה מעניינת באותו היום. כמובן שהייתי יכול לקרוא באתר הרגיל (ולא בגירסה הדיגיטלית של העיתון המודפס) אבל אני פחות אוהב את זה.

בקיוסק העיתונים, אפשר לקבל pdf של היום הנוכחי או כל יום אחר וחויית השימוש נוחה יותר.

אגב, גם פוליטיקאים ואנשים תקשורת משתמשים בערוץ. תקרא פה:
http://popshark11.blogspot.com/2019/08/21.html

עד עכשיו אני לא מבין מהו אותו סכסוך של עובד בעיתון הארץ עם ההנהלה שגרם למפעיל הערוץ להטיל סנקציות על העיתון.

עדיין, זה נראה לי לא ראוי (וגם לא חוקי כנראה)

 

[sogi]

עדיין, זה נראה לי לא ראוי (וגם לא חוקי כנראה)

אם "הארץ" היו מספקים מוצר ברמה של גירסת "הארץ" של קיוסק העיתונים, אז הייתי משלם עליו.
זה עיניין של נוחות ולא של רצון לחסוך כסף. זו גם הסיבה שהפוליטיקאים ואפילו וועדת הבחירות לכנסת ה-21 משתמשים בקיוסק העיתונים (תסתכל בלינק שקישרתי). יש שם אפילו מקרה של כתב של ידיעות אחרונות שמוריד את העיתון שלו עצמו מתוך קיוסק העיתונים, בגלל שאין לו אלטרנטיבה.

 

[cypriano de rore]

אם "הארץ" היו מספקים מוצר ברמה של גירסת "הארץ" של קיוסק העיתונים, אז הייתי משלם עליו.

מה זה הטיעון הזה? אם המוצר לא טוב אל תקנה אותו. זה לא נותן לך זכות לגנוב אותו.

זו גם הסיבה שהפוליטיקאים ואפילו וועדת הבחירות לכנסת ה-21 משתמשים בקיוסק העיתונים

מה אכפת לי מה הם עושים?