הישגים אנטי-צרכניים/חסכוניים שאתם גאים בעצמכם שעשיתם

[Harpagon]

היי לכולם,
מקווה שלא קצת אוף-טופיק (ואם כן יסלחו לי המודרטורים) - בעקבות הפוסט (המתסכל למדי) של "איזה יציאות צרכניסטיות הכי מטריפות אתכם?", חשבתי על פוסט קצת יותר מעורר השראה ומטפח אגו בסגנון "הישגים בתחום החיסכון ואי-צרכנות שאתם גאים בהם", סוג של הרחבה לטיפים והפוסטים של הסולידית בנוגע לשיטות חסכון, אבל יותר אישי.

ההישג שאני הכי גאה בו שלי - אני כבר שנתיים ללא רכב משלי (יש לנו רכב אחד שאישתי משתמשת בו 80%-90% מהזמן, הייתי רוצה להיפטר גם ממנו אבל זה נושא אחר).
בעבר הייתי נוסע בתחב"צ לעבודה, מהדירה הנוכחית והחדשה התחב"צ הרבה פחות נוחה וכבר שקלתי לקנות רכב אבל במקום עברתי להשתמש בקארפול (מוביט, וייזקארפול). דורש קצת גמישות והתעסקות, אבל חסך לי עשרות אלפי שקלים עד כה, לא לדבר על התרומה לשמירה על איכות הסביבה.

אז, איזה הישגים, קטנים כגדולים, אתם גאים בהם במיוחד?

 

[האגיפטולוגית]

עברתי לאנגליה לתקופת הלימודים ובמקום לשכור חדר (שכר דירה ממוצע לחדר בדירת שותפים בפריפריה - כמו על דירה בתל אביב) אני עובדת אצל משפחה בערבים וגרה אצלם בחינם.
ולקחתי את החתולה שלי איתי בלי להשתמש בשירותי הטסה או בחברה שעושה את זה.

 

[דאניל]

ולקחתי את החתולה שלי איתי בלי להשתמש בשירותי הטסה או בחברה שעושה את זה.

הברחת אותה בכיס? הבאת באוניה?
זה ממש מסקרן..

 

[האגיפטולוגית]

הברחת אותה בכיס? הבאת באוניה?
זה ממש מסקרן..

לא פשוט דאגתי לכל הפרוצדורות בעצמי.

 

[דאניל]

לא קונים בגדים, מסתפרים לבד, מתמקחים על כל דבר, גרים בדירה קטנה מדי ומתפרקת. באופן כללי, ממשיכים לחיות כסטודנטים (תפרנים, לא בליינים), למרות שיש לנו ילדים.
די נהיינו קמצנים. מזל שיש מקום שאפשר להתגאות בזה

 

[doc29]

לא קונים בגדים, מסתפרים לבד, מתמקחים על כל דבר, גרים בדירה קטנה מדי ומתפרקת. באופן כללי, ממשיכים לחיות כסטודנטים (תפרנים, לא בליינים), למרות שיש לנו ילדים.

זה מבחירה?
ושואל בשיא הרצינות: יש גבול שתמתח שבו תגיד שזה יותר מדי (שואל בעיקר לאור זה שיש לכם ילדים וכתבת שהדירה קטנה מדי ומתפרקת)? נניח לגור כולכם בדירת חדר? אתה לא מרגיש שזה גובה ממך מחיר נפשי?

 

[nomad]

סיפור מלפני בערך שנה.
חזרתי לארץ מהודו עם החברה הטורקית. טיסת עם קונקשן קצר. הלג הראשון התאחר בשעה וקצת מה שגרם לי להפסיד הקונקשן ולהיות מועבר לטיסה הבאה שיצאה אחרי כמה שעות. בסיכומו של דבר נחתתי בארץ באיחור של כמעט 5 שעות.

אני בד"כ מתלונן על דברים כאלה כשכידוע לי שאקבל משהו אבל פה לא ראיתי מצב לקבל דבר. גם כי האיחור היה טיפה פחות מ-5 שעות (שמידע כללי היו זכורים לי כאיזה סף ממנו גם חברה נדיבה תשקול פיצוי כספי), גם כי מקריאה שטחית ברשת קיבלתי רושם שעל המסלול (הודו-טורקיה-ישראל) לא חולשת שום אמנה שמחייבת בפיצוי וגם כי יחסינו עם הטורקים בתחתיות (כשגם בלי זה עדויות שמצאתי של אנשים מהעולם שיקפו תמונה די עגומה של יד קפוצה ומשחקים מצדם).

אז די שכחתי מזה. אבל אחרי 3 שבועות היה לי יום קצת משעמם בבית אז חיפשתי משהו פרודוקטיבי לעשות ופתאום נזכרתי בעניין. עדיין סברתי שזה בזבוז זמן אבל גם ככה ישבתי מול הטלויזיה אז בחוסר חשק החלטתי בכ"ז לכתוב להם. משהו תמציתי ומנומס. שלח לחמך. שגר ושכח...

מפה לשם כמה ימים לאחר משלוח הבקשה חזרו אלי ולהפתעתי הרבה התנצלו וישר אישרו פיצוי של €600 - ולא רק זה אלא גם הציעו פיצוי נוסף על הוצאות מזון בשדה וכד' אם יש לי קבלות. לא להאמין...

ואין לי איזה סטטוס בחברה שלהם, למעשה לא טסתי איתם לפחות 10 שנים, גם בגלל המצב.

אז זו דוגמה להישג יחסית קטן שלדעתי מחדדת החשיבות של לא להתעצל ולפנות לגופים שונים גם כשהסיכויים נראים אבודים. לפעמים אנחנו לא יודעים הכל, לפעמים נתפוס מישהו ביום טוב שיחליט לטובתנו לפנים משורת הדין ולפעמים באמת לא יקרה כלום אבל מצידנו זה עדיין רק לכתוב קצת, אפילו כמה שורות, בנימוס, ולשריין לעצמנו אפילו את אותם 3 אחוזי סיכוי שיקרה משהו טוב (ואנחנו כאן יודעים ש-3% בהרגל מצטבר זה לא כזה מעט).

ומילה טובה לטורקיש איירליינס. כשמגיע מגיע

 

[בת העמק]

"הישגים בתחום החיסכון ואי-צרכנות שאתם גאים בהם"

אנחנו זוג ותיק בתחום הצריכה המינימלית, לפעמים קוראים לעצמנו משק אוטרקי :
לא הולכים למספרות (אני לא מסתפרת ולא צובעת, הבת שלי לפעמים קצת גוזרת לי לפי בקשתי. הוא תמיד עם מכונת גילוח).
לא הולכים לקוסמטיקאית/פדיקור/מסז'. לא קונים קרמים, לא מתאפרים.
הוא מתקן כמעט הכל, יודע להפוך רהיט מסוג אחד לרהיט מסוג אחר, אלוף בלמצוא ולהשמיש חפצים שנזרקו ע"י אחרים.
אני קונה בגדים ביד2 מעצבים רק כשצריך. הוא קונה בחנות רגילה אבל מעט מאד.
אנחנו מקמפסטים את כל הזבל האורגני שלנו, מכינים גינת ירק אורגנית כל חורף. מגדלים גינת תבלינים קבועה לחליטות, תיבול ותרופות סבתא.
אנחנו מכינים ריבות, זיתים, חמוצים, מיץ לימון לכל השנה (מהעץ בחצר) ומבשלים היטב מחומרי גלם בסיסיים ופשוטים.
אנחנו משתמשים לרוב בחומרי ניקוי אכילים וזולים (מלח לימון, מלח, חומץ, סודה לשתיה, שמן זית/קוקוס, רוזמרין מהגינה לריח).
החולשות שלנו: אני- סיגריות ושוקולד. הוא- כלי עבודה וגאדג'טים.

 

[דאניל]

זה מבחירה?
ושואל בשיא הרצינות: יש גבול שתמתח שבו תגיד שזה יותר מדי (שואל בעיקר לאור זה שיש לכם ילדים וכתבת שהדירה קטנה מדי ומתפרקת)? נניח לגור כולכם בדירת חדר? אתה לא מרגיש שזה גובה ממך מחיר נפשי?

לא בדיוק בחירה. פשוט הבחירות האחרות שלנו (ללדת ילדים, לשלוח את הילדים לגן פרטי, להשקיע כסף לטובת המשך החיים ולא לצרוך את כולו, ללמוד לתואר ארוך ולעבוד בדברים שלא מכניסים הרבה בינתיים) לא השאירו לנו מספיק כסף כדי לבחור בדירה יותר טובה. עניין של סדרי עדיפויות. ברור שיש גבול. הדירה מעפנה, אבל לא ברמה מסכנת חיים. אנחנו ישנים בחדר נפרד מהילדים (כל עוד בחדר שלהם אין מפלצות).
בעבר חשבנו לעבור דירה, אבל אם היינו עושים את זה, אין סיכוי שהיינו מצליחים לשמור על אותה רמת חיים בתחומי החיים האחרים, ובטח שלא היינו מצליחים לחסוך או להשקיע.
המחיר הנפשי הוא לא בגלל הדירה (באמת אפשר להתרגל כמעט להכל), אלא בגלל הצורך להתחשבן כל הזמן. לא לקנות אוכל בעבודה, לא לצאת לחופש ספונטני. לפחד שבכ"ז הכסף לא יספיק.
אלו כמה שנים קשות כשהילדים קטנים, אבל התקווה היא שנמצא עבודות טובות ומכניסות, ושנתחיל לראות פירות להשקעה שעשינו. ושנכניס את הילדים לחינוך חינם.

 

[doc29]

המחיר הנפשי הוא לא בגלל הדירה (באמת אפשר להתרגל כמעט להכל), אלא בגלל הצורך להתחשבן כל הזמן. לא לקנות אוכל בעבודה, לא לצאת לחופש ספונטני. לפחד שבכ"ז הכסף לא יספיק.
אלו כמה שנים קשות כשהילדים קטנים, אבל התקווה היא שנמצא עבודות טובות ומכניסות, ושנתחיל לראות פירות להשקעה שעשינו. ושנכניס את הילדים לחינוך חינם

נשמע שאתם יודעים מה אתם עושים... שיהיה המון בהצלחה!!

 

[שמץ לראותו]

בכיתה ח' שאלתי מכונת תספורת מסבא שלי. התוצאה היתה גרועה...
לא התייאשתי ואחרי 3-4 תספורות כבר היו תוצאות הרבה יותר מוצלחות.
היום אני מספר את עצמי ואפילו את שתי בנותיי. סה"כ 8-10 תספורות ביתיות בשנה. שזה חסכון שנתי של 400-500 ש"ח.

ההוצאות הן על קניית מכונת תספורת פשוטה (200 ש"ח) אחת לשלוש שנים. וגם כמה שעות של צפיה במדריכים לתספורת ביוטיוב.

 

[יוסי מערוף]

היום אני מספר את עצמי

גם אני. לא הייתי אצל ספר כבר 20 שנה.

 

[ErezD]

נוסע לעבודה באופניים, חיסכון של 150 ₪ לחודש בקיץ, ו-100 ₪ בחורף.

כבר לא קונה "בגדים לחג" אם יש לי מספיק מבחר בארון.

 

[דאניל]

נשמע שאתם יודעים מה אתם עושים... שיהיה המון בהצלחה!!

אני מקווה מאוד
תודה רבה!

 

[אבא סולידי]

לפני כחמש שנים כשסיימתי את הלימודים חיפשתי עבודה ובמקביל חיפשתי גם דירה להשכרה. חשבתי על זה שאם כבר אני צריך לבחור איפה לגור אז עדיף שזה יהיה במרחק לא רב מהעבודה, ואכן מצאתי עבודה ושכרתי דירה לא רחוק ממנה ואני עושה את הדרך יום יום באופניים רגילות. כ 2 קילומטר לכל כיוון.

מעבר לזה שהרכיבה מהנה ומשחררת, זה חוסך לי ולבת הזוג להחזיק רכב נוסף. כמו כן אני נהנה ממלא סכום הנסיעות שאני מקבל ממקום העבודה. אה וגם אין פקקים
ממליץ.

 

[ALEX47]

1. אני ואשתי עובדים קרוב זה לזה, וגם גרים יחסית קרוב למקומות העבודה (10-13 ק"מ). כל בוקר אנו נוסעים יחד עם הילדים, לאחר פיזורם במוסדות החינוך, או שאני מוריד אותה וממשיך באוטו, או שהיא מורידה אותי ואני ממשיך באוטובוס. מקום המגורים נבחר כך שיספק לנו את האפשרות הזו, ובנוסף זה היה שיקול גם במעבר עבודה בשבילי.
   
2. קונים בגדים (בעיקר לילדים אך גם לנו) בעיקר בהנחות - סוף עונה+ outlet+ כרטיסי הנחה בחגים (למשל כרגע יש לנו 35% הנחה על שלל חנויות כיוון שזה חגים) זה קורה פעמיים בשנה, פסח וראש השנה, בדיוק בעונות המעבר שלרוב יש צורך לקנות לילדים בגדים ( הם גדלים אחרי הכל). בנוסף, בגדים לוקחים ממי שנותן לנו יד שניה (לנו ולילדים).
3. החלפת רכב לרכב זול יותר - הרכב הקודם היה בזבזני מאד בדלק ובנוסף ביטוח וטיפולים יקרים. ברגע שהתאפשר כלכלית, החלפנו לרכב שחוסך לנו כל חודש מאות שקלים.
   
4. כל בילוי שאנחנו הולכים אליו, תמיד בודקים אם יש לנו שוברים/הנחות (הצגות,סרטים,מסעדות וכו'), לרוב מקום הבילוי נבחר לפי המקום שיש אליו הנחה.
5. הפסקתי לקנות אוכל בעבודה, מכין בבית ומביא - חסכון של מאות שקלים בחודש - האמת שברגע שנפל לי האסימון על העלות של זה, הרגשתי נורא וקצצתי את זה. כיום קניית אוכל בעבודה תתרחש בעיקר אם אני נשאר עד שעה מאוחרת ואז זה כבר ארוחת ערב, דבר הקורה בערך פעם בשבועיים.