ההרחבה שבצמצום

[דרורה]

בעקבות הוצאות בלתי צפויות יוצא לנו לאחרונה לפגוש את חשבון העו"ש מלמטה (מינוס בלעז). בעקבות זאת, אנו מוצאים את עצמנו מצטמצמים בהוצאות כדי להתאזן תוך כדי המשך הפרשת החיסכון החודשי כרגיל.

מצאתי להפתעתי, שיש הרבה הרחבה בתוך הצמצום.

נהנית לדחות הוצאות שנראות חיוניות ולגלות שהדחייה משמחת אותי.

* לעתים עצם הדחייה חוסכת כסף רב מלבד ההוצאה עצמה
לדוגמא:

• דחיית תיקון מזגן חסכה את עלות החשמל של המזגן, ובדיעבד הבעייה הסתדרה מעצמה (אנו לא מהמאד סובלים מחום )
• דחיית רכישת דיו למדפסת חסכה גם דפים וגם דיו וגרמה לכולם למצוא פתרונות אחרים (סריקה/שליחה בפורמט דיגיטלי/ציור חופשי לא לפי דפי צביעה..)

* ולעתים מגלה שאפשר לחיות בצורה אחרת ממה שחשבנו.
לדוגמא:

• גיליתי שלא חייבים לנסוע לצימר בקיץ כדי להנות מיחד משפחתי
• גיליתי שהבן שלי יודע לתקן סתימות בכיור
• גיליתי שאפשר ללמוד לחיות יחד עם כל מיני יצורים שבוחרים לבקר אצלנו או להיפתר מהם בעזרת נעל ואין צורך בהדברה אגרסיבית..
• הילדים הבינו את ההבדל בין החיסכון לבין החשבון השוטף והבינו שצריך להסתדר עם מה שנכנס. כתוצאה, לא ביקשו מאיתנו כסף וכשרצו לטייל וכדו' הוציאו מכסף שהרוויחו מעבודה.

אז בעצם יש פה 2 תגלויות -
הדחיינות הטובה (מוזכר משהו כזה למיטב זכרוני גם בספר "בלתי שביר")
תחושת שמחה דווקא מתוך צמצום ואי רכישה.

מסייגת את דבריי - לא כיף לי לדחות רכישת דברים שקשורים לבריאות. לדוגמא: נעלי ספורט איכותיות.

ועוד הסתייגות: לא יודעת אם התחושה הטובה נשמרת כשהצמצום נמשך לאורך זמן. מניחה שכאשר הצמצום הוא למטרה ראויה (פרישה מוקדמת/חיים ערכיים יותר וכדו') ניתן להרגיש טוב עמו.

מעניין אם חוויתם תופעה דומה?

 

[עצמאית]

הי @דרורה,

באופן כללי אני מאמינה שאילוצים ומגבלות הרבה פעמים מעוררים יצירתיות.

גם אני מגלה הרבה פעמים שהדחיינות עוזרת לחסכנות: למשל, כבר כמה חודשים שהתנור מקולקל,קיבלנו טוסטר אובן מבת משפחה ומסתדרים נהדר...

מצד שני, כל פעם שאני דוחה את התספורת, אני מתחרטת על כך בסוף, כיוון שהכסף שווה את ההרגשה הטובה.


על בריאות, לדעתי, אסור לחסוך....

מאחלת לכם להתאזן בקרוב

 

[האופטימית]

קורה הרבה. בעיקר בסופר. פעם הייתי קונה בערך פי 2 מהמוצרים, חלק היה נזרק, חלק סתם נשאר עד שפג תוקף וחלק היה ג'אנק לא בריא שהיה אומנם מתחסל ישר אבל במחיר בריאותי וכלכלי כבד.

אחרי שעשיתי את השינוי המחשבתי לחיסכון גבוה, העלות השבועית שלי בסופר ירדה בחצי (מ-300 ש"ח לזוג ל-150 ש"ח). אני מסתובבת בסופר וקונה לפי הרשימה של המתכונים השבועיים. אני רואה מבצעים, אני רואה פיתויים ואני כל פעם אומרת לעצמי שאני לא צריכה כי כבר יש לי בבית משהו דומה, או כי זה סתם יעשה רע, או כי המבצע הזה לא באמת מבצע אלא "חיסכון" של חצי שקל לעומת המחיר הרגיל.
אני מסתובבת בסופר בתחושה עצומה של שפע, העגלה שלי כמעט ריקה ואני מרגישה מעולה עם זה, פשוט כי זה גורם לי להרגיש שיש לי כל כך הרבה כבר, שאני באמת לא צריכה להוסיף. אני מסתובבת בקניון, רואה בגדים יפים במחירים מגוחכים ולא קונה, פשוט כי כבר יש לי. ברגע שיש לי פיתוי לקנות משהו אני מתמקדת כבר במה שיש לי ולא במה שחסר לי נוצרת אצלי תחושת שפע. ואם יש לי כל כך הרבה שפע בחיים באמת שאין צורך להוסיף עוד.

 

[לא סולידי YET]

למעשה גילית את נכונות הבדיחה על הכנסת פרה לתוך דירה צפופה והוצאתה לאחר זמן מה.

 

[האופטימית]

למעשה גילית את נכונות הבדיחה על הכנסת פרה לתוך דירה צפופה והוצאתה לאחר זמן מה.

לגמרי, בסוף הכל בראש.

 

[מוריה]

מאד מזדהה עם התחושה...
תמשיכי לשתף במה שמתגלה לך עוד כשפע שבתוך הצימצום, כי הדוגמאות שלך נותנות השראה...

 

[אורי]

למעשה גילית את נכונות הבדיחה על הכנסת פרה לתוך דירה צפופה והוצאתה לאחר זמן מה.

לא פרה. עז.

 

[דרורה]

תודה @מוריה
עוד דוגמא של דחייה - רעש מוזר באוטו.
במקום לרוץ למוסך וסיכוי לא קטן להשאיר אצלו לפחות מאות שקלים מנסה ללמוד את המאפיינים שלו ואיך לנהוג כדי למנוע אותו, בין השאר לא להשתמש במזגן. נראה כרגע שזה הפסיק אם כי ייתכן שיחזור.
נותן לי חשק ללמוד בעצמי או לשלוח מישהו מהמשפחה ללמוד מכונאות רכב.

נכון שלפעמים דחייה גורמת נזק אבל במקרה הזה הסיכון מחושב הרכב לא שווה הרבה. וגם ללכת מיד לבעל מקצוע זו ברירת מחדל שיכולה לגרום נזק. .
שלא לדבר על הכיף בלנסות לחשוב לבד.

עוד לגבי החופש בבית - אני מאד נהנית מהתופעה של העברת ידע בין כולם. מלמדים אחד את השני נגינה /ציור/אנגלית/יצירה ועוד תחומי ידע כל אחד לפי התחום שיודע.

כשרצינו לצאת מהבית למקום ממוזג הרעיון של קניון ירד מהפרק והוחלף בבית הממוזג של סבתא מה ששימח את כל הנוגעים בדבר.

@מוריה זה מתחבר גם לפוסט שלך על החופש הגדול.

 

[חתול לילה]

עוד דוגמא של דחייה - רעש מוזר באוטו.
... נראה כרגע שזה הפסיק אם כי ייתכן שיחזור.
.

מצטער, לא מסכים. לנסוע ברכב לא תקין זו עבירה על החוק, ובנוסף את מסכנת את עצמך וגם נהגים אחרים.
כרגע הבעיה "נעלמה", מה יקרה אם היא תחזור כשתנהגי בכביש המהיר ותגלי שהבלמים הפסיקו לעבוד?
החיים שלך שווים יותר מכמה מאות שקלים. לכי לתקן.

 

[דרורה]

@חתול לילה יש בדבריך אבל זה הפסיק.
וזה לא נשמע רעש מהמנוע
כל אחד מכיר את ה"סוס" שלו ויכול להבדיל בין רעשים.

 

[לא סולידי YET]

לא פרה. עז.

תלוי מאיזו עדה אתה

 

[דגגגג]

כל הכבוד.
השבוע אני מחפש מובילים כי אנחנו חוזרים לצפון. כמובן שכל המובילים מתפלאים מהמרחק ומבקשים סכומים הזויים (2000ש"ח ומעלה ללא מע"מ וללא טיפ). המעבר מהצפון למרכז עלה 800ש"ח (1000 ש"ח כולל טיפ) עם מוביל כך שאני לא מתכוון לשלם הרבה יותר מזה בדרך ההפוכה.

ראיתי בפייסבוק שאחד מהחברים מהתיכון הולך לעבור גם הוא לצפון בזמן הקרוב. אמרתי לו שאני אשכור פיאט דוקאטו גדול (650ש"ח ליום) והוא יעזור לי להעביר וחודש הבא כשהוא יעבור הוא ישכור רכב ואני אעזור לו להעביר. בינתיים זה עוד לא סופי אבל נראה שזה יחסוך לי ולו לא מעט כסף.

 

[Edward]

יש ספר של בשביס זינגר בשם העבד שם מסופר על אדם שמפעיל מעבורת. הוא מספר את סיפור חייו, שפעם, היה לו בית, ואישה, ופרה. והוא היה העבד של כל מה שהיה בבעלותו, וזה גרם לו להיות אומלל. ברבות הימים נפטר מכל אלה, וכעת אין לו כלום - הוא עובר בין גדה לגדה ומאושר.

אז הלקח כאן הוא שאפשר להיות מאושר גם בלי הרבה חפצים, וגם יותר חופשי.

 

[Edward]

ראיתי בפייסבוק שאחד מהחברים מהתיכון הולך לעבור גם הוא לצפון בזמן הקרוב. אמרתי לו שאני אשכור פיאט דוקאטו גדול (650ש"ח ליום) והוא יעזור לי להעביר וחודש הבא כשהוא יעבור הוא ישכור רכב ואני אעזור לו להעביר. בינתיים זה עוד לא סופי אבל נראה שזה יחסוך לי ולו לא מעט כסף.

אחלה רעיון, עשיתי את זה פעם בשביל חבר שלי. נהגתי 700 קמ' באותו יום והייתי ער מ-6 בבוקר עד 2 בלילה.

כמה טיפים:

1. זה לא באמת עולה 650 שקל. יש גם דלק (נניח 200 שקל), ויש גם שאלה אם תצליחו להעמיס ולפרוק הכל לבד. אנחנו היינו צריכים לשלם לעוד מישהו 200 שקל כי היו הרבה דברים.

2. תתכננו היטב את הזמן שלכם, כי להעמיס דוקאטו מלא עם 2 אנשים לוקח 2-3 שעות, ולפרוק שעה בערך.

3. אתם הולכים לדפוק כמה רהיטים ולא יהיה לכם מישהו אחר להאשים. תתמודדו

 

[דגגגג]

תודה @Edward אין לי כל כך הרבה דברים. עיקר העבודה הם שני מקררים, כל השאר זה די קליל לשני אנשים (שולחן מחשב, כוננית, מכונת כביסה, תנור, מזרון, ספה 2 מושבים ו 10 קרטונים).
כמובן שלקחתי דלק בחשבון. וזה יעשה ביום חמישי כך שלמחרת נוכל לנוח.

אגב, מישהו ניסה להתקין אנדרואיד על אייפון 4? מתחיל לעצבן אותי אפל האלה שמנסים להכריח אותי לשדרג מ IOS6 לדרעק החדש שלהם.

 

[לא סולידי YET]

זה לא באמת עולה 650 שקל. יש גם דלק (נניח 200 שקל)

במחיר כזה אפשר כבר לשכור מובילים (תלוי במרחק, כמובן)

 

[לא סולידי YET]

מישהו ניסה להתקין אנדרואיד על אייפון 4?

כן. בעזרת כרטיס אשראי ומכשיר חדש.

 

[Henchman34]

אז הלקח כאן הוא שאפשר להיות מאושר גם בלי הרבה חפצים, וגם יותר חופשי.

אושר \ סיפוק מוגדר ככמה קרוב אתה נמצא ביחס למקום שאתה רוצה להיות בו. הבעיה היא שאצל רוב האנשים יש רעב בלתי נגמר בלהיות כל הזמן במקום "גבוה" יותר מה שמוביל לחוסר סיפוק תמידי.

סטודנט להנדסת חשמל בשנה א' משתמש באופניים ופוזל לקטנועים, בשנה ג' כשיש לו כבר עבודה הוא נוסע על קטנוע ומתחיל לפזול אל עבר רכב. משכורת של מהנדסת מתחיל כבר מאפשרת לו לרכוש רכב חדש בזמן שמהנדסים ותיקים סביבו נוסעים כבר על רכבי יוקרה...

 

[yossik]

@חתול לילה יש בדבריך אבל זה הפסיק.
וזה לא נשמע רעש מהמנוע
כל אחד מכיר את ה"סוס" שלו ויכול להבדיל בין רעשים.

כן, גם אני שמעתי איזה רעש פעם. זה טבעי מאוד לרכב ישן.
אז סגרתי את החלון והרעש נעלם

 

[yossik]

השבוע אני מחפש מובילים כי אנחנו חוזרים לצפון. כמובן שכל המובילים מתפלאים מהמרחק ומבקשים סכומים הזויים (2000ש"ח ומעלה ללא מע"מ וללא טיפ). המעבר מהצפון למרכז עלה 800ש"ח (1000 ש"ח כולל טיפ) עם מוביל כך שאני לא מתכוון לשלם הרבה יותר מזה בדרך ההפוכה.

תבדוק אפשרות למעביר מהצפון, אולי תמצא מעביר שיש לו הזמנת עבודה לדרום וחזרה יעביר אתך.