האם אני קמצן?

[פטל ואוכמניות]

אולי תנסה לחשוב בכיוון היעילות, למשל אם מתכננים הוצאה גדולה (טיול חודשיים לארצות הברית? החלפת סלון? שיפוצים?) אז יש דרכים להוציא פחות ולהנות באותה המידה.

אבל, לחסוך כמה שקלים בקנייה בסופר זול במקום במכולת ובפרט כשהזמן יקר וקצר (וכשיש ילד קטן) זה מבחינתי פחות יעיל. כן, אולי בסיכום של 20 שנה זה מצטבר, אבל נו….

מצטרפת לנאמר מעלה: אישה שמחה זה המפתח

 

[holopoint]

[חטטנות נטו] במה אתם עוסקים?

 

[YPV]

תנסו להסכים על תקציב "בזבוזים" חודשי.

אחרת כל סכום שהיא תוציא, תראה בו "בזבוז". ומצד שני, כל סכום שתחסוך, היא תראה בזה "קמצנות".

ברגע שיהיה תקציב מוסכם מראש, אתה תרגיש וודאות שאין חריגות בהוצאות ואשתך לא תרגיש שאתה כל הזמן שופט אותה ומתערב בהחלטות שלה.

 

[קפיצת הדרך]

אתה כותב שאתה:

מנסה למצוא את הדיל הכי טוב לכל דבר

אני לא מנסה למנוע ממנה דברים שהיא רוצה לבזבז עליהם כסף, רק מנסה לשכנע אותה שאם אפשר להשיג את אותו הדבר במחיר טוב יותר - כדאי.

אבל זה לא נכון.
אתה פשוט מוצא דיל *אחר* זול יותר שמשיג דברים אחרים במחיר יותר טוב. למשל:

מלון בסיסי

לעומת

מלון 5 כוכבים

אני לא אומרת שעדיף להוציא כסף על מלון חמישה כוכבים ולא לחסוך עם מלון בסיסי. אני מנסה להסב את תשומת ליבך שאולי לך זה לא משנה באיזה מלון אתם לנים ולכן לך זה נראה כמו ״אותו דיל״, אבל זה לא. ולפחות לפי מה שאתה כתבת בוודאי שאישתך לא חושבת שהיא מקבלת את ״אותו הדיל״.

תקנה במכולת מתחת לבית

מכולת מתחת לבית... לדעתי זה פרייסלס. איזה כיף לכם שיש לכם.

 

[GeraltOfHaifa]

חד משמעית קמצן. אבל בתור חברייך לפורום הסולידית אנחנו גאים בך.
אישתך, זה כבר סיפור אחר

 

[adamshalev]

כסף זה אמצעי. בין אם משתמשים בו עכשיו או משתמשים בו אח״כ, הוא מיועד לשימוש. אתם מרוויחים *המון*, חוסכים המון. אני לא חושב שאשתך טועה שהיא בוחרת להשתמש בו גם עכשיו בהינתן שאתם משאירים הרבה גם לאח״כ.

הפסיקה שלי - אשתך צודקת.

 

[יעקב 1]

בכל לב מסכים למה שכתב אורי למעלה, אשה שמחה, זה חיים מקסימים.
בפועל, מציע רעיון נוסף להסתדר שיתיישב על הלב.
לדעתי מפריע לה חוסר התוחלת של החיסכון, אבל אפשר להחליט שבעשר שנים הקרובות אתם חוסכים כל חודש פחות 1/300 אם החודש חוסכים 30,000 אז בחודש הבא יורדים במאה ש''ח וכך הלאה. ולאחר מכן החיסכון מתייצב על 18,000 חודשי
על פי כלל ה300 אתה עדיין מכניס לקופת ההשקעות כל חודש 30,000 ש''ח ונוסיף גם את הקרנות השתלמות, בסופו של דבר בטווח של עשר שנים זה לא כל כך משמעותי אם התשואה היא 6 אחוז או אפס. ההבדל בפועל הוא בין להיות בשווי של 4.2 M ל5.2 M.
בסך הכללי אם אתה נשאר עם רף ההוצאות של 27000 חודשי, אז אתה תגיע לעצמאות כלכלית בדרך הזו תוך 18 שנה לעומת 14 שנה בדרך של חיסכון קבוע.
בעיני זה כדאי, ארוכה שהיא קצרה

 

[אחד_שיודע]

לי ולאשתי יש ויכוח תמידי, היא טוענת שאני קמצן, אני טוען שאני פשוט צרכן חכם ודואג לעתיד הכלכלי שלנו.

איש יקר
אתה מוטרד ובצדק
אתה ממוקד מטרה יתר על המידה
מה שאשתך אומרת צריך להדליק לך נורה אדומה, ואני אומר זאת מנסיון כואב
לא נכנס להגדרות של קמצן או לא. אני מבין את נקודת המבט שלך, אבל אשתך לא מבינה ומתרגמת את ההתנהגות שלך להגדרה שטחית הנקראת קמצנות.

בשורה התחתונה - ה"התפשרות" שאתה עשית לגבי הוצאות, אינה עומדת ברמת ה"התפשרות" אותה היא מוכנה לקבל.
זה כואב, זה מעצבן, אבל זה המצב, ואתה צריך לשנות את דרך הפעולה שלך, אחרת זה עלול להיגמר בצורה לא טובה מבחינתך

אני לא יודע למה כתבת את הפוסט הזה - האם כדי לקבל חיזוקין להתנהגות שלך, או האם לקבל תובנות כדי לשנות את ההתנהגות.
לא אומר לך לשחרר הכל ולחייות את הרגע.
כן אומר לך לחשוב עוד, ואם תגיע למסקנה לשנות משהו, תדבר איתה ותגיד לי שאתה מבין את המצב ומוכן לשנות את דרך ההתנהלות שלך, ושאתה צריך את העזרה שלה עם זה, כי זה קשה לך, ושתהיה סבלנית איתך

 

[MichaelScott]

בעניין הזה ובכל עניין אחר - אשתך צודקת, אתה טועה. ככל שתבין את זה יותר מוקדם, כך ייטב לך.

שמחתי לעזור

 

[ארגמן]

רוב האנשים שישאלו לגבי מאפיינים להתאמה בין בני זוג לא יציינו דעות דומות בנושא צרכנות.

 

[בת העמק]

לא נכנס להגדרות של קמצן או לא. אני מבין את נקודת המבט שלך, אבל אשתך לא מבינה ומתרגמת את ההתנהגות שלך להגדרה שטחית הנקראת קמצנות.

זה רק כמעט מדוייק
כאשר יש פרנסה בשפע, דירה ללא משכנתא ותיק השקעות גדול וגדל - זאת אכן קמצנות לשמה. אין שום סיבה לא לקנות עם הכסף הפנוי את הזמן, הנוחות, והאסתטיקה הרצויים בתוך מסגרת התקציב שהוסכמה ע"י שני בני הזוג.

 

[KickR]

כאשר יש פרנסה בשפע, דירה ללא משכנתא ותיק השקעות גדול וגדל

כל אלה הם לא תירוץ להגדלת הוצאות, הם יכולים להיות גורם מקל כשרוצים להגדיל את ההוצאות אבל לא נובע מהם שחייבים להגדיל את ההוצאות.

לכן המסקנה שלך:

זאת אכן קמצנות לשמה

היא שגויה לדעתי.

אין שום סיבה לא לקנות עם הכסף הפנוי את הזמן, הנוחות, והאסתטיקה

אלא אם כן הכסף לא באמת משמש לקניית זמן (או שהוא משמש לקניית זמן שהוא לא "שווה" לראיית מי שקונה / משלם על הזמן הזה), נוחות (נניח כשקונים מוצר יוקרה שהוא לא בהכרח נוח, אבל אולי רוצים לקנות אותו כחלק מתחרות בסביבה / "כי להוא יש ולהיא יש"), או אפילו אסתטיקה (נניח, מישהו / מישהי שקונים הרבה אוכל בסופרמרקט כל שבוע וזורקים חצי ממנו לפח כי הוא מתקלקל).

בתוך מסגרת התקציב שהוסכמה ע"י שני בני הזוג.

מעצם זה שפות"ש מתלונן עליה שהיא בזבזנית והיא עליו שהוא קמצן, נראה שהם לא הגיעו להסכמה לגבי מסגרת תקציב או דרך נכונה להחליט על מה ומתי מוציאים כמה כסף.

 

[גרהם]

זה רק כמעט מדוייק
כאשר יש פרנסה בשפע, דירה ללא משכנתא ותיק השקעות גדול וגדל - זאת אכן קמצנות לשמה. אין שום סיבה לא לקנות עם הכסף הפנוי את הזמן, הנוחות, והאסתטיקה הרצויים בתוך מסגרת התקציב שהוסכמה ע"י שני בני הזוג.

הכסף הזה יקנה משהו בעתיד.
העובדה שהוא קיים היום לא אומרת שנכון להוציא אותו היום ולא מחר.
ועם זאת, שלום בית הוא ערך חשוב מאד ואכן צריך להגיע להסכמות.

 

[בת העמק]

מעצם זה שפות"ש מתלונן עליה שהיא בזבזנית והיא עליו שהוא קמצן, נראה שהם לא הגיעו להסכמה לגבי מסגרת תקציב או דרך נכונה להחליט על מה ומתי מוציאים כמה כסף.

אתה צודק, ואם תהיה הסכמה - כנראה שכל אחד יהיה צריך לעשות לפחות צעד אחד או שניים לקראת השני ולוותר טיפה על אזור הנוחות התקציבי שלו.

נניח כשקונים מוצר יוקרה שהוא לא בהכרח נוח, אבל אולי רוצים לקנות אותו כחלק מתחרות בסביבה / "כי להוא יש ולהיא יש"

בגלל זה לא הכנסתי לאפשרויות את השופוני וה-FOMO, כי לזה אין באמת גבול.

הכסף הזה יקנה משהו בעתיד.
העובדה שהוא קיים היום לא אומרת שנכון להוציא אותו היום ולא מחר.

התימני לא ציין איזה שהן מטרות עם תג מחיר לעתיד. אפילו לא בטוח שהוא ירצה גם בעתיד להוציא יותר כסף, יש כאלה שרק אגירת כסף לכשלעצמה מפחיתה להם חרדות ושריטות. כל אדם צריך להבין על מה יושב לו הצורך הזה ולראות אם צריך וכדאי, ואיך, לטפל בזה.
בהתחשב בעובדה שהם חוסכים ומשקיעים כל חודש, והכסף לעתיד הולך וצומח, אני לא רואה סיבה טובה לוותר על נוחות בהווה מהכסף שבמסגרת התקציב המוסכם.
למשל, הדוגמא של קניית מזון במכולת ליד הבית - האם באמת מחיר גבוה ב-20% של עגבניה/לחמניה/ווטאבר שווה את ההתעסקות בנסיעה למקום רחוק?
תראה אותי, קמצנית מדופלמת שהבינה שעדיף לה להזמין שופרסל און ליין במקום להניע את האוטו ולהסתובב שעתיים בסופר. ואם חסר משהו קטן, המכולת בישוב לגמרי לגיטימית בשבילי.
בכל אופן, הוא טען שאשתו איננה בזבזנית באופן מיוחד אבל לא עומדת בסטנדרטים שלו.

 

[גרהם]

התימני לא ציין איזה שהן מטרות עם תג מחיר לעתיד. אפילו לא בטוח שהוא ירצה גם בעתיד להוציא יותר כסף, יש כאלה שרק אגירת כסף לכשלעצמה מפחיתה להם חרדות ושריטות. כל אדם צריך להבין על מה יושב לו הצורך הזה ולראות אם צריך וכדאי, ואיך, לטפל בזה.

מסכים עם העקרון שכדאי לאדם להכיר טוב את עצמו.
ספציפית לנושא, זו שאלה של נקודת השקפה. מה שאת מגדירה כ"חרדות ושריטות" יכול להיחשב כהשארת אופציות לעתיד לשימוש טוב יותר בכסף.
אני למשל חושב שאם הנסיעה לסופר חוסכת מאות שקלים בחודש, היא כדאית גם כשהיא לוקחת מעט זמן, אבל מיישר קו עם אשתי שמעדיפה לא ליסוע לשם כל שבוע.

 

[סול]

אני רואה את שני הצדדים. לפעמים חוסכים, בדרך כלל גברים צעירים אך לא תמיד, מתחילים להפוך את החיסכון האגרסיבי למין "משחק מחשב" - בוא נראה כמה "אסימוני חופש" אוכל לצבור החודש. הם שואבים סיפוק ואושר מהמשחק, מהחיוניות של המוח שלהם שפועל תמיד בצורה יצירתית - כיצד אוכל למקסם כל בעיה מבחינה כלכלית. ה"טראק אחד" הזה אופייני לגברים בעיקר שכאן נשים מצטיינות יותר בחשיבה רוחבית ומאוזנת, אך כמובן שיש יוצאים מן הכלל.
אותם חוסכים צעירים נהנים, פשוטו כמשמעו, מהמשחק. הם לא חושקים שיניים, לא מתמרמרים כשהם יושבים במחלקת תיירים, הם שואבים סיפוק מהחיסכון. אפשר לראות אחד כזה בכתבה כאן - https://www.youtube.com/watch?v=Gj0NQiSS0lc.

אז מה רע בזה? אם הם גם נהנים מהתהליך וגם חוסכים, הכל טוב לא? אז זהו שלפחות מצד החברה (במקרה הטוב) או האישה (במקרה הפחות טוב) - הם נוטים להגזים. לקנות בגדים יד שניה ישמע לחלק לאנשים הזוי ולחלק (כמוני) הארון מלא בעיקר במציאות שליקטתי ב10 שקלים בחנויות כאלה, דברים שנראים חדשים לגמרי. לדעתי זה בערך קו הגבול. אבל יש דברים שרוב האנשים לא יסכימו להתפשר עליהם ויקנו רק חדש - מזרן, נעליים ועוד.

גם לי יש את ההנאה מהחיוניות של החיסכון, אך כמי שמבוגר ממך בכמה שנים אני מתחיל להבין גם את הסביבה. החשבנאות הזאת היא לא דבר בריא כל הזמן בכל מקום. מותר להתפנק לפעמים, ואתה באמת לא תיקח איתך את הכסף לקבר. לחסוך קצת פחות ולעשות את היחסים שלכם יותר נינוחים עבורה זאת השקעה טובה, גם לה וגם לך. עליך ללמוד להנות מהכסף שלך, וזאת מיומנות שאנשים כמונו צריכים ללמוד אותה לפעמים.

 

[Zorg]

תמיד מרגיש לי שאני יכול לחסוך יותר למען האמת

אשתך צודקת, אתה קמצן. לא שזה דבר רע, בסופו של דבר יהיה לך הרבה כסף, אבל היא צודקת.

 

[doc29]

כן, קמצן.
אם זה כל כך מפריע לאשתך, עזוב את זה, לא ישפיע על עתידכם הכלכלי. ואם אתה לא מצליח לעזוב את זה - אז זו הקמצנות.

 

[דורון]

אני רואה את שני הצדדים. לפעמים חוסכים, בדרך כלל גברים צעירים אך לא תמיד, מתחילים להפוך את החיסכון האגרסיבי למין "משחק מחשב" - בוא נראה כמה "אסימוני חופש" אוכל לצבור החודש. הם שואבים סיפוק ואושר מהמשחק, מהחיוניות של המוח שלהם שפועל תמיד בצורה יצירתית - כיצד אוכל למקסם כל בעיה מבחינה כלכלית.

מעולה. בול. בדיוק משחק שאני משחק לפעמים.
הבן שלי ממש צחק עלי השבוע שהראתי לו שיטה מרובת שלבים לסדר iPhone Pro חינם לאחותו, בלי להוסיף אגורה. היו שם מספר שלבים נוספים שמטרתם לחסוך 100₪, כדי שיצא בדיוק חינם. זה מה שהצחיק אותו, כאילו זה מעניין אותי. אחותו לא הבינה מה אני נופל עליה עם להחליף טלפון ללא צורך, אפילו בסטנדרטים שלה.

 

[Tor50]

כן, קמצן.
אם זה כל כך מפריע לאשתך, עזוב את זה, לא ישפיע על עתידכם הכלכלי. ואם אתה לא מצליח לעזוב את זה - אז זו הקמצנות.

בגדול מסכים. זה הכסף שלה בדיוק כמו שזה שלך. לא הייתי מתעסק בזה יותר מדי, אתם מרוויחים הרבה יותר מדי כסף בשביל לפגוע בחיי הזוגיות שלכם בשביל כמה אלפי שקלים בשנה.