• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

בעית העצירה

Modric19

משתמש רגיל
הצטרף ב
11/1/17
הודעות
633
דירוג
873
שלום חבריי המלומדים,
האם מישהו כאן יודע להסביר לי את בעית העצירה באופן שאבין אותו? The halting problem.

אני קורא על כך בספר, ההסבר שם לא מובן לי.
צפיתי בכמה בריטונים ביוטיוב ואני עדיין לא קולט.

אני יודע שהמסר הוא שיש בעיות שלא ניתן לפתור ושלא צריך לבזבז את הזמן שלנו עליהם.

למשל הסרטון הזה:
https://youtu.be/92WHN-pAFCs

למה אנחנו צריכים את הקופסה המשכפלת P?
וגם השכפול הוא לא זהה,
והרי בפעם שעברה בדוגמא,
הכניסו קלט בסיסי (5+3) וקלט ״מסובך״ (הבלופרינט/בינארי של שפת התכנות
שמחשבת את 5+3)
ובפעם השנייה בדוגמא מכניסים שני קלטים מסובכים (הבלופרינט/בינארי של x פעמיים)

למה הקופסה N תמיד תראה לנו ההפך ממה שהיא קיבלה?

גם בסרטון הזה לא הבנתי
https://youtu.be/wGLQiHXHWNk

למה אם האורקל קובעת שמר סמית יעצור אז הוא יהיה בלופ, וההפך?

תודה לעוזרים.
 
אנחנו צריכים את P כדי לייצר את הסתירה הסופית.
N מוגדרת כך שהיא "נתקעת" אם הקלט שלה הוא "לא נתקע", ואם הקלט שלה הוא "נתקע" היא דווקא מסיימת בהצלחה. אין פה שאלה של "למה" - ככה ייצרנו אותה.

נניח שהמכונה X עוצרת כאשר היא מקבלת כקלט את X (עצמה). נסתכל על מה ש-X באמת עושה: P רק יוצרת את הקלט בצורה נוחה ל-H, שבתורה תדפיס "לא נתקע" כשנותנים לה כקלט את X (כי זו ההנחה שלנו), אז N תיתקע (כי ככה הגדרנו אותה). ובסה"כ קיבלנו ש-X תיתקע כאשר היא מקבלת כקלט את X, אבל הנחנו בדיוק הפוך. זו הסתירה.
בצורה דומה נוכל להניח את הדבר השני (X נתקעת) ושוב להגיע לסתירה.
 
ההסבר של Superb טוב, אבל אני חושב שתמיד אנשים נתקעים בקטע של המכונות עצמם:
למה הקופסה N תמיד תראה לנו ההפך ממה שהיא קיבלה?:
במקום קופסא, תחשוב על תוכנה שאתה מתכנת בשפה החביבה עליך,
התוכנה מבקשת ממך להקליד מחרוזת (Please enter text..). למחרוזת היא עושה if
ובודקת אם המחרוזת שווה ל "Stuck" ואז ואם כן מסיימת (יוצאת מהתוכנית ולא נתקעת), אבל אם המחרוזת שווה ל "Not Stuck" אז אתה עושה While (true) או כל לולאה אין-סופית חביבה עליך ונתקע.

תחשוב על כל המכונות כעל "תוכנות"
 
אתן לך דוגמא קצת אחרת, שיותר קשורה לפה

נניח ויש מכונה שיודעת לחזות את העליה/ירידה (%) במחיר מניה מסויימת בין היום למחר.
אם מחיר המניה היום X והמכונה אומרת לך שמחר המניה תעלה ב10%, אז כולם יקנו את X עכשיו במחיר של 1.1X ואז לא יתכן שהמניה תעלה ב10%.

דוגמא אחרת:
נניח שאתה יכול לטייל בזמן לעתיד, אז אתה תגיע לעתיד ותראה מה קורה (מה שיקרה), ואז תחזור להווה ותשנה את זה ככה כדי שזה לא יקרה (ואז זה לא יקרה, בסתירה)
 
זה היה מודפס על לוח שעם אצל חבר בצבא:
מבדר ומעשיר בו״ז:
http://www.lel.ed.ac.uk/~gpullum/loopsnoop.html
יש גם גרסה מתורגמת לעברית שנתקלתי בה מתישהו, גם מאוד נחמדה.
http://new.tzura.co.il/t/art/10920
עריכה:
נראה שהאתר לא כל כך יציב. הנה לינק דרך ארכיון האינטרנט:
https://web.archive.org/web/20170920100457/http://new.tzura.co.il/t/art/10920
 
נערך לאחרונה ב:
  • אהבתי
Reactions: orw
אני אנסה להסביר. אזהרה - ארוך. אני אניח שיש לך איזהשהו ידע בתכנות. אם לא אז אתה מוזמן לשאול (אבל אני מודה שאני לא בטוח שאפשר להסביר את זה בלי להבין בכלל קוד).
כתבתי בפסודו-קוד בעברית, אני לא מצליח ליישר את הטקסט לכיוון השני ולכן קוד באנגלית מתחרבש.

בכל מקרה, אם משהו לא ברור - אני אנסה להסביר עוד. אשמח לפידבק על מה היה לא ברור.

ה-setting: יש מושג שנקרא מכונות טיורינג. ההגדרה המדויקת שלו לא חשובה, אבל בעצם אפשר לחשוב עליו בתור תוכנה. אבל במקום תוכנה רגילה שרצה על איזה מחשב, למכונת טיורינג אין מגבלות זיכרון, והיא יכולה לרוץ כמה זמן שהיא צריכה.
לשם פשטות, מה שעושים לתוכנה הזאת זה שמזינים לה איזה מחרוזת x (פשוט איזהשהו טקסט), ומפעילים אותה. התוכנה אז רצה, ומחזירה "כן" או "לא".
הנה דוגמה: נניח שהתוכנה שלי מקבלת טקסט באנגלית מחזירה "כן" אם מספר אותיות האהו"י הוא זוגי, ו-"לא" אחרת. הנה דוגמה לקוד של התוכנה הזאת:
1. אתחל משתנה x=0.
2. עבור כל אות letter בקלט:
2א. אם letter בקבוצה [a,e,i,o,u] אז x=x+1.
3. [בסיום הלולאה] אם x==0 (mod 2) החזר "כן", אחרת החזר "לא".

ניתן לשים לב, שלפעמים תוכנות לא עוצרות. הנה דוגמה לקוד של מכונת טיורינג נוספת:
1. אתחל משתנה x=0.
2. אתחל משתנה pos = 1
3. כל עוד pos קטן יותר מאורך הטקסט:
3א. אם האות במקום ה-pos היא בקבוצה [a,e,i,o,u] אז x=x+1.
3ב. אחרת pos=pos+1.
4. [בסיום הלולאה] אם x==0 (mod 2) החזר "כן", אחרת החזר "לא".

מה הבעיה בדוגמה השניה שלי? כשאני אריץ אותה על קלט שיש בו אות אהו"י (למשל הקלט "hello"), הקוד יכנס ללולאה באות h, ואז ימשיך לעוד סיבוב באות e. אבל בסיבוב השני של הלולאה לא נגיע לשורה 3ב (כי האות e היא אות אהו"י. לכן פשוט נעשה x=x+1) ולכן לא נקדם את pos והתוכנה שלנו לא תעצור לעולם.

עכשיו, תוכנות שלא עוצרות על קלט הן בעיה קלאסית שהיינו רוצים להמנע ממנה. טכנית, אם חיפשת טקסט בגוגל ואיכשהו המנוע לא עצר לעולם - אז לעולם לא תקבל תשובה, תעזוב את גוגל, ותלך למנוע חיפוש אחר. בפועל, גוגל פשוט יכולים להחליט שאם התוכנה שלהם לא עצרה תוך 3 שניות, אז היא פשוט תגיד לך שאין תוצאות. אבל מניין לך שאם היינו נותנים לגוגל עוד שניה, אולי מנוע החיפוש כן יעצור וייתן לך תשובה?

לכן בעיית העצירה היא הבעיה הבאה: תמצא אלגוריתם (דהיינו, כתוב קוד), שמקבל כקלד קוד של תכנה (אחרת) C, וקלט לתוכנה הזאת X. האלגוריתם צריך לעצור תמיד ולהגיד "כן" אם הקוד C עוצר כשמכניסים אליו את הקלט x, ו-"לא" אם הקוד C לא עוצר כשמכניסים אליו את הקלט X.

אפשר להשתעשע ולנסות לכתוב תוכנה כזאת. נגיד בדוגמה שלי, הבעיה הייתה שיש מצבים ש-pos לא מתקדם. אולי אני יכול לבנות איזה אלגוריתם שסורק את הקוד ומוצא כאלה לולאות בעייתיות? שאלה טובה. יכול להיות שמקרים פשוטים הייתי יכול לגלות, אבל באופן כללי התשובה היא שלא.
יש משפט מתמטי של אלן טיורינג שאומר שאי אפשר לכתוב קוד שיגלה אם קודים אחרים עוצרים או לא.

למה? ובכן יש פה התחכמות לוגית כזאת. לפני שאציג אותה, אולי אציג קודם את "בעיית הספר" (יעני מעצב שיער, לא book). היא לא קשורה ישירות לכל מה שכתבתי קודם, אבל היא מציגה בעייתיות לוגית מסוימת שתחזור בהוכחה. מציע לקרוא כמה פעמים כי הלוגיקה מבלבלת...
בעיית הספר: בכפר נידח בן 100 תושבים יש ספר. נקרא לו מנשה. ידוע שמנשה הספר מספר רק את כל מי שלא מספר את עצמו. נשאלת השאלה - האם מנשה הספר מספר את עצמו (כלומר את מנשה)?
אם הוא כן מספר את עצמו יש פה סתירה. הרי ידוע שמנשה מספר רק את כל מי שלא מספר את עצמו.
אוקיי... אז סימן שמנשה לא מספר את עצמו. אבל, הרי ידוע שמנשה מספר את כל מי שלא מספר את עצמו. לכן הוא צריך לספר את עצמו.
קיבלנו - פרדוקס!
לכן המסקנה שלנו כשומעים זה שמי שסיפר לנו את הסיפור על הכפר כנראה משקר. ומתמטית המסקנה היא שלא יכול להיות שקיים ספר כזה.

גם אלן טיורינג חשב על הבעיה הזאת, והוא השתמש בה כדי להראות שכמו שאין ספר שמספר את מי שלא מספר את עצמו, אין גם תוכנה שאומרת אם הקוד שלך עוצר על פלט מסוים או לא.

מדוע? נניח הייתה לנו תוכנה כזאת, נקרא לא halt. בואו נביט בתוכנה הבאה (שנקרא לה halt2) שמקבלת קלט x:
1. הרץ את halt כשהקוד שאתה מקבל הוא x וגם הקלט הוא x (כלומר אנחנו בודקים אם הקוד של התוכנה עוצר כשהוא מקבל כקלט את עצמו).
2. אם halt אמרה "לא" אז תחזיר "לא" ותסיים.
3. אתחל משתנה x=1
3. אם halt אמרה "כן" אז כל עוד (x<2):
3א. x=x-1.
4. [בסיום הלולאה] החזר "כן".

נראה שיש פה טעות, נכון? בניתי תוכנה שעושה בערך את מה ש-halt עושה: אם halt אמרה "לא" על C=x ו-X=x אז halt2 גם אומרת "לא". אבל אם halt אומרת "כן", אז halt2 לא תגיד כן. היא תכנס פשוט ללולאה ולא תעצור. נראית כמו תכנה די מטופשת.

אבל מה יקרה אם נכניס ל-halt2 את הקוד של halt2? האם halt2 יעצור או לא?
1. אם halt2 יעצור - סימן ש-halt (הרגילה) אמרה "לא", כששאלנו אותה האם halt2 תעצור על halt2. יש פה סתירה - סימן ש-halt2 לא תעצור.
2. אבל אם halt2 לא תעצור, סימן ש-halt אמרה "כן" כששאלנו אותה האם halt2 תעצור על halt2. סימן ש-halt2 כן הייתה אמורה לעצור.
הגענו לכך שלא יכול להיות ש-halt2 עוצרת, ולא יכול להיות שהיא לא עוצרת. לכן יש פה סתירה.
מכאן שלא יכול להיות ש-halt המקורית קיימת בכלל.

זאת בגדול בעיית העצירה.

אני יודע שהמסר הוא שיש בעיות שלא ניתן לפתור ושלא צריך לבזבז את הזמן שלנו עליהם.
אני לא חושב שיש בזה מסר. או אולי אנשים בוחרים לקרוא בזה מסר. בסוף, זאת פשוט תופעה לוגית מעניינת, שממחישה שמחשב לא מסוגל לפתור כל בעיה שנותנים לו.

ג"נ מבזבז את הזמן שלי באופן סיסטמטי.

באופן כללי - זה דוגמא מצויינת לתהום בין תעשיה לאקדמיה.
באיזה מובן?
 
באיזה מובן?
בדיוק במובן הזה - של הפוסט תגובה שלך.
האקדמיה אוהבת לחפור בנושאים מופשטים ולכתוב על זה מאמרים ולהרצות על זה לסטודנטים.
בתעשייה אתה פותר בעיות, whatever it takes.
זכור לי לא פעם לימודים האקדמיה על איך ומדוע וכמה ולמה בעיה מסויימת היא NP קשה ולכן לא פתירה ע״י מחשב, רק כדי לראות הרצאה אחרי זה אלגוריתם שנותן פתרון קרוב לאופטימאלי רוב הזמן.
באקדמיה אתה לומד על עצים מאוזנים ואלגוריתמי מיון, בתעשיה הכי קרוב שאתה מגיע זה לכתוב mylist.sort וגם אז אני שואל את עצמי למה הרשימה לא הייתה ממויינת מלכתחילה והייתי צריך לבזבז עוד 20 דקות לדבג את הבאג הזה (אגב למה פייטון עברו למילונים שומרי סדר כברירת מחדל כחלק מהתקן).

זה לא אומר שהאקדמיה מיותרת, פשוט יש תהום בינה לבין התעשיה וסטודנטים שלומדים באקדמיה כי הם רוצים לעבוד בתעשיה לא מבינים את הפער הזה.
 
בדיוק במובן הזה - של הפוסט תגובה שלך.
האקדמיה אוהבת לחפור בנושאים מופשטים ולכתוב על זה מאמרים ולהרצות על זה לסטודנטים.
לא שאני לא מסכים איתך על זה שהאקדמיה נועדה לדון בנושאים מופשטים.

אבל התגובה שלי "חופרת" פשוט כי היא צריכה להסביר בעיה מתחום התמחות לאדם שמחוץ לתחום הזה וכנראה ללא רקע מתמטי כלשהו... את הבעיה עצמה אפשר לתאר בשורה ואת פתרונה בעוד שורה. כל מי שבקי יבין.

בערך כמו שתנסה להסביר למישהו למה עדיף שפייתון יעבדו עם מילונים שומרי sortסדר כברירת מחדל בתקן, כשמי שמולך לא כתב שורת קוד מימיו... זה לא קשור כמה זה מופשט או לא. זה קשור לכמה שפה משותפת יש לך עם הקהל שלך.
 
תודה על ההשקעה אבל עדיין לא הבנתי לצערי הרב. אני מצליח לעשות קצת פונקציות בJS ופייתון, מבין איך עובדת מכונת טיורינג, ואת פרדוקס הספר, אבל משהו לא נקלט לי.
 
באקדמיה אתה לומד על עצים מאוזנים ואלגוריתמי מיון, בתעשיה הכי קרוב שאתה מגיע זה לכתוב mylist.sort
זה לא אומר שהאקדמיה מיותרת, פשוט יש תהום בינה לבין התעשיה.
הסוג הזה של הטיעון חוזר אצל רבים, ולדעתי יש בו שתי טעויות עמוקות ושורשיות.

(א) זה בסדר גמור להתמקד בחדק של הפיל. אבל זאת טעות לטעון שלפיל אין זנב, רק בגלל שאתה מתעניין בחדק.
העובדה שנתקלת בבעיות מסויימות ולא אחרות בחייך המקצועיים, לא אומרת שבעיות אחרות לא חשובות, הן ... רק אחרות.
מנסיוני האישי, הצטרכתי להשתמש במבני נתונים די מורכבים לבעיות large-scale. אני לא אטען שכל אחד צריך להשתמש בהם.

(ב) חלק מההכשרה האקדמית נועד לפתח צורת חשיבה. זה לא מאוד חשוב ללמוד לחשב שטח של טרפז, בטח לא חשוב לזכור את הנוסחה. זה כן חשוב לייצר חשיבה מופשטת, וגם חשיבה של טיעונים לוגים מורכבים. בעולם האמיתי אתה נדרש לפתור בעיות חדשות, שעדיין לא יודעים את התשובה להן.

והערה על בעיית העצירה. הדוגמה עצמה לא מאוד חשובה. החשיבות היא בכך שהיא מראה שיש בעיות שאינן ניתנות לפתרון על ידי מחשב.
 
הסוג הזה של הטיעון חוזר אצל רבים, ולדעתי יש בו שתי טעויות עמוקות ושורשיות.

(א) זה בסדר גמור להתמקד בחדק של הפיל. אבל זאת טעות לטעון שלפיל אין זנב, רק בגלל שאתה מתעניין בחדק.
העובדה שנתקלת בבעיות מסויימות ולא אחרות בחייך המקצועיים, לא אומרת שבעיות אחרות לא חשובות, הן ... רק אחרות.
מנסיוני האישי, הצטרכתי להשתמש במבני נתונים די מורכבים לבעיות large-scale. אני לא אטען שכל אחד צריך להשתמש בהם.

(ב) חלק מההכשרה האקדמית נועד לפתח צורת חשיבה. זה לא מאוד חשוב ללמוד לחשב שטח של טרפז, בטח לא חשוב לזכור את הנוסחה. זה כן חשוב לייצר חשיבה מופשטת, וגם חשיבה של טיעונים לוגים מורכבים. בעולם האמיתי אתה נדרש לפתור בעיות חדשות, שעדיין לא יודעים את התשובה להן.

והערה על בעיית העצירה. הדוגמה עצמה לא מאוד חשובה. החשיבות היא בכך שהיא מראה שיש בעיות שאינן ניתנות לפתרון על ידי מחשב.
הכל נכון אבל:
א. יש הרבה בעיות בעולם. אף אקדמאי ואף מפתח לעולם לא יגע בכולן.
ב. בתעשיה לכל אדם יש המון דברים בעיות חדשות שעדיין לא יודעים את התשובה עליהן (אני מתכוון נטו ללעשות משהו שלא עשית אישית קודם).

לא יודע מי החליט שאקדמיה זאת הדרך ללמוד להשתלב בתעשיה. זה בפירוש לא חקוק באבן או בא משמיים. זה בעיקר מומנטום מימים שבהם אקדמיה הייתה הדרך היחידה ללמוד. היום עם bootcamps, online courses, קוד פתוח, תיעוד עשיר, בלוגים, סרטונים, מדריכים אינטראקטיביים ועוד המון המון חומר עשיר זה בהחלט לא נכון שזאת הדרך היחידה ולדעתי גם לא העדיפה (למעט הדרישה הנורמה לדרישה שיהיה לך תואר ראשון).
 
לא יודע מי החליט שאקדמיה זאת הדרך ללמוד להשתלב בתעשיה. זה בפירוש לא חקוק באבן או בא משמיים. זה בעיקר מומנטום מימים שבהם אקדמיה הייתה הדרך היחידה ללמוד. היום עם bootcamps, online courses, קוד פתוח, תיעוד עשיר, בלוגים, סרטונים, מדריכים אינטראקטיביים ועוד המון המון חומר עשיר זה בהחלט לא נכון שזאת הדרך היחידה ולדעתי גם לא העדיפה (למעט הדרישה הנורמה לדרישה שיהיה לך תואר ראשון).

אני איש אקדמיה, וגם עבדתי בתעשיה (ועדיין מייעץ). לא במדמ״ח אלא בהנ׳ חשמל.
להשקפתי יש שני רבדים.
אחד - התעשיה משתמשת באקדמיה כ״טירונות״. אם תבוא ותגיד שלמדת אונליין קורסים וראית סרטונים, הם צריכים להשקיע בלהבין מי אתה, מה אתה באמת יודע, ועד כמה אתה יודע להתמודד עם לימוד חומר, לעומת זאת אם באת עם ממוצע X מהטכניון אז יש להם אינדיקציה התחלתית ממישהו אחר שבדק בשבילם.
שני - יש משרות ספציפיות בתעשיה שנוגעת בצדדים יותר תאורטיים, שבשבילן חלק מהידע האקדמי הוא רלוונטי מאוד, ואפילו כזה שאינו נלמד בתואר ראשון. חלק מהידע הזה הוא מתמטי מאוד, ורק יחידי סגולה ילמדו אותו בעצמם בהתבסס עד לימודים פורמליים תיכוניים.
 
אחד - התעשיה משתמשת באקדמיה כ״טירונות״. אם תבוא ותגיד שלמדת אונליין קורסים וראית סרטונים, הם צריכים להשקיע בלהבין מי אתה, מה אתה באמת יודע, ועד כמה אתה יודע להתמודד עם לימוד חומר, לעומת זאת אם באת עם ממוצע X מהטכניון אז יש להם אינדיקציה התחלתית ממישהו אחר שבדק בשבילם.
זה קיצור דרך לא יעיל. לשלם 3-4 שנים מהחיים בשביל לחסוך דרך טובה להעריך ״מי אתה ומה אתה״ זה עול משווע גם לעובד וגם לחברה (society) ככלל.
יש משרות ספציפיות בתעשיה שנוגעת בצדדים יותר תאורטיים, שבשבילן חלק מהידע האקדמי הוא רלוונטי מאוד, ואפילו כזה שאינו נלמד בתואר ראשון. חלק מהידע הזה הוא מתמטי מאוד, ורק יחידי סגולה ילמדו אותו בעצמם בהתבסס עד לימודים פורמליים תיכוניים.
סבבה, אז אותם אנשים ילמדו התמחות בתחום הרלוונטי. כמו שכל אדם מתמחה בתחום שלו. זה ניצול יעיל יותר של הזמן של כולם.
בארץ הלימודים עוד זולים, בארה״ב אתה משלם לא רק בכמה שנים מהחיים שלך אלא גם בהמון המון כסף וזה הפך למחלה כל כך קשה שמועמדים לבחירות לנשיאות הפכו את זה למצע הקמפיין שלהם. :|
 
  • אהבתי
Reactions: ogi
זה קיצור דרך לא יעיל. לשלם 3-4 שנים מהחיים בשביל לחסוך דרך טובה להעריך ״מי אתה ומה אתה״ זה עול משווע גם לעובד וגם לחברה (society) ככלל.

לא יעיל למי? לצערי אין מישהו שיושב ומתכנן לטובת הכלל. זאת כנראה נקודת שיווי משקל מבחית תורת המשחקים...

סבבה, אז אותם אנשים ילמדו התמחות בתחום הרלוונטי. כמו שכל אדם מתמחה בתחום שלו. זה ניצול יעיל יותר של הזמן של כולם.
בארץ הלימודים עוד זולים, בארה״ב אתה משלם לא רק בכמה שנים מהחיים שלך אלא גם בהמון המון כסף וזה הפך למחלה כל כך קשה שמועמדים לבחירות לנשיאות הפכו את זה למצע הקמפיין שלהם. :|

עבור אותם האנשים לא מדובר בהתמחות אלא בלימודים מלאים. לא רואה דרך ללמוד קורס מתקדם בעיבוד אותות בלי חשבון דיפרנציאלי של שנה א׳ באוניברסיטה (פרט לכמה גאונים כמובן).
 
לא יעיל למי? לצערי אין מישהו שיושב ומתכנן לטובת הכלל. זאת כנראה נקודת שיווי משקל מבחית תורת המשחקים...
לא חושב שזה שיווי משקל. בשנים האחרונות אתה רואה שיפט הולך וגדל ללימודים עצמיים ומריטוקרטיה לעומת degree-קרטיה.
אם כבר במערכת כה תחרותית כמו תחום התוכנה - יעילות מנצחת מסורת.
עבור אותם האנשים לא מדובר בהתמחות אלא בלימודים מלאים. לא רואה דרך ללמוד קורס מתקדם בעיבוד אותות בלי חשבון דיפרנציאלי של שנה א׳ באוניברסיטה (פרט לכמה גאונים כמובן).
זה לא משנה מה אתה צריך - אם אתה צריך, תלמד את זה, אם אתה לא צריך, אל. מפתח web סופר מוכשר שמרוויח $200K בשנה צריך לדעת חשבון דיפרנציאלי לדעתך? נו באמת.
 
לא חושב שזה שיווי משקל. בשנים האחרונות אתה רואה שיפט הולך וגדל ללימודים עצמיים ומריטוקרטיה לעומת degree-קרטיה.
אם כבר במערכת כה תחרותית כמו תחום התוכנה - יעילות מנצחת מסורת..
לדעתי מה שחסר זו יכולת לבדוק איכות של מועמדים בצורה מהימנה ובסקייל גדול.
ברגע שיהיה את זה כבר לא יהיה צורך באקדמיה מהאספקט של עקרון הההכבדה.
 
אני חושב שאי השלמות של גדל זאת דוגמה יותר מעניינת
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
שמוליק קיפוד בעית היורו (מטבע) והשוואותו לדולר אוף טופיק 0

נושאים דומים

Back
למעלה