ברור שכן, פשוט זאת פחות אופציה עבור הבנים. אני מודה שזה נשמע מיושן, אבל מישהו צריך לדאוג לפרנסה, ופרקטית זה בד״כ הגבר.
אם מישהו במשפחה צריך לאסוף את הילדים מהמסגרות ומישהו צריך להישאר שעות ארוכות בעבודה, מה לרוב יקרה? גם לפני 200 שנה וגם היום.
אילו הייתי בת, הייתי מתעדף את המשפחה.
זה לא אומר להישאר בבית כל היום, אבל בהחלט לשאוף לשמור לי את רוב שעות היום.
עצמאות כלכלית זו גם דרך להגיע לשם, אבל בגיל 30 במשרה ציבורית זה פחות ריאלי.
לא בטוח שהוזכר פה איפשהו וזה דבר דיי מוזר, אבל קיימת דעה שהשפיות שלנו במיקור חוץ.
לכן תחזוקת קשרים חברתיים בפרישה היא לא ממש אופציונלית.
אחרי הכל עבודה היא מסגרת חברתית עם הרבה תקשורת, גם אם לא אוהבים אותה.
זאת בדיוק הבעיה עם LLM; אם אתה יודע את התשובה, אתה לא צריך אותו;
אם אתה לא יודע את התשובה, מה תעשה עם התשובה שלו?
טון בטוח, ניסוח מקצועי ופרגונים מצידו לא עוזרים גם בלשון המעטה.