תוצאות החיפוש

בעיקר לסקרנות אישית, זה לא עד כדי כך חשוב. לא ידעתי שהם מחשבים את התשואה לא ב IRR. אקרא על זה קצת יותר לעומק. תודה

כן, אני יודע איך אפשר לחשב את זה. השאלה הייתה יותר כללית. קראתי את הכתבה שקישרת - הזוי לגמרי! בסופו של דבר מסתבר שגם אם נסתכל רק על סך כל הכספים שקרן מנהלת - אז התשואה המוצגת לא תמיד קרובה לאמת, ומשתמשים ב-TWR ככל הנראה רק כי זה יותר קל להם. יש התקדמות באישור פנסיה במסלול IRA ?

זה ברור. התייחסתי למקרה הכללי של חוסך רנדומאלי באפיק כללי. מה כדאי לעשות זה כבר עניין אחר. "לקוות" היה לגבי הידיעה של חוסך (בעיקר במסלול כללי) לדעת בדיוק מה התשואה שלו.

@Yevgeny שכחתי להדגיש שהכוונה בעיקר לאפיק הכללי, לזה התכוונתי. במסלולים קטנים אין כנראה התאמה גבוהה לכלל ביצועי הקרן. שם גם מנוהל רוב הכסף של הקרן, אז בקירוב סביר רוב הקרן נמצא במסלול הכללי. אתה מצפה למתאם סביר בין ביצועי הקרן למסלול כללי (בהורדות ד"נ כמובן) לביצועי תשואת עמית במסלול כללי או שזה...

חוץ מדמי ניהול מצבירה/הפקדות/ ניהול השקעות - מה עוד ההבדלים שאתה מצפה שיהיו בין התשואה האישית לבין תשואת הקרן ?

זה ברור. מדובר על כמה עשיריות של איזונים ובערך 0.2-0.3 (בממוצע) לד"נ כל שנה. לזה התכוונתי כששאלתי אם זה תואם. הכוונה למשהו הרבה יותר משמעותי מזה.

כן, אם כך זה בעייתי. ההתרשמות שלך במשך השנים שהתשואות ארוכות הטווח (בפנסיה אוהבים להסתפק בפרסום 5 שנים) באמת כוללות רק רווחי הון ולא מכניסים לשם הפקדות או דברים בסגנון ?

א. כנס לעמוד של ה-ETF היכן שזה מנוהל, אתה יכול לבדוק שם את כל האחזקות לפי משקלים. ב. לא. ג. כן. ד. חפש Expanse ratio. זה הדמי ניהול השנתיים. קוריספונדנט זה בנק שיושב איפהשהו בעולם שנותן שירות לבנק אחר בעולם. ה. בתי השקעות עושים את העבודה, מאמין שגם הבנק. ו. כן. בתי ההשקעות עושים לך את זה. אתה גם...

שאלה לי אלייכם מתוך דיון. בשביל זה אני צריך כמה דברים: 1. אנשים שמפקידים לקרנות פנסיה במשך 5+ שנים. 2. אנשים שיודעים בדיוק כמה כסף הפקידו ומה רווח ההון שהצטבר להם במשך השנים האלו (וכמה זה באחוזים). אז השאלה היא האם התשואות לטווחים ארוכים (גם תשואות ה-5 שנים לאורך זמן זה טוב) המפורסמות על ידי...

לפי מה ששמעתי מיטב דש יאפשרו את התנאים של הרפורמה החדשה כבר מתחילת ספטמבר. עריכה: קבלו ביטול. בדקתי ובמיטב זה יהיה מנובמבר לפי ההתחייבות ברפורמה.

אוקיי. החסכונות שלך מקזזים את החובות שלך, זה אומר שאתה יכול ללכת לבנק ולסגור את החוב. גם אם לא תסגור את כל החוב (ותזכור לברר לגבי הריבית), עדיין חסכונות פחות ההתחייבויות שלך שווים אפס. אתה מבין שאם אתה הולך לקנות רכב אתה תעשה את זה בכסף שאין לך ? אל תשכח שהוצאות רכב יגדילו לך את ההוצאות...

כמה שזה נכון. אנשים פשוט עושים תארים סתם. יש כל כך הרבה אנשים שהולכים ללמוד סתם תארים שלא יתנו להם כלום. למה ? למה צריך ללמוד תואר בסוציולוגיה או מדעי המדינה? למה אי אפשר סתם לקרוא ספרים על נושאים שמעניינים אותך ? יש גם תפיסה בארץ ש"צריך" לעשות תואר. לא מבין למה. אפשר לעשות דברים הרבה יותר...

חסרים כמה פרטים: 1. איזה עסק? האם ניתן להגדיל את ההכנסות ממנו בצורת ניהול/שיווק שונה ? האם אתה מתכוון ש-6 זה רווח נקי ? 2. מה ההוצאות שלך? כמה אתה יכול לקצץ ? 3. איזו ריבית אתה משלם על החובות ? 4. למה אתה חייב לקנות רכב עכשיו ? אם לעסק - מה השתנה ? אם לעבודה שאתה שכיר ואתה חייב רכב - מהעבודה לא...

כמו שברננקי אמר, גם לאיזון יש מוטיב מסויים כזה, אומנם לא של שווי שוק אבסולוטי, אלא ביחס להקצאה הראשונית/מהאיזון האחרון. כנ"ל לגבי value averaging. למרות שבשיטות האלו לא מתמחרים את השוק, אלא השוואה למצב קודם בתיק וזה משהו אחר - עבור VA למשל אתה יודע שאתה הולך להוריד את הערך הממוצע של מניה מסוימת...

כשמדד/מניה בתקופת עליה אז הרבה מהזמן הערך בשיא, או די קרוב לשם. אי אפשר להגיד שזה השיא שאחריו יבואו רק ירידות. באופן דומה גם לגבי שפל. יש גם אינדיקטורים פונדמנטלים כמו pe Markecap/GDP, אבל העובדה שאנחנו בסביבת ריבית אפסית רק מקשה על התמחור, כי אין הרבה מידע על זה. לפי האינדיקטורים השוק היום...

הרושם שלי שיש לא מעט אנשים כאן שמשקיעים פחות או יותר בצורה הזאת. אתה לא חייב להחליט או צמוד או לא צמוד. אתה יכול גם לשלב בינייהם. אתה יכול גם לקנות אג"ח ישראלי, נראה לי שבבלוג יש על זה משהו, וכאן גם דיברו על זה. כל עוד שאתה לא משקיע רק באג"ח מוניציפלי וכו' אתה לא חייב את וונגארד. לגבי סיכון...

זאת אחת האופציות הגרועות. אם אתה בוחר סקטורים או מדינות בצורה אקטיבית לפחות תשאר איתן לטווח הרחוק. כשסקלת הזמן שאתה מסתכל עליה ארוכה אז כל מיני ארועים כאלו הופכים להיות פחות משמעותיים. אם תרצה לקנות יותר בגלל שיש נפילות משמעותיות (בסופו זה דבר זה מה ש- value averaging אומר) אני אבין. אבל להכנס...

בהתחלת העמוד השני של הpdf רשום שהשווי של ארה"ב היה 46% בסוף 2011. היום זה צריך להיות מעל 50. גם הגרף מראה את זה. אז איך מהטבלאות הקודמות זה היה משהו בסביבות 35% בסוף 2011? נראה מקור עם נתונים מעניינים. תודה :)

לפי הטבלאות שאדם שם, ב-2011 השווי השוק של ארה"ב היה 15.6T ושל כל העולם 44.3T. ב-2015 של ארה"ב 25T ושל כל העולם 61.7T. ארה"ב עלתה מבערך %35 ל-41%.המספרים כנראה רלוונטיים לסוף שנה כי אין את 2016, וההשוואות לתחילת שנה, ואז לפי סוף 2010 - 17.28/51.45 = 33.5%. את הזמן הנוכחי אין שם. זה אמור להיות...

פתחתי גם את הנתונים ורואים שהמרקטקאפ של ארה"ב ביחס לעולם גדל בצורה די משמעותית בשנים האלו. ההנחה שלי שהיחסים של VTI ב-VT היו +-1-2% מהמצב היום לאורך התקופה לא היתה נכונה. יכול להיות שיש קצת הבדלים במניות ומשקולות, אבל השינוי במרקטקאפ זה הטיעון הכבד שהיה צריך למצוא. תודה :)