תוצאות החיפוש

אולי יש כאן הטיה, האלטרנטיבות לאמזון הופיעו בשלב יותר מאוחר ולחלק יש את הקינדלים הוותיקים לפני שהייתה אלטרנטיבה. בנוגע לקניית קינדל עם פגם במסך - כדאי לבדוק/ לקחת בחשבון שפגמים מסוג זה עשויים לגדול ולהתפשט עד כדי פגיעה משמעותית בשימוש. החלפת מסך בקינדל זה לא עניין קל או נוח (מציאת מסך חדש כחלק...

לידיעתי אמינות במדדים הנבדקים, שהם קצה הקרחון מבחינת שיקוף של מצב תזונתי. הרוב בכלל לא נמדד (אפילו מינרל כמו מגנזיום לא נכנס).

הם לא משווים תנאים לפי החבר, הם הפסיקו עם ה10 לחודש. אנחנו הצטרפנו דרך חבר פורום ב15 במקום 19 (מיקוח טלפוני לא הגיע לאותה תוצאה...)

הקלה על העיניים בעבודה מול מסך: 1. הורדת הבהירות 2. שימוש בטיפות תחליפי דמעות (הכוונה לטיפות לא ממכרות, רפרש טירס ודומיו). הסיבה היא שמספר המצמוצים בדקה יורד משמעותית כאשר מביטים במסך אלקטרוני ולכן העיניים יבשות (לא שאלתי בנוגע לקינדל...). 3. חדר מואר 4. הפסקות תכופות להזיז את הראש, להסתכל רחוק...

זה קורה בדרך כלל, אבל לא תמיד. יש הורים שלא אוהבים/מתחברים לילדים, לפעמים בגלל דברים כמו לידה מסובכת או דיכאון אחרי לידה שמפריעים לחיבור ולפעמים "כי ככה". ויש גם שמביאים ילד לעולם מוקדם מידי עבורם מכל מיני סיבות ומבינים זאת בדיעבד. זה נושא טאבו בחברה הישראלית (ובכלל...) אבל זה קורה וכואב. הפחד...

גודל הקרן ומשכה זה עניין שהוא רגשי כמעט לגמרי :) אני את הקרן מגדירה גם לפי אורך וגם לפי סכום שאני חושבת שאהיה עשויה להדרש לגייס מיידית. אגב אני לא מסכימה עם האמירה (הכללית בפורום) שחייבים חסכון עם מטרה מוגדרת כדי שיהיה לו ערך. בגיל צעיר (עשורים שלישי ורביעי) יש כל כך הרבה שינויים "צפויים"...

קרן חירום לששת חודשי מחייה: לדעתי חשוב גם במצב שלך. יש עוד סיבות פרט לפיטורין: 1. למשל במקרה של צורך בטיפול רפואי/שרפ/ ניתוח פשוט - הצבא לא נותן באופן דיפולטי את הרפואה הטובה ביותר ולפעמים כדי לקבל מענה סביר לבעיות פשוטות צריך לשלם פרטי. 2. בתום תקופת הקבע (שגם באורכה יכולים להיות שינויים בהתאם...

תודה רבה על השרשור! אני יודעת שאני מתנהלת לא נכון סביב אוכל אבל לא הייתה שיטה שהצלחתי ליישם. בסופש הזה הכנו והקפאנו: דאל הודי, קציצות טופו ברוטב ("חריימה" צמחוני), ו4 נגלות של פשטידת ירקות. בנוסף השרינו הנבטנו בישלנו והקפאנו קילו עדשים (לקציצות ותבשילים מהירים). לשבוע הקרוב הכנו (לא להקפאה)...

מה ששונה בעיני ב MMM לעומת בלוגרים מינימליסטים/ אנטי צרכניים / ERE אחרים היא נימת הכתיבה. הבלוג שלו אופטימי ונותן מוטיבציה בצורה יוצאת דופן ואפילו אמירות שיפוטיות נכתבות בהומור. שמתי לב שהוא כותב, למשל, "אנחנו, שחיים חיים מלאי שפע ולכן אין לנו צורך להוציא על מוצרי צריכה". הוא כולל את הקוראים...

התכוונתי לאופטימיזציית מקום במקפיא הרגיל שלי אל מול חוסר רצון לקנות שקיות חד פעמיות

באילו כלים/שקיות אתם שומרים את האוכל? מחפשת אופטימיזציית עלות/מקום תודה!

לדעתי ובלי קשר להחלטה "מה אהיה כשאהיה גדול" אם יש לך אפשרות ללמוד עבודות שיפוץ תעשה את זה. מניסיוני אלה מיומנויות שקל להפליא לתרגם לכסף, במיוחד כהשלמת הכנסה תוך כדי לימודים/עבודות התחלה בתחום.

פתרון שמציע הפרשה גאוגרפית בין מרכזי תעסוקה ומסחר למרכזי מגורים לדעתי פוגע, כיוון שהוא כמעט מחייב מראש שימוש ברכבים פרטיים ומייצר פקקים שמורידים מהאטרקטיביות של השכונות החדשות. נדמה לי שזה בדיוק מה שקורה בכל הפרוייקטים החדשים שבונים... כחברה אנחנו משלמים מחיר כבד על שימור התרבות לפייה כל אחד...

שאלת תם - האם נראה לכם שהרחבת תשתיות לאיזורים קיימים במקום בניית המוני דירות יכולה גם היא לפתור את הבעיה חלקית ולהוריד מחירים? כמו גם מילים גסות כמו תכנון עירוני, או עידוד חברות בינוניות לעבור לערים פחות אטרקטיביות כמו לוד (שנמצאת על קו רכבת). מנקודת מבטי הדחף לעבור למרכז ולאיזורים יקרים מאוד...

מציינת שיש פורומים באינטרנט שבהם הודעות חדשות בשרשורים שנפתחו לפני עשרה ימים ויותר (לא סגורה על הימים) לא מוקפצים למעלה. ויש קהילות שבהן הוספת שאלה לשרשור ישן נחשבת גסות רוח. כשנכנסים למקום חדש כל אחש מביא איתו את תרבותו הישנה...

איך אתם מצליחים לקבל הנחות על ארנונה? ההכנסה המקסימלית שמאפשרת הנחה זה כ3000 לחודש באוקטובר-דצמבר.

שני המחקרים שהבאתם לא נגישים לציבור הרחב, וזה אולי החלק הכי עצוב, כי אני מאמינה ששניהם מומנו ע"י כספי מחקר שמקורם בכספי ציבור...

החיפוש בפורום לא קל כמו שנדמה .. יש המון פנינות חכמה שמחתבאות בשרשורים עם תיוגים וכותרות אחרים. דבר נוסף הוא שדברים משתנים, גם בעולם וגם בפורום. דיון שנפתח לפני שנתיים - אולי יש דברים שהתחדשו ויהיה מעניין לנהל שוב. למשל הריביות על המשכנתא, הפרוייקטים החדשים וכו'. מצב כלכלי אחר, פעילים אחרים...