תוצאות החיפוש

אני ממש לא בעניינים. מה קרה לפולגז?

לא יודעת מה המניעים שלהם, פשוט יש אנשים שחיים משינויים ואין עבורם ״אורח חיים מושלם״. השינוי עצמו הוא אורח החיים, לפי רצון ונסיבות של רגע נתון. זה כולל גם חזרה למקומות שכבר היינו בהם. עכשיו הם כאן, מה זה אומר על השנים הבאות ואיפה הם יהיו? אין לדעת.

לשירות הטלפוני שקיים בכל הבנקים ומתוחזק ע"י בנקאים צעירים כנציגי שירות.

מחפשים טכניקה/ות שמתחברים אליה. יש אינספור גישות, כולל טכניקות גופניות כמו טאי צ׳י או יוגה. אפשר לחפש דרך ספרים, מורים, פרסומי קורסים, קבוצות פייסבוק, חיפוש אקראי באיטרנט (אפשר לקפוץ לקרוא בפורום מדיטציה בתפוז ולהתקל שם בגישות שונות). החיפוש הוא חלק מהעניין. כשתמצא משהו שאתה מתחבר אליו, ה״הלאה״...

@הסולידית לא לגמרי הבנתי את השאלה. את שואלת אם הבלוג במצבו הקיים מיצה את עצמו, או אם הוא מיצה עצמו בפוסטים חדשים והנושאים/כתיבה שבהם? התשובה לאופציה הראשונה היא מן הסתם לא, כי זה מאגר מידע טוב, מעניין ושימושי לחדשים שנחשפים לרעיונות של מינימליזם ופרישה מהמירוץ, וגם לכאלה שכבר מכירים. הבלוג הוא...

@הדס משווקים בארץ מוצרים של רוב חברות הקוסמטיקה הבינלאומיות הגדולות, כמו פרוקטר & גמבל, יוניליוור, הנקל סוד, קולגייט פלמוליב, ג׳ילט ועוד הרבה - כולן חברות שהמדיניות המוצהרת שלהן היא ניסויים בבע״ח. רק באיחוד האירופי עבר חוק שמטרתו למנוע מחברות מנסות בבע״ח לשווק את מוצריהן בו, וגם שם זה נדחה...

לא מדויק. זה נכון למוצרים שפותחו בארץ. ובכל מקרה, לא מחרימים פר מוצר שנוסה או לא נוסה, אלא פר חברה בעלת מדיניות בעד או נגד ניסויים. הנקל סוד היא חברה בינלאומית שעושה ניסויים. כל חברה שהיא רכשה או תרכוש הופכת למוחרמת, לכן גם הוואי מוחרמת. אותו הדין לגבי פינוק שנרכשה ע״י יוניליוור, וכו׳ וכו׳...

זכור לי שאתה טבעוני. אם כן, אולי תרצה לדעת שהוואי מוחרמים מאז שנקנו ע"י הנקל-סוד שהיא חברה שעושה ניסויים בע"ח.

או פשוט: "אין לי צורך". לא כל דבר צריך להסביר לפרטים. את רוב הדברים אפשר לחתום במשפט פשוט ומקובל.

@סנופי , אפשר לרשום גם אותי למפגש מרכז.

1. כשהפרס מאוד גדול. 2. ממלאים 2 טורי דאבל + אקסטרא (17.6 ש״ח לטופס. בסיכויים נמוכים בסדר גודל כזה אין הבדל בין 2 טורים ל-20). 3. כשמזדמן (לא הולכים במיוחד). שלושת התנאים האלה מתקיימים יחד בערך 5 פעמים בשנה ולעתים קרובות חלק מזה מכוסה ע״י זכיות עד 20 ש״ח.

אם את לא מסתפקת ולא מתחברת, אז לא בכח. זו לא מצווה דתית אחידה שכולם צריכים לפעול לפיה. הדבר היחיד שצריך להגביל אותך הוא תקרת ההכנסה שלך וההעדפה הפרטית שלך איך ועל מה את מחלקת אותה. כמובן לקחת בחשבון שיותר פריטים דורשים יותר מקום אחסון. חסכנים שאוהבים הרבה פריטי לבוש מוצאים סיפוק ביד שניה -...

לא הצלחתי להבין מהו "הסטייל המינימליסטי", או בכלל למה את מתכוונת במילה "סטייל". סטייל של מה? אולי הכוונה לסטייל של בגדים או סטייל של בית. בשניהם אפשר להחזיק מעט חפצים (=מינימליזם) שיהיו גם "אופנתיים" (כלומר: "עכשוויים"?), או בסגנון ייחודי כלשהו שאופייני למחזיק בהם. אולי כדאי שתגדירי מה "סטייל"...

כשעזבתי את בית ההורים ללא הכנה וללא אמצעים (רק חובות), מצאתי פתרונות דיור לא קונבנציונליים ומרבית חפציי המועטים היו דברים שמצאתי ברחוב. עם הזמן בנוודות השתכללתי בהפטרות מחפצים כשהבנתי יותר ויותר כמה מעט דרוש. זה לא בהכרח עזר לי לחסוך, בעיקר כי תמיד היה לי רכב כלשהו, פחית או דו״ג. חזרה...

לא כל המוחצנים כריזמטיים ולא כל המופנמים א-כריזמטיים. אין תלות בין התכונות.

נדמה לי שדרך טובה לעשות כזו מתנה היא לא כהפתעה, אלא בדרך של קבלת מידע ע״י שיתוף לאורך זמן ולקבוע רשמית עם בן הזוג שעוד x שנים נקנה לו כזה כמו שהוא רוצה כמתנת יומולדת, כך שהוא יודע שהוא יקבל משהו שהוא משתוקק אליו ויש לו זמן המתנה עם ציפיה. כמתנה, נחסכת למקבל עבודת הקניה ואת אפקט ההפתעה הכיפי של...

תלוי. אם לא קונים מתנות כאלה כל שנה אלא מתייגים אותן כמשהו ייחודי של פעם בכמה שנים שצריך להיערך אליו, זו תהיה בהכרח איזו משאת נפש של המקבל שקרוב לוודאי ישתמש בה. מימוש שאיפה בת השגה. כיף למקבל.

גם. בעיקר מריח כמו בחור צעיר חסר נסיון בזוגיות (שכבר מוכר בפורום בהצהרות בומבסטיות בתחומים שונים, שלא נובעות מנסיון אמיתי).

חזק

גם אני בנשואים+ (1). יש לו כאן יוזר אבל הוא בעיקר סמוי. במאקרו אנחנו באותו ראש. במיקרו לא לגמרי, כי לי סבבה במקסימום מינימליזם, ולו יש רצון/צורך בכל מיני תוספות מסביב, אם כי לא רבות או יקרות בהכרח, ומרובן גם אני נהנית (פשוט לא הייתי חשה צורך בהן אילולא זה בא ממנו). כל עוד לא מדובר בעודף חפצים...