תוצאות החיפוש

https://www.ynet.co.il/news/article/hk1a9wzige#autoplay “צבע שחור”- קבוצה מתארגנת כדי למנוע בכוח מהמדינה לאכוף חוק, כופה על אנשי המדינה לסגת, ומצליחה לשחרר אדם מסמכותם — בהחלט יש מאפיין מרדני ברור: הקבוצה אומרת בפועל “בעניין הזה, אנחנו ולא המדינה נקבע אם החוק ייאכף” מעניין מה היו עושים לי אם...

גם אני מאמין בתהליך איטי בונה אמון, ובו חלק מהלא חרדים כן ישרתו, והחלק האחר ימשיך ללמוד באוניברסיטה (ללא תנאים כמובן) היום, דרך אגב צעיר או צעירה לא חרדים, כדי להמשיך ללמוד (עתודה), צריכים לעמוד בתנאים מאוד מחמירים, לחתום קבע, בחופשת הקיץ הם מגוייסים לתקופת הקיץ, והצבא צריך לאשר את תחום...

בג״ץ לקח ממני את חופש התנועה כשלא פסל לדוגמא את איסור על הרכבת לנסוע בשבת. בג״ץ לקח ממני את החופש להתחתן עם מי שאני רוצה בארץ שלי. בג״ץ לקח ממני הרבה מאוד דברים כאשר לא פסל חוקים. שביקשו ממנו לפסול, לדעתי הבעיה היא לא בג״ץ אלא שאופי המדינה עדיין לא הוכרע בגלל, 1. מדינה ללא חוקה. 2. האזרחים לא...

שאלה - כמה מזה זה שלך וכמה של המדינה ? כלומר מה המס שאתה משערך לתשלום מסה״כ הכסף ?

1. אחרי שראה את הבעיה. נתן מחיר סופי, לא מחיר פתוח להתמקחות. 2. שיומיים אחרי שהוא היה ותיקן לא תגלה שמשהו לא סגור עד הסוף, עקום, רופף, לא נעשה לפי תקן או הבעיה חזרה.

מה זה דמי ניהול ? יש דבר כזה לתיק מניות ? אם הכוונה לעלות של שמירת הניירות. זה צריך להיות 0.

בתרחיש סביר תניח שבשלב כל שהוא בחייך תהפוך להיות סיעודי, לפי זה תתכנן את ההוצאות מהגיל הזה ואילך. כשמדברים על סיעודי לפי דעתי יש לחלק את תרחישי ההוצאה לפחות ל 2. 1. סיעודי לא דמנטי 2. חולה דמנציה. בסצנריו 1 - יספיק לך עובד בית. אבל מכיון שלא כל העלויות מכוסות על ידי המדינה, תוסיף בסביבות...

לי אישית, לא נראה לי שעובד זר או בית אבות זה תרחיש קיצון. זה יותר לכיוון תרחיש בעל הסתברות גבוהה. 23-25 לעובד זר זה גבוה מידי. לדעתי עדיף לחלק את זה לשני תרחישים סבירים, תרחיש אחד עובד זר השני בית אבות. בנוסף, עובד זר ובית אבות הם לא אירועים זרים, כלומר יכולים לקרות שניהם ביחד. זה יותר לכיוון...

מה זה משנה ? אם אתה מחזיק קרן חרום. היא לא אמורה לשימוש שוטף למימון טיולים.

מה עם יוצא סיירת מטכ״ל (הכשירו אותו באופן יחודי ועכשיו הוא מאבטח באלעל) ? מה עם כל יוצא יחידה קרבית ? הרי המדינה מכשירה אותו באופן יחודיי עם כלים איתם הוא משתמש כל החיים. מה עם רמטכ״לים לשעבר ? עונים על כל הדרישות ומנצלים את המעמד לקבלת משרות. מה עם פרשנים בטלוויזיה שהתואר שלהם הוא ״קצין מדרגה...

אכן. מה שכתבת יותר מדוייק. בסביבות גיל 60, פלוס מינוס כמה שנים. הרבה מההתחייבויות יורדות. כשאתה מוסיף לזה פרישה מהעבודה ובגיל הזה בתקווה אתה עדיין במצב גופני טוב. אתה מקבל את הסערה המושלמת. מה שנשאר לך זה ללכת עם הזרם ולהנות מהמצב או לנסות ללכת נגד. אנחנו בחרנו לזוז לכיוון הרוח ולא נגדה. (זה לא...

לא היה זמן או אפשרות לטייל ככה לפני הפרישה. כשאתה מטייל ברגל נוסע לפעמים ברכבות לילה ומחליט להישאר במקום מסויים קצת יותר זמן כי מצא חן בעיניך הסביבה. מהלך כזה לא אפשרי בטיול של שבוע או מקסימום שבועיים. גם לקח זמן וכמה נסיעות לגלות את הקסם בשיטוט כזה, לא להיות לחוצים בזמן להבין שאנחנו נהנים מזה...

לא בדיוק נכון. גיליתי הרבה מאוד דברים שאני נהנה מהם, הם לא בדיוק זולים ולא היה לי זמן אליהם כשעבדתי. לא נסענו בקיץ לחודשיים-שלוש לטייל ברגל באירופה בכפרים נידחים. זה סוג דברים שלא עשיתי לפני הפרישה. כנ״ל נסיעות למזרח. לא שיפצנו את הבית לבד. (לפעמים יצא יותר יקר מלשכור מישהו מכייון שהרבה פעמים...

רוב אלה שאני מכיר ש״נפלטים״ בגיל 50 אלה אנשים שהחליטו שנמאס להם. לעבוד בהייטק 30 שנה זה מעמסה דיי רצינית. אחרי שכבר עבדת 30 שנה הגעת לגיל 50 וכנראה צברת מספיק כסף, אתה מתחיל לחשוב האם אתה באמת צריך את העומס, ההתמודדות , האחריות , התפקיד הבכיר יותר שמציעים לך והלחץ התמידי. אתה קצת מוריד הילוך...

החישובים יכולים להיות נכונים אבל, מה יהיה כח הקניה של 60 מיליון עוד 40 שנה ? כמה מס תשלם על 300 אלף קצבה בחודש עוד 40 שנה? להזכירך 1 שח של היום שווה 1000 שקלים ישנים משנת 1985 (40 שנה).

לא. בכל מקרה זה רשום על שם הברוקר. הקשר בינך לבין הנייר מוחזק אצל הברוקר. ההבדל הוא באיך שהברוקר מבצע את הרישום הזה, איפה מוחזק הרישום של הניירות עצמם על שם הברוקר (חברה חיצונית) , הריחוק של הנירות הללו מהברוקר עצמו (לא לערבב רכוש של הברוקר וניירות של הלקוחות) , הביקורות הפנימיות על הרישום...

בעיקרון הקשר בינך לביין הנייר מוחזק על ידי הברוקר עצמו. ההבדלים הם איך הברוקר מבצע ביקורת ודואג לכך שלא יהיו קונפליקטים, ומי מבקר את הברוקר.

אם החשבון הוא חשבון margin הם כן יכולים לשעבד. גם ב IBKR ואני חושב שגם בברוקר ישראלי. ב IBKR זה מוגבל לגובה החוב אם אני זוכר נכון. בברוקר ישראלי זה תלוי בחוזה שחתמת כשנרשמת אליו.

האם זה לא עקבי ? כלומר אתה סומך על טריניטי במקרה של עליות. אבל לא סומך במקרה של ירידות ? גם במאמר ששלחת יש התייחסות למקרה של עליות בהתחלה (פסקה אחת לפני המסקנות) שאומר שתהיה בעיה במקרה כזה.

הדילמה הזו מעניינת, וויתור על רמת החיים שתיכננת במקרה של עליות, כלומר אתה מוכן לרדת ברמת החיים במקרה כזה כדי למנוע כשלון של התיק לאורך זמן ? למה זה שונה מירידות בתחילת הפרישה ? לדוגמא בתיק של 80/20 קבוע, אתה יכול לרדת ברמת החיים במקרה של ירידות בתחילת הפרישה ולמנוע את כשלון התיק. מעניין למה...