תוצאות החיפוש

אין פה שום עניין של מדיניות. הבעיה של הממשלה הזו היא לא המדיניות ה-"ימנית" שלה. ואם עוד לא הבנת את זה אז כנראה לא הבנת כלום. ליברמן זה "שמאל"?

"לי זה לא יקרה" "פה זה שונה" וכו'...

אף אחד לא "יתחיל" לדבר על זה - כי אז ברור שכולם ימשכו. כשיחליטו להלאים כבר לא תוכל למשוך. זה כל היופי.

אם נחשוב על הרגע של דיקטטורה מלאה כמו "גרעין איראני", אז נשאלת השאלה מה ה-"מרחק" שלנו משם ותוך כמה זמן (או תוך כמה פעולות של לוין / גולדנקנופפפפפף ושות' ) ניתן להגיע לשם ו/או מה זמן ההתרעה. אני די משוכנע שאנחנו במרחק של אירוע אחד או שניים - שיכולים להיות גם בטווח של חודשים או שנה-שנתיים בודדות...

גם אם יש לך אזרחות זרה הממשלה תוכל להלאים לך את הנכסים בדרך החוצה.

נניח ויצאת. מתי תכנס שוב בחזרה? חישבת מה התשואה של המזומן שלך שיושב בצד ומחכה לירידה קלה של כמה אחוזים מסכנים?

הטעות הנפוצה שלך היא המחשבה שמספיק לדעת שחברה "תתפקד טוב" כדי לרצות להשקיע בה. כדי לרצות להשקיע בה אתה צריך שהחברה תצמח מהר יותר מהשוק. איזו אינפורמציה יש לך שהחברה לא סתם תשגשג, אלא ספציפית תשגשג יותר מיתר השוק? ולמה לך יש את האינפורמציה הזו וליתר המשקיעים אין ? (אם היה להם את האינפורמציה...

Either way הטענה לא מחזיקה מים - עד היום ילדים וחברים של נשיאים הסתדרו טוב מאוד גם בלי לשנות סדרי עולם כלכליים ברמת המדינה והפלנטה. ברוסיה כספי מיסים של אזרחים זורמים ישירות לכיסי השלטון והמקורבים לו. ברוסיה אין באמת שלטון חוק או הפרדת רשויות . ברוסיה אין באמת בחירות. זו דיקטטורה . המרחק...

איך זה עוזר לו?

אין כזה הבדל לדעתי בין השירותים השונים - המחירים דומים, זה בעיקר זמינות ו/או מהירות ו/או נוחות של האפליקציות השונות שלהם אחד היתרונות (או חסרונות, תלוי בפרספקטיבה או בתכלית) של NORD לטעמי - זה שהם מבוססים בפנמה אבל גם זה לא בטוח ב-100% (אם הבנתי נכון עיבוד התשלומים שלהם והפיתוח הוא בליטא)...

אני לא אמרתי שזו אסטרטגיה הגיונית רק אמרתי שיש השערה כזו ששמעתי ולא מופרך בעיניי שבתפיסה המעוותת שלו - זה מה שהוא מנסה להשיג כמובן שיכול להיות עוד שעומד מאחורי זה - אשמח לשמוע השערות מתחרות על למה חשוב לו אם כך להטיל את כל המכסים האלה ולערער את השוק, אחרת בכל מקרה, זה לא משנה בכלל אם זה באמת...

לדעתי כשרק בפברואר שברנו את שיא כל הזמנים קשה לקרוא לדברים האלה קריסה. לדעתי כדי להצדיק ברצינות את המונח קריסה צריך לקזז את העליה החריגה מעבר לממוצע ההיסטורי. בשנים האחרונות השוק קפץ הרבה מעל ה-10% השנתי (לפני מס) הממוצע (אנחנו בערך באיזור של ה-16% החזר שנתי בממוצע ב-5 השנים האחרונות) - ולכן...

אלא אם יש נאמן - לא?

ה-"ספרינט" הזה יכול לקחת גם מעל עשור. אני לדוגמא עבדתי בחברה שעשתה אקזיט אחרי כמעט 15 שנה. המבחן המרכזי הוא לדעתי סבב ההשקעה. ה-"מסננת" הגדולה של הסטרטאפים נמצאת בין הסיד ובין סבב א' או בין סבב א' לסבב ב'. אם הסטרטאפ המדובר כבר הצליח להגיע לסבב השקעה ד' או ה' - הסיכוי של הסטרטאפ להתאייד...

אז למה לא פשוט להשתמש בפונקציית הסקר ... ?

גם נכון, התרחיש הממוצע אכן נמצא בתרחיש הורוד שתיארתי (שנתיים) וגם לא בתרחיש האפוקליפטי ביותר (25 שנים) אלא איפשהו באמצע גם מי שפוטר לא נשאר (בד"כ) חסר עבודה במשך שניים וחצי עשורים

בהנחה שלא היה לך שום כסף מושקע וששמת הכל בצד בהמתנה לפסגה כדי לשים את כולו בבת אחת, ובהנחה שאחר כך נמנעת במשך 25 שנים להכניס שקל נוסף לבורסה. שתי ההנחות האלה לא סבירות. מי שהמשיך להשקיע בבורסה מיד לאחר הקריסה ולאחריה - ראה את ההשקעה שלו חוזרת בתוך שנתיים או שלוש (במונחים נומינליים)

אתה בטוח שזה מגן מאינפלציה? ההגיון הפשוט אומר שכן - אבל בדיקה במציאות מראה שזה לא בדיוק עובד ככה. אני מאמין שזה קשור לעובדה ש-"השקעה בסחורות" נעשית באמצעות חוזים עתידיים, ולא באמצעות הנכס עצמו, כלומר זה כלי פיננסי הרבה יותר מורכב. כשאתה קונה ETF של תפוזים אתה לא נצמד בדיוק למחיר של תפוזים אלא...

רק תיקון קטן - זה לא שהם לא "יכולים", אלא הם לא רוצים - למיטב ידיעתי. למה, אין לי מושג. אתה צודק שיש מס שולי - אבל אתה זה שנושא בו. לכן זה לא כל כך אמור לעניין אותם כל כך, ומשום מה בכל זאת זה כן... בכל מקרה - אני לא בטוח שהפרשנות המשפטית תהיה לטובתך בנסיון לעקוף את חוקי המס ולהפוך מה שהוא...

השאלה היא תמיד מה החלופה. על איזה נכס חלופי לא-מסוכן חשבת?