תחילת המסע שלי...

[amos1]

בגיל צעיר הבנתי שאינני רגוע עם ההרגשה שאני חייב לעבוד בשביל להתקיים. זאת הרגשה של לחץ, דוחק, גורם לי ולבטחון שלי להיות תלוי בדברים- מצב לא נעים מבחינתי.
תמיד האסוציאציה שלי לכסף הייתה ביטחון ומעולם לא התחברתי לצרכנות הכפייתית, לחסוך מעולם לא דרש ממני מאמץ. אני פשוט קונה מה שצריך וזהו.

בגיל 20 החלטתי שבבוץ הזה אני לא ישאר.
למדתי הנדסאי מכטרוניקה, התגייסתי לצבא, כמובן כלוחם, ושם נשארתי, היום בן 26.3 .
חסכון- 335,000
פקדון- 28,000
פנסיה- 60,000
קרן השתלמות- 20,000

מבחינתי מצב של בילתי שביר זה חסכון כולל של 3,000,000 , זה מרגיש לי רחוק מאוד. הייתי רוצה להיות שם עוד 10 שנים...

 

[ברלינית]

הי עמוס. אני חושבת שאתה צודק בהנחות שלך ששלושה מליון שקל זה מצב של בלתי שביר.... אבל ליבי ליבי עליך.. כי כדי לעשות את זה תוך 10 שנים אתה חייב להיות כל כך נחוש, בעל תושייה ונוטל סיכונים...
איך אתה מתכוון להגיע לשם?.. יש לך תוכנית?
מהמעט שאוכל לתרום מניסיוני : לחסוך כל מה שאתה יכול עד להגעת הילדים... לא לקבור הון בדירה למגורים, במצב של היום זה פשוט אידיוטי...
להציב מטרות ביניים הגיוניות...

 

[כסף_כסף]

אני בן 33, עם סכום יותר גבוהה ממה שאמרת ואני לא מרגיש בלתי שביר מבחינה כספית
מה שנראה הרבה ב 26 כבר נראה הרבה פחות ב 33

 

[amos1]

הי עמוס. אני חושבת שאתה צודק בהנחות שלך ששלושה מליון שקל זה מצב של בלתי שביר.... אבל ליבי ליבי עליך.. כי כדי לעשות את זה תוך 10 שנים אתה חייב להיות כל כך נחוש, בעל תושייה ונוטל סיכונים...
איך אתה מתכוון להגיע לשם?.. יש לך תוכנית?
מהמעט שאוכל לתרום מניסיוני : לחסוך כל מה שאתה יכול עד להגעת הילדים... לא לקבור הון בדירה למגורים, במצב של היום זה פשוט אידיוטי...
להציב מטרות ביניים הגיוניות...

התוכנית שלי היא להישאר בקבע, השכר שלי אמור לעלות ל 13000 בקרוב, מהם אני יחסוך 10000 בחודש. ב 10 שנים זה אמור להגיע לקרוב ל2 מיליון עם הרווח הון, הקרן השתלמות ומה שכבר חסכתי. ארוסתי גם עובדת, אני מאמין שהיא גם תחסוך 50,000 בשנה (אנחנו נגור בקרוואן ליד ההורים).
זאת בגדול התוכנית שלי, זה אמור להגיע לבערך 2.5 מיליון בגיל 36.

 

[amos1]

אני בן 33, עם סכום יותר גבוהה ממה שאמרת ואני לא מרגיש בלתי שביר מבחינה כספית
מה שנראה הרבה ב 26 כבר נראה הרבה פחות ב 33

יותר מ3 מיליון ועדיין מרגיש שביר?
זה מזכיר לי את אבא שלי, יש לו 11 מיליון ועדיין הוא מרגיש שביר... זה דבר מאוד סוביקטיבי(הרוב מושקע בנדלן, רק 2 מיליון בכסף).
תכלס, מבחינה מתמטית נטו, 3 מיליון לפי כלל ה4% אמור לתת לך קצבה של 10,000 בחודש. זה סכום שמספיק למשפחה שמתנהלת בסדר.

 

[כסף_כסף]

אני מניח שחלק מזה בהחלט פסיכולוגי
אני לא מרגיש מסכן, או מפחד שלא יהיה לי מה לאכול מחר (או בעוד 5 שנים לצורך העניין), אבל המרחק בין זה לבין לפרוש עכשיו ולחיות רק מתשואה על החסכון הוא עדיין די גדול.


כלל ה 4% נטו הוא כלל לאנשים שחיים בגיליון אקסל
להשיג 4% תשואה נטו אומר שצריך לעשות 5.5-6% תשואה ברוטו - וזה כמעט בלתי אפשרי במציאות הריבית של היום בתיק סולידי, בלי לקחת סיכונים לא סבירים.
יש לי כבר קילומטרז די ארוך בהשקעות בבורסה ואני יודע שתוכניות לחוד ומציאות לחוד.
נכון יבואו כל החכמים ויגידו שזה התשואה הממוצעת למדד תל אביב100 או מדד אחר כלשהו - אבל תראו לי אחד ששם 3 מיליון במדד כזה ל 10 שנים בלי לגעת ובלי שירעדו לו הביצים כאשר המדד יורד ב 2% מסכנים ביום (שזה 60 אלף ש"ח להזכירך, סכום שאמור להספיק לחצי שנה לפי מה שרשמת)

גם 3% ברוטו זה לא כזה מובן מאליו היום - למעט אולי להשקיע בנדלן, שלדעתי האישית יש סיכוי לא רע שייפול ב 20-30% בשנים הקרובות..

 

[כסף_כסף]

יותר מ3 מיליון ועדיין מרגיש שביר?
זה מזכיר לי את אבא שלי, יש לו 11 מיליון ועדיין הוא מרגיש שביר... זה דבר מאוד סוביקטיבי(הרוב מושקע בנדלן, רק 2 מיליון בכסף).
תכלס, מבחינה מתמטית נטו, 3 מיליון לפי כלל ה4% אמור לתת לך קצבה של 10,000 בחודש. זה סכום שמספיק למשפחה שמתנהלת בסדר.

ואגב.. זה שלאבא שלך יש 11 מיליון בהחלט משפיע עלייך יותר מאשר עליו
לאבא שלי אין סכומים כאלה, ואם כבר אני הוא זה שכנראה יצטרך לעזור לו מתישהו בעתיד
כאשר אין לך גב כלכלי כזה, זה כנראה גורם לך לקחת מקדמים גדולים יותר

 

[הסולידית]

אני חושבת שלמסעות כאלה צריך לצאת מכוחה של תודעת שפע, ולא מתודעת מחסור. ראו גם מתי לומר די.

 

[איליה]

בלי לגעת ובלי שירעדו לו הביצים כאשר המדד יורד ב 2% מסכנים ביום

ללא קשר לסכום המושקע:
לנשום עמוק ולהסתכל על הדף הזה שאצלי תלוי מעל השולחן: http://image.slidesharecdn.com/benj...ntelligent-investor-237-638.jpg?cb=1392473871
ולהיזכר בחוזה שחתמת מול עצמך: http://image.slidesharecdn.com/benj...ntelligent-investor-240-638.jpg?cb=1392473871

 

[ברלינית]

עמוס חמוד.. אתה בן 26.3 תן לי לתאר לך מה יקרה בגיל 31.3 כשיגיע הילד הראשון... יהיו לך כבר כמעט מליון שקל .. אבל הילד החמוד בן הכ0.9 יוסיף להוצאות 3.5 k וצריך פתאום עוד רכב.. ואוטוטו בהריון שני והקרוון לא מספיק... וכו.. וכו.. והילד השני מגיע ו האישה כבר יורדת לחצי משרה..( כי רק הצהרונים זה 3000 שקל ..ואתם מכניסים 20,000 אבל כבר מוצאים 14000 בקלות... ואולי נקנה דירה... ( יש לנו מליון אבל אופס הדירה עולה 2 מליון...)
והנה בני 37 עם מליון וחצי ובלי דירה.. והנה הילד השלישי וזה נחמד.. אבל איפה זה ואיפה פרישה מוקדמת...או חיים שיש בהם עצמאות כלכלית
שלא תבין אותי לא נכון.. עם החשיבה שלך והעבודה שלך אני מתרשמת שתחיו ממש סבבה.. אבל אם אתה בונה על עצמאות כלכלית לא נראה לי שזו הדרך...

 

[איליה]

עמוס חמוד.. אתה בן 26.3 תן לי לתאר לך מה יקרה בגיל 31.3 כשיגיע הילד הראשון... יהיו לך כבר כמעט מליון שקל .. אבל הילד החמוד בן הכ0.9 יוסיף להוצאות 3.5 k וצריך פתאום עוד רכב.. ואוטוטו בהריון שני והקרוון לא מספיק... וכו.. וכו.. והילד השני מגיע ו האישה כבר יורדת לחצי משרה..( כי רק הצהרונים זה 3000 שקל ..ואתם מכניסים 20,000 אבל כבר מוצאים 14000 בקלות... ואולי נקנה דירה... ( יש לנו מליון אבל אופס הדירה עולה 2 מליון...)
והנה בני 37 עם מליון וחצי ובלי דירה.. והנה הילד השלישי וזה נחמד.. אבל איפה זה ואיפה פרישה מוקדמת...או חיים שיש בהם עצמאות כלכלית
שלא תבין אותי לא נכון.. עם החשיבה שלך והעבודה שלך אני מתרשמת שתחיו ממש סבבה.. אבל אם אתה בונה על עצמאות כלכלית לא נראה לי שזו הדרך...

ברלינית (ברלינאית מהטוקבוקים או שאני טועה?):
בתור בן 37 כרגיל הכל עניין של בחירה. האוטו, הפרש גילאים בין הילדים, כמות של הילדים וקניית דירה. אפילו ירידה לחצי משרה של האישה (הכל תלוי במה אישה עובדת ומה גמישות השעות שלה, תופתעי לגלות שאפילו בהייוק יש משרות גמישות יחסית עם משכורות נאות).

@amos1 עם בחירות נכונות שלך ושלך בת זוגתך (כמובן אם אתם חושבים באופן דומה ונורמליטיס לא ידפוק לכם את הראש כשאר יגיעו הילדים) אין שום סיבה שלא תאמוד ביעדים שלך. אף אחד לא אומר שזה יהיה קל, אל תצפה ל80% חסכון עם הילדים אך איזור 30-40% חיסכון עם הילדים זה ריאלי לגמרי (מנסיון). חוץ מזה יש את האפקט ריבית דה ריבית, כלומר אם הגעת למיליון הראשון לפני הילדים ואתה לא בזבזן - יהיה לך כסף (אולי לא תוכל לפרוש לגמרי בגיל שרצית אך תוכל ללכת עם ראש מורם בעבודה שלך ולעשות מה שמעניין אותך)

 

[amos1]

עמוס חמוד.. אתה בן 26.3 תן לי לתאר לך מה יקרה בגיל 31.3 כשיגיע הילד הראשון... יהיו לך כבר כמעט מליון שקל .. אבל הילד החמוד בן הכ0.9 יוסיף להוצאות 3.5 k וצריך פתאום עוד רכב.. ואוטוטו בהריון שני והקרוון לא מספיק... וכו.. וכו.. והילד השני מגיע ו האישה כבר יורדת לחצי משרה..( כי רק הצהרונים זה 3000 שקל ..ואתם מכניסים 20,000 אבל כבר מוצאים 14000 בקלות... ואולי נקנה דירה... ( יש לנו מליון אבל אופס הדירה עולה 2 מליון...)
והנה בני 37 עם מליון וחצי ובלי דירה.. והנה הילד השלישי וזה נחמד.. אבל איפה זה ואיפה פרישה מוקדמת...או חיים שיש בהם עצמאות כלכלית
שלא תבין אותי לא נכון.. עם החשיבה שלך והעבודה שלך אני מתרשמת שתחיו ממש סבבה.. אבל אם אתה בונה על עצמאות כלכלית לא נראה לי שזו הדרך...

תודה על התגובה,
תראי,אני מסכים איתך באופן חלקי.
זאת תהיה בחירה לא נוחה להמשיך לגור בקרוואן ולהמשיך להחזיק רכב אחד. אבל, כשאנו יודעים שאלה ההוצאות המרכזיות ושם המפתח ליציאה לחירות אז יש סיכוי שנבחר בבחירה הפחות נוחה הזאת למרות הקשיים.
בקרוואן אפשר לגור 10 שנים לדעתי.
אני בצבא, מקבל רכב עוד 5 שנים, עד אז אני היה חזק.
בקשר לבת זוגתי שתרד לחצי משרה, כנראה שאת צודקת, אבל ההוצאות לדעתי יגיעו לפחות מ 8000 עם רכב אחד וללא הוצאות שכירות. ככה שאני יכול להמשיך לפי התוכנית. אם אני יפעל כמו האדם ה"נורמלי" אז אכן הוצאותי היו תופחים ל14000 וזה בעצם עיקרו של הרעיון, זה מה שמבדיל אותי מהיתר, זה בעצם הגורם המרכזי לכך שאני יוכל לפרוש מוקדם לעומת חברי שמרוויחים כמוני.
אני מסכים עם האימרה שבקרוואן אי אפשר להישאר לנצח. יותר מידי קטן ולא נוח ונצטרך לקנות או לשכור דירה, כנראה כשהילד הבכור היה בן 10 ככה.
דבר כזה ישנה את התמונה לגמרי ויציב אותנו בפני דילמה לא פשוטה.

תראי, לכול אחד מחיר החירות שונה ומשתנה כול הזמן.
היו לפנינו 4 האפשרויות הבאות:
1.לעבוד עוד 5 שנים ולקנות/לשכור במרכז.
2. להמשיך לגור בקרוואן.
3. לעבור לגור בצפון או בדרום הרחוקים מהמשפחה שגרה במרכז, שם דירה טובה תעלה 700,000.
4. לעבור לגור בערים "נכשלות" באחד מהמעגלים במרכז כמו חדרה, לוד, רמלה, פרדס חנה. שם דירה יד שניה גדולה עולה סביב ה800 אש"ח.

אינני יודע מה אחליט, אבל, התוכנית היא שבגיל 36 כבר תהיה לי הבחירה, האם להמשיך למכור את חירותי תמורת "רמת חיים" או לעצור.
כרגע אני מוכר את חירותי בשביל "קיום".

בגיל 36 אני אצטרך לקבל החלטה אם אני רוצה לחיות "נורמלי" בהוצאה של 14,000 ולהמשיך לעבוד עד גיל 52 (גיל פרישה מצהל, החלטה לגיטימית והגיונית) או להגיד די ולהוציא 8000 בחודש.

זאת בחירה, הרוב אינם מבינים שיש כאן בחירה ופועלים כרובוטים עד גיל פנסיה.

 

[amos1]

ברלינית (ברלינאית מהטוקבוקים או שאני טועה?):
בתור בן 37 כרגיל הכל עניין של בחירה. האוטו, הפרש גילאים בין הילדים, כמות של הילדים וקניית דירה. אפילו ירידה לחצי משרה של האישה (הכל תלוי במה אישה עובדת ומה גמישות השעות שלה, תופתעי לגלות שאפילו בהייוק יש משרות גמישות יחסית עם משכורות נאות).

@amos1 עם בחירות נכונות שלך ושלך בת זוגתך (כמובן אם אתם חושבים באופן דומה ונורמליטיס לא ידפוק לכם את הראש כשאר יגיעו הילדים) אין שום סיבה שלא תאמוד ביעדים שלך. אף אחד לא אומר שזה יהיה קל, אל תצפה ל80% חסכון עם הילדים אך איזור 30-40% חיסכון עם הילדים זה ריאלי לגמרי (מנסיון). חוץ מזה יש את האפקט ריבית דה ריבית, כלומר אם הגעת למיליון הראשון לפני הילדים ואתה לא בזבזן - יהיה לך כסף (אולי לא תוכל לפרוש לגמרי בגיל שרצית אך תוכל ללכת עם ראש מורם בעבודה שלך ולעשות מה שמעניין אותך)

תודה על התגובה,
העלת את אחד ההתרונות הגדולים ביותר כשיש כסף, גם אם זה איננו סכום אסטרונומי וגם אם זה סכום שלא מספיק לפרישה. עדיין זה סכום שמאפשר להימנע מהתעללות במקום העבודה, סבל או שזה נותן לך להחליט לעסוק בעבודה פחות ריווחית ויותר מעניינת.

זה נותן בחירה ויותר אפשרויות מעבר לפרישה המוקדמת.
זה התרון גדול בפני עצמו.

 

[ברלינית]

מסכימה ( גם אני וגם ברלינאית)..
אי אפשר הכל ביחד.. ( לרובנו שאינם ממשפחות מאד עשירות ) גם לפרוש בגיל 36 וגם ילדים וגם בית בבעלותך וכו.. וכו...
מנסיוני המצטבר...
1.את עיקר החיסכון צריך לעשות לפני הילדים.. ( אח"כ הכסף שנצבר יעשה לך את רוב הכסף .. ולרוב מאד קשה לחסוך סכומים משמעותיים)
2. לא חייבים לקנות בית למגורים!! ( לדעתי מאד חשוב לגור בסביבה איכותית כשיש ילדים בני 6 ומעלה.. אבל רק לשם הדוגמה אני גרה באזור שבו ניתן לשכור בית קטן ונחמד ב-5000 -4500 שקל לחודש.. לקנות כאן בית יעלה מינימום 4.5 מליון שקל..ונניח שהגעת בגיל 36 ל2.5. מליון שקל.. מה כדאי לדעתך? לשכור או לקנות בית בשכונה הזאת?? והכלל הזה תקף לכל סביבת מגורים.. תמיד תוכל לשכור בית בסביבה הרבה יותר טובה מאשר השכונה בה תוכל להרשות לעצמך לקנות.. ( ועם משפחה זה חשוב לדעתי)
3. להגיע לגיל 35-40 עם סכום משמעותי בצד מאד חשוב לרווחה הנפשית ביומיום.. גם אם לא משתמשים בו הוא אכן משהו שממש מאפשר הרבה יותר דרגות חופש בחיים..
שיהיה בהצלחה!

 

[כסף_כסף]

ללא קשר לסכום המושקע:
לנשום עמוק ולהסתכל על הדף הזה שאצלי תלוי מעל השולחן: http://image.slidesharecdn.com/benj...ntelligent-investor-237-638.jpg?cb=1392473871
ולהיזכר בחוזה שחתמת מול עצמך: http://image.slidesharecdn.com/benj...ntelligent-investor-240-638.jpg?cb=1392473871

שוב, כל זה נחמד בשביל התיאוריה ולכתוב בפורום
אני לא מכיר אנשים עם סכומי כסף רציניים שמיישמים את זה הלכה למעשה בצורה כזאת.

 

[amos1]

מסכימה ( גם אני וגם ברלינאית)..
אי אפשר הכל ביחד.. ( לרובנו שאינם ממשפחות מאד עשירות ) גם לפרוש בגיל 36 וגם ילדים וגם בית בבעלותך וכו.. וכו...
מנסיוני המצטבר...
1.את עיקר החיסכון צריך לעשות לפני הילדים.. ( אח"כ הכסף שנצבר יעשה לך את רוב הכסף .. ולרוב מאד קשה לחסוך סכומים משמעותיים)
2. לא חייבים לקנות בית למגורים!! ( לדעתי מאד חשוב לגור בסביבה איכותית כשיש ילדים בני 6 ומעלה.. אבל רק לשם הדוגמה אני גרה באזור שבו ניתן לשכור בית קטן ונחמד ב-5000 -4500 שקל לחודש.. לקנות כאן בית יעלה מינימום 4.5 מליון שקל..ונניח שהגעת בגיל 36 ל2.5. מליון שקל.. מה כדאי לדעתך? לשכור או לקנות בית בשכונה הזאת?? והכלל הזה תקף לכל סביבת מגורים.. תמיד תוכל לשכור בית בסביבה הרבה יותר טובה מאשר השכונה בה תוכל להרשות לעצמך לקנות.. ( ועם משפחה זה חשוב לדעתי)
3. להגיע לגיל 35-40 עם סכום משמעותי בצד מאד חשוב לרווחה הנפשית ביומיום.. גם אם לא משתמשים בו הוא אכן משהו שממש מאפשר הרבה יותר דרגות חופש בחיים..
שיהיה בהצלחה!

אז אולי עדיף להישאר בקרוואן ליד ההורים בסביבה טובה (אם המדד לזה הוא ערך נדלני), בית באותו יישוב יוקרה עולה 4.5 מיליון.
אפשר להסתדר, זה בגודל של דירת 3 חדרים קטנה.
אפשר גם לגור שם עד שהילדים בני 12 ואז לעבור לדירה גדולה יותר בעיר הקרובה(שם זה מושב, מעל 4 מיליון שקל לבית או 7000 שכירות)

 

[איש(3718)]

amos1

אם אתה גר בקרוון ליד ההורים, אז שכחת עוד יתרון אדיר - הטיפול בילדים.

העזרה בטפול בתינוקות על ידי הסבא והסבתא כאשר גרים לידם, לא תסולא בפז.

 

[amos1]

amos1

אם אתה גר בקרוון ליד ההורים, אז שכחת עוד יתרון אדיר - הטיפול בילדים.

העזרה בטיפול בתינוקות על ידי הסבא והסבתא כאשר גרים לידם, לא תסולא בפז.

נכון, זה היתרון ודרך שבה אפשר לחסוך עוד משהו.

 

[amos1]

עדכון מצב:
הון: 450,000 ולאשתי עוד 250,000
קרן השתלמות: 36000
פנסיה: 115000
גיל- 27.5
נשוי+1
הוצאות:
2 רכבים- 3000
שכירות וחשבונות- 1500(יש לנו הנחה כי גרים ביחידה של ההורים)
אוכל- 500
כלליות- 1000
גן - 2650

הוצאות- 8650
הכנסות נטו לא כולל קרנות:
אני 8500 (ירד עקב מעבר תפקיד)
אישתי - 5700 (חוזרת לעבוד השבוע אחרי חופשה של 8 חודשים עקב לידה)
הכנסות- 14200

8650/14200=0.6
חוסך 40 אחוז מהנטו כרגע,

כרגע מתמקדים בלהעלות הכנסות ב 2 מסלולים:
1. השכר שלי אמור לעלות ב3 חודשים הקרובים ל10,000 עקב הזנת החזר שכר דירה, גן והשלמת גמול השתלמות ב.
2. ניסיון לקנות דירה במסגרת מחיר למשתכן - תוספת של 3400 או 2700 לחודש משכירות- קנייה ב886 בלוד או 1.3 מיליון ברשלצ 200 או 600 כמשכנתא- החזר 800 או 2500 בחודש.

התכנון הוא שבעוד 6 שנים ההוצאות יעלו משמעותית.
כי נרצה יחידת דיור גדולה יותר מהקרוואן שאנחנו גרים בו, ועוד תשלום גן נוסף על עוד ילד.

אני אולי השתחרר מהצבא עוד שנתיים (תלוי קבלת קביעות או לא) וזה משנה את המקום שלי מבחינת הכנסות (הנדסאי מכטרוניקה, לומד יעוץ מס במקביל כרגע, לא יודע כמה אני שווה באזרחות).
אישתי צריכה ללמוד עוד 2.5 שנים בשביל לשפר הכנסות (יש לה תואר ראשון במשהו כללי, רוצה לעשות הסבה לסיעוד/אחיות- לא תעבוד 2.5 שנים).

 

[שרון]

לעבור לגור בצפון או בדרום הרחוקים מהמשפחה שגרה במרכז, שם דירה טובה תעלה 700,000

יקירי, בתור אחת שעקרה לצפון הרחוק, הסכומים האלה כבר מזמן אינם נכונים. אנחנו בחתיכת בועת נדל"ן שרק הולכת וגדלה ומי יודע מתי ואם בכלל תתפוצץ.