ידידיי המלומדים, הייתם עוזבים מקום עבודה קיים לטובת עבודה בה כל התנאים הסוציאליים הם נמוכים יותר מאלו של הקיים?
מדובר באותו המקום בו אני עובד מספר שנים ושהזכרתי בתחילת הפוסט.
יש לי שם תנאים טובים (קרן השתלמות, ביטוחים למיניהם, ימי חופש) ושכר של 13-14 א"ש ברוטו שיכול עוד לעלות עם השנים.
כרגע התמיינתי למספר משרות מהסוגים שדיברנו עליהן בפוסט בתעשייה ובהייטק ולא התקבלתי.
לא אמרתי נואש, ברור לי שהתקופה לא טובה ויבואו עוד משרות בהמשך, מצד שני כן רוצים אותי לתפקיד כלכלן בחברה כלשהי בה השכר יתחיל מ8 ש"ח ויעלה בצורה הדרגתית ככה שרק עוד שנתיים הוא יגיע ל-11 א"ש ורק אחרי עוד שנה (כלומר אחרי 3 שנים) יפתחו קרן השתלמות והשכר לדבריהם "יעלה משמעותית" ושלדבריהם "מי שעובר את השלוש שנים הראשונות ונשאר שם חי את החיים" .
אז למה לא?
1. כי אמרתי לעצמי שאני לא מוכן להתפשר על כל כך הרבה דברים וללכת אחורה כדי לעזוב מקום עבודה קיים. אמנם רוצה לשנות כיוון אחרי שסיימתי את התואר אבל לא בכל מחיר. אם לא בכסף, אז תנו קרן השתלמות, או ימי חופש, או הטבות אחרות, אבל אי אפשר כלום מכלום. ואם אני מוכרח לוותר על כל כך הרבה דברים אז עדיף לי אולי להשאר במקום הנוכחי.
2. כי אני לא יודע אם אני בכלל רוצה לעבור שם את השלוש שנים הראשונות ולהשאר שם ו"לחיות את החיים", אולי אני בכלל רוצה לעבוד בתפקיד כלכלן רק כדי לצבור ניסיון רלוונטי ומשם לברוח להייטק.
3. כי הגשתי במקביל מועמדויות לעוד הרבה מקומות יותר מעניינים בעיניי שיש מצב שעוד יחזרו אליי ופשוט לא הגיעו לזה. ובמקום המדובר הכל היה כל כך מהר והם כבר הודיעו שהם רוצים אותי, ואני לא אוהב לקחת החלטות בלחץ כשאין לי את כל המידע.
ולמה כן?
1. כי הם מוכנים לקבל חסר ניסיון וללמד אותו הכל ומשם אחרי שאצבור את הניסיון, גם אם "אסבול" שנה שנתיים אוכל אולי להמשיך הלאה לתפקידים מכניסים יותר או בחברות הייטק.
2. כי יש את החשש שכמו שלא התקבלתי לכמה משרות שהתמיינתי אליהן עד עכשיו, אולי לא אתקבל גם לבאות שאתמיין אליהן ולכן אולי כן כדאי לצבור ניסיון רלוונטי בינתיים ולא לחכות למשרה שתגיע.
דעתכם?