קבלת החלטות

[sagilevi]

היי,

אם אתם מתלבטים בנוגע למשהו, ולא מצליחים לקבל החלטה, לדוגמה:
VT מול VTI+VXUS
קרנות אמריקאיות מול איריות
הקצאת נכסים
(יכול להיות רלוונטי גם להחלטות אחרות שלא קשורות לתיק השקעות)

מה אתם עושים בנוגע לזה?
כתבתם על דף פרמטרים שרלוונטים אליכם לכל אלטרנטיבה (יתרונות / חסרונות)
האם ממשיכים לחקור עד שסגורים ב-100% (מה הגבול)?
האם מקבלים החלטה בשלב כלשהו למרות שלא בטוחים?
איך אתם מקבלים את זה שהחלטתם משהו ואחרי שנה אתם חושבים שעשיתם טעות?

 

[adamshalev]

מקבלים החלטה ומכסימום מתקנים אח״כ.
חשוב לדעת לקבל החלטות וליישם אותם גם במחיר של לעשות לפעמים טעויות ולתקן אותם.
זה עדיף על להמנע מליישם לנצח ולחכות ל״לשלמות״.

רק חשוב להקפיד לא ״לתקן״ כל פעם שחושבים שעשינו טעות אלא לרשום בצד ולחכות עם זה 3-6 חודשים. לפעמים גחמות באות והולכות אבל אם יש משהו שאכן דורש שינוי במבנה התיק ואתה עדיין סגור על זה גם אחרי רבעון או שתיים אז זה דורש תיקון.

 

[אנא-אל]

אפשר לרשום את כל היתרונות וחסרונות ולדרג אותם לפי החשובים ביותר עבורנו.
לדוגמא, אולי פשטות יותר קריטי בשביל מישהו מאשר פיזור עוד יותר רחב, או הפוך.

 

[רוני]

יכולת קבלת החלטות היא אחד הדברים החשובים, למעשה יכולת קבלת החלטות עושה את ההבדל בין אנשים מצליחים לבין האדם הממוצע.

ממרום גילי לאחר שנים רבות של עשייה אני מוצא את עצמי כיום מקבל החלטות על בסיס יומי על נכסים מתאימים להשקעה עבור לקוחותי בסכומים של מאות אלפי שקלים, עד מליוני שקלים כאשר מדובר במספר נכסים הכוללים שימוש במימון.

כדי לקבל החלטה צריך שני דברים (אחרי שלמדנו וחקרנו את הנושא), הדבר הראשון, לדעת לנטרל פחדים ורגשות, הדבר השני הוא לנתח את הנושא ולסכם אותו בטבלה בעלת שני טורים, יתרונות וחסרונות. מאחר ולכל החלטה יש יתרונות וחסרונות, קבלת ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס לוגי בלבד !!!
הרגש והפחדים הם אלו שמקשים ומסבכים את ההחלטה.

לגבי ההתמודדות עם החלטה שגויה בדיעבד, צריך להבין שזה יכול לקרות, אחוז מסוים מההחלטות שלנו עלולים להתברר כטעות, זה לא סוף העולם, להלקות את עצמנו ולמנוע מאיתנו להמשיך לפעול תוך קבלת החלטות רק יעצים את הנזק, הדרך הנכונה היא להפיק לקחים מטעויות, להסתכל קדימה ולהמשיך (חוסן מנטלי).

 

[הנועזת]

אדם צריך להכיר את עצמו.
במידה ויש בעיה רוחבית בקבלת החלטות ולקיחת סיכונים, זו סוגיה לעבודה פנימית-פסיכולוגית, ושווה להקצות לזה משאבים.
במידה ומדובר באדם היודע לקבל החלטות, מנסיון, יתכן והחלופות אינן כוללות את חלופת הבינגו.
חשוב להקשיב לזה במיוחד בהחלטות הרות גורל, עבור אותו אדם.

 

[רובי1]

האם ממשיכים לחקור עד שסגורים ב-100% (מה הגבול)?
האם מקבלים החלטה בשלב כלשהו למרות שלא בטוחים?

מבחינת רמת הידע שאספתי, קשה מאוד לקבוע את הגבול. אבל כשמתחילים ללמוד על נושא מסוים, מקבלים המון מידע קריטי, לאט לאט המידע הולך ונעשה שולי (כי את רוב המידע הקריטי אנחנו כבר יודעים), השלב הזה שבו אנחנו מקבלים רק מידע שולי הוא הזמן לעצור. סביר להניח שכבר לא נמצא עוד מידע חשוב.
יש עוד קריטריון לזמן בו כדאי לקבל החלטה, והוא, שאין עניין לקבל החלטה לפני הזמן שבו צריך לפעול.
לדוגמה:
נניח שבעוד שבועיים משתחרר לי סכום כסף גדול ואני מתלבט אייך להשקיע אותו. אין לי כל עניין להחליט היום, למרות שמבחינת רמת הידע שלי הגעתי לרמת ידע נדרשת. כיון שבשבועיים הקרובים לא אעשה דבר, ההחלטה היום היא סתם פזיזות.

איך אתם מקבלים את זה שהחלטתם משהו ואחרי שנה אתם חושבים שעשיתם טעות?

צריך להבחין בין שני סוגים של טעות. 1. טעות בשיקול הדעת שלנו. 2. חוסר מידע.
הטעות הראשונה היא טעות כואבת מאוד, היא מלמדת שיש בעיה ביכולת קבלת ההחלטות שלנו, וצריכה להביא אותנו למחשבות, מדוע טעינו. במקרים קיצוניים יתכן והיא צריכה להביא אותנו למסקנה, שבנושא הזה אנחנו לא יכולים יותר להחליט לבד וצריך להתייעץ. (זוהי מסקנה מרחיקת לכת, אמרתי במקרים קיצוניים).
מצד שני, טעות בשל חוסר מידע, לא צריכה לצער אותנו בכלל. אף פעם לא נוכל לנבא את העתיד. (אלא אם כן חוסר המידע היה בשל פזיזות בקבלת ההחלטה, אז זו בעצם טעות בשל שיקול דעת מוטעה).

הדבר הראשון, לדעת לנטרל פחדים ורגשות,

בדרך כלל אתה צודק, אבל לעתים הפחד והרגשות צריכים בעצמם להיכלל ברשימת היתרונות והחסרונות.
לדוגמה, אדם שאומץ אצלו זה לא הצד החזק, יעשה טעות אם ישקיע את כספו בהשקעה מסוכנת שלא תיתן לו לישון טוב בלילה. הוא לא צריך לנטרל את הפחד במקרה כזה. גם רגשות זה דבר חשוב. לא הכל לוגי בחיים, אנחנו לא רוצים לגרום לעצמנו רווח כספי במחיר רגשי שנצטער עליו.

הדבר השני הוא לנתח את הנושא ולסכם אותו בטבלה בעלת שני טורים, יתרונות וחסרונות. מאחר ולכל החלטה יש יתרונות וחסרונות, קבלת ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס לוגי בלבד !!!

גם פה, בדרך כלל זוהי הדרך הנכונה. אבל מה נעשה, ומחקרים מראים, שלעתים האינטואיציה שלנו צודקת יותר מהניתוח השכלי.
ברגע שאתה מנטרל את כל התחושות שאינם יכולות להיכתב על דף, אתה בהכרח מנטרל את האינטואיציה שלך לחלוטין.

 

[אורי ג.]

מה אתם עושים בנוגע לזה?
כתבתם על דף פרמטרים שרלוונטים אליכם לכל אלטרנטיבה (יתרונות / חסרונות)
האם ממשיכים לחקור עד שסגורים ב-100% (מה הגבול)?
האם מקבלים החלטה בשלב כלשהו למרות שלא בטוחים?
איך אתם מקבלים את זה שהחלטתם משהו ואחרי שנה אתם חושבים שעשיתם טעות?

אין 100% ואף פעם לא תהיה בטוח שלקחת את ההחלטה הנכונה, לפעמים צריך פשוט שמחליטים להחליט.
וכן, חלק מהמשחק זה לגלות בדיעבד שלקחת את ההחלטה הלא נכונה, קורה לי כל הזמן.

 

[amidar]

לדעתי שווה להתייחס גם לצורה שבה "מכניסים" את הכסף להחלטה.
אם כל הכסף נכנס במכה ואמור "לשכב" שם (להוציא איזונים מדי פעם) אז יש משמעות גדולה מאד להחלטה הראשונה.
אם הכסף נכנס בהדרגה, אז אפשר לבצע "הטיות" בהחלטה ברוב השלבים עד לאמצע התהליך (בערך), והפגיעה בכסף שכבר הוכנס לא תהיה כל כך גדולה...

זה השנקל שלי לדילמה

 

[רוני]

מבחינת רמת הידע שאספתי, קשה מאוד לקבוע את הגבול. אבל כשמתחילים ללמוד על נושא מסוים, מקבלים המון מידע קריטי, לאט לאט המידע הולך ונעשה שולי (כי את רוב המידע הקריטי אנחנו כבר יודעים), השלב הזה שבו אנחנו מקבלים רק מידע שולי הוא הזמן לעצור. סביר להניח שכבר לא נמצא עוד מידע חשוב.
יש עוד קריטריון לזמן בו כדאי לקבל החלטה, והוא, שאין עניין לקבל החלטה לפני הזמן שבו צריך לפעול.
לדוגמה:
נניח שבעוד שבועיים משתחרר לי סכום כסף גדול ואני מתלבט אייך להשקיע אותו. אין לי כל עניין להחליט היום, למרות שמבחינת רמת הידע שלי הגעתי לרמת ידע נדרשת. כיון שבשבועיים הקרובים לא אעשה דבר, ההחלטה היום היא סתם פזיזות.

צריך להבחין בין שני סוגים של טעות. 1. טעות בשיקול הדעת שלנו. 2. חוסר מידע.
הטעות הראשונה היא טעות כואבת מאוד, היא מלמדת שיש בעיה ביכולת קבלת ההחלטות שלנו, וצריכה להביא אותנו למחשבות, מדוע טעינו. במקרים קיצוניים יתכן והיא צריכה להביא אותנו למסקנה, שבנושא הזה אנחנו לא יכולים יותר להחליט לבד וצריך להתייעץ. (זוהי מסקנה מרחיקת לכת, אמרתי במקרים קיצוניים).
מצד שני, טעות בשל חוסר מידע, לא צריכה לצער אותנו בכלל. אף פעם לא נוכל לנבא את העתיד. (אלא אם כן חוסר המידע היה בשל פזיזות בקבלת ההחלטה, אז זו בעצם טעות בשל שיקול דעת מוטעה).

בדרך כלל אתה צודק, אבל לעתים הפחד והרגשות צריכים בעצמם להיכלל ברשימת היתרונות והחסרונות.
לדוגמה, אדם שאומץ אצלו זה לא הצד החזק, יעשה טעות אם ישקיע את כספו בהשקעה מסוכנת שלא תיתן לו לישון טוב בלילה. הוא לא צריך לנטרל את הפחד במקרה כזה. גם רגשות זה דבר חשוב. לא הכל לוגי בחיים, אנחנו לא רוצים לגרום לעצמנו רווח כספי במחיר רגשי שנצטער עליו.

גם פה, בדרך כלל זוהי הדרך הנכונה. אבל מה נעשה, ומחקרים מראים, שלעתים האינטואיציה שלנו צודקת יותר מהניתוח השכלי.
ברגע שאתה מנטרל את כל התחושות שאינם יכולות להיכתב על דף, אתה בהכרח מנטרל את האינטואיציה שלך לחלוטין.

אני אנסה לדייק, הפחד תמיד קיים, כל עוד הוא ברמה סבירה שעוזרת לנו להיות זהירים זה בסדר, הפחד שאני מדבר עליו הוא הפחד שמשתק וגורם לחפש תירוצים מדוע לא לפעול.

לגבי האינטואיציה, מבחינתי זה חשיבה לוגית, בדיוק כמו בטבלה של חסרונות ויתרונות, רק שכאן עושים את השיקולים בראש, לדעתי זה מעט מסוכן יותר.
כאשר רושמים את היתרונות והחסרונות על דף (כולל התחושות, והאינטואיציה), זה בולט יותר, והסיכוי שפיספסנו נתון מסויים נמוך יותר, בעצם הכתיבה בטבלה זה מאלץ אותנו לבחון שוב את ההשקעה.

 

[Lali]

אני חושבת שצריך לעבור מחסום רגשי מסוים לפני שמתחילים להשקיע. כולנו שמענו סיפורים על אנשים שאבדו את התחתונים בבורסה, נכנסו לחובות וקפצו מהגג. קודם כל צריך להבין שהסיפורים האלה לא קשורים למה שאנחנו דנים בו בפורומים כאן, כיוון שהם סיפורים של אנשים שהשתמשו בבורסה כקזינו, ולא כמקום להשקעות סולידיות. גם הכספים שהמדינה משקיעה בשבילנו, או קרן פנסיה או חברת ביטוח, כל אלה נמצאים באותו המקום שבו אני ואחרים כאן קונים ישירות את הקרנות האלה. כשחושבים על זה ככה, זה יותר סולידי שאני אחליט בשבילי מאשר שאיזה מנהל תיקים לא ידוע יעשה את ההחלטות, בדרך כלל אפילו פחות טוב מסתם קניה פסיבית של קרנות אינדקס.

ברגע שעוברים את המחסום הזה, מבינים שכמעט ואין דבר כזה טעויות אמיתיות. במרחב שעליו אתה מדבר, כל האפשרויות מספיק קרובות זו לזו כך שלא יכולה להתרחש קטסטרופה אם תבחר באחת מהן על פני השניה. זה לא אומר שאין סיכונים - יש סיכונים וגם הקרנות המנוהלות, שמקבלות כספים ישירות מתלוש המשכורת שלך, מפסידות כספים לפעמים. כשאני החלטתי להתחיל להשקיע פאסיבית באופן אישי, קודם כל קניתי בבנק שלי קרן אינדקס בחמש מאות ש"ח. רציתי לראות מה התהליך, איך זה מרגיש, ואכן, אסון (:-P) - בשבוע הראשון הפסדתי 10 ש"ח. בשבוע השני עוד 20 ש"ח. מצאתי את עצמי עוקבת באובססיביות אחרי העליה והירידה... הבנתי שקשה לי להתמודד עם זה, ולכן החלטתי, כמו שאמרו מעלי, להשקיע כל חודש בסכומים לא גדולים במיוחד מבחינת האחוזים מהחסכון הכולל שלי. אחרי כמה חודשים, כשהיו לי כמאה אלף ש"ח בתיק ההשקעות, התנודות היומיות היו גדולות בהרבה, אבל התרגלתי אליהן. אז החלטתי, אחרי כמה חודשי התנסות וקריאה נוספת, להשקיע את שאר הסכום שהיה לי בבת אחת על פי הקצאת הנכסים שבחרתי לעצמי.

בדרך החלטתי, מכל מיני סיבות, לשנות את הקצאת הנכסים באופן חלקי, אבל השתמשתי בכסף חדש שהזרמתי למערכת לצורך כך. פעם אחת מכרתי וקניתי משהו אחר, בזהירות ובתשומת לב לעלויות שכרוכות בזה. אחרי שמתרגלים, זו לא החלטה שונה במהותה מאשר החלטה על קנייה של מוצר או חופשה בחו"ל. להפך, לרוב הסכומים של מוצרים מסוימים או חופשות בחו"ל הם הרבה יותר גדולים מאשר הסכום שאתה עלול להפסיד בגלל טעות בהקצאת הנכסים, כל עוד אתה בתוך המסגרת הסולידית ובטווח הבחירות שציינת בהודעה שלך, אפילו בתיק של חצי מליון ש"ח. זה לא שאתה עכשיו בוחר להיות סוחר באופציות.

 

[אורי ג.]

אחרי כמה חודשים, כשהיו לי כמאה אלף ש"ח בתיק ההשקעות, התנודות היומיות היו גדולות בהרבה, אבל התרגלתי אליהן.

אני חייב לציין שאני דווקא לא למרות שאני הרבה מאד זמן בשוק, הפיתרון הטוב ביותר לזה הוא פשוט לא להסתכל (מודה, לא מצליח).

 

[מרק עוגיות]

עוזר לי הרבה פעמים לזכור שאם אני מתלבטת בלי יכולת להכריע בין שתי אפשרויות, כנראה ש(לפי מה שאפשר לדעת היום) שתיהן טובות בערך באותה מידה. כך שהבחירה ביניהן לא כל כך גורלית כמו שנדמה לי. במקרה של השקעות, אפשר גם לבחור בדרך של לא להחליט: לחלק את ההשקעה חצי/חצי בין שתי האפשרויות. רלוונטי רק אם הסכומים מספיק גדולים כדי לא לסבול מעמלות מינימום, ואם זה לא יוצר סיבוך מוגזם בתיק.

 

[רובי1]

עוזר לי הרבה פעמים לזכור שאם אני מתלבטת בלי יכולת להכריע בין שתי אפשרויות, כנראה ש(לפי מה שאפשר לדעת היום) שתיהן טובות בערך באותה מידה. כך שהבחירה ביניהן לא כל כך גורלית כמו שנדמה לי.

אהבתי.

 

[מתכנת]

שרשור חשוב.
מנחם שיש הרבה איתנו באותה סירה.

 

[youngpanther]

כשאני לא יודע מה לבחור וששתי (או יותר) התוצאות נראות לי בעלות אותו outcome אני פשוט מטילה מטבע. אפשר לתקן אח״כ

 

[breezblock]

גם אנחנו ממטילי המטבעות.
עדיף לעשות משהו לא מושלם מאשר לא לעשות בכלל.

בנוסף, יש איזושהי אשליה, שככל שנחפור במשהו, נצליח לכסות את כל ההיבטים החשובים להחלטה, אבל האמת היא שרוב הגורמים שיכולים להשפיע על הצלחה או כישלון לגמרי נעלמים מעיננו, אז באמת שחבל על הזמן להתעמק בהם.

 

[קפבלנקה]

אם אני מטיל מטבע, אבחר דווקא במה שלא נפל בפור.
#אין לי מזל.

 

[Benjamin W]

כשקשה לי להחליט, אני מטיל מטבע, ומחליט ברגע לפי תחושת הבטן, אחרי שאני רואה את התוצאה.

 

[הנועזת]

עם כל ההבנה שלי למטילי המטבע ויש לי,
לא מאמינה בזה.
שעסקה טובה והמשקיע יודע למה, אין סיבה שלא ידע להחליט.
כשמגיעים לתשובה לא בשרית ולא חלבית, ישנן כמה אפשרויות,
או שאנחנו לא מחוברים לעצמנו, פסיכולוג/רב/תהליך קבוצתי כולם טובים בעייני
או שאין לנו צוות יועצים טוב, שיכול להאיר את הבסיס להחלטה באור מקצועי וברור. לפעמים צריך לשלם כסף! (עוד כמה דקות יוצאת אל יועץ המשכנתאות שלי)
או במידה והתנאים הראשונים מתקיימים, אין החלטה, צריך לעצור, אולי העת אינה בשלה. לא סתם משהו לא מסתדר לנו.

 

[שלמה 123]

עלית בדיוק על כל השאלות הכי חשובות שמשקיע פסיבי מתלבט בהם וחסר רק ברוקר ישראלי או ברוקר זרIB והפתרון לדעתי להתייעץ עוד עד שבטוחים בהשקעה ובאמת שחופרים, מעמיקים ומתייעצים דברים משתנים ומתבהרים...