למה אין קרנות סינטטיות על מדדים בארץ?

[וירו]

על פניו נשמע שלפעמים קרנות סינטטיות יכולות להיות רווחיות יותר ואולי להגן יותר מפני אינפלציה בישראל. כי רק חלק קטן יושב בבטחונות מול החוזה ושאר הכסף מניב תשואה על ידי מוצרים בטוחים יותר כמו אגח ממשלתי ופקדונות.

שאלתי היא למה מאה אחוז מהקרנות שמחקות מדדי חול הן סינטטיות ואילו אלו שמחקות מדדים בארץ מחזיקות מניות ישירות?

 

[עש לילה]

על פניו נשמע שלפעמים קרנות סינטטיות יכולות להיות רווחיות יותר ואולי להגן יותר מפני אינפלציה בישראל.

אלא שהמטרה של קרן מחקה היא לא להיות רווחית יותר מאשר המדד, ולא להגן טוב יותר מפני אינפלציה מאשר המדד, אלא פשוט לחקות את המדד (לטוב ולרע). מה יותר טוב מאחזקה ישירה לצורך זה?

 

[roneng]

על פניו נשמע שלפעמים קרנות סינטטיות יכולות להיות רווחיות יותר ואולי להגן יותר מפני אינפלציה בישראל.

איך בדיוק הגעת למסקנה הזאת?

 

[מתכנת]

שאלתי היא למה מאה אחוז מהקרנות שמחקות מדדי חול הן סינטטיות ואילו אלו שמחקות מדדים בארץ מחזיקות מניות ישירות?

כנראה זול יותר מאשר עקיבה סינטטית.
שוק הנגזרים בארץ דליל מאוד, אין בכלל חוזים אז צריך לבנות פוזיציה סינטטית עם שילוב של אופציות P+C,
בסנופי לעומת זאת יש חוזים סחירים מאוד, ואילו לאחזקה ישירה יהיו הוצאות ק/מ גבוהות יותר (לקרן הישראלית)

 

[וירו]

איך בדיוק הגעת למסקנה הזאת?

כי הם עוקבים אחרי המדד רק באמצעות עשר אחוז מהכספים שמושקעים בהם. ותשעים אחוז מושקעים באגחים או פקדונות.

 

[Fitch]

שוק הנגזרים בארץ דליל מאוד

זה

 

[roneng]

כי הם עוקבים אחרי המדד רק באמצעות עשר אחוז מהכספים שמושקעים בהם. ותשעים אחוז מושקעים באגחים או פקדונות.

ואיך זה הופך אותם למוגנים מאינפלציה? אם כבר להיפך - אגחים ופקדונות חשופים לאינפלציה בניגוד למניות.

 

[TunaGolem]

כי הם עוקבים אחרי המדד רק באמצעות עשר אחוז מהכספים שמושקעים בהם. ותשעים אחוז מושקעים באגחים או פקדונות.

אני מציע שתלמד יותר על מינוף בעזרת נגזרים, ותראה שאין זה כך.
בפועל, הקרנות הסינתטיות על מדדי חו"ל מפסידות למדד TR.

 

[איתן]

קצת קשור לנושא המקורי של הפוסט, - אני תוהה איך עובדות קרנות סינטטיות, האם נכון לומר שכאשר קרן מחקה היא למעשה קרן סינטטית שמושקעת בשוק הנגזרים, המשמעות היא שיש משקיע מהצד השני שמפסיד אם היא עולה (כלומר - משחק סכום אפס)?

 

[WhatIsMoney]

קצת קשור לנושא המקורי של הפוסט, - אני תוהה איך עובדות קרנות סינטטיות, האם נכון לומר שכאשר קרן מחקה היא למעשה קרן סינטטית שמושקעת בשוק הנגזרים, המשמעות היא שיש משקיע מהצד השני שמפסיד אם היא עולה (כלומר - משחק סכום אפס)?

הצד השני בשוק הנגזרים בדרך כלל מחזיק בנכסים פיזיים כדי לגדר את הסיכון שלו

 

[החושב]

על פניו נשמע שלפעמים קרנות סינטטיות יכולות להיות רווחיות יותר ואולי להגן יותר מפני אינפלציה בישראל. כי רק חלק קטן יושב בבטחונות מול החוזה ושאר הכסף מניב תשואה על ידי מוצרים בטוחים יותר כמו אגח ממשלתי ופקדונות.

שאלתי היא למה מאה אחוז מהקרנות שמחקות מדדי חול הן סינטטיות ואילו אלו שמחקות מדדים בארץ מחזיקות מניות ישירות?

אתה לא יכול להפיק יותר תשואה על ידי נגזרים מאשר נכס הבסיס מבלי לקחת יותר סיכון. התמחור של חוזה פיננסי הוא: ערך נכס הבסיס פחות ריבית חסרת סיכון (בגובה ההפרש בין הבטחונות לבין מלא ערך החוזה) ועוד דבידנדים בניכוי מיסים. כך שכאשר אתה מחזיק את יתרת הבטחונות בנכס חסר סיכון תקבל בדיוק את תשואת נכס הבסיס (פחות עלויות עסקה).

היתרונות לשימוש בנגזרים מתחילים כאשר אתה משקיע אותם בנכס עם סיכון מסויים אבל בעל קורולציה שלילית לנכס הבסיס (למשל אג"ח ממשלתי ארוך טווח) או תכנוני מס למיניהם (למשל: מינוף בגובה המס השולי, בארצות הברית אפשר להחזיק נגזרים לטווח קצר ולהיות ממוסים על 2/3 כאילו החזקת לטווח ארוך, החזקת הבטחונות באג"חים פטורים ממס (קיים בחלק ממשטרי המס פעם היה גם בישראל) דרישת הוצאות ריבית "במסווה" וכו') או אסטרטגיות מורכבות המשלבות כמה סוגי נכסים (למשל תיק המשלב אג"ח ומניות כאשר תיק האג"ח ממונף בשיעור גבוה ליצירת תיקים עם חשיפות בסגנון 120/80 כלומר, 120% אג"ח ו80% מניות). אבל אין שום יתרון כאשר אתה רוצה פשוט להשיג את תשואת נכס הבסיס.

אפשר להשתמש בנגזרים גם כדי להוזיל עלויות עסקה (למשל: דמי ניהול בקרנות מנוהלות, עמלות קניה ומכירה וכו'). לקרנות בארץ יש מחירים נמוכים כל כך בבורסה שאין להם טעם להשתמש בנגזרים כי עלויות העסקה נמוכות ממילא. כנ"ל לקרנות הגדולות בחו"ל. לקרנות ישראלית בחו"ל אין את המחירים הללו ולכן עדיף להם להשתמש בנגזרים.