לאן אנו הולכים בהקשר ל-YouTube?

[ווטרן-טירון]

חג שמח,

בשנים האחרונות, בייחוד לאחר התפרצות המגפה, שמתי לב שמבחר וכמות הערוצים והתוכן ביוטיוב עלו.
מערוצים בסגנונות פילוסופיים יותר, וכלה בסרטונים הלוחצים בדיוק על נקודות ההתמכרות והסיפוק שלנו, כמו: זה, זה, AMSR , "יום בחיי", הליכות אקראיות, אפילו סתימות שיניים.

נראה שכל פיפס רנדומלי ופשוט בחיינו, שיש לו איזשהו פוטנציאל של סיפוק קצר ומיידי, ראוי לערוץ יוטיוב בעל מיליוני מנויים.

מרגיש לי שגם התפתחו מלא סגנונות של תת-תרבות שלוקחים נושאים גדולים, ומנגישים אותם בהקשרים ספציפיים כמו אולי גבריות, או בנוגע להיבטים מגוונים יותר.
יתכן שאפילו נושאים אפורים מהווים איזשהו מפלט אסקפיסטי לאנשים שקשה להם בחיים. מניח שלא מעט צעירים כבר הפכו טראקים נוסטלגיים ומוזרים כמו אלו לאיזשהו טקסט יומי/שבועי/חודשי, כמו גם צלילים או מוסיקה מרגיעה כמו זו.

# מוזמנים להציץ בכמות הצפיות או המנויים של הדוגמאות שצירפתי. זה דיי מספר סיפור, לא? משהו קורה.

בתחומי עיסוק מסוימים כמו מדריכי כושר, נראה לי שערוץ יוטיוב זוהי דרישת סף על-מנת לצבור מוניטין צנוע.
ראיתי לא מעט ערוצי תוכן של ישראלים אשר במקביל לעבודה המסורתית (והמשמימה?), מפיקים סרטונים קצרים/מדריכים כיצד להתמקצע בתחום שלהם. כמו QA למשל.

אני כבר דיי סגור על כך שהעולם ממש התחיל בהאצה/פיק מהיר של שינוי בכל הקשור לעולם התעסוקה, אני דיי סקפטי לגבי הסיכויים של אדם צעיר שסיים הרגע תואר ראשון, לפרוש לגמלאות מאותו מקצוע אותו למד. במקביל ללמידת כישורים הרלוונטים לשוק העבודה המסורתי ולמשרדיו הנטושים, אני גם עומל בימים אלו על ערוץ יוטיוב שבוויז'ן אמור להעביר איזשהו רעיון בסיסי ששמתי לב אליו ולא ראיתי עדיין שהאינטרנט העניק לו התייחסות נפרדת וראויה בפני עצמה.

אבל הייתי שמח לסיור מוחות, מהם הגורמים לתופעה הזאת דווקא ב-2023 ולא ב-2005 כשיוטיוב רק עלה לאוויר?
מהם הכיוונים האפשריים של זה?
כיצד זה מתכנס עם כל הקטע של AI או בהקשר הישראלי באופן ספציפי?
ומה עתיד המדיום הזה באופן כללי והשפעתו על חיינו?

המטרה לשמה פתחתי את האשכול היא פשוט לקבל כיווני חשיבה חדשים שלא עברו בראשי.
נראה שמשהו קורה וזה מסקרן.

 

[האזרח הקטן]

מהם הגורמים לתופעה הזאת דווקא ב-2023 ולא ב-2005 כשיוטיוב רק עלה לאוויר?

פס רחב + טלפונים חכמים.
הטלפון הנייד מחליף יותר ויותר את השימוש במחשב אישי, ויותר קל לצפות בטלפון בסרטון וידאו מאשר לקרוא בלוג / מאמר ארוך.

 

[ווטרן-טירון]

פס רחב + טלפונים חכמים.
הטלפון הנייד מחליף יותר ויותר את השימוש במחשב אישי, ויותר קל לצפות בטלפון בסרטון וידאו מאשר לקרוא בלוג / מאמר ארוך.

הדטרמניזם הטכנולוגי, כמובן

מרוב שמהרהרים על הנושא הזה, שוכחים את הדברים הפשוטים והמתבקשים.

תודה שהעלית את העניין!

 

[optimum]

אבל הייתי שמח לסיור מוחות, מהם הגורמים לתופעה הזאת דווקא ב-2023 ולא ב-2005 כשיוטיוב רק עלה לאוויר?

לדעתי ענית על זה בעצמך:

אני דיי סקפטי לגבי הסיכויים של אדם צעיר שסיים הרגע תואר ראשון, לפרוש לגמלאות מאותו מקצוע אותו למד.

אנשים (חבר'ה בני 20 וקצת) מבינים את זה, אז הם מוותרים מראש על ללמוד מקצוע ולפתח קריירה, והולכים לאסוף עוקבים ביוטיוב.
אני מוצא את זה להיות מגמה חיובית בעיקרה (אתה נשמע לי קצת מוטרד), כי יש המון תוכן באמת איכותי ביוטיוב. אני מקבל את הרושם שצעירים היום מעיזים לנסות לעוף הכי גבוה שהם יכולים במקום להעביר את כל חייהם בתור עובדים בינוניים באיזו חברה קיקיונית.

מהם הכיוונים האפשריים של זה?
כיצד זה מתכנס עם כל הקטע של AI או בהקשר הישראלי באופן ספציפי?
ומה עתיד המדיום הזה באופן כללי והשפעתו על חיינו?

אין פה משהו מעניין טכנולוגית לדעתי. כמו שאמרת הטכנולוגיה קיימת מא 2005.
יש פה שינוי חברתי, יש פה לדעתי מהפך של ממש בשוק העבודה ובאופן העסקה שיהיה בו בעתיד. יש פה דור שעושה את צעדיו הראשונים בעולם העובדה ועושה רושם שהוא מסרב לקבל על עצמו כל צורת העסקה מסורתית, ונכון לעכשיו הוא מוצא לעצמו מפלט ביוטיוב.

ניראה לי לא קשה לנחש איך הסיפור יתקדם מכאן:
יוטיוב הוא שטח פרטי של גוגל. גוגל תנצל את זה כדי לעשות כסף (כניראה שהיא תשתמש במידע שאנשים מעלים לשם כדי לאמן מודלים של AI). בסוף היוטיוברים יתעצבנו שהחלק שהם מקבלים מהרווחים הוא קטן מידי, יבינו שהם יכולים להסתדר בלי גוגל, ויקימו פלטפורמה שתהיה חופשית ואוטופית בהתחלה, ואז איכשהו גם היא תזדהם .

פס רחב + טלפונים חכמים.
הטלפון הנייד מחליף יותר ויותר את השימוש במחשב אישי, ויותר קל לצפות בטלפון בסרטון וידאו מאשר לקרוא בלוג / מאמר ארוך.

הדטרמניזם הטכנולוגי, כמובן

מרוב שמהרהרים על הנושא הזה, שוכחים את הדברים הפשוטים והמתבקשים.

לא הכרתי את המושג הזה. זה מעניין, אקרא על הנושא בהזדמנות.
אבל לא הייתי אומר שזה "פשוט ומתבקש" שהטכנולוגיה מעצבת את החברה, זה יכול להיות באותה מידה גם ההיפך (דווקא הכיוון ההפוך הוא היותר אינטואיטיבי). אפשר לטעון שהרצון של אנשים להפיץ דעות ורעיונות ולהגיע לקהל רחב יותר הוא הסיבה שבגללה האנושות החלה להגדיל את רוחב הפס ולבנות טלפונים חכמים.
מי שמעוניין להגן על התזה של הדטרמינזם הטכנולוגי יצטרך לספק הסבר מה גרם לנו להמציא את ההמצאות שהמצאנו, לדוגמה למה המצאנו את הסמארטפון אם לא חשבנו מראש על האופציות שהם יפתחו בפנינו?

 

[האזרח הקטן]

למה המצאנו את הסמארטפון אם לא חשבנו מראש על האופציות שהם יפתחו בפנינו?

כדי לשתול לכולם שבב חיסון דרך 5g, כמובן - כחלק ממזימת בעל גייטס להשתלט על האנושות.

 

[ווטרן-טירון]

אני מוצא את זה להיות מגמה חיובית בעיקרה (אתה נשמע לי קצת מוטרד)

בעיקר סקרן, זה נחמד שיוטיובר צעיר מסכם עבורי את כל המאסות של אורליוס ואת ההרצאות של פיינמן, אבל כשכולם עושים זאת לגבי כל דבר, מאסטרטגיה להכנת שקשוקה ועד תופעות גיאופוליטיות, אני תוהה האם לא חלה כאן תזוזה טקטונית של האנושות ל-Bottom line של כל נושא שהוא. ומה ההשלכות של זה, גם השליליות.

אני מקבל את הרושם שצעירים היום מעיזים לנסות לעוף הכי גבוה שהם יכולים במקום להעביר את כל חייהם בתור עובדים בינוניים באיזו חברה קיקיונית.

אז עבור הצעיר הנוכחי המודל הוא פחות או יותר לעוף הכי גבוה בעודו צעיר, על חשבון עניינים כמו פרטיות, ולאחר שהוא נובל לחזור למודל התעסוקה המסורתי?

אם כן זה מרגיש קצת שילדי דור ה-80/90 שכבו על הגדר במובן מסוים ופספסו את הרכבת שלא באשמתם. או שאני סתם פסימי יותר מידי

יש פה שינוי חברתי, יש פה לדעתי מהפך של ממש בשוק העבודה ובאופן העסקה שיהיה בו בעתיד. יש פה דור שעושה את צעדיו הראשונים בעולם העובדה ועושה רושם שהוא מסרב לקבל על עצמו כל צורת העסקה מסורתית, ונכון לעכשיו הוא מוצא לעצמו מפלט ביוטיוב.

Truth.

אבל לא הייתי אומר שזה "פשוט ומתבקש" שהטכנולוגיה מעצבת את החברה, זה יכול להיות באותה מידה גם ההיפך (דווקא הכיוון ההפוך הוא היותר אינטואיטיבי).

איני בטוח שאני מביט על הדטרמניזם הטכנולוגי בצורה כזאת. התכוונתי יותר לשאלות בסגנון מדוע ליוטיוב קוראים "YouTube" ולא "הערוץ הראשון" בעברית,
מדוע יוטיוב שייך לגוגל ולא לאיזושהי חברה אפריקאית לא מוכרת, והכי חשוב - בהנחה שיוטיוב אכן משנה את שוק העבודה, זה דיי לא מרגיש נעים שאנשים שאישיותם מתאימה יותר למדיום הזה ייהנו מהטבה כלשהי על חשבון כל השאר שפחות מותאמים (פחות מתאימים לא במובן של לחשוף את עצמם או של הופעה אישית, אלא של מנטאליות שבה הכל רץ מהר וכאן ועכשיו).

ואחרי הכל, נראה לי שיש סבירות מסוימת שהטכנולוגיה מעצבת את אישיות האדם והחברה ברמה זו או אחרת, ומתעדפת סוג מסוים של אנשים על פני השאר.

במובן מסוים, עד היום איני מוכן להשלים עם המהפכה החקלאית שחלה לפני עשרת אלפים שנה xD

בכל אופן, ניכר שאנו מצויים בסוג של מירוץ חימוש (בהקשר הרחב, לא רק של יוטיוב) שיש לו יתרונות וחסרונות, באופן אישי אני תוהה האם להישאר רגוע אך לא מנומנם ולהצטרף גם כן לחגיגה במידה זו או אחרת (למרות שעניין הפרטיות חשוב לי נורא).

 

[האזרח הקטן]

למרות שעניין הפרטיות חשוב לי נורא

יש ערוצי יוטיוב בהם המגיש אינו חושף את זהותו או את פרצופו, ורק שומעים את קולו לרקע סרטון / מצגת.
יתכן שמי שבאמת רוצה יצליח לגלות את זהות המגיש, בעיקר אם מדובר בתחום מאוד נישתי, אבל עבור הציבור הכללי הוא נותר אלמוני.

 

[האזרח הקטן]

וסיבה נוספת לכך שהתחום התפתח בעשור השני של המאה העשרים ואחת - הקלות של הפקת סרטוני וידאו, שהגיעה גם כן ב"אשמת" הסמארטפונים, והפכה את הכנת הסרטונים באיכות גבוהה לתהליך פשוט יותר ויותר.

 

[oferM]

לדעתי ענית על זה בעצמך:

אנשים (חבר'ה בני 20 וקצת) מבינים את זה, אז הם מוותרים מראש על ללמוד מקצוע ולפתח קריירה, והולכים לאסוף עוקבים ביוטיוב.
אני מוצא את זה להיות מגמה חיובית בעיקרה (אתה נשמע לי קצת מוטרד), כי יש המון תוכן באמת איכותי ביוטיוב. אני מקבל את הרושם שצעירים היום מעיזים לנסות לעוף הכי גבוה שהם יכולים במקום להעביר את כל חייהם בתור עובדים בינוניים באיזו חברה קיקיונית.


אין פה משהו מעניין טכנולוגית לדעתי. כמו שאמרת הטכנולוגיה קיימת מא 2005.
יש פה שינוי חברתי, יש פה לדעתי מהפך של ממש בשוק העבודה ובאופן העסקה שיהיה בו בעתיד. יש פה דור שעושה את צעדיו הראשונים בעולם העובדה ועושה רושם שהוא מסרב לקבל על עצמו כל צורת העסקה מסורתית, ונכון לעכשיו הוא מוצא לעצמו מפלט ביוטיוב.

ניראה לי לא קשה לנחש איך הסיפור יתקדם מכאן:
יוטיוב הוא שטח פרטי של גוגל. גוגל תנצל את זה כדי לעשות כסף (כניראה שהיא תשתמש במידע שאנשים מעלים לשם כדי לאמן מודלים של AI). בסוף היוטיוברים יתעצבנו שהחלק שהם מקבלים מהרווחים הוא קטן מידי, יבינו שהם יכולים להסתדר בלי גוגל, ויקימו פלטפורמה שתהיה חופשית ואוטופית בהתחלה, ואז איכשהו גם היא תזדהם .



לא הכרתי את המושג הזה. זה מעניין, אקרא על הנושא בהזדמנות.
אבל לא הייתי אומר שזה "פשוט ומתבקש" שהטכנולוגיה מעצבת את החברה, זה יכול להיות באותה מידה גם ההיפך (דווקא הכיוון ההפוך הוא היותר אינטואיטיבי). אפשר לטעון שהרצון של אנשים להפיץ דעות ורעיונות ולהגיע לקהל רחב יותר הוא הסיבה שבגללה האנושות החלה להגדיל את רוחב הפס ולבנות טלפונים חכמים.
מי שמעוניין להגן על התזה של הדטרמינזם הטכנולוגי יצטרך לספק הסבר מה גרם לנו להמציא את ההמצאות שהמצאנו, לדוגמה למה המצאנו את הסמארטפון אם לא חשבנו מראש על האופציות שהם יפתחו בפנינו?

הסתכלתי פעם על הנתונים .יוטיוב זה סוג של לוטו .הרוב הגדול מאוד של האנשים לא עושים שם כסף. זה לא הולך להשתנות לדעתי אפילו אם יעזבו את הפלטפורמה.

 

[ווטרן-טירון]

הסתכלתי פעם על הנתונים .יוטיוב זה סוג של לוטו .הרוב הגדול מאוד של האנשים לא עושים שם כסף. זה לא הולך להשתנות לדעתי אפילו אם יעזבו את הפלטפורמה.

אני בטוח שיש אנשים שמראש פונים ליוטיוב ואולי אף שוכרים את שרותיהם של בעלי מקצוע רלוונטיים עם מטרה מוגדרת מראש של מונוטיזציה. אני מודה שהקבוצה הזאת פחות רלוונטית עבורי בשלב זה.

אני מתמקד ביתרונות הבאים שערוץ יוטיוב או בלוג יכולים להקנות לי:

1. נניח ואני "הסולידית" אבל כזאת שמתקשה להעביר את הרעיונות שלה ולשכנע אנשים בשיחות סמול-טוק פנים אל פנים. תמיד אפשר לשלוח להם את הקטע הרלוונטי מהבלוג שלי, שהוא נהיר ומלוטש יותר, דרך הוואצפ' ולחסוך מעצמי המון כאב ראש ועצבים עקב שיחות סמול-טוק משמימות ומעצבנות. להבדיל מבלוג או ערוץ יוטיוב של אנשים אחרים, במקרה זה ידעו שאני הוא זה שכתב/ה את הפסקה ולכן יתייחסו אלי קצת יותר ברצינות הראויה למרות יכולות השכנוע הנמוכות שלי.

2. בראייה קדימה לעתיד, עצם הניסיון לפתוח ערוץ יוטיוב או להקים בלוג מאפס עלול להצטייר כניסיון חיוני בקרב מעגלים חברתיים מסוימים או אולי מקומות עבודה עתידיים.

3. לאורך הדרך גם אפשר לפגוש או להתכתב עם אנשים שצפו או קראו את התכנים שלך ויש להם פניני תובנות ששוות זהב ומסוגלות לגרום לך לשפר את התוכן שאתה מעלה. זה נראה לי כיף ומעשיר באופן כללי.

4. מספיק שתרמתי ערך מינימלי כלשהו, למישהו אחר בקצה השני של העולם או של גוש-דן, זה עלול לגרום להרגשה טובה באופן כללי.

5. בין אם התוכן שאעלה יתגלה ככישלון קולוסאלי או הצלחה מסחררת, זה עלול להקנות תחושה סובייקטיבית ש-"אני בעניינים"/"אני לפחות מנסה" וזה חשוב לתחושת הקומפטנטיות שלי בחיים.

6. אם במקרה העולם יעבור להתנהל אך ורק בתוך המרחב הקיברנטי (נכתב עם קצת ציניות), הרי שטרחת מיוזמתך לצבור קילומטראז' ולמדת טיפה כיצד העניין הזה עובד, דבר שאולי יתגלה בהמשך כמועיל.

7. באופן כללי, אם יש לך רעיון שהעולם זקוק לו, כיום עם המחשב הבייתי בתוספת חיבור לאינטרנט זה קצת יותר קל להפיץ אותו. גם אם לא יהיה לזה ערך מטריאליסטי, נראה לי שבכל זאת לרגש ולהערכה העצמית זה תורם.

מביט על זה יותר בכיוון של הוספת עוד רכיב לארסנל הכישורים שלי.

 

[optimum]

אז עבור הצעיר הנוכחי המודל הוא פחות או יותר לעוף הכי גבוה בעודו צעיר, על חשבון עניינים כמו פרטיות, ולאחר שהוא נובל לחזור למודל התעסוקה המסורתי?

אני לא חושב שיהיה מודל תעסוקה מסורתי לחזור אליו. מצד אחד צעירים מסרבים לעבוד בקורפורטים, ומצד שני הקורפורטים מתחילים להכניס AI שיקח את מקומם.
אל תשכח שלפחות חלק מהטרנד הזה נובע מהעובדה שבאמת כבר לא צריך את אותם צעירים בני 21 בשוק העבודה, והם מספיק חכמים כדי להבין את זה. אין להם השכלה כי הם רק הרגע יצאו מהצבא, כך שאין להם שום סקיל שמחשב לא מסוגל לעשות במקומם; ואין להם שום יכולת להעריך מה כדאי להם ללמוד, איזו השכלה תהיה רלוונטית בעוד 5-10 שנים מהיום כי שוק התעסוקה משתנה מהר מידי. אז הם עושים תואר במדעי-הרוח פשוט כי זה מעניין אותם בלי לחשוב על מקצוע, או שלא עושים תואר בכלל ומנסים להסתדר.

הסתכלתי פעם על הנתונים .יוטיוב זה סוג של לוטו .הרוב הגדול מאוד של האנשים לא עושים שם כסף. זה לא הולך להשתנות לדעתי אפילו אם יעזבו את הפלטפורמה.

זה לא לוטו כי זה לא אקראיות מוחלטת, זה אלגוריתם שאתה יכול לתמרן אותו.
ואני מוריד את הכובע פני אלו שיש להם את האומץ לקחת את הסיכון ולנסות להצליח בתחום תחרותי כל כך.

מה שכן, האלגוריתם הזה שאנשים מנסים לתמרן... אילו traits הוא מתגמל, ואילו הוא מעניש? את מי האלגוריתם מגדיר בתור יוטיובר מוצלח במיוחד?
זה יהיה מה שיגרום לאנשים לעזוב בסופו של דבר, הרצון לשלוט על האלגוריתם (שזה אומר לעשות אותו אופן-סורס, אני מניח), ולא הקושי שבתחרות.

 

[ווטרן-טירון]

כך שאין להם שום סקיל שמחשב לא מסוגל לעשות במקומם; ואין להם שום יכולת להעריך מה כדאי להם ללמוד, איזו השכלה תהיה רלוונטית בעוד 5-10 שנים מהיום כי שוק התעסוקה משתנה מהר מידי.

נראה לי שאפשר לאמץ נקודת מבט קצת שונה על העניין הזה.

לדעת איזה ערוץ יוטיוב/בלוג/פורום/קורס יודמי/קובצת וואצפ' יסייעו לך בשלב בו אתה נמצא בחיים - זה זה הסקיל. אולי עוד ילמדו את הסקיל הזה באקדמיה.
יש הרבה שלבים שונים ומגוונים כאלו בחיים הדורשים מאמץ וידע מהסוג הזה.

* ניסיתי כמה פעמים לשאול אנשים לגבי קבוצות ומקורות מידע כאלו בנושאים שונים, ואף שיתפתי מה שידוע לי, לא הייתה זרימה.

לדעת לבצע Trade-off בין השאלה האם לגור אצל ההורים ולחסוך כסף או להיכנס למינוס ולחוות חוויה סטודנטיאלית על-מנת להפיק עליה לאחר מכן ערוץ יוטיוב (הכוונה לחוויה סטודניאלית כערך "עליון" בפני עצמו, פחות חשוב מהו נושא התואר), לבצע Trade-off בין שאלות כגון כן/לא להיכנס לזוגיות, כן/לא להביא ילדים, ואולי דווקא לאמץ? זה אולי המורטריום המודרני (שגם עליו אפשר להפיק ערוץ יוטיוב או לכתוב בלוג, כמובן ).

 

[annona]

בעיקר סקרן, זה נחמד שיוטיובר צעיר מסכם עבורי את כל המאסות של אורליוס ואת ההרצאות של פיינמן, אבל כשכולם עושים זאת לגבי כל דבר, מאסטרטגיה להכנת שקשוקה ועד תופעות גיאופוליטיות, אני תוהה האם לא חלה כאן תזוזה טקטונית של האנושות ל-Bottom line של כל נושא שהוא. ומה ההשלכות של זה, גם השליליות.

מסכים בהחלט, אני רואה את זה על עצמי, בנושאים מסויימים אני מחפש להגיע לסוף כמה שיותר מהר(בין אם זה בצפייה בx2 או בקריאה שטחית של מאמרים).
אני מנסה להלחם בזה לפעמים במודע.
זה דבר שלא היה קיים אצלי לפני עשור לדוגמא(טוב אולי נהייתי עצלן עם הגיל )
ביחד עם זאת יש פה יתרון מטורף, ההספק שלי עלה משמעותית, פשוט צריך לדעת למתן את זה וכמו שנאמר פה להחליט בתבונה מתי להשתמש בסקיל הזה.

אני לא חושב שיהיה מודל תעסוקה מסורתי לחזור אליו. מצד אחד צעירים מסרבים לעבוד בקורפורטים, ומצד שני הקורפורטים מתחילים להכניס AI שיקח את מקומם.

לא חושב שאפשר להכליל פה, תמיד היו אנשים שלא הסתדרו במודל עבודה ״סטנדרטי״ אולי עכשיו אנחנו יותר נחשפים אליהם בגלל הרשת, בנוסף אולי התופעה התעצמה בגלל שהתפתחו מודלים חדשים שיותר מותאמים אליהם.
אני גם לא מסכים שהai הולך להחליף עכשיו כל מתכנת או חוקר, זה ייקח זמן, למען האמת אני לא חושב שהמודל של המחשב המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום(סוג של מכונת טיורינג) יכול להחליף כישורים של בן אנוש באופן מלא.
גם אם נניח שכן ai יכול להחליף בני אנוש מסויימים ויאומץ במקומות עבודה מסויימים, אז לדעתי מהר מאוד נחשף לדברים שהוא לא מסוגל לפתור ויבואו בני אנוש שימלאו את המקום הזה.
בנוסף, מישהו צריך לתחזק מודלים של ai ולהטמיע אותם, זה גם התפקיד שלנו כבני אנוש.

 

[oferM]

אני לא חושב שיהיה מודל תעסוקה מסורתי לחזור אליו. מצד אחד צעירים מסרבים לעבוד בקורפורטים, ומצד שני הקורפורטים מתחילים להכניס AI שיקח את מקומם.
איזו השכלה תהיה רלוונטית בעוד 5-10 שנים מהיום כי שוק התעסוקה משתנה מהר מידי. אז הם עושים תואר במדעי-הרוח פשוט כי זה מעניין אותם בלי לחשוב על מקצוע, או שלא עושים תואר בכלל ומנסים להסתדר.



זה לא לוטו כי זה לא אקראיות מוחלטת, זה אלגוריתם שאתה יכול לתמרן אותו.
ואני מוריד את הכובע פני אלו שיש להם את האומץ לקחת את הסיכון ולנסות להצליח בתחום תחרותי כל כך.

מה שכן, האלגוריתם הזה שאנשים מנסים לתמרן... אילו traits הוא מתגמל, ואילו הוא מעניש? את מי האלגוריתם מגדיר בתור יוטיובר מוצלח במיוחד?
זה יהיה מה שיגרום לאנשים לעזוב בסופו של דבר, הרצון לשלוט על האלגוריתם (שזה אומר לעשות אותו אופן-סורס, אני מניח), ולא הקושי שבתחרות.

..

אל תשכח שלפחות חלק מהטרנד הזה נובע מהעובדה שבאמת כבר לא צריך את אותם צעירים בני 21 בשוק העבודה, והם מספיק חכמים כדי להבין את זה. אין להם השכלה כי הם רק הרגע יצאו מהצבא, כך שאין להם שום סקיל שמחשב לא מסוגל לעשות במקומם;

זה לא נכון כיום לפחות .וההתנהוגיות האלו לא מהיום הם נכונות כבר כמה וכמה שנים. אבל כן בעתיד הלא מאוד רחוק, נראה המון אוטומציה , בלי ספק.

לדעתי הבעייה אחרת : ברוב המקצועות בישראל המשכורות נמוכות,הקידום איטי , עלות המחייה גבוהה, להמוני אנשים אין שום תרחיש ריאלי לקנות דירה , ומהצד השני אפליקציות ההיכרויות יוצרות עולם מאוד תחרותי וחומרני - אז אין ברירה - או להצליח בגדול או כלום.

 

[optimum]

לדעת איזה ערוץ יוטיוב/בלוג/פורום/קורס יודמי יסייעו לך בשלב בו אתה נמצא בחיים - זה זה הסקיל. אולי עוד ילמדו את הסקיל הזה באקדמיה.
יש הרבה שלבים שונים ומגוונים כאלו בחיים הדורשים מאמץ וידע מהסוג הזה.

לא מסכים.
זה כמו תזמון של שוק ההון, לנחש איזה תואר/קורס יהיה משתלם כלכלית עוד X שנים. האמת זה ליטרלי אותו דבר, בשני המקרים אתה פשוט מנסה לנבא אילו קפריזות יהיו למיליארדים ששולטים על השוק בתקווה להרוויח מזה כסף. בעיניי זה משחק שאתה בוודאות תפסיד בו.
לא צריך ללמד את הסקיל הזה כשם שלא צריך ללמד מסחר יומי במניות. במקום זאת אפשר לפזר סיכונים, להיות בעל ידע במגוון רחב של תחומים במקום להתמקד בתחום ידע ספציפי.

לדעת לבצע Trade-off בין השאלה האם לגור אצל ההורים ולחסוך כסף או להיכנס למינוס ולחוות חוויה סטודנטיאלית על-מנת להפיק עליה לאחר מכן ערוץ יוטיוב

לא... עברנו את עידן ה Trade-off, זה כל הקטע. זה היה לוקסוס של דור-Y, לחסוך כסף ולפרוש מוקדם, אבל זה נגמר. חייל משוחרר טרי בימינו כבר לא יכול לחסוך כסף, האופציה הזו סגורה בפניו. זו הסיבה שכל הצעירים נצמדים מיד לקיצון השני של הטרייד-אוף הזה ובוחרים פשוט לחיות את הרגע, כי אין להם אופציה אחרת.
אני לא חושב שהם סתם ילדים חסרי אחראיות, לדעתי הם קוראים את השטח הרבה יותר טוב מהמבוגרים שעדיין מקובעים על דרכי העבודה המסורתיות, ויש לנו הרבה מה ללמוד מהם.

(הכוונה לחוויה סטודניאלית כערך "עליון" בפני עצמו, פחות חשוב מהו נושא התואר)

ואפשר לדעתי לתת לחבר'ה בשנות ה-20 שלהם קצת יותר קרדיט. אפשר להפסיק לחשוב שבהעדר מבוגר אחראי שישגיח עליהם הם בהכרח יבזבזו את הזמן שלהם בלעשן ולשתות ולז*** כל היום. הם יודעים מה עושים, יותר טוב כניראה מהמבוגרים שמנסים "להסגביר" להם מה זה מוסר עבודה.

לא חושב שאפשר להכליל פה, תמיד היו אנשים שלא הסתדרו במודל עבודה ״סטנדרטי״ אולי עכשיו אנחנו יותר נחשפים אליהם בגלל הרשת, בנוסף אולי התופעה התעצמה בגלל שהתפתחו מודלים חדשים שיותר מותאמים אליהם.

יש סטטיסטיקות שיכולות להצביע על כך ששוק העבודה נעשה באופן אובייקטיבי פחות נסבל מבעבר. אנחנו נחשפים ליותר ויותר אנשים שלא מסתדרים בעבודה סטנדרטית כי באמת שוק העבודה באמת מקיא מתוכו החוצה יותר ויותר עובדים שכבר לא מצליחים לעמוד בדרישות שיש לו מהם; ולא רק כי יש להם יותר במה להביע את עצמם. (מצרף סרטון שמסביר את הנושא)

לדעתי הבעייה אחרת : ברוב המקצועות בישראל המשכורות נמוכות,הקידום איטי,עלות המחייה גבוהה,

זאת אותה בעיה בדיוק... המשכורות נמוכות כי אתה מתחרה מול מחשבים. כשאין לתפקיד שלך ביקוש בשוק, השכר שלך נשחק.
גם לגבי יוקר המחיה זה פשוט אומר שהחלפה של בני אדם במחשבים מגדילה פערים בחברה.

 

[ווטרן-טירון]

לא מסכים.

ניכר שהבנת את דברי בצורה מעט צרה. ארחיב עוד רגע.

לחסוך כסף ולפרוש מוקדם, אבל זה נגמר.

לא סגור האם זה נגמר או רק שינה צורה. בעבר המודל היה תעבוד קשה, תרוויח מעט ותישאר נאמן למקום העבודה שלך גם אם יש הצעות מפתות בחוץ. תוגמלת לאחר מכן כאשר דור צעיר נולד, אבל מקום העבודה שלך יכל עדיין להרשות לעצמו לשלם פנסיות תקציביות וכן הלאה ללא קשר לרמת הייצרנות שלך. הדור הצעיר דיי נדפק מזה.

כרגע (ולא בטוח שימשך לנצח), יתכן והמודל הולך לכיוון של לתת כמה מכות קצרות וגדולות של כסף ולפרוש או לעבוד על "אש נמוכה" (במובן הרחב ולא בהקשרים קונקרטיים).

ובחזרה ליכולת לתזמן את מקורות המידע בחיים שלך:
1. בכל שלב יש את האתגרים שלו: אקדמיה, חתונה, ילד ראשון, משכנתא, פרישה. לכל שלב כזה יש את המקורות שיסייעו לך לצלוח אותו בצורה טובה יותר וטובה פחות.
2. דוגמה: יש פרסומת חובבנית ביוטיוב על "השקעה/הכנסה פאסיבית", ויש להיתקל בעיתוי הנכון ובשנים הרלוונטיות בבלוג "הסולידית". מדובר בהבדלים של שמים וארץ.

אני בטוח במאה האחוזים שהדוגמאות שציינתי רלוונטיות גם לעולם הנדל"ן, לארגון חתונת השנה, להקמת משפחה לתפארת או לייעוץ פרישה (פשוט אני באופן אישי לא זקוק למקורות מידע כאלו בשלב זה). כבר יצא לי להיתקל באנשים בני 50+ שחיים את תרבות צריכת המידע הזאת ברוב תחומי החיים שלהם, כך שאם אתה ילד מילניאלס קשה לי לראות כיצד תוכל להתחמק מתרבות צריכת מידע שכזאת.

ואפשר לדעתי לתת לחבר'ה בשנות ה-20 שלהם קצת יותר קרדיט. אפשר להפסיק לחשוב שבהעדר מבוגר אחראי שישגיח עליהם הם בהכרח יבזבזו את הזמן שלהם בלעשן ולשתות ולז*** כל היום. הם יודעים מה עושים, יותר טוב כניראה מהמבוגרים שמנסים "להסגביר" להם מה זה מוסר עבודה.

לא היה אפילו פרומיל של זלזול בעודי כותב שחוויה סטודנטיאלית עלולה להוות ערך "עליון" לחלק מהאנשים. ולא בכדי. זה מוערך.

זאת אותה בעיה בדיוק... המשכורות נמוכות כי אתה מתחרה מול מחשבים. כשאין לתפקיד שלך ביקוש בשוק, השכר שלך נשחק.
גם לגבי יוקר המחיה זה פשוט אומר שהחלפה של בני אדם במחשבים מגדילה פערים בחברה.

יש סטטיסטיקות שיכולות להצביע על כך ששוק העבודה נעשה באופן אובייקטיבי פחות נסבל מבעבר. אנחנו נחשפים ליותר ויותר אנשים שלא מסתדרים בעבודה סטנדרטית כי באמת שוק העבודה באמת מקיא מתוכו החוצה יותר ויותר עובדים שכבר לא מצליחים לעמוד בדרישות שיש לו מהם; ולא רק כי יש להם יותר במה להביע את עצמם. (מצרף סרטון שמסביר את הנושא)

מרגיש שלקחת תופעה רחבה וניסית להסביר אותה ע"י משתנים מאוד ספציפיים שלא בטוח שצובעים את כל התמונה.

 

[optimum]

כרגע (ולא בטוח שימשך לנצח), יתכן והמודל הולך לכיוון של תן כמה מכות קצרות וגדולות של כסף ותפרוש או תעבוד על "אש נמוכה".

המודל הזה לא בר-קיימא. יותר מהכל זה סיגנל של יאוש. זה מראה שאנושות לא רואה לעצמה עתיד, לכן כולם חושבים איך להרוויח בטווח המיידי ואף אחד לא חושב לטווח הארוך. מזכיר את המיינדסט שהיה לאנשים בתקופת השפל הגדול, זו צורת חשיבה שצומחת בתקופות של משבר.
אני חושב לעצמי שייתכן שרק האומץ לשבת ולחשוב עם עצמך איפה רואה את עצמך בעוד 20 שנה מהיום, זו כבר מעלה מספיק נדירה בימינו בכדי שתגרום לך להתעשר בעתיד הלא כל כך רחוק. אני לא בעד לשחק לפי החוקים של המודל של השוק (מה שהוא לא יהיה), החוכמה האמיתית היא להיות מסוגל להתעלות מעליו.

ובחזרה ליכולת לתזמן את מקורות המידע בחיים שלך:
1. בכל שלב יש את האתגרים שלו: אקדמיה, חתונה, ילד ראשון, משכנתא, פרישה. לכל שלב כזה יש את המקורות שיסייעו לך לצלוח אותו בצורה טובה יותר וטובה פחות.
2. דוגמאות:
* יש פרסומת חובבנית ביוטיוב על "השקעה/הכנסה פאסיבית", ויש להיתקל בעיתוי הנכון ובשנים הרלוונטיות בבלוג "הסולידית". מדובר בהבדלים של שמים וארץ.
* אתה נער מופנם וביישן בן 16 והשנה היא 2006, יש להיתקל בכתבה ב-ynet על "הסודות להפוך לצ'ארמר", ויש להיתקל בספר "The Game" של ניל שטראוס או ב-"The Mystery Method".
* אתה בחור מתוסכל בן 18 עם כרס, יש להיתקל בעוד איזה יוטיובר חובבן שבטוח שגילה את השיטה לריבועים, ויש להיתקל בנושאים כמו שריפת שומן, סוגי מבני גוף ודרכים להגברת המטבוליזם.

אני בטוח במאה האחוזים שהדוגמאות שציינתי רלוונטיות גם לעולם הנדל"ן, לארגון חתונת השנה, להקמת משפחה לתפארת או לייעוץ פרישה (פשוט אני באופן אישי אינו זקוק למקורות מידע כאלו בשלב זה). כבר יצא לי להיתקל באנשים בני 50+ שחיים את תרבות צריכת המידע הזאת ברוב תחומי החיים שלהם, כך שאם אתה ילד מילניאלס קשה לי לראות כיצד תוכל להתחמק מתרבות צריכת מידע שכזאת.

אוקיי, עכשיו הבנתי אותך.
בגדול - אני מסכים איתך.
בקטן - אתה פשוט רוצה שאנשים רוצה שאנשים יפתחו חשיבה ביקורתית. ובצדק, חשיבה ביקורתית זה סקיל חשוב, במיוחד בעידן שלנו שאנחנו מופצצים במידע מכל הכיוונים. אני חושב שכבר היום המוסדות האקדמאים האיכותיים דואגים לזה (רק צריך לגרום שהסטודנטים גם יקשיבו בשיעור)

 

[oferM]

המודל הזה לא בר-קיימא. יותר מהכל זה סיגנל של יאוש. זה מראה שאנושות לא רואה לעצמה עתיד, לכן כולם חושבים איך להרוויח בטווח המיידי ואף אחד לא חושב לטווח הארוך. מזכיר את המיינדסט שהיה לאנשים בתקופת השפל הגדול, זו צורת חשיבה שצומחת בתקופות של משבר.
אני חושב לעצמי שייתכן שרק האומץ לשבת ולחשוב עם עצמך איפה רואה את עצמך בעוד 20 שנה מהיום, זו כבר מעלה מספיק נדירה בימינו בכדי שתגרום לך להתעשר בעתיד הלא כל כך רחוק. אני לא בעד לשחק לפי החוקים של המודל של השוק (מה שהוא לא יהיה), החוכמה האמיתית היא להיות מסוגל להתעלות מעליו.


אוקיי, עכשיו הבנתי אותך.
בגדול - אני מסכים איתך.
בקטן - אתה פשוט רוצה שאנשים רוצה שאנשים יפתחו חשיבה ביקורתית. ובצדק, חשיבה ביקורתית זה סקיל חשוב, במיוחד בעידן שלנו שאנחנו מופצצים במידע מכל הכיוונים. אני חושב שכבר היום המוסדות האקדמאים האיכותיים דואגים לזה (רק צריך לגרום שהסטודנטים גם יקשיבו בשיעור)

זאת השאלה המעניינת :איך אפשר לתכנן לעוד 20 שנה מהיום ? בין אם זה ברמה של מישהו שרק סיים צבא, או אפילו מישהו ששולח את הילד שלו לכיתה א, ומנסה להבין מה הילד צריך ללמוד כדי שבעוד 20 שנה יצליח בשוק העבודה.
מה דעתכם ?

 

[ווטרן-טירון]

מה דעתכם ?

תוהה עד כמה אלו שהצליחו ליישם את התכנון שלהם בצורה כה מדוקדקת, הצליחו לעשות זאת בזכות אותו תכנון או בגלל היבטים אחרים שלא היו כלכך תלויים בהם.

אל תשכח שמצד אחד יש את העובד, אבל מצד שני יש גם את הארגון ואת הלקוחות. הארגון והלקוחות צריכים עובדים/חוקרים/מרצים/מורים/יזמים יצרניים, מניח שגם המדינה, ולכן יש להם אינטרס "להגמיש", לשנות ולהתאים את שוק העבודה והשירותים שהמדינה מעניקה לצרכיו והעדפותיו של הדור הצעיר על-מנת שיגיע למקסימום יצרנות שהוא מסוגל לה.

כל זה כמובן בעולם אוטופי, המציאות מורכבת יותר. בוא נתחיל שלפני תכנונים ל-20 שנים קדימה, יטפלו במונופולים, יאפשרו קלות בהקמת עסקים, ייבוא חופשי ויתקנו עיוותים והינדוסים (כמו בנדל"ן למשל?). עד שזה לא קורה, נראה לי שהטוב ביותר שאני באופן אישי יכול לעשות הוא להמשיך במלאכת צבירת הכישורים והידע (בין השאר: יצירת תוכן באינטרנט.. אבל היי גם למדתי להסתפר בעצמי לא מזמן ).

 

[האזרח הקטן]

מה הילד צריך ללמוד כדי שבעוד 20 שנה יצליח בשוק העבודה.

כדאי שילמד לגלות גמישות ויכולת לצאת מאזור הנוחות וללמוד תחומים חדשים, לפי הצורך.
או רפואה.