פניתי שוב למיטב דש בבקשת הבהרות נוספות. הן אכן התקבלו, אך לצערי לא ניתנה התיחסות לגבי התנאים לירידה עתידית של טעות העקיבה, אף שיש לכך התיחסות (איכותית לא כמותית) עקיפה בתשובה. ההחלטה שלי כמשקיע (מהותי בקרן זו) היא לחכות ולבחון הנושא מחדש עוד חצי שנה בערך. ע"י כך, אני דוחה (בינתיים) ארוע מס על רווחים גדולים ולא נשכח שבינתיים דמי הניהול הם 0. כמובן, הנושא לבחינה הוא לבדוק את הצהרתם שטעות העקיבה הולכת ויורדת כבר היום.
הנה ההבהרות של מיטב דש:
בשם מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ ("החברה"), בהמשך להודעת הדואר האלקטרוני שהעברתלמנכ"ל החברה, מר רפי ניב, הנני מודה לך על פנייתך ומתכבד להשיבך כדלקמן:
1. בהמשך לאמור במכתבנו שבסימוכין, אנו מצרים על כך כי הסברנו (המדויק) בנוגע לפערים הקיימים בקרנות מחקות הנובעים, בין היתר, מטעויות עקיבה לא הובן כראוי ועל כן מצאנו לנכון להרחיב את הסברנו ככל הניתן, הכל כמפורט להלן.
2. ככלל, הקרן המדוברת הינה קרן מחקה העוקבת אחר מספר מדדים ומטבעות כאשר במסגרת פעילות הקרן, הקרן מתכסה בכל יום בהתאם לסך היצירות / פדיונות וכן מבצעת איזון יומי של הרכב השקעותיה במטבעות ומדדים, בהתאמה ובקירוב למשקולות המוגדרים בנכסי הייחוס.
3. כפי שתיארנו במכתבנו שבסימוכין, יש מקורות שונים לטעות העקיבה ובמכתבנו זה נעמוד על מרביתם.
השקעה בקרנות ETF
4. כאן המקום לציין כי פעולות ההתכסות מבוצעות בחוזים על מדדי ה-S&P500 ו-ה-STOXX Europe600, קרנות ETF העוקבות אחר מדדים אלו וכן על מדד S&P Emerging Market BMIותעודות סל לצד השקעה במטבע חוץ, פיקדונות במטבע חוץ, אג"ח במטבע חוץ ותעודות פיקדון המייצרות את החשיפה למטבע הרלוונטי על פי הגדרת נכס הייחוס.
5. כפי שצוין במכתבנו, החזקה בתעודות ETF כרוכה בעלויות ובהוצאות הכוללות בין היתר, דמי ניהול, מיסוי על דיבידנדים (מסים המנוכים במקור בחו"ל מבלי שקיימת אפשרות לקבל החזר בגינם) וכן טעויות עקיבה (של תעודת ה-ETF). כאן המקום לציין כי התכסות באמצעות ETF כדאית וכלכלית במקרים בהם מספר הנכסים במדד גדול מאד ואין חוזים סחירים ו/או במקרים בהם אין סך הכספים החופשיים להשקעה בקרן מספקים לרכישת חוזה נוסף, וכן כי שימוש ב-ETF מאפשר למנהל הקרן גמישות (ביחס למגבלות הקיימות בהשקעה באמצעות חוזים).
פערי גלגול חוזים
6. מקור נוסף היכול להסביר את טעות העקיבה הינו השימוש התדיר בחוזים (כמתואר לעיל). מאחר וההתכסות נעשית באמצעות רכישה של חוזים על המדדים הרלוונטיים ובסמוך למועד פקיעתם מכירתם ורכישה של חוזים חדשים תחתם. שחלוף החוזים כרוך לעיתים בפערי גלגול, כאשר פערי גלגול שליליים עלולים להשפיע על יכולת העקיבה של הקרן וכפועל יוצא להוביל לטעות עקיבה. יש לציין כי במידה ופערי הגלגול יהיו חיוביים הקרן תהנה מפערים אלה.
שינויים בסביבת הריבית
7. זאת ועוד, גם לשינויים בסביבת הריבית, יש השפעה על העלויות של הקרן. החזקת חוזים כרוכה בתשלום ריבית המגולמת במחיר החוזה, כאשר מן העבר השני, הכספים ניתנים להשקעה בפיקדונות, אגרות חוב ו/או תעודות פיקדון, במטבע הרלוונטי בהתאמה. בפועל בחלק מהמטבעות (דולר ארה"ב לדוגמה), הריבית המתקבלת בהשקעת המזומן הינה אפסית או מזערית (בשל סביבת הריבית), ואילו במטבע היורו הריבית הינה שלילית – הדבר תורם לפער של תשואת הקרן אל מול מדד הייחוס.
דיבידנדים
8. פער נוסף יכול לנבוע כתוצאה מאי הלימה מלאה בין הדיבידנד המחושב במדדי הייחוס של הקרן שהינם מדדי Net Total Return (NTR), לבין הדיבידנד המחושב והמגולם בהחזקה של חוזים ו/או קרנות ETF. למען הסר ספק בנושא זה, הקרן מקבלת את מלוא הדיבידנד המתקבל בפועל, אולם קיים פער בין הדיבידנד המתקבל במדדיNTR לדיבידנדים המגולמים בחוזים ו/או בקרנות ה-ETF.
היקף נכסים מנוהל בקרן וטעות העקיבה
9. בהתייחס לגודלה של הקרן, נוסיף ונאמר כי בקרן קטנה ההשפעות המתוארות דלעיל, מתעצמות, בין היתר, בשל המגבלות האובייקטיביות בהתכסות על מדדים ומטבעות לפי המשקולות. השפעה גודלה של הקרן הולכת ופוחתת כמובן, ככל שהקרן גדלה בהיקף הנכסים המנוהלים שלה. בהקשר זה ועל מנת להרגיעך, נבקש לציין כי כבר כיום, המהותיות של טעות העקיבה פחות מהותית ביחס לשנת ההקמה של הקרן ובפרט בחודשים הראשונים לפעילותה. כאן המקום לציין כי הנושא מובהר ומודגש במסגרת תשקיף הקרן (במסגרת תיאור גורמי הסיכון).
10. אנו מקווים כי בתשובתנו זו, הצלחנו לעמוד על הסיבות שבעטיין נוצרת טעות עקיבה והסיבות שבעטיין לגודלה של הקרן משמעות כלשהי על שיעור טעות העקיבה.
