ההשכלה הגבוהה צריכה לעבוד דיאטה. מאמר שמסביר את האמת מאחורי הנתונים.

[היום מתה אמא]

יש עוד אפשרות, ולדעתי היא הנכונה במקרה של ביולוגיה (למרות שבמידה מסוימת יש הצפה גם ברמה עולמית, לפחות בקרב בעלי הדוקטורט - הם עובדים במשך שנים כפוסטדוקים בשכר רעב בארה"ב). האפשרות הנכונה בעיני היא שבניגוד להנחה שלך, לא כל כך קל להעביר עסקים בתחום התרופות (שזה הבוננזה של הביולוגיה), בטח לא באותה קלות שחברה יכולה לעשות אוף-שורינג לפיתוח של אפליקציה לסלולרי. תעשיות הפארמה בארץ לא מפותחות כי זה דורש תשתיות מאד יקרות והשקעות הון אדירות, ולא שווה לחברות פארמה אמריקאיות גדולות להשקיע כדי לפתוח פה מרכזי פיתוח רק כדי לקבל בוגרי ביולוגיה זולים. יש להם עלויות אחרות הרבה יותר גבוהות משכר העובדים שגורמות לכך שזה לא יהיה שווה עבורם.

לדעתי הסיבה שהייטק מצליח בארץ כל כך ושום דבר אחר לא היא בדיוק זו (ופחות התמריצים של הממשלה): זה מספיק נייד כדי להעביר לכאן בקלות, ויותר מכך, אפשר לפתוח חברה חדשה בתחום רק עם ידע וכשרון, עם השקעת כספים נמוכה מאד עד לא קיימת. גם בתוך ההייטק, תוכנה מצליחה הרבה יותר מאשר חומרה, מאותן סיבות.

בדרך כלל מדובר בחברות ענק כך שקשה לי לראות איך זה קורה(כאלה שגם יודעות להשיג סיוע ממשלות אם צריך), והם לא צריכות להעביר אלה את מרכזי הפיתוח החדשים לפתוח כאן, וגם אם זה נכון ובהינתן השכר הביזיוני בארץ, הייתה מתפתחת תעשיית רילוקשיין בתחום ששוב הייתה מייצרת איזון.

 

[אנון נימוס]

אם הבנתי נכון את המודל האמריקאי הקפיטליסטי לגבי השכלה גבוהה
לימודים - הממשלה מסבסדת חלקית את הלימודים על ידי חלוקת הלוואות סטודנטים בריבית מיוחדת (חוץ מהמלגות של המוסדות)
מחקר - הממשל מחלק גראנטים ועל ידי כך מכוון את המחקר על פי רצונו , קצת כמו המדען הראשי אבל בסדרי גודל משמעותיים יותר.
יש תקני הוראה ותקני מחקר ואין מרצה שעושה גם וגם.
השיטה הישראלית מסבסדת לימודים אוניברסיטאים לכל מי שמתקבל, ומינון המחקר
ועלות החוקרים היא בתקצוב של המדינה דרך ותת אבל השליטה בתכני המחקר היא אוטונומית לחלוטין, תקצוב המדען הראשי הוא שולי.
בארץ החוקרים מחוייבים גם להוראה אבל הקידום בפועל הוא על פי המחקר ולא רמת ההוראה.

מה עדיף ? אני מעדיף את הגישה האמריקאית
אבל היא בוודאי לא נטולת בעיות.

נ.ב פרופסור אמר לי פעם - סטודנט תואר ראשון זה מטרד, תואר שני זה רע הכרחי, ודוקטורנט זה תועלת

 

[סולידי]

בשביל מה להתאמץ קצת אם אפשר פשוט להטיל ספק... (לא יפה).
תראה מה גוגל על OECD ו- Edgukation תרם לי בחיים. תעשה טבלה, יותר קל לראות.
https://data.oecd.org/eduatt/adult-education-level.htm

לא פיקפקתי בכך שזה מה שה-OECD טוען. אני מטיל ספק בעצם נכונות הטענה. ועם קצת מאמץ מצאתי בפרסומי הלשכה לסטטיסטיקה שב-2016 ניתנו 50K תארים ראשונים, ומספר בני ה-25 הוא 120K. זה יותר לדומה ל-run rate של 42%. גם זה נשמע לי גבוה, אבל לא שיערתי שהמכללות למיניהן תופסות נתח של כ-27K בוגרי תואר ראשון בשנה.
ובאופן כללי, אני מעריך יותר הטלת ספק מאשר אמונה עיורת.

ודווקא כאן אני שואל ברצינות גמורה... מרגיש לך חברה משכילה? חכמה? מתורבתת? שקולה? מנומסת? חדשנית? שמזניקה את האנושות קדימה?
ברור שאנחנו מסתובבים כנראה עם אנשים שונים. חברים שונים. עמיתים אחרים למקצוע אחר.
אבל אני שואל ברצינות:
איך ההרגשה שאתם מקבלים בתור אנשים שחיים בחברה שבה יש 50% אקדמאים?

לא ירדתי לסוף דעתך אם השאלה רצינית או שאתה ציני. בכל אופן אענה ברצינות ואומר שישראל היא אחת המדינות הכי דיכוטומיות שאני מכיר. מצד אחד יש כאן אוכלוסיה משכילה שתורמת תרומה גדולה לקידמה האנושית, הרבה יותר מחלקה היחסי באוכלוסית העולם. ומנגד יש כאן תרבות ימי ביניים (כולל כמה מחברי הטובים ביותר ), מאמינים בחבר דימיוני, ברבנים, בקאדים, בהומאופטיה, "אנרגיות" ותודעה קוואנטית רחמנא ליצלן. ולמרות שלא בדקתי, התחושה שלי היא שקיים מתאם חיובי בין השתיכות לקבוצה הראשונה לבין השכלה אקדמית.

 

[בת העמק]

בתור מי שגדל וחי עדיין בלוד, אני מעריך שחויית הפריפריה שלך אינה אופיינית, וזו של ביולוג ירושלמי דווקא כן.

זה רק בגלל הנחת היסוד שלך שבמרכז אין את הבורים/מסכנים/קורבנים/ערסים. יש אותם בכל מקום והם הרוב. גם בהקשר למה שכתבה מרק עוגיות:

נדמה לי שאת מדברת על פריפריה גאוגרפית (שמכילה בחלקה את השמנה והסלתה ואף העשירה והמקושרת באוכלוסיות ישראל, ע"ע משפחת דיין לדוגמא). בעוד שכאן מדברים על פריפריה חברתית, שיכולה להתקיים (ומתקיימת) גם בצנטרום של הפיילה, כולל בתוך תחומי העיר תל אביב. כמה סובלנות ללהט"בים יש לדעתך בלוד או בקרית מלאכי?

מה שאת קוראת פריפריה חברתית במרכז, אני טוענת ההיפך. הם הרוב, ובכל מקום בעולם. הדיון למעלה כן מתייחס לפריפריה גיאוגרפית (ולזה הגבתי).
פריפריה חברתית היא אנחנו כאן בפורום. ממש אנשי שוליים. ואני לא צינית.

 

[איש(3718)]

בתיכון כן. לימודי ליבה בסיסיים שהם עברית חשבון ואנגלית הם מיומנויות הכרחיות אבל לא צריך תיכון בשבילם.

אז אני מניח שכשהילדים שלך יגיעו לגיל תיכון, את תגידי להם "לא חייבים ללכת לתיכון, אתם יכולים להישאר בבית \ לשבת על הברזלים, עם שאר החברה שלא לומדים בשכונה" ?

 

[מרק עוגיות]

אז אני מניח שכשהילדים שלך יגיעו לגיל תיכון, את תגידי להם "לא חייבים ללכת לתיכון, אתם יכולים להישאר בבית \ לשבת על הברזלים, עם שאר החברה שלא לומדים בשכונה" ?

לא. אני באופן כללי לא נוטה להגיד לילדים שלי סתם: אתם לא חייבים X. חוץ מזה, הם כן חייבים, על פי חוק. מה שהייתי עושה אם זה היה מותר על פי חוק, זה כשהם מגיעים לגיל תיכון, שמה לב אם יש סיבה טובה שהם לא ילכו לתיכון, ואם כן מעלה את זה כאופציה עבורם. בשום שלב לא אמרתי שמי שלא הולך לתיכון צריך לשבת על הברזלים. אם לא ילכו לתיכון אני אצפה מהם לעבוד או ללמוד באופן אחר.

 

[איש(3718)]

שוב אתה מפספס לדעתי... כל מה שאורי טוען וגם המאמר על דור ה- Y טוען זה בדיוק ההיפך, עם הוכחות, תואר פותח פחות ופחות דלתות מבעבר! תואר מעניק פחות ופחות את הזכות להשתכר היטב מבעבר.
.

אתה מתבלבל בין תנאי הכרחי ומספיק. אם פעם תואר היה תנאי מספיק לקבלה לעבודה, היום הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. כנ"ל לגבי תעודת בגרות.

מדובר פה על מה תהיה שווה ההשכלה הזו בהינתן שהמצב ימשיך כמות שהוא... האם תעז לומר היום, 2018 עוד עלה נענע וקצת, שתעודת בגרות מלאה חתומה בגאון על ידי משרד החינוך הישראלי המהולל, בעלת 2 יח"ל בתנ"ך, 3 יח"ל מתמטיקה ו- 3 יח"ל "מדעים" פותחת דלתות?...

היא פותחת דלת להשלמת בגרויות, או למכללות בעלות תנאי קבלה נמוכים.
מצד שני, אני לא מאמין שמי שלא עשה בגרות בכלל, ולמד מסגרות בתיכון במקום, יצליח להשלים בגרויות אחרי צבא.
(אני יודע שיש הרבה קיבוצניקים שעשו את זה בעבר. נראה לי שזה כבר לא המצב בקיבוצים היום).

אבל למה, למה כל כך הרבה אקדמיזציה של כל הכשרה? למה אקדמיזציה של כל מקצוע? למה אקדמיזציה של כל פסיק וזבוב ותחת של מטוס?

צריך להגדיר מה זה "אקדמיזציה". לא בטוח שאנו מדברים על אותו הדבר.
אם אקדמיזציה זה ההבדל בין מהנדס להנדסאי (המהנדס לומד את הבסיס התאורטי המתמטי פיזייקלי בנוסף לטכנולוגיה עצמה) , אז אני לא רואה דבר רע בזה. ממילא מי שלא אוהב מחקר, לא ילך לזה. ומי שזה קשה לו, גם לא ילך לזה.
ולגבי ההזניה של רמת הלימודים, אני מסכים איתך, אבל בסוף כולם יודעים מה כל אחד שווה, והשוק יתקן את עצמו. ועדיין אני טוען שצריך לתת לכל מי שרוצה הזדמנות ללימודים גבוהים בחינם, זה בעיני חשוב כמו לימוד התורה בעיני החרדים , כלומר עצם הלימוד חשוב, אפילו אם אתה לא גאון ואפילו מתקשה, ולא תמצא עבודה בסוף בתחום. עצם זה שאתה רוצה ומוכן לעבוד קשה, זה מספיק (אני כמובן נגד "קניית" תעודות. רק עבודה קשה).

אגב, אני חייב לסייג את דברי ולומר שנראה לי שאתה מכיר התחום יותר טוב ממני, כך שיתכן בהחלט שאם הייתי רואה מה שאתה רואה, הייתי חושב אחרת. אבל ברמה העקרונית אני סוציאליסט עד גיל 24 (סוף לימודים גבוהים) וקפיטליסט משם והלאה ועל בסיס זה אני עונה...

 

[מרק עוגיות]

אם הבנתי נכון את המודל האמריקאי הקפיטליסטי לגבי השכלה גבוהה
לימודים - הממשלה מסבסדת חלקית את הלימודים על ידי חלוקת הלוואות סטודנטים בריבית מיוחדת (חוץ מהמלגות של המוסדות)
מחקר - הממשל מחלק גראנטים ועל ידי כך מכוון את המחקר על פי רצונו , קצת כמו המדען הראשי אבל בסדרי גודל משמעותיים יותר.
יש תקני הוראה ותקני מחקר ואין מרצה שעושה גם וגם.
השיטה הישראלית מסבסדת לימודים אוניברסיטאים לכל מי שמתקבל, ומינון המחקר
ועלות החוקרים היא בתקצוב של המדינה דרך ותת אבל השליטה בתכני המחקר היא אוטונומית לחלוטין, תקצוב המדען הראשי הוא שולי.
בארץ החוקרים מחוייבים גם להוראה אבל הקידום בפועל הוא על פי המחקר ולא רמת ההוראה.

יש הרבה טעויות במה שכתבת. השיטה בפועל הרבה יותר דומה ממה שאתה מתאר. ראשית, גם בישראל וגם בארה"ב, מרצים באוניברסיטאות המחקר עושים גם הוראה וגם מחקר, ומרצים במוסדות לימוד אחרים (בארץ הם נקראים מכללות), עושים בעיקר הוראה ומעט מאד מחקר.
שנית, השליטה בתכני המחקר בארץ ובארה"ב פועלת בצורה מאד דומה: יש תקציבים מהמדינה, מדענים מגישים בקשה לתקציב מחקר שבו הם מפרטים מה הם מתכננים לחקור ובהתאם מקבלים או לא מקבלים את התקציב שביקשו. בנוסף, גם פה וגם שם, יש מקורות פרטייים כמו מענקים של חברות מסחריות שמציעות אותם לחוקרים שיחקרו בתחום שמעניין אותן. בנוסף, גם בישראל וגם בארה"ב, חוקר שלא צריך תקציב כדי לחקור (מתמטיקאי שצריך רק נייר ועפרון, לדוגמא), יכול לחקור מה שהוא רוצה ולא צריך לבקש רשות מאף אחד.
לגבי קידום, גם בארץ וגם בארה"ב ההשפעה של רמת ההוראה (או, אם נהיה מדויקים, משובים מהסטודנטים) על הקידום באוניברסיטאות המחקר היא קטנה יותר, וגדולה יותר ככל שהמוסד חלש יותר מבחינה מחקרית.

ההבדל האמיתי היחיד במה שכתבת הוא סבסוד הסטודנטים - בישראל כל סטודנט באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות מקבל סבסוד מהמדינה, בארה"ב זה יותר עקיף דרך הלוואות סטודנטים.

 

[סולידי]

כל מה כתבה @מרק עוגיות נכון, ובנוסף גם מבנה התארים ומסלולי הלימוד דומים, וכן דרגות וקידום החוקרים והמרצים.

לגבי:

ההבדל האמיתי היחיד במה שכתבת הוא סבסוד הסטודנטים - בישראל כל סטודנט באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות מקבל סבסוד מהמדינה, בארה"ב זה יותר עקיף דרך הלוואות סטודנטים.

גם בארה"ב יש סיבסוד ישיר. בעיקרון יש שם שלושה סוגים של אוניברסיטאות:
1. state university - אוניברסיטאות בסיבסוד המדינה בדומה לישראל שם שכר הלימוד נמוך, וגם רמת המחקר פחותה, למרות שיש יוצאות מן הכלל כמו rutgers.
2. university of state at city - סיבסוד פחות, שכר לימוד גבוה יותר, רמת מחקר גבוהה יותר, עם כמה יוצאות דופן לטובה כמו university of california at berkely.
3. אוניברסיטאות פרטיות כגון harvard, cornell, stanford שם רמת המחקר הגבוהה ביותר, ללא שום סבסוד, ושכר לימוד בלתי נתפס שמתחיל ב-$50K לשנה.

 

[ביולוג ירושלמי]

במספרים מוחלטים היא נמצאת בריכוזי אוכלוסיה גבוהים

מספרים מוחלטים לא כל כך מעניינים כמו האחוז של אותם המספרים מסה"כ האוכלוסיה הכללית.

אתה כנראה גדלת בין אנשים כאלה (או שאתה כזה ולכן בטוח שמצאת את האור) ואני לא.

גדלתי. אין אור למצוא. אני לא בטוח בכלום.
מה את לא? כזאת?
מה זה כזאת?

בפריפריה (הנידחת) שאני מכירה, יש סובלנות ללהט"בים לא פחות ולא יותר מהסובלנות המדומיינת שלך לגבי אנשים מהמרכז.

עפה לי שן בינה.
קודם כל, עם כל הכבוד לסובלנות ללהט"בים, היא לא קודש הקודשים של הפלורליזם והליברליזם. אבל היא בהחלט סמן ימני. בכל מקרה מזל שאי אפשר לרצוח אותם גם היום כי כנראה שבפריפריה הם היו נרצחים יותר, לא אבסולוטית, אלא באחוזים מהאוכלוסיה.
הייתי אומר שאנחנו בהחלט לא באים מפריפריות שונות, כי פריפריה היא מושג כוללני ומדומיין שמגדיר ובעצם גודר בתחומו מאפיינים מסויימים שנכונים לא בהכרח. אולי "סטיגמות". מה שכן הוא שפריפריה היא בהחלט מושג מוגדר. לפעמים בפשטות ולפעמים באריכות.
הייתי אומר שאני ואת בהחלט מסתכלים על פני הדברים אחרת (את אופטימית כנראה, אני פסימי) ומה שבטוח עוד יותר הוא שהסביבה האנושית שלך שונה מאוד מהסביבה האנושית שלי ומכאן שסך כל החוויות שלנו שונות מאוד. שמח על מזלך הטוב שהצלחת ליצר לעצמך אחת כזו בפריפריה, אני הצלחתי לייצר אחת כזאת רק במרכז (ירושלים ות"א, כי שם גרתי). אצלי הסביבה הפריפריאלית נשארה אותו הדבר וכמעט שלא השתנתה (החברים "מפעם").

מהסובלנות המדומיינת שלך לגבי אנשים מהמרכז

עכשיו את סתם מעליבה. זו החוויה שלי. אם אני משתף אותה עם העולם, זה לא אומר שהיא נכונה בהכרח בלי חוקים ברזל. זה רק אומר שככה אני רואה את החיים בעיניים שלי... רואה מקולקל? בטוח. אין לי ספק שמקולקל.
כמו שאני לא עושה רדוקציה לחוויות שלך, אל תעשי כזו לשלי.
כל אחד והמציאות שלו, הילדות שלו, מה שהמוח שלו נכון להיכנע ולדחוף לו, בכלים שלו, על בסיס היכולות הקוגנטיביות, הפיזיות והמנטליות שלו.
שיהיה.

והסובלנות הזאת משותפת גם לאנשים משכילים וגם לפחות

ואוו.... זה כל כך לא נכון. המשכילים פוגשים הרבה יותר נאורות מהלא משכילים ומכאן נמשכת ההתנהגות היותר נאורה שלהם במונחים מערביים, כמו למשל התייחסות ללהט"בים. זה ממש מוזר לי שאת כותבת את זה בכזו נחרצות, אבל מקבל את זה. זו החוויה שלך.

אני מעריכה שזה מפני שאין כאן יותר מדי אנשי "שופוני, כמה אני מגניב, משכיל, מתקדם ומתנשא על אחרים ואיך הצלחתי להימלט מהחשוכים".

תורידי את המתנשא כי זה פירוש שלך וזה באמת משפט נכון. אולי חוץ מהמגניב... כי מה לנו ולמגניבות בכלל, מה אנחנו צ'סטר צ'יטה מזבנג?
"החשוכים" בהקשר הזה היא בסה"כ הגדרה שבחרת בה במכוון וגם קולעת היטב למה שאני כתבתי. חשוכים כמילה בפני עצמה או כהגדרה זו לא מילה שמפחידה אותי.
באותה מידה אפשר לכנות "חשוכים" אנשים כמוני שלא מוכנים לעבור לסמארטפון, דווקא כי ככה ולא מוכנים לקבל על עצמם טכנולוגיה. או סתם אנשים שחושבים שבדיחות שואה זה מצחיק ממש והומור שחור זה אחלה.

אתה עושה כאן דמוניציה לאנשים שונים ממך פוליטית ותרבותית
מה לך ולפלורליזם

לעומת זאת, דמוניזציה היא מילה גדולה מדי עליי (לעומת החשוכים). לא פחות ולא יותר. דיברתי על חברים שלי נניח, נתתי מטאפורה מסויימת ואתה לקחת את זה לדמוניזציה.
תנוח.
הם באמת שונים ממני פוליטית (למרות שאין לי שיוך פוליטי חוץ אולי משמאלני מנייאק ), אבל לא תרבותית כי אני מכיר את התרבות גם של פה וגם של שם.
עכשיו לגבי ה"נאור בפני עצמו",אז אם האיר לי "האור" במשהו, האור של המשהו "האחר", של תרבות אחרת נניח, סגנון אחר של אנשים אחרים, אז מבחינתי כל אחד בפני עצמו הוא "נאור" בהקשר מסויים וספציפי לעומת מישהו אחר שלא נפתח לו האור. לא רשמתי "נאור" על מישהו אחר, לא מדובר פה ב"על". גם המילה "מואר" היא לעומתית ביסודה. לא שאני מנתח לשון מבריק.
אני לא מבין למה משתמשים במילים "נאור" ו"מואר" בהקשר שנאמר למישהו כסוג של עקיצה. נאור לפי ההגדרה בוויקיפדיה זה משהו שכל אחד צריך לשאוף אליו.
שכל אחד יחליט לעצמו במה הוא נאור לעומת מישהו אחר (לבטח נאור בהשקעות ובסולידיות) ולמה זו לדעתו מחשבה טכנית הגיונית.
המילה "נאור" גם לא מפחידה אותי.
מן הסתם "מה לך ולפלורליזם" זו קביעה ולא שאלה, רק שמשום מה כשאני מסתכל בהגדרה של פלורליזם בוויקי אני דווקא כן מזהה את עצמי. אז אתה קובע שלא על סמך כמה פסקאות אולי לא הכי נעימות לעין, ואני קובע שכן על סמך חיים שלמים שבהם הוכחתי לעצמי שאני כן.

באשר למרגיזות הבלתי נסבלת של אנשים נאורים בעיני עצמם

אני מבין אותך, אבל אם אני קולט אותך נכון אתה מתכוון לאנשים שמרגישים את עצמם שהם טובים יותר מאחרים.
אני לא רשמתי פה אף פעם שאני יותר טוב ממישהו אחר, ובטח שלא מהחברים הטובים שלי מהפריפריה. אתם קיבלתם את ההרגשה הזו כי? לא יודע, אולי זה גם באשמתי וצורת ההתנסחות שלי שהיא לפעמים ישירה ולא הכי מאורגנת.
זה שאני לפעמים מנתח את העולם לאבק דק בתור צופה מהצד, מטמטם את עצמי, מתיישב על המחשב ומשתף את המחשבות שלי בעניין פה, זה לא עושה אותי ל"מישהו שחושב את עצמו ליותר טוב מהחברים שלו בפריפריה", למישהו שהוא "מתנשא" (כי מה, רק ממה שאני כותב כבר קבעתם שאני אדם מתנשא? וואלה?), וגם "לא פלורליסט".

שהאוכלוסיה בפריפריה החברתית היא טיפשה יותר מהאוכלוסיה ב"מרכז" החברתי

חס וחלילה. אני לא ציינתי את המילה "טיפשות" בשום הקשר שכזה שנוגע להבדלים שבין הפריפריה למרכז.
לעולם לא חשבתי שהפריפריאלים, שאני ביניהם, הם טיפשים. הם כן בורים לפעמים, אבל בורות יש גם אצל משכילים ועשירים ומה לא (למשל בורות בהשקעות). בורות היא גם לא מילה גסה.
ותודה על תגובה מעולה שדייקה אותי. פריפריה גאוגרפית לעומתה פריפריה חברתית.
אני לא יודע לכתוב כמוך ולא יודע לבטא את עצמי באופן הזה כך שזה יובן כמו שאת כתבת את זה.
במקרה שלי, למשל עם הדוגמא של הכלוב והקופים (אולי למישהו הציק ההשוואה לקופים כאילו זה משהו כל כך רע כמו שכריש הוא גם חיה רשעה ושאר טימטומים אחרים), אני כן מדבר גם על פריפריה גאוגרפית שבדרך לא קסם בכלל כן חוברת לפריפריה חברתית. גם וגם. ביחד.

למה אי אפשר להוציא הילדים בגיל 14 לעבוד בשדה כמו פעם! במקום זה מבזבזים את זמנם בלימודי תנך\ספרות\הסטוריה\מתמטיקה\אנגלית עד גיל 18 ..., למה זה לא מפריע לכם?

זה מאוד מפריע לי. רק שאני לא הולך להתערב בזה. ילדים זו בעיה שלכם, ועד שאני אצטרך לסבול אותם בשוק העבודה וכו', כבר אהיה לקראת פנסיה.
אפשר למחוק את השורה "להוציא ילדים בגיל 14 לעבוד בשדה כמו פעם" כי היא מעניקה קונוטציה שלילית לעובדה שילדים פעם היו כח עבודה משפחתי חשוב שתרם להישרדות המשפחה כתא אנושי-קהילתי מצומצם, תרם ללכידות ולמרקם המשפחתי (גם אם הם "נוצלו" במושגים מערבים, פלורליסטים מודרניים פדוצנטרים). אותם ילדים גם עבדו בשדה כי ככה היה נהוג וכי ככה הם רתמו את חלקם (כמו שהיום נהוג שילדים מעבידים את ההורים שלהם שעות נוספות בלספק את צרכיהם המיוחדים - אבא תביא אותי, אבא תיקח אותי, אבא תחזיר אותי).
בעוד מאה או יותר, ילדים שעוזרים לשטוף כלים חלילה בכיור המשפחתי, או לעמול על איבוק המזנון המשפחתי, ייחשבו לכאלה שנוצלו רחמנא ליצלופן.
"לעבוד בשדות" זה לא בושה ואפילו לא היה בזבוז זמן כי היום הילדים "לומדים בבית הספר" שלדעתי זה לא פחות גרוע ובלא מעט מקרים כן ביזבוז זמן (אלא אם כן ראית בילד ספציפי שלמד בשדות את ניוטון הבא והוא נתקע עם עבודה בבית ספר - זה כן ביזבוז...).
מה, מה עם "חנוך לנער על פי דרכו"?
לא חבל על ילד שעובד בשדות בגיל 14 במקום שילמד ויהיה (אולי) מדען טילים או אמיר חצרוני הבא? לא חבל על ילד שיושב בבית הספר ולומד חצי יום במקום שילך לעבוד בשדות ויהיה (אולי) אגרונום מבריק לא מדופלם או נגן סקסופון מן המעולים?
אולי גם למידה בבית הספר תורמת לשרידות של המשפחה אם הילדים מתגמלים את ההורים כשהם הופכים להיות מרוויחים לעתיד.

פרק א'

מעולה. מסכים.

מעוניין לסגור אותם ושתלמידהם יעקרו לצורך לימודים

לא בדיוק. אני בעיקר "רוצה" לסגור את רובן הגדול, להשאיר כמה מוצלחות מאוד בעלות רמה גבוהה (של הוראה, של סטודנטים, כלומר גם תנאי קבלה גבוהים), אבל בעיקר לקחת כמה מהן ולהפוך לאוניברסיטאות שמכבדות את עצמן ואת הבוגרים שלהן.

פרק ב'

גם מאוד מסכים.

חברות למחקר ביולוגי היו פותחות כאן סניפים וממלאות את מעבדות המחקר בבוגרי ביולוגיה זולים

זה לא עובד ככה. אי אפשר לעשות את זה באותה קלות שזה נכתב, זה עולה הון תועפות להקים מעבדות ואופרציה של פיתוח/מחקר/ייצור ביולוגי, הרבה דברים משתבשים על הדרך, ובדר"כ ידע ביולוגי הוא לא ידע "נודד" מה שמגן על התעשיות הביולוגיות פה מלעבור לסין עכשיו ומיד (ברמת האוכלוסיה, לא ברמת הפרט - ברור שד"ר למדעי החיים יכול לנדוד). אבל זה לא מגן עליהן מפני צו סגירה בשוק קפיטליסטי.
גם בוגרי ביולוגיה הודים או סינים זולים (זולים יותר מהביולוגים הישראלים? כמעט ולא קיים דבר כזה) אי אפשר לייבא, כי להרגשתי הלא מאומתת אינטואטיבית זה פשוט לא עובד ככה.

או שפשוט רמת בוגרי הביולוגיה לא טובה מספיק כך שערכם נמוך יותר

יכול מאוד להיות. לא שולל את זה. בוגרים ישראלים ממוסדות ישראלים לרוב (מכללות? ).

בעל הבולבול הכי רפוי לא לרמתכם

שלי הכי רפוי. ואני עומד על זה.

 

[בת העמק]

ומה שבטוח עוד יותר הוא שהסביבה האנושית שלך שונה מאוד מהסביבה האנושית שלי ומכאן שסך כל החוויות שלנו שונות מאוד.

אני לא בטוחה בזה. יש לי נטיה להתחברות אישית עם מגוון מאד גדול של אנשים ותמיד זה עיצבן את אמא שלי (אם טיפוס למתנשאים על כלום).
בפריפריה הרחוקה שבה התגוררתי רוב חיי הבוגרים, יצרתי קשרים אישים גם עם אנשים שנחשבים בפורום (ובמחקרים) פריפריה חברתית. כשאתה משוחח עם חברים, הסיסמאות נעלמות ומה שמדובר בו זה על החיים עצמם (ולא משנה רמת העילגות) ובסוף- אין באמת הבדלים גדולים ראויים לציון בין בני האדם. זה רק הצורך האנושי לתת סימנים...