תוצאות החיפוש

לאחר מספר חודשים אני רואה לנכון לעדכן: אבי רשם צוואה בה הורה להוריש לי חצי דירה שבבעלותו. החצי השני של הדירה הוא בבעלות אימי ולא בטוח שהיא כשירה לחתום על צוואה, יש ספק בכך. לכן יש תרחישים שונים לגבי איך הדברים יכולים להתפתח בעתיד, אולי אכנס לזה. אבי גילה שאחותי לקחה הלוואה של 250 אלף ש״ח, כמובן...

לא, סיכוי קלוש מאוד מאוד שהם כאן.

תודה רבה! אני מסתובב עם תחושה שאבי מרגיש שהוא יכול ״לסובב״ אותי כי הוא יודע שאני ילד טוב, אני לא אשבור את הכלים. הוא גם מדבר איתי בצורה שהוא לא ידבר עם אחותי כי מניסיון עבר היא תשבור את הכלים. בכלל, ההורים שלי מרשים לעצמם לבוא בטענות אלי ואת אשתי אם נראה להם שאנחנו לא מבקרים עם הילדים בתדירות...

אחשוב על זה, אם הייתי יכול לאמץ את הגישה שלך זה היה פותר הרבה בעיות. באמת שאחשוב ואנסה להעמיק בנושא, עבודה עצמית וכו׳

קיימים משקעים לא פתורים. אומר רק שבעבר שני מטפלים שונים המליצו בחום לדלל את האינטראקציה עם אבי למינימום ההכרחי מכיוון שזיהו השפעה מאוד רעילה עלי ועל משפחתי הגרעינית. נקודה כאובה מאוד שלא בטוח שכדאי לפתוח את הפצע. חלילה שלא יובן שאבי אדם רע, ממש ממש לא, תמיד מאוד דאג לאחותי ולי, עבד קשה על מנת לא...

היטבת לתאר! עד כה לא העלתי את המילה ״אהבה״, יש כאן שכבות שאפשר לחפור ולא זה המקום להרחיב. ההצעה לשיחה מלב אל לב טובה מאוד, מקווה מאוד שזה משהו שיקרה. אני לגמרי מזדהה עם המקרה הפרטי שלך ובהחלט חושב שהעובדה שאתה גם מקבל משהו הפחיתה מאוד את תחושת האפליה והכאב. לא חובה שתהיה חלוקה שווה בדיוק...

לגבי שאלתך מדוע מישהו לוקח כסף מההורים שבסופו של דבר מממן טיולים ובילויים? צריך לחזור אחורה, לתקופת הילדות, נעורים ובגרות. אני אסביר באופן כללי, לאו דווקא אתייחס ספציפית לאחותי. כשאתה מסתבך בצרה כלשהי (כלכלית או לא) ומיד ההורים באים לחלץ אותך, ואז שוב אתה מסתבך ושוב מחלצים אותך וכך לאורך שנים...

אולי באמת לא הסברתי את עצמי טוב: אין צד אחד שמקבל וצד שני שמקבל יותר. יש צד שקיבל דירה וצד שלא קיבל דבר. שני הצדדים היו פחות או יותר באותו מצב כלכלי (טרם קניית הדירה). פשוט אחותי כל הזמן נכנסה לחובות ובסופו של דבר אבי שילם ואני התנהלתי ״לפי הספר״, חיינו עם מה שיש לנו, לא התפרענו. עכשיו, לאחר...

זו שאלה שהירהרתי בה וענית לי כעת - האם אפשרי לשנות צוואה בלי ידיעת היורשים. אז מסתבר שאפשר, עוד יותר מסבך את העניינים. תודה על ההצעה לניסוח הסכם בין יורשים, אברר על זה. לגבי שיפור התנהלות כלכלית של אחותי - באמת שאני כמעט הרמתי ידיים. היתה תקופה שחשבנו שהיא השתנתה עד שגיליתי לאחרונה שהיא לוקחת...

דבריך מדויקים, ״קלעת בול למטרה״, זה לגמרי לייף צ׳יינצ׳ינג. זה פשוט מהפך כלכלי שאבי חולל לאחותי - דירה בבעלות ללא שקל אחד של משכנתא + שכר דירה שהיא מקבלת את כולו או חלקו + עליית ערך הדירה… מצד שני אותי משאירים באי ודאות מוחלטת, אבי משאיר כל הזמן ערפל כבד לגבי התכניות שלו. אפשר לומר לי א׳ או ב׳...

יש במה שכתבת המון אמת. אחת הסיבות שחזרנו ארצה מחו״ל היתה לתמוך בהורים המזדקנים ולאפשר להם להכיר ולהנות מהנכדים. זו לא היתה הסיבה בעדיפות ראשונה אבל בהחלט הסיבה השנייה בחשיבותה והיה משקל כבד לשיקולים אלה. ביממה האחרונה, בעקבות הרבה הרבה מחשבה (גם בלילה) אני כבר לא בטוח שאני רוצה בנתק מוחלט, ואני...

לא, אחותי היא הבכורה.

תיקנתי והבהרתי שהמצב הכלכלי היה דומה (פלוס מינוס) לפני קניית הדירה. היא אכן הסתבכה כלכלית ואפילו יותר מפעם אחת (ערבות שחתמה והיתה צריכה לשלם, הוצאה לפועל וכו׳) אבל הכל שולם תמיד על ידי ההורים כך שמצבה הכלכלי בסופו של דבר לא נפגע. מכיוון שאני רואה שההתנהלות הכלכלית של אחותי לא השתנתה מאוד, חס...

תודה על השיתוף! הגישה של הורייך מוכיחה המון רגישות ומחשבה של כמה צעדים קדימה. כל הכבוד לאחים שתמכו ופירגנו. מצב עניינים דומה היה לגמרי לשביעות רצוני. כפי שכתבתי, אבי אמר שאני יפוצה בדרך אחרת על ידי קבלת דירת מגוריהם לאחר שילכו לעולמם. אבל ההבטחה תמיד לובשת ופושטת צורות, והמצב כעת הוא שלא כותבים...

עם המקרה הראשון שתיארת (חו״ח) אני מסכים לגמרי עם הגישה שצריך לתמוך באח עם המגבלה הרבה יותר מאח/ים מסודרים או בעלי יכולת השתכרות עתידית גבוהה יותר, אין שאלה בכלל! במקרה שלי מדובר באחות בזבזנית כפייתית שהוציאה סכומי כסף הרבה יותר גבוהים ממה שהכניסה (טיסות לחו״ל, בתי מלון, קניות וכו׳) ובסופו של דבר...

״סביר להניח גם שזה מגיע מיכולות קוגנטיביות נמוכות יותר״ - בחיי שאני לא מבין מהיכן הקביעה הזו הגיעה.

היא היתה ממשיכה לגור בשכירות, כמונו. לא היה כאן מצב של חלילה היזרקות לרחוב. שנינו פחות או יותר באותו מצב כלכלי. אולי זה משהו שלא הדגשתי מספיק כי אני רואה שחלק מהמגיבים כתבו שצד אחד מסודר כלכלית (לכאורה אני).

הגישה שלי היא אחרת (לא אומר שאני צודק): נניח שלהורים יש x ש״ח לתת ויש שניים או שלושה אחים שהם פחות או יותר באותו מצב כלכלי (לא נכנס עכשיו לאח או אחות בעייתים ומסתבכים סדרתיים). מדוע לא לתת לכל אחד סכום שווה ושכל אחד יקנה דירה על פי יכולותיו? זה לא הוגן יותר ולטווח ארוך גם חכם יותר על מנת להימנע...

כלומר האח/ים שלקחו/קיבלו יותר מההורים חשבו שזה סבבה לגמרי שיהיה אח מקופח ובסוף האח המקופח צריך לעשות את החשבון ולהבין את ההשלכות? ה״זוכים״ לא אמורים גם לעשות חשבון ולהבין את ההשלכות?

תודה על ההודעה! כפי שכתבתי לעיל אני לא מבין את הגישה של להבליג, זה רק כסף, וכו׳, כפי שכתבת - צריך להיות על אנושי על מנת לא להרגיש כאב ותסכול. אני לא ממש קרוב להחליט מה אני עושה, זה מייסר ויש צדדים לכאן או לכאן. מה שמוזר הוא שנראה שרק אני מתייסר ועושה מאמץ עליון על מנת לשמור על השלום, להוריי...