תוצאות החיפוש

יש לי ילד. לגבי המשפט: שטויות, קשקוש ושקר גס. הדבר היחיד שאולי כדאי להתחשב בו זו העלות של הפעוטונים - עד שנכנסים למערכת החינוך הרגילה. יש תקופה שלא מסובסדת על ידי המדינה וזו תקופה כואבת לכיס. אבל מעבר לזה: א. אפשר לתת מסר שלא קונים כל הזמן, ללמד לחכות לצעצוע איכותי (זה ממש יותר שווה מצעוצעים...

גר בכפר. חיים עם אוטו אחד+חלוקת רכב עם מכרים+תחבורה ציבורית מסויטת. קניות במכולת - עושים בעיקר ברגל. קונים מה שצריכים וזורקים מעט מאוד אוכל. נסיעות לסופרים גדולים דווקא מייקרות את העניינים בעיני, זאת בהנחה שבמכולת יש מחירים סבירים. עם זאת - החיים מאוד יקרים בכפר. צריך לדאוג לגינה (יש גבול כמה...

זו אחת הבעיות - מנהלי תיקים אוהבים להבליט בכל סוף שנה את הקרנות המנצחות שלהם. מי יבדוק בכלל מה קרה לקרנות האקטיביות שהפסידו? או אפילו הועלמו (כן, זה גם קורה)? ויותר מכך - מי ייעשה בדיקה כמה שנים אחורה? וכמובן זה באמת לא משנה לעתיד...

זו הבעיה - הסבתא רואה את הילד הרבה יותר משעתיים שלוש בשבוע. לא כל יום אבל יותר כמו שלוש-ארבע פעמים בשבוע לכמה שעות. אבל התגובה שלך באמת עוזרת לי לעשות מזה פחות עניין. נחמד לשמוע את זה מבחוץ. תודה.

הולכים לחנות עם הילד, מעין בזאר שמכיל הרבה שטויות. קונים מה שצריכים ומסבירים לו שאי אפשר לקנות את הצעצועים שם כי הם לא משהו וכי אנחנו רוצים שהוא יישחק בצעצועים האחרים שיש לו. נכנסים לסבתא - הוא מקבל ממנה מתנה. מאיפה? מהחנות שבה היינו ואמרנו לו שהוא לא יכול לקבל ממנה מתנה. ואם מעירים - אז...

@דרורה אני מסכים שמה שתומך בדרך חיים לא צריך להפוך למנגנון להשפלת האחר (למשל הדרך של הצבא לעודד קרביים על ידי יצירת פיאודליה בה ג'ובניקים הם נחותים ולא משהו שהיית רוצה להיות). עם זאת - באימוץ דרך חיים פחות/אנטי צרכנית יש אלמנט שכולל הרבה שיפוט מבחוץ. בערך כמו שההחלטה להיות צמחוני (מודה באשמה)...

חושב שזו דווקא במה טובה להוציא קיטור כי אנשים אחרים מסתכלים על איך שאנשים חסכניים חיים ונוהגים בשיפוטיות. בנוסף - ברגע שיש ילדים צריך להתמודד עם הסביבה החיצונית יותר. אני לא אוהב לשפוט אנשים אבל לפעמים אני שומע דברים שבאמת מטריפים אותי ולפעמים הדברים גם מכוונים אליי ולא תמיד מתחשק לשמור את זה בפנים.

תודה רבה!

הי, הציעו לי קר השתלמות (זו פעם ראשונה שאני חוסך לכזו). אין לי איזשהם נכסים (למיטב הבנתי שמאפשרים לי קרן בניהול עצמי). אני מחפש אינפורמציה לגבי השוואה של עמלות ותנאים רלוונטיים אחרים. אם מישהו מכיר אשמח. (מקווה שמותר לשאול על עמלות במסגרת החוקים הדרקוניים).

1. לפני שנים הייתי בחנות ספורט וראיתי הורים עם ילד, בן 4-5... הילד ננעל על איזו נעל ספורט נחמדה והאבא שלו ניסה לשכנע אותו - "אבל תקנה נייק זה הכי טוב". 2. בתור הורה זה מקפיץ לי פיוז כשהמשפחה קונה לילד צעצועים ובעיקר צעצועים זולים: "במחיר כזה, לא יכולנו להגיד לא!". אחר כך אני נתקע עם כל מיני...

זה. אני עשיתי תואר שבמהלכו לא עבדתי הרבה וסיימתי בציונים גבוהים. לא מרגיש שעזרו לי המון. תלמד משהו, תעבוד במקביל. תהנה.

בלי קשר - עכשיו קלטתי שקראתי לבנאדם הדיוט בגלל ששם המשתמש שלו הוא הדיוט כלכלי. אני חושב שאני מתחיל לענות לו בה"כ. יוסי - אני מעדיף לא להיכנס לנושא רמת המודעות המתאימה. זה עניין של טעם. יותר מעניין אותי מי הלשין לסינים שגבינות זה טעים.

הדיוט, זה רק חלק מהתמונה. א. התעשיה שמספקת חומרי גלם לתעשית הטקסטיל (כלומר, חקלאות וחקלאות כותנה) היא סופר נצלנית עם עובדים בכפייה במקומות שונים בעולם והעסקת ילדים בכפייה. ב. יש חברות יותר טובות ופחות טובות. ג. אם תעלה לזה המודעות, וחברות האופנה יידעו שזה חשוב ללקוחות תאמין לי שהתנאים יישתפרו...

יוסי - יש סקאלות ויש צירים במעשי האדם. גם הסולידית שהקימה את האתר לא הביאה את הצריכה שלה למינימום האפשרי אלא רק למינימום הנוח לה (שהוא קיצוני להרבה אנשים). וגם רוב האנשים מצויים על הסקאלה שבין להיות חסר כל קשר לדת ומסורות לבין להיות מאמין אדוק וחרד. אנשים לא מאמינים בכל מקום בעולם מציינים את...

אחחח... פריימרק. ו-H&M זולים ב-25% בחו"ל... וזה עוד במדינות כמו אנגליה עם מע"מ יותר גבוה ומשכורות יותר גבוהות (ותרבות צרכיה שאמורה להקפיץ את הביקושים). לדעת שאתה משלם לפעמים פי שתיים או שלוש בארץ אכן מביא רצון לחסוך. בכלל, המחשבה על זה ש: תעשיית האופנה דופקת את העובדים בשרשרת האספקה שלה, לא...

סתם רעיון, מה עם פשוט להכניס עוד קצת כסף לחיסכון בכל פעם שאת רוצה ללכת לקניות? תזכרי שגם מוצרים פיננסיים הם בסופו של דבר מוצר. תקני לך אג"ח ממשלתי ובסוף עונה אפילו איזה תעודת סל. אני מזמן חושב שצריך לאפשר לאנשים לגהץ את כרטיס האשראי על מוצרים פיננסיים לפי גחמה. :-)

לגבי "יללני יוקר המחיה" - אני חושב שהמחאה של 2011 לא קמה דווקא כי יקר. היא קמה אחרי סדרת חוקי "השתקה" איסורי הוצאת דיבה, מגבלות על עמותות, אפילו היה שם איזה חוק מוזר על באיזה זווית אפשר להחזיק את דגל ישראל. הייתה תחרות של נציגי הממשלה הקודמת על מי יותר אוהב את ישראל... מקארתי סטייל. אבל מהר...

יש לי הרגשה שהכיוון הולך להיות חיפה או ערי השפלה (רחובות וכו...).

הבעיה מחוץ למרכז היא לרוב בהעדר תחבורה ציבורית הולמת. לא בטוח לגבי חיפה (לא מכיר מספיק), בירושלים היא מצויינת אם גרים על ציר הרכבת הקלה (מערכת האוטובוסים בעייתית הרבה יותר ואופניים בעליות ההרים זה לא בשביל כולם). הנדל"ן יקר בכולן. הייתי עובר בכיף לגליל או לשפלה וחי לי בביקתה קיבוצית קטנה אבל...

שלום, כאן יוני. נהנה לקרוא את הסולידית. מנסה לחסוך (די מצליח), לאזן בין עבודה למשפחה (לא תמיד מצליח) ולחנך את הילד על עקרונות של העדפת איכות על כמות ושל חסכנות (קצת מתקשה מול הסביבה הכללית). תתחדשי על הפורום ובהצלחה.