סעיף 122:
"(א) יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121, אם ההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1).
(ב) יחיד שבחר לשלם מס כאמור בסעיף קטן (א), אינו זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי...
הגדרת מס לפי הפקודה- "מס הכנסה" או "מס" – בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;"
הגדרת נקודת זיכוי- "נקודת זיכוי"[9] - סכום של 504 שקלים חדשים לשנת מס, צמוד למדד כאמור בסעיף 120א, המקוזז כנגד המס לאותה שנה;"
אין שום פרדוקס.
אתה רוצה לשלם מס שולי? תשלם.
אתה רוצה לשלם 10% בלי הגשת דו"ח? תעשה את זה. אבל תבחר, אל תדחה את ההחלטה בכמה שנים.
זה לפי הבנתי לפחות. תשובה מוסמכת תוכל לקבל מאיש מקצוע אני מניח.
לדעתי אצלך זה שונה. מדבריך אני מבין שיש לך תיק. ה 10% שאתה משלם זה לא אותם 10% של סעיף 122.
אתה פשוט משלם מקדמה רגילה על חשבון המס השולי (ואתה יכול לעשות זאת מכיוון שיש לך תיק פעיל), פשוט בשיעור 10% מהמחזור. ובסוף השנה אתה יכול כאילו להמיר את זה לתשלום מס לפי מסלול 10%.
כאמור, זה בגלל שאתה...
תשלום מס של 10% הוא לא סתם תשלום מקדמה רגילה על חשבון המס אלא הוא מס סופי, והוא גם פעולה הצהרתית שבגינה ניתן פטור מהגשת דוח שנתי.
אני לא רואה איך ניתן להתחרט, ועל ידי כך לרקוד בשתי חתונות.
גם טכנית (בהנחה והמס לפי מס שולי הוא אפס), אני לא חושב שמגיש הדוח יקבל החזר אוטומטי. הרי התשלומים האלה לא...
סעיף 122 לפקודה (10% מס) הוא סעיף רשות, והוא במקום האלטרנטיבה של מס שולי (אחרי ניצול הפטור).
באלטרנטיבה של מס שולי קיימת חובת הגשת דוח שנתי.
לבוא היום ולהגיש דוח על לפני מספר שנים, בו יוצהר על הכנסת שכירות במס שולי, זה אומר שלא הגשת דוח במועד.
איחור של מספר שנים בהגשת דוח יכול לגרור...
א. אני לא בטוח שאתה צודק.
ב. כפי שציינת, בחברה נשלטת זרה יש מיסוי רעיוני של דיבידנד על ההכנסות הפאסיביות, אז מה ההפסד הגדול בכך שאין אפשרות להיות חנ"ז?
אני לא טענתי שיש קשר לעלייה הרוסית. אני רק ציינתי מה היה המס על רווחי ההון באותה התקופה.
מדוייק וחצי. מס רווחי הון עד שנת 2003 היה מס שולי.
מה הקשר להכנסות משכ"ד/שבח/מס רכישה?
שוב, מס רווחי הון היה מס שולי עד שנת 2003.
הבורסה אכן הייתה פטורה עד שנת 2003. למעט ני"ע נסחרים, רווחי הון מוסו במס...
הסיבה שלא יותר סכום איפלציוני, מקורה לא בדיון שאתה מדבר עליו, אלא בלשון הסעיף.
על מנת שיווצר הפסד, ההוצאות צריכות לעלות על ההכנסות.
אם הרווח הוא 100, עלויות המימון צריכות להיות גבוהות מ- 100, לא מ- 30.
שימוש בסעיף לא מגדיל רק את שיעור המס, הוא גם מגדיל את רווח ההון החייב במס מכיוון שלא יותר סכום אינפלציוני. ה 30% הם על הרווח הנומינלי.
התשלום על מינוף צריך לעלות על 100% מרווח ההון (הנומינלי כאמור) כדי שיווצר הפסד. אלא אם אני מפספס משהו...
אני לא יודע לענות לך. בכל מקרה, רצוי להעזר באיש מקצוע...
אתה לא בכיוון, למרות שהמחשבה יפה.
נראה לך שמנגנון הניכוי על ריבית הוא כמו מנגנון תוכנת השכר שעושה תחזית שנתית?
יש אפס סיכוי שזה נכון. אפס.
כאמור בהודעה אחרת, הבנקים מנכים לפי הוראות ברורות, שאני בספק אם שונו בעקבות כניסתו של מס הייסף ב 2013.
אני ממש אפול מהכסא אם זה נכון. אפשר גם לבדוק את זה...