תוצאות החיפוש

העיסוק במניעיו של נתניהו מזכיר לי קצת את העיסוק במניעיו של שרון בתקופת ההתנתקות. מתנגדי ההתנתקות ייחסו חשיבות רבה למניעים של שרון ("הם מאתרגים אותו", "הוא נסחט"). ואילו מנקודת המבט של תומכי ההתנתקות (ואני ביניהם), המניעים של שרון היו פחות חשובים; העיקר שהוא עומד לבצע צעד נכון (בעינינו). באופן...

לא הבנתי אם אתה חושש לגורלם של החרדים עצמם, לגורלם של חילונים שמתגוררים בסביבה חרדית, או חושש שההבדלים הסוציו-אקונומיים בין המרכז לפריפריה ייתרגמו להבדלים במידת השגשוג של קנטונים שונים, בהנחה שהמרכז והפריפריה ישתייכו לקנטונים שונים. בנוגע לחרדים עצמם: 1. שיאכלו את הדייסה שבישלו; 2. אני משוכנע...

ברור לי שברור לך, ואני חושב שבהתנסחויות שלך חידדת את הדברים באופן מבריק – מהזווית של זכויות הפרט. (תיקנתי בינתיים את הניסוח, כדי שלא ישתמע אחרת).

פלסטינים וחרדים לעיתים משתמשים ברטוריקה של זכויות הפרט לצורך תעמולה במערב או הסברה לחילונים. זה לא בהכרח אומר שאכפת להם מהערכים הללו; לפעמים זאת רק רטוריקה או רציונליזציה, בעוד שהמניעים האמיתיים הם אחרים. הדיאלוג של @גרהם עם תומכי ההפרדה בין נשים וגברים באירועים מדגים זאת היטב. גרהם מציע (בשם...

מה תעזור לי חוות הדעת אם בית המשפט ידחה אותה כשגויה? – לכל היותר, חוות הדעת תאפשר לי לטעון: "לא ידעתי שאני עובר על החוק, ואפילו עשיתי מאמץ לברר זאת. אנא הקלו בעונשי". בנוסף, הציפייה היא שאבקש חוות דעת ממומחה בעל מוניטין בתחום ולא מאחד קיקיוני או לא רלוונטי או כזה שחוות דעת שלו נדחו בעבר בבוז על...

לא ביקשתי ממך לקרוא את המאמר, רק השתמשתי בביטוי שמופיע שם. אבל כנראה הצצת ברפרוף, ואתה עושה סלט, בין הטענה שחקיקת יתר מבטאת חוסר אמון באזרחים ופוגעת בחירותם (חלק א' במאמר), לבין הטענה שהרשות השופטת פולשת לתחומן של שתי הרשויות האחרות ולא משאירה להן "מרחבי משילות" (חלק ב').

אם חקלאי אומר לך שיבוא של תוצרת חקלאית יהיה אסון, הפוזיציה שלו לא קשורה לימין ושמאל, אלא לפרנסה שלו. אם נהג מונית אומר לך שאסור להכניס לישראל את אוּבֶּר, הפוזיציה שלו לא קשורה לימין ושמאל, אלא לפרנסה שלו. – אתה מסכים איתי? באופן דומה, אם משפטן עובד מדינה מנסה להלך עליך אימים בנוגע לרפורמה...

עמדת היועץ מחייבת, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. דוקטרינת "הייעוץ המחייב" הופכת את המילה "ייעוץ" ל-misnomer. להבנתי המוגבלת, הצטיידות בחוות דעת משפטית יכולה אולי (במשפט הפלילי) לשמש נימוק להקלה בעונש, אבל אינה מחייבת את בית המשפט, להבדיל מפרה-רולינג. תקן אותי אם אני טועה. כאילו מאות היועצים...

כל אדם רשאי להתייעץ עם עורך דין, או עם כמה. אף אחד לא שולל את זה, ובפרט לא רפורמת לוין. מוסד הייעוץ המשפטי הוא משהו אחר; זה יותר פקיד אכיפה וציות, ולא ייעוץ. אגב, היועץ המשפטי הוא גם ראש התביעה. כך שאתה נדרש להתייעץ עם התובע הפוטנציאלי. אפרופו ניגוד עניינים... ואם לא די בכך, במקרה של מחלוקת בין...

אכן, נתת דוגמאות למדיניות. אני לא מתכוון לדון ולהתווכח על כל אחת ואחת. בגדול, איילת שקד כתבה על "מרחבי משילות" שבתוכם הדרג הנבחר רשאי לבצע מדיניות, גם אם אתה או אני לא אוהבים אותה, וגם אם בג"ץ חושב כמוך או כמוני.

האשמות בשחיתות? נראה לי עדיף שבית המשפט ידון ויפסוק בהן, בהליך שקוף ופומבי, ולא היועץ מאחורי הקלעים. אבל ייתכן שאין מנוס מחוק צרפתי והגבלת כהונה לראש הממשלה. הפיתוי להשתמש בחקירות לחיסולים פוליטיים הוא פשוט גדול מדי. ובית המשפט העליון לא נתפס כרגע כמאוזן וחסר משוא פנים – לא על הציר של ימין...

מדיניות זה חשוב. יועץ שמנצל את תפקידו כדי להשליט את השקפת עולמו על המדיניות, מפיק מתפקידו תועלת לא חומרית באופן מושחת. השאלה "איך ניתן להקל ככל האפשר את עבודתם של הלוחמים נגד ניגודי העניינים?", תוך התייחסות לסיכול מדיניות הדרג הנבחר כאל מחיר פעוט שיש לשלם לשם כך, נראית לי כמבטאת הסתכלות צרה ומוטעית.

אני דיברתי על התערבות של היועץ (ושל בג"ץ) בקביעת מדיניות, או לפחות בסיכול מדיניות. זה מה שמטריד אותי, ולכך לא התייחסת.

ליתר דיוק, היועץ מציב לשר את גבולות המשפט, ששרטט בג"ץ, תוך שהוא משתמש בחוק כבטיוטה. ובמקרה שבג"ץ טרם הספיק לשרטט את גבולות המשפט באזור מסוים, היועץ רשאי לשער כיצד בג"ץ היה משרטט, ולשרטט שם את הגבולות במקום בג"ץ, שהרי היועץ הוא נביאו של בג"ץ, וחזקה על בג"ץ שלא יפדח את נביאו, ולא יתקן את השרטוט של...

בג"ץ מוצף בעתירות בכל נושא מעורר מחלוקת, הוא צריך רק לבחור מה לדחות על הסף ובמה לדון ואף להתערב. כשיש עמותות מאותו חוג רעיוני שרווח בקרב שופטי בג"ץ, לא צריך מקורבים.

ראסל לא טען שכל תחום מתפתח בבידוד, בלי השפעה ותרומה מתחומים אחרים. אולי זה משתמע מההודעה שלי, אבל אני לא חושב כך. אותי לימדו שמדע הוא לא רק תצפיות ומדידות, אלא יש בו גם תפקיד למידול, ניתוח והַמְשָׂגָה. – ומכאן, נפתח פתח לתרומה של הפילוסופיה.

דווקא יצאו מהפילוסופיה המון פיתוחים, אבל בכל פעם שהתגבש ידע מוצק בתחום פילוסופי מסוים, התחום הפסיק להיקרא 'פילוסופיה' והפך לענף מדעי נפרד. – זאת לפחות הייתה עמדתו של הפילוסוף ברטראנד ראסל. הנה מספר דוגמאות שהוא מביא: והנה ציטוט מלא יותר של דבריו: The Value of Philosophy, Bertrand Russell

אני מתאר לעצמי שגם השופטים שלהם מרוסנים יותר משלנו.

יש פה איזו תפיסה שמערכת המשפט היא "האל מתוך המכונה", שיציל אותנו מכל חסרונותינו. היה פעם בחור שלא היה לו חוש הומור, אז הוא עשה הגדלה של איבר המין, וכשהתברר לו שהוא לא אטרקטיבי כמפרנס, כי למקצוע שלמד אין ביקוש, הלך שוב למנתח והגדיל עוד את האיבר, וכשעלה במשקל וגדלה לו כרס, הלך שוב להחליף את התותב...

"בשל עקרון העליונות הפרלמנטרית הבריטי, שלפיו לרשות המחוקקת מעמד עליון על פני הרשויות האחרות, בית המשפט העליון הבריטי מוגבל ביותר ביכולתו לבצע ביקורת שיפוטית על חקיקה בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות כגון ישראל וארצות הברית, ואינו רשאי לבטל חקיקה ראשית, אלא רק להמליץ על ביטולה בשל פגיעה בזכות...