תוצאות החיפוש

מזה בדיוק אני חוששת - שיפסיקו להזמין אותי. או שיתרגלו וירחמו על עצמם שהם חייבים להזמין גם אותי

לא יפה ללעוג לחלשים. ברור לי שנמלה לא יכולה להצליח להילחם בפילים. אבל אל תשלול ממנה את זכות הצעקה

אני כותבת על 'עם ישראל' ובעצם מתייחסת לעצמי. אני מסיקה ממה שקרה וקורה לי למה שקורה גם לאחרים. ואני עוד מעריכה את עצמי כאדם יותר אינטליגנטי ומשכיל מהממוצע. תמיד ידעתי שמסובבים אותי בבנקים, אבל אף פעם לא באמת ידעתי איך בדיוק הם עושים זאת. מה נתון ועל מה צריך וחשוב להתמקח. מעולם לא קראתי את כל מה...

אני 'נדרשת' להביא מתנות לכמעט כל אירוע חברתי או משפחתי. ימי הולדת של אחיינים, הזמנות לארוחות ערב ועוד ועוד ועוד. איני יכולה 'לחנך' את כולם שטקסי חילופי מתנות הם מנהג שבטי קדום, שנחקר ע'י אנתרופולוגים רבים וכלכלנים התנהגותיים, וראוי שיחלוף מהעולם. אז אני במרוץ תמידי למציאת מתנות לא יקרות, אך...

אני לא חושבת שלישראלי הממוצע אין רצון להבין מה קורה עם הכסף שלו. הישראלי הממוצע השתכנע שאין לו סיכוי להבין ולכן הוא בורח מהנושא אחרי כמה דקות הסברים מלאי מונחים לא ברורים או ניסיון להבין מה רשום בטפסים בנקאיים מלאי תתי תתי סעיפים, עייניו של האדם הממוצע מזדגגות ומוחו מתערפל. הוא רק רוצה שיעזבו...

אם יש זמן - אז רצוי להתנדב למספר שעות בשבוע בנושא הקרוב ללבך. לדוגמא הלל לחוזרים בשאלה, פעמונים, ליווי משפחה של עולים חדשים, שעת סיפור בגן ילדים או בית ספר עממי וכו' וכו'. כל מי שמתנדב במקומות כאלו נתקל לפעמים במצבים בהם הוא מכניס את היד לכיס ונותן גם כסף. ישירות. בלי מתווכים

יכלו גם לכתוב 'אנחנו בסטימצקי רוצים להרוויח יותר. אנא גרסו כל ספר בסיום הקריאה בו'

כנראה זה כבר מאוחר מדי אבל בכל זאת. גם אם השיטה שלי לא תועיל היא לא תזיק, אז שווה לנסות שלב 1. שואבים אבק ביסודיות ו/ או הופכים את השטיח לצד השני והולכים / קופצים עליו כשבוע. כל המרבה זה משובח. בשל כוח הכובד רוב הלכלוכים והאבק נופלים על הרצפה. שלב 2. הופכים אותו חזרה לצד הנכון (חובה לטאטא את...

מה שהדהים אותי זה התגובות למאמר בכלכליסט. רוב הטוקבקיסטים פסלו את הרעיון על הסף בנימוק שהם עניים מכדי לחסוך משהו ו/או שמי שמרוויח מחסכונות הציבור זה רק הבנקים. מסקנת רוב הטוקבקיסטים בכלכליסט, האמורים להיות מעט מעל הממוצע בהבנתם הפיננסית, היא: אכול ושתה כי מחר נמות. אי אפשר ואין טעם לחסוך...

אני חדשה פה ובשל אופיי קשה לי לקפוץ לבריכות לפני שבדקתי טוב טוב את עומק המים ומידת צלילותם. אבל כחיפאית אני בהחלט לא פוסלת את הרעיון על הסף. אז אנא פרט עבורי קצת יותר למה הכוונה במפגש. מי הם אלו שבאים למפגשים שכאלו? על מה יהיו מצגות ושל מי? על מה נוהגים לשוחח? וכיון שכבר הפכתי לקרציה אז...

אשמח לגלות היכן נמצא מקום המגורים הסולידי ביותר בישראל. אני חושדת שאין כזה כי חלק ניכר מהקריטריונים נמצאים במתאם שלילי זה עם זה. מקומות נוחים להליכה ברגל ונסיעה באופנים פוסלים את כל האזורים ההררים, ונשארים עם מישור החוף ואזור בקעת הירדן, ואולי גם העמקים. בקעת הירדן והעמקים נפסלים בשל המרחק...

נתקלתי בבלוג הסולידית רק לאחרונה. להפתעתי גיליתי שבמהלך חיי ביצעתי חלק ניכר מהדברים שדורין מדברת עליהם (אם כי בצורה גרועה ולא מתוחכמת), ללא מודעות ברורה לרציונל הפיננסי שלהם. כשאני מנסה לנתח איך קרה הפלא הזה אני מבינה שאצלי לפחות מדובר על סוג של השקפת עולם / אישיות ולא על תחכום פיננסי 1...

יודע מה? כן. אקפוץ מהחלון. ברמה הרציונלית אני יכולה להגיד שזה סיכון כל כך קטן שאני מוכנה לקחתו. ברמה האמוציונלית אני גם לא כל כך מתלהבת מהרעיון שאגיע לזיקנה מופלגת. אחרי כמה שנות ביקורים במוסד בו סבתי הייתה מאושפזת בשנותיה האחרונות, וצפייה בהמוני זקנים שנזקקו לעזרה סיעודית, אני מאחלת לעצמי...

מצטערת - אני עדיין לא מבינה מדוע להתבסס על משך חיים אינסופי במקום לאכול את הקרן. נניח, על פי הדוגמא שלך, שאני צופה שאחיה עוד 20 שנה (למען האמת אני מצפה שאחיה יותר). ברור שאני זקוקה למקדם ביטחון למקרה שאחיה יותר מ 20 שנה, ואצטרך כסף ללחם. מקדם שיעזור לי גם להוצאות רפואיות בלתי צפויות. אז אחשב...

לא ברור לי מדוע החישובים לא כוללים את 'אכילת' הקרן לעת זקנה. בהנחה כמובן שהאדם אינו מעוניין להשאיר ירושה. לדוגמא, אדם בגיל 60 יכול להניח שנשארו לו 30 שנות חיים או 40 או 50 או 60 - כרצונו. מטרתו היא למות כשהקרן עומדת על 0 ש'ח. ברור שזו מטרה שלא ניתן להגשימה כיון שצריך מקדם ביטחון ענקי. ברור גם...